ביאור:מבנה דברים כא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
רובו של ספר דברים (פרקים יב-כו) הוא נאום של משה רבנו, הכולל מצוות רבות. כדי להבין את משמעות המצוות, ראוי להבין את מבנה הנאום, סידורו וחלוקתו לתת-קבוצות. שאלת הסדר בולטת במיוחד בפרקים כ-כא. המצוות העיקריות בפרקים אלה הן:
- דברים כ א-ט: מצוות היציאה למלחמה, דברי החיזוק שאומרים לחיילים לפני הקרב, והפטורים משירות צבאי. מתחיל ב (דברים כ א): "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל איבך, וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ - לֹא תִירָא מֵהֶם, כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"( פירוט ).
- דברים כ י-יח: מצוות ההתקפה על עיר אויבת, דברי השלום שיש לקרוא לה, ומה עושים אם העיר מסכימה או לא מסכימה להשלים איתנו. מתחיל ב (דברים כ י): "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ, וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם"( פירוט ).
- דברים כ יט-כ: מצוות המצור על עיר אויבת, והאיסור להשחית עצי מאכל לצורך המצור. מתחיל ב (דברים כ יט): "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן..."( פירוט ).
- דברים כא א-ט: מצוות "עגלה ערופה", טקס הטיהור והכפרה שיש לבצע לפני ה' כשנמצא חלל באדמה ולא נודע מי הרג אותו. מתחיל ב (דברים כא א): "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ, נֹפֵל בַּשָּׂדֶה - לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ".
- דברים כא י-יד: מצוות השמירה על זכויות השבויה הנכריה, מתחיל ב (דברים כא י): "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ, וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ"( פירוט ).
- דברים כא טו-יז: מצוות השמירה על זכויות הבכור בן השנואה, מתחיל ב (דברים כא טו): "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה..."( פירוט ).
- דברים כא יח-כא: מצוות בן סורר ומורה, מתחיל ב (דברים כא יח): "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ..."( פירוט ).
- דברים כא כב-כג: מצוות קבורת הנדון למוות, מתחיל ב (דברים כא כב): "וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ".
ארבעה קטעים עוסקים במלחמה - 1, 2, 3, 5. באמצע נכנס קטע 4, העוסק לכאורה בנושא אחר - חלל הנמצא באדמה, דבר שיכול לקרות גם בעת שלום. מדוע?
החלוקה היהודית המסורתית לפרשות-השבוע נותנת כאן תשובה יפה. בחלוקה זו:
- דברים טז יח עד כא9 נקראים פרשת שופטים, ואכן רוב המצוות בפרשה זו קשורות למנהיגי הציבור: השופטים, המלך, הכהנים, הנביא, השוטרים ושרי הצבא. פרשה זו כוללת את קטעים 1, 2, 3 בפרקנו, העוסקים בניהול המלחמה מנקודת המבט של המנהיגים. מצוות עגלה ערופה בקטע 4 גם היא מצוה על המנהיגים - זקני העיר.
- דברים כא יעד כה19 נקראים פרשת כי תצא, ואכן רוב המצוות בפרשה זו קשורות לאדם הפרטי, ביתו ומשפחתו. פרשה זו כוללת את קטע 5 בפרקנו, העוסק בניהול המלחמה מנקודת המבט של החייל היחיד, המתאהב בשבויה ומביא אותה אל ביתו. קטעים 6, 7 גם הם עוסקים בענייני הפרט ומשפחתו; וכיוון שבסוף קטע 7 נזכרת הוצאה להורג, בא קטע 8 ללמד שגם לאדם המוצא להורג יש זכות ליחס מכובד לאחר מותו.
מאמרים נוספים על הנושאים בפרשת כי-תצא:
- "הנושא היסודי של פרשת כי-תצא הוא: האדם בביתו ובחוץ" ( הרב יוסף היינימן, "בחירת המצוות בפרשת כי-תצא וסידורן" ) .
- "הבסיס המשותף לכל התקנות שדנו בהן הוא החמלה. בחמלה כנה יש אמפתיה, הבנה לצרכים של אחר. באופן זה חמלה יכולה לעודד חברה ליתר שוויון, לא רק בין איש ואישה אלא בין כל בני אנוש." ( מוטי לקסמן, "חמלה ושוויון בני אדם" ) .
- "בפרשת כי תצא התורה מאפשרת לאדם לסור מרע באמצעות כלים מגוונים הנדרשים לצורך המלחמה כנגד יצה"ר, ובנוסף לכך התורה מאפשרת לאדם לעשות את הטוב והישר באמצעות קיומן של המצוות הרבות" ( חגי רפי, "פרשת כי תצא - מלחמה משולבת כנגד יצר הרע" )
פרשת כי-תצא במאמר, שיר וציור (מאת אהובה קליין):
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2019-09-20.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-21