ביאור:עזרא ז ט
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:עזרא ז ט.
א באב - יום הגעת עזרא לירושלים
[עריכה](עזרא ז ט): "כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל, וּבְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בָּא אֶל יְרוּשָׁלַם כְּיַד אֱלֹהָיו הַטּוֹבָה עָלָיו."
כי באחד לחודש הראשון (א בניסן), עזרא ייסד (התחיל להקים ולארגן) קבוצה לעליה מבבל ; ובאחד לחודש החמישי (א באב) בא עזרא אל ירושלים ; ומבצע העליה הסתיים במהירות ובהצלחה בעזרת ה', כיד אלהיו הטובה עליו .
דקויות
[עריכה]יסוד המעלה
[עריכה]כיום יסוד המעלה הוא שם של מושבה בעמק החולה , אבל במקור זה כנראה פועל. יסד = התחיל להקים, כמו ב (מלכים א ו לז): "בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ה', בְּיֶרַח זִו". המעלה מבבל = קבוצה שהתארגנה לעלייה מבבל לארץ ישראל. עזרא התחיל להקים ולארגן את הקבוצה באחד לחודש הראשון (א בניסן); אחרי ארבעה חודשים של התארגנות, הוא יצא יחד עם הקבוצה מבבל והגיע אל ירושלים.
כיד אלהיו הטובה עליו
[עריכה]יד ה' מציינת את התערבות ה' בניסים מעל הטבע, כמו ב (במדבר יא כג): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה ' הֲיַד ה' תִּקְצָר?! עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם לֹא'". עליית עזרא מבבל לארץ ישראל, כ-70 שנה אחרי החורבן, נתפסה כנס והתערבות אלהית לשקם את הארץ, ועברה בהצלחה ובמהירות, "כאשר הצליחו יד הקב"ה, שהיתה ידו טובה עליו להצליחו בדרכיו" ( רש"י ) , "מיהר בדרך מהלכו, כמו שהיה עליו כח אלהיו אשר היא טובה עליו" ( מצודות ) .
הסיוע האלהי התבטא גם בכך שמלך פרס, ששלט באותו זמן בכל האיזור כולל בבל וארץ ישראל, סייע לעזרא בעלייתו, ואף עודד אותו לפאר את בית המקדש, (עזרא ז כז): "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֲשֶׁר נָתַן כָּזֹאת בְּלֵב הַמֶּלֶךְ, לְפָאֵר אֶת בֵּית ה' אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָים".
וכאז כן היום, נתפלל שה' ייתן בלב מנהיגי פרס להפסיק לתמוך באויבינו, ולהתחיל לתמוך בנו - בני עמו של עזרא, ולתמוך בבניית בית המקדש השלישי בירושלים.
הקבלות
[עריכה]באותו תאריך - האחד לחודש החמישי - נפטר אהרן, מאבות-אבותיו של עזרא הכהן, (במדבר לג לח): "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר, עַל פִּי ה', וַיָּמָת שָׁם; בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ"( פירוט ). אהרן נפטר בשנת הארבעים ליציאת מצרים, כחודשיים וחצי לפני הכניסה לארץ כנען, ולא זכה להיכנס לארץ. כמה מאות שנים אחר-כך, בדיוק באותו יום, זכה עזרא צאצאו להגיע אל ירושלים.
בחודש החמישי חרב בית המקדש, ונקבע צום החמישי (בימינו תשעה באב) . הנביא זכריה ניבא, שאם נאהב אמת ושלום, (זכריה ח יט): "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ"( פירוט ). ייתכן שהנבואה התחילה להתקיים בעת עליית עזרא, כשהגיע לירושלים והתחיל לפאר את בית המקדש בחודש החמישי.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:א באב - יום הגעת עזרא לירושלים
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2024-08-06.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/ewn/ez-07-09