ביאור:סיומים מוזרים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!
יש כמה ספרים ופרקים בתנ"ך שבהם, אחרי הפסוקים שנראים מתאימים ביותר כפסוקי-סיום, יש פסוקים נוספים שלכאורה אינם מתאימים להופיע בסוף. הנה כמה דוגמאות:
- ספר ויקרא הוא כולו ספר חוקים. מתאים ביותר לסיים ספר זה בפירוט של השכר על קיום החוקים והעונש על הפרתם. ואכן, הפרק הלפני-אחרון בספר מפרט מה יקרה "אם בחוקותיי תלכו..." ו"אם בחוקותיי תמאסו...", ובסיומו נאמר (ויקרא כו מו): "אלה החוקים והמשפטים והתורות, אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל - בהר סיני ביד משה". אך לאחר הסיום הזה, יש עוד פרק ובו חוקים חדשים - דיני הערכים; ובסוף הפרק נאמר שוב (ויקרא כז לד): "אלה המצוות, אשר ציוה ה' את משה - אל בני ישראל; בהר סיני".
- בסוף ספר זכריה, לאחר תיאור המלחמה הגדולה שתהיה באחרית הימים בירושלים, נאמר (זכריה יד יא): "וישבו בה, וחרם לא יהיה עוד; וישבה ירושלים לבטח" - פסוק ראוי ומתאים לסיום תיאור המלחמה. אך לאחר פסוק זה, שוב חוזר הכתוב לתאר את המלחמה: "וזאת תהיה המגפה, אשר ייגוף ה' את כל העמים, אשר צבאו, על ירושלים; המק בשרו, והוא עומד על רגליו, ועיניו תימקנה בחוריהן, ולשונו תימק בפיהם. והיה ביום ההוא, תהיה מהומת יהוה רבה בהם; והחזיקו, איש יד ריעהו, ועלתה ידו, על יד ריעהו. וגם יהודה--תילחם, בירושלים; ואוסף חיל כל הגויים סביב, זהב וכסף ובגדים--לרוב מאוד. וכן תהיה מגפת הסוס, הפרד הגמל והחמור, וכל הבהמה, אשר יהיה במחנות ההמה--כמגפה, הזאת"! לאחר מכן מסופר שבעתיד יבואו כל הגויים לחגוג את חג הסוכות בירושלים - גם זה יכול להיות סיום ראוי לפרשת המלחמה: "והיה, כל הנותר מכל הגויים, הבאים, על ירושלים; ועלו מדי שנה בשנה, להשתחוות למלך יהוה צבאות, ולחוג, את חג הסוכות. והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ, אל ירושלים, להשתחוות, למלך יהוה צבאות--ולא עליהם, יהיה הגשם. ואם משפחת מצריים לא תעלה ולא באה, ולא עליהם; תהיה המגפה, אשר ייגוף יהוה את הגויים, אשר לא יעלו, לחוג את חג הסוכות. זאת תהיה, חטאת מצריים; וחטאת, כל הגויים, אשר לא יעלו, לחוג את חג הסוכות", אך לאחר מכן יש שני פסוקים שמדברים על הסירים בבית ה' - ובהם מסתיים הספר: "ביום ההוא, יהיה על מצילות הסוס, קודש, לה'; והיה הסירות בבית יהוה, כמזרקים לפני המזבח. והיה כל סיר בירושלים וביהודה, קודש לה' צבאות, ובאו כל הזובחים, ולקחו מהם ובישלו בהם; ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צבאות, ביום ההוא".
- הסיום של שיר השירים
- ויקרא כ כז - ראו הערת שוליים בתנ"ך
- (תהלים קיט קעו): "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד, בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי"( פירוט ).
ישנם ארבעה ספרים, שכאשר קוראים אותם בציבור - חוזרים על הפסוק הלפני-אחרון; נראה שחכמי ישראל חשבו, שהפסוק הלפני-אחרון היה ראוי להיות הפסוק האחרון משום שהוא מסיים בנימה חיובית ושמחה, בעוד שהפסוק הכתוב אצלנו אחרון מסיים את הספר בנימה שלילית. ואלה הם:
- ישעיהו סו כג-כד: "והיה, מדי חודש בחודשו, ומדי שבת, בשבתו; יבוא כל בשר להשתחוות לפניי, אמר ה'. ויצאו וראו--בפגרי האנשים, הפושעים בי: כי תולעתם לא תמות, ואישם לא תכבה, והיו דיראון, לכל בשר"
- מלאכי ג כג-כד: " "הנה אנוכי שולח לכם, את אלייה הנביא--לפני, בוא יום ה', הגדול, והנורא. והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם--פן אבוא, והכיתי את הארץ חרם" """
- איכה ה 21-22 : "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם. כי אם מאוס מאסתנו, קצפת עלינו עד מאוד."
- קוהלת יב 13-14: "סוף דבר, הכול נשמע: את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם. כי, את כל מעשה, האלוהים יביא במשפט, על כל נעלם: אם טוב, ואם רע"
תגובות
[עריכה]מאת: זכריה
הסימן בראשי תיבות לארבעת הספרים האלה הוא: יתק"ק. כלומר ישעיה תהלים, קינות(איכה), קהלת.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בלא גמור וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-15.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/sofim