לדלג לתוכן

ביאור:הושע יד י

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף Tnk1/nvia/tryasr/ho-14-10)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


<< · ביאור · הושע יד · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י · >>




צדיקים יילכו בם ופושעים ייכשלו בם

[עריכה]

לפעמים אנחנו מתלבטים האם לעשות פעולה מסויימת, שרוב האנשים ירויחו ממנה, אבל יש אנשים שינצלו אותה לרעה. במקרה זה, דרכי ה' מלמדות אותנו לעשות את הפעולה למרות החשש מניצול לרעה:

(הושע יד י): "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם? כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם"

ישר = מישורי, ללא מכשולים .

דרכי ה' = האופנים שבהם ה' מנהיג את העולם, למשל בבריאת העולם או בתורה.

כי ישרים דרכי ה' = ה' ברא עולם ונתן תורה ללא מכשולים, ובכל זאת -

ופושעים ייכשלו בם = הפושעים  ( = המורדים בה' ופורקים את עולו ) בכל-זאת "מצליחים" להיכשל, כלומר, לנצל לרעה את הבריאה ואת התורה.

ולמרות שהפושעים נכשלים, ה' לא שינה את דרכיו; גם אנחנו נצטוינו ללכת בדרכי ה' , ומכאן שגם אנחנו צריכים ליצור וללמד (כמובן בזהירות), למרות שיש פושעים שעלולים לנצל את מעשינו לרעה.

מקורות ופירושים נוספים

[עריכה]

מי חכם ויבן אלה, נבון וידעם?

[עריכה]

בתחילת הפסוק מופיעים שלושת הכשרונות השכליים לפי הסדר - חכמה, בינה ודעת:

והסדר ביניהם הוא הגיוני: החכם, היודע ללמוד, יכול להבין, כלומר להסיק מסקנות ממה שלמד; והנבון, היודע לחשוב ולנתח, יכול להגיע לידיעה ברורה ומוחשית (ראו מלבי"ם) .

דרכי ה'

[עריכה]

1. פירשנו שהמושג " דרכי ה' " בא ללמדנו שגם אנחנו צריכים לנהוג כך (כלומר, ליצור וללמד למרות שיש פושעים שעלולים לנצל זאת לרעה), על-פי המצוה "והלכת בדרכיו". פירוש זה מסתמך על דברי חז"ל. הם מספרים כי רבן יוחנן בן זכאי התלבט בשאלה, האם לדבר בשיעורי התורה שלו על על דרכים שונות לרמות במסחר: "אם אומר - שמא ילמדו הרמאין; אם לא אומר - שמא יאמרו הרמאין "אין תלמידי חכמים בקיאים במעשי ידינו!" (קהלת רבה ו א, משנה כלים יז טז , בבא בתרא פט ב ) . בסוף החליט ללמד, והסתמך על פסוקנו: "אמרה, ומהאי קרא אמרה" (רב שמואל בר רב יצחק, בבא בתרא פט ב ) . פסוקים נוספים עוסקים בנושאים קרובים:

  • (משלי יד ח): "חָכְמַת עָרוּם הָבִין דַּרְכּוֹ, וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה"- מכאן, שבדרך-כלל, דווקא האיוולת של הכסילים היא  שגורמת להם לרמות, וככל שאנשים יהיו יותר חכמים - יהיו פחות רמאים ( פירוט ).
  • (משלי י יד): "חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה"- למרות חשיבות הלימוד וההוראה, החכמים משתמשים לפעמים בהצפנה, מלמדים בצורה מוצפנת ונסתרת כך שכל אחד יבין את מה שהוא צריך להבין ( פירוט ).

