ביאור:מבנה דברים כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



רובו של ספר דברים (פרקים יב-כו) הוא נאום של משה רבנו, הכולל מצוות רבות. כדי להבין את משמעות המצוות, ראוי להבין את מבנה הנאום, סידורו וחלוקתו לתת-קבוצות.  שאלת הסדר בולטת במיוחד בפרקים כ-כא. המצוות העיקריות בפרקים אלה הן:

  1. דברים כ א-ט: מצוות היציאה למלחמה, דברי החיזוק שאומרים לחיילים לפני הקרב, והפטורים משירות צבאי. מתחיל ב (דברים כ א): "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל איבך, וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ - לֹא תִירָא מֵהֶם, כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"( פירוט ).
  2. דברים כ י-יח: מצוות ההתקפה על עיר אויבת, דברי השלום שיש לקרוא לה, ומה עושים אם העיר מסכימה או לא מסכימה להשלים איתנו. מתחיל ב (דברים כ י): "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ, וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם"( פירוט ).
  3. דברים כ יט-כ: מצוות המצור על עיר אויבת, והאיסור להשחית עצי מאכל לצורך המצור. מתחיל ב (דברים כ יט): "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן..."( פירוט ).
  4. דברים כא א-ט: מצוות "עגלה ערופה", טקס הטיהור והכפרה שיש לבצע לפני ה' כשנמצא חלל באדמה ולא נודע מי הרג אותו. מתחיל ב (דברים כא א): "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ, נֹפֵל בַּשָּׂדֶה - לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ".
  5. דברים כא י-יד: מצוות השמירה על זכויות השבויה הנכריה, מתחיל ב (דברים כא י): "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ, וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ"( פירוט ).
  6. דברים כא טו-יז: מצוות השמירה על זכויות הבכור בן השנואה, מתחיל ב (דברים כא טו): "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה..."( פירוט ).
  7. דברים כא יח-כא: מצוות בן סורר ומורה, מתחיל ב (דברים כא יח): "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ..."( פירוט ).
  8. דברים כא כב-כג: מצוות קבורת הנדון למוות, מתחיל ב (דברים כא כב): "וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ".

ארבעה קטעים עוסקים במלחמה - 1, 2, 3, 5. באמצע נכנס קטע 4, העוסק לכאורה בנושא אחר - חלל הנמצא באדמה, דבר שיכול לקרות גם בעת שלום.  מדוע?

החלוקה היהודית המסורתית לפרשות-השבוע נותנת כאן תשובה יפה. בחלוקה זו:

  • דברים טז יח עד כא9 נקראים פרשת שופטים, ואכן רוב המצוות בפרשה זו קשורות למנהיגי הציבור: השופטים, המלך, הכהנים, הנביא, השוטרים ושרי הצבא. פרשה זו כוללת את קטעים 1, 2, 3 בפרקנו, העוסקים בניהול המלחמה מנקודת המבט של המנהיגים. מצוות עגלה ערופה בקטע 4 גם היא מצוה על המנהיגים - זקני העיר.
  • דברים כא יעד כה19 נקראים פרשת כי תצא, ואכן רוב המצוות בפרשה זו קשורות לאדם הפרטי, ביתו ומשפחתו. פרשה זו כוללת את קטע 5 בפרקנו, העוסק בניהול המלחמה מנקודת המבט של החייל היחיד, המתאהב בשבויה ומביא אותה אל ביתו. קטעים 6, 7 גם הם עוסקים בענייני הפרט ומשפחתו; וכיוון שבסוף קטע 7 נזכרת הוצאה להורג, בא קטע 8 ללמד שגם לאדם המוצא להורג יש זכות ליחס מכובד לאחר מותו.

מאמרים נוספים על הנושאים בפרשת כי-תצא:


פרשת כי-תצא במאמר, שיר וציור (מאת אהובה קליין):

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2019-09-20.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-21