לדלג לתוכן

ביאור:שמואל א כד יג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף Tnk1/nvir/jmuela/ja-24-13)




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א כד יג.


משל הקדמוני

[עריכה]

(שמואל א כד יג): "כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי 'מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע', וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ"

דוד אומר לשאול: אתה רודף אותי לחינם,  ויכולתי כבר להרוג אותך, אבל אני לא אעשה זאת, כי "מרשעים יצא רשע". מעשי אלימות הם מאפיינים של רשע = העושה רע בשפע . מגיעה לך נקמה, אבל לא אני אהיה השליח לנקום בך; השליח יהיה אדם רשע.

דקויות

[עריכה]

דוד מייחס את דבריו אלה ל"משל הקדמוני". מָשָל הוא פתגם קצר וחכם, כמו "מרשעים יצא רשע". אבל מיהו הקדמוני?

1. הקב"ה, שהיה קיים עוד קודם שנברא העולם. ומשל הקדמוני הוא "התורה, שהיא משלו של הקב"ה".  נאמר ב (שמות כא יג): "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה, וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ", ומכאן ש"הקב"ה מזמן לרשע שנופל ביד רשע כיוצא בו", ובקיצור "מרשעים יצא רשע" ( רש"י , ע"פ בבלי מכות י ב) .

2. הדורות הקודמים. משל הקדמוני הוא דבר-חכמה עתיק , " "האמור בימים הקדמונים" ", מקובל באומה במשך דורות רבים, וזו ראיה לאמיתותו: " "יקוים בך דברי המשל הקדום אשר יאמר מרשעים יצא רשע, רצה לומר כל דבר תקלה ורשע בא על ידי רשעים, וכן תומת אתה ביד רשעים, וידי לא תהיה בך" " ( מצודות ) .

3. ולענ"ד, הכוונה לבני קֶדֶם - מזרח. עמי המזרח היו ידועים בחכמתם. כשהנביא מתאר את חכמת שלמה, הוא אומר ששלמה היה חכם יותר אפילו מבני קדם, (מלכים א ה י): "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם". בדורו של שאול, שני דורות לפני שלמה, "משל הקדמוני" היה כמו "פתגם סיני עתיק", ונחשב לפיסגת החכמה האנושית.

הקבלות

[עריכה]

1. זמן רב תהיתי, איפה נזכר משל זה בספר משלי? הרי ספר משלי הוא אוסף המשלים של שלמה בן דוד. שלמה ודאי למד מדוד את המשל "מרשעים יצא רשע", וודאי הוסיף אותו לאוסף המשלים שלו. איפה הוא נמצא? - אתמול (טבת ה'תשע"ו) פתרתי את התעלומה: הפסוק הוא (משלי יב כא): "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן, וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע"( פירוט ).  ויש מפרשים כך גם את (משלי טז ד): "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ, וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה"( פירוט ).

2. משל דומה נמצא במשנה: "מגלגלים חובה על ידי חייב" (שמחות פרק ח) . הכוונה, שכאשר ה' רוצה להעניש את הרשע, הוא בוחר באדם רשע יותר כדי להעניש אותו. וכן אמרו "אין הקב"ה נפרע מאומה אלא על-ידי אומה רעה ממנה" (לא מצאתי את המקור) . ה' לא רוצה שאנשים/עמים טובים ילכלכו את ידיהם במעשי-אלימות, ולכן שולח אנשים/עמים רעים לבצע את גזר-הדין.

3. בפרק הבא, דוד כמעט עובר על הכלל "מרשעים יצא רשע" כאשר הוא הולך להרוג את נבל הכרמלי. אולם אביגיל מזכירה לדוד ברמז את השקפת עולמו המובעת בפסוקנו, וכך מונעת ממנו לשפוך דמים .


תגובות

[עריכה]

כך (3) גם מבארים ב"עולם התנ"ך" וגם מסבירים את הביטוי

-- hagai hoffer, 2015-03-27 22:01:02

מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי

אחי בני ישראל אנשי אמונה היראים את האלהים

אם ידברו אליכם בלעז ובלעג לאמונת אלהי ישראל

ויאמרו לך "אתה פרימיטיבי וסובל מדעות קדומות"

השב להם " אינני סובל מדעות קדומות וכי אני נהנה מדעות קדומות" מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם

-- Daian Moshe, 2015-03-29 03:13:55


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:משל הקדמוני


מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2015-04-14.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/jmuela/ja-24-13