ויש שפירשו, שהמושג " דרכי ה' " מציין עניינים מסויימים שקשורים לה', כגון תורה ומצוות, והמשמעות המעשית העיקרית של הפסוק נובעת דווקא מהאזהרה שנמצאת בסוף הפסוק - "ופושעים ייכשלו בם" - ללמדנו שיש להיזהר שלא להיכשל:

2. יש שפירשו דרכי ה' = מצוות, והסיקו מהפסוק על חשיבות הכוונה במצוות: "משל לשני בני אדם שצלו את פסחיהן: אחד אכלו לשום מצוה, ואחד אכלו לשום אכילה גסה. זה שאכלו לשום מצוה וצדיקים ילכו בם, וזה שאכלו לשום אכילה גסה ופושעים יכשלו בם" (רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן, תלמוד בבלי נזיר כג א , ודומה לזה ב הוריות י ב ) : מי שהולך בדרכי ה' (כלומר, מקיים מצוה) יכול להיחשב לצדיק אם הוא מתכוון לקיים מצוה, ויכול להיכשל ולהיחשב לפושע אם אינו מתכוון לשם מצוה.

  • אך יש שחלקו על טענה זו, ואמרו שאי אפשר לקרוא "פושע" לאדם שקיים מצוה, גם אם התכוון להנאתו: "האי רשע קרית ליה?! נהי דלא קא עביד מצוה מן המובחר פסח מיהא קא עביד" (ריש לקיש, שם) . "ר' יוחנן הבין שהמצוות חייבות כוונה, ובלי אותה כוונה אין להם ערך. ריש לקיש לעומת זאת מבין שמספיקה העובדה שהוא עשה את מה שנדרש ממנו כדי לצאת ידי חובת המצווה. בסופו של דבר, שני בני האדם אכלו את קרבן הפסח בזמנו, ובזה קיימו את המצווה" ( גדעון שביב, דף קשר מספר 920 - על מה יישפט האדם? )

3. יש שפירשו דרכי ה' = זהירות מעבירות: "משל לשני בני אדם, זה אשתו ואחותו עמו וזה אשתו ואחותו עמו, לזה נזדמנה לו אשתו ולזה נזדמנה לו אחותו, זה שנזדמנה לו אשתו צדיקים ילכו בם, וזה שנזדמנה לו אחותו ופושעים יכשלו בם מי דמי?! אנן קאמרינן חדא דרך, הכא שני דרכים! אלא, משל ללוט ושתי בנותיו עמו: הן שנתכוונו לשם מצוה וצדיקים ילכו בם הוא שנתכוין לשם עבירה ופושעים יכשלו בם" (שם) .

  • אך יש שחלקו על פירוש זה: "מי דמי?! אנן קאמרינן חדא דרך, הכא שני דרכים!" - הפסוק מדבר על צדיקים ופושעים שנכשלים באותו מעשה בדיוק, ולא בשני מעשים שונים.

4. יש שפירשו דרכי ה' = כוונה לשם ה': "משל ללוט ושתי בנותיו עמו: הן שנתכוונו לשם מצוה וצדיקים ילכו בם, הוא שנתכוין לשם עבירה ופושעים יכשלו בם" (שם) . אדם שעובר עבירה ומתכוון לשם ה' עשוי להיחשב לצדיק, אך אדם שעובר את אותה עבירה ואינו מתכוון לשם ה' ייחשב לפושע, כי אינו הולך בדרכי ה'. פירוש זה מתאים לפירוש שלפיו "ופושעים ייכשלו בם - בשבילם, על שלא הלכו בהן" (רש"י בשם תרגום יונתן) .

5. יש שפירשו דרכי ה' = האופן שבו ה' מנהל את העולם, ובפרט, האופן שבו ה' מנהיג את עם ישראל בגלות (שנזכרה בנבואת הושע לפני כן): הצדיקים ילכו בדרכים אלו בתמימות, ויבינו שכל מה שעושה ה' הוא ישר ומכוון לתכלית טובה, אבל הפושעים ייכשלו בשאלות וספקות עלהנהגת ה' (ע"פ מלבי"ם) .

