תשובות ריב"ש/סט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תשובה סט[עריכה]

עוד שאלת כפיית המטה שאמרו -- כיצד היתה עשויה המטה ההיא שחייבו האבל לכפותה ואפילו אם ישן על הקרקע לא קיים כפיית המטה.


תשובה:    המטה שלהם היתה עשויה מד' קרשים או מארבעה בריחים סביב ומסרגין אותה בחבלים ועליהם מציעין הכריות והכסתות ובארבע קרנותיה היו ד' רגלים ועולין למעלה מעט משפת המטה והכפייה היא שהופך המטה למטה על פניה והרגלים למעלה ועל הצד האחר מן החבלים מציעין הכרים והכסתות. ולפעמים עושין שני נקליטין יוצאין, אחד בראשה ואחד לצד מרגלותיה, כדי לפרוס עליהן סדין או כילה. ומיטה כזו אי אפשר לכפותה ולזה אמרו מטה שנקליטיה יוצאין -- זוקפה ודיו, כלומר זוקפה על צדה ודיו.

והמטות שהיו נוהגין בארצנו לא היו עשויות כמטות שלהם ואי אפשר לכפותם. וכל שכן באלו שבזאת הארץ שקבועות בכותלים. אמנים היינו נוהגין בארצנו לכפות הכרים והכסתות להיות נוייהן למטה והצד התחתון למעלה.

ובספר המצות כתוב "ועכשיו באלו המלכיות לא נהגו בזה משום דאמרינן בירושלמי (מועד קטן פ"ג ה"ה) המתארח בפונדק פטור מכפיית המטה דילמא אמרי חרש הוא -- כלומר שלמכשפות הוא עושה דבר זה. וכמו כן עבדי' גוים ושפחות מצוין בינינו ויש לחוש שמא יאמרו מכשפות הוא זה", עד כאן.

ומה שכתבת שאפילו ישן על גבי קרקע לא קיים כפיית המטה -- הרמב"ם ז"ל כן כתב שצריך לישן על מיטה כפויה ולא על גבי קרקע. אבל הרמב"ן ז"ל כתב שלא אמרו על גבי קרקע לא קיים כפיית המטה אלא כשלא כפה מטתו אבל אם כפה מטתו וישן על גבי קרקע מילתא יתרא עבד. וכן כתב הרב רבי משה הכהן ז"ל בהגהותיו על הרמב"ם ז"ל.

זהו מה שנראה לי בשאלותיך וחתמתי שמי יצחק ב"ר ששת זלה"ה.