6. ויש שפירשו דרכי ה' = תורה, שהצדיקים לומדים אותה לשמה ומפרשים אותה כהלכה, והפושעים לומדים אותה שלא לשמה ונכשלים בפירושה: "על-פי הרוב, הלומדים חולקים על הצדיקים, ודוברים על הצדיק עתק בגאוה ובוז... ואם יקשה לך: הלא תכף כשלומד הלמדן החידוש של הצדיק, היה לו לחזור בתשובה? ואיך מניח התורה שבעל~פה את הלמדן לילך ברשעתו? תשובה על זה:... בשעה שהגיד הצדיק התורה שבעל-פה, הגיד אותה בבחינות צדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם.... ו... זאת הבחינה של ופושעים יכשלו בם בא לו בנקל יותר... כי הקדושה צריך סיוע מלעלא, כמו שאמרו 'הבא לטהר, מסייעין לו', אבל הערמימיות 'פותחין', יש לו פתחים הרבה, ובא לו בנקל. ואם יקשה לך: אם התנא היה צדיק גמור, איך בא זה הדבר, שאומר תורתו שיכול לסבל שני משמעות: משמעות טוב, דהינו צדיקים ילכו בם, ומשמעות להפוך, דהינו ופשעים יכשלו בם? אבל דע, שהתנא היה צדיק גמור, ותורתו זכה מבלי פסלת; ומה שנראה בה משמעות ערמומיות, זה, כי כל העולם מקבלים פרנסתם משמאלה... בשביל זה נפל התנא בשעת אמירת תורתו לאיזה שגיאה דקה כחוט השערה, לבחינת שמאלה, כדי שעל-ידי זה בחינת שמאלה יקבל שפע ופרנסתו לעולם, ולהמשיך להם עשר וכבוד... אבל מצד התנא אין נפתל ועקש..." ( לקוטי מוהר"ן יב ) .

7. ויש שפירשו באופן כללי יותר דרכי ה' = כל מה שה' ברא בעולם, כל מעשה שהאדם עושה, שערכו תלוי בכוונה: "מסופר על תלמיד חכם אשכנזי שהגיע יום אחד לישיבת 'פורת יוסף', והתחיל ללמוד, והיה מנגן מתוך לימודו "בם בם בם בם" כדרכם שמתיקות הלימוד סוחפת אותם לניגונים כובשי לב ונשמה. והנה בא לץ אחד והתחיל מנגן כמוהו "בם בם בם בם". הרה"ג רבי אברהם רפול זצ"ל היה נוכח שם וקרי עליה (הושע יד, י) "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם (כלומר, מי שלומד באמת ומנגן "בם בם בם" הולך בדרך ה') וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (מי שעושה מזה ליצנות ומנגן "בם בם בם" הרי שנכשל בה)." ( הרב מרדכי אליהו באתר ישיבת בית אל ) , "כל המעשה דבור ומחשבה בענייני העולם הזה שאין בהם צד איסור... פעמים שהיא נכללת ועולה בבחינת ומדרגת הקדושה, דהיינו כשהטוב המעורב בה נתברר מהרע וגובר ועולה ונכלל בקדושה. כגון דרך משל האוכל בשרא שמינא דתורא ושותה יין מבושם להרחיב דעתו לה' ולתורתו... אזי... עולה לה' כעולה וכקרבן.... אבל מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית... הנה על ידי זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור... עד אשר ישוב האדם ויחזור לעבודת ה' ולתורתו" ( תניא חלק א ז ) . בעל התניא אינו מזכיר את פסוקנו, אך הרעיון שבו דומה לרעיון שבדברי ר' יוחנן: מי שמשתמש בדברים שה' ברא בעולם, יכול להיחשב לצדיק אם הוא משתמש בהם לשם ה', ויכול להיחשב לפושע אם הוא משתמש בהם לתאוותו.

ולסיכום: "כל העניין תלוי במקבל. האור של הבורא הוא ישר ופשוט, חוקי הבריאה ישרים ומדויקים. הענין הוא כמו מזון בריא וטוב, אם ניתן אותו לאדם בריא זה יועיל לו, אבל אם ניתן אותו לחולה, זה עלול להזיק לו. הכל תלוי בכלי שהכין האדם. אם הוא שומע למצוות, הן יהיו ברכה, ואם לאו, אז אותו האור ייהפך לו לקללה ח"ו. ידוע שהמילה מצוות באה מלשון צוותא, חיבור. המצוות הן עצות, כמו שהזוהר הקדוש קורא להן, עצות לחיבורים עם האור. אם נחבר, תהיה ברכה, יהיה שפע. ואם לא, אז ההפך." ( דוד אגמון, פרשת השבוע לאור התורה והחסידות )

ופושעים ייכשלו בם

[עריכה]

1. פירשנו שהפושעים ייכשלו משום שהם הולכים בדרכי ה', כלומר, לומדים תורה או משתמשים במעשי ה' בבריאה.

2. ויש שפירשו להיפך, שהפושעים ייכשלו משום שאינם הולכים בדרכי ה': "מי חכם ויבן אלה - מי חכם בכם ויתבונן לתת לב לכל אלה, וישוב אלי. ופושעים יכשלו בם - בשבילם, על שלא הלכו בהן; כן תרגם יונתן."  ( רש"י ), "מה עניין פסוק זה לכאן אחר זכרו ענייני התשובה? אבל הפירוש הוא על פי מה שאמרנו, שמה שהזמין לנו ה' יתברך דרכי התשובה הוא טוב לטובים ומכשול לרעים. והוא אומרו כי ישרים דרכי ה', רצונו לומר שאין בהם רכסים ועקלקלות, שאין טורח בהליכתם כלל; וצדיקים ילכו בם, ורשעים יכשלו ביושר הדרכים ההם, כי יותר טוב היה להם שלא יהיו הדרכים ההם ישרים כאשר הם, כי אז יהיה להם קצת התנצלות, מה שאין להם בהיות הדרכים ישרים ורחבים ומוכנים בתכלית, ואינם מתעוררים לשוב בתשובה" ( דרשות הר"ן ו ) - דווקא משום שדרכי ה' הם ישרים וללא מכשולים, יש עונש גדול יותר על מי שאינו הולך בהן.

"כהתימו דברי תוכחותיו, אמר: מי שהוא חכם יבין אלה הדברים, ואם הוא נבון להבין דבר מתוך דבר ידע וישכיל אשר דרכי ה' המה ישרים, אין בהם נפתל ועקש, וצדיקים ילכו בהם כדרך מהלכם מבלי כשלון, אבל הפושעים יכשלו בהם כאלו היה בהם מקום נפתל ועקש, כי יצר מחשבות לבם יסלף להם הדרכים, ולא כן אל הצדיקים המיישרים ארחותם."   ( מצודות )

צ'ק פוינט / דוד אקסלרוד

[עריכה]

אגדות עם רבות בנויות סביב האפשרות לקבלת איזשהו כוח אל ניסי, או איזשהו אושר עליון, כאשר אותה קבלה מותנית במעשה כלשהו האמור לבחון אצילות נפש של המקבל. כמו לנשק צפרדע כדי להתחתן עם נסיכה נסית. מי ינשק צפרדע? מין הסתם אדם צנוע ומלא רחמים. לכן הוא הראוי לקבל נסיכה. היום עניין דומה מכונה "הבטחת מידע". איך לעשות כך שהמידע יגיע רק למי שראוי לו? בעיה זו כנראה תמיד הטרידה את האנושות.

הושע פרק יד (י) מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם:

ובכן, צדיקים יכולים ללכת בהצלחה בדרכי ה' ורשעים שילכו בדרכי ה' בהכרח יכשלו. רגע! הלא פושעים ההולכים בדרכי ה' כבר אינם פושעים! הלא ההולך בדרכי ה' צדיק יקרא, וממילא לא יכשל? זהו, שלא. דוגמה פשוטה ביותר:

המתפרנס מהוראת תורה, לומד ומלמד תורה כל היום - הולך בדרכי ה' יקרא, אלא שעשה אותה קרדום לחפור בו- פושע הוא. על כן, ירצה או לא, כל לימודו לא יוסיף אלא מבוכה ומחלוקת – יכשלו בם.

זוהי הבטחת מידע שהאנושות חלמה עליה! צ'ק פוינט- פריירים לידה!

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

[עריכה]



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:צדיקים יילכו בם ופושעים ייכשלו בם


מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-30.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/ho-14-10


<< · ביאור · הושע יד · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י · >>



אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:הושע_יד_י"