תרגום על קהלת י
<< · תרגום על קהלת · י · >>
(א) ויצרא בישא דשכן על תרעי לבא הי כדבובא וגרים מותא בעלמא על דמסרי חכימא בעידן דחטי ומחבל שמא טבא דהוה דמי מן קדמאת דנא למשח רבותא דמבסם בבוסמנין וכמה יאי ויקיר יתיר מן חוכמתא חכימין ועותר עתירין גבר דטפשותיה זעיר וקליל.
(ב) לבא דחכימיא למקני אורייתא דאתיהיבת ביד ימינא דיי ולבא דשטיא למקני נכסין דכסף ודהב.
(ג) ואף באורחא סריכא בעידן דשטיא אזיל לביה חסיר מן חוכמתא ועבד מלין דלא תקנין לאתעובדא וכולא אמרין דשטיא הוא.
(ד) אין רוחא דיצרא בישא מתל בך ומתגבר למיסק עלך אתרך טב די הויתא נהיג למיקם ביה לא תשבק ארום פתגמי אוריתא אתבריאו אסו בעלמא למשבק ולמנשי מן קדם יי חובין רברבין.
(ה) אית בישתא דחזית בעלמא הדין תחות שמשא ומה נזקא בעלמא בפתגמא דשלותא דנפקא מהחצפא על גברא ומן קדם שולטן.
(ו) יהב יי ית מלכא רשיעא ושטיא למהוי בריא במזליה ומשמש באצלחותא מן שמי מרומא וחיילותוהי גיוותנין וסגיאין ועמך בית ישראל משתעבדין תחותוהי בגלותא ומן סגיאות חוביהון עתירי נכסין מתמסכנין ובמכיכותא יתבין ביני עממיא.
(ז) אמר שלמה מלכא ברוח נובאה חזית עממיא דהוו משתעבדין מן קדמת דנא לעמא בית ישראל מתגברין ורוכבין על סוסון כארכונין ועמא בית ישראל ורברבניהון אזלין הי כעבדין על ארעא.
(ח) ענת מדת דינא וכן אמרת אינון גרמו להון כל דא היכמא דגבר דכרי שוחא בפרשת אורחא ביה אתחייב למיפל ואומא די עברת על גזירת מימרא דיי ותקיפו גודא דעלמא נפלו ביד מלכא רשיעא דנכית להון כחיויא.
(ט) אמר שלמה מלכא נביא גלי קדמי דמנשה בר חזקיהו עתיד למיתב ולמסגד לצלמיא דאבנין בגין כן אתמסר ביד מלכא דאתור ויכפתיניה בזממין על דאבטיל פתגמי אוריייתא דכתיבין בלוחי אבנין מן עקריהון בגין כן יצטער בהון ורבשקיה אחוהי עתיד למסגד לצלמיא דקיסין ולמשבק פתגמי אורייתא דאתיהיבן בארונא קיסי דשיטי בגין כן עתיד לאתוקדא בנורא על יד מלאכא דיי.
(י) וכד יחובון עמא בית ישראל ויתעבדון שמיא תקיפין כפרזלא מלאחתא מטרא וההוא דרא לא צלו קדם יי בגין כן אתקלקל כל עלמא בכפנא וכדו תייבין ומתכנשין אוכלוסין ומתגברין על יצריהון וממנן ברזיליהון למבעי רחמין קדם אלהי שמיא אית בהון רעוא על מותר אכשרות חוכמתהון.
(יא) כד מתגרן חיון קלן לטראקא ולנזקא בעלמא על חוביהון דבית ישראל דלא עסיקו בפתגמי אורייתא בחשאי ואף לית מותר לגבר אכיל קורצין דמשתעי לישן תליתי ארום באשתא דגהינם עתיד לאתוקדא.
(יב) מילי פום גבר חכים דאשתכח בדרא כד אתי פורענותא בעלמא מצלי ומעדי ית פורענותא ומשכח רחמין קדם יי וספותיה דגברא שטיא מילין דנזיפותא ובגין כן כולי עלמא מתגמרין.
(יג) שירוי מלי פומיה שטותא וסוף מימר פומיה חולחלתא בישא.
(יד) ושטיא מסגי פתגמין סריקין דלית בהון צרוך עד דלא ינדע אנש מה דעתיד למהוי ביומוהי ומה דעתיד למהוי בסייפיה מאן יחוי ליה.
(טו) טרחות שטיא דטרח בשטותא איהו משלהי ליה על דלא אליף למיזל לקרתא דחכימיא דרי בגוה למתבע מניה אולפנא.
(טז) וי ליך ארעא דישראל בזמן די ימלוך עליך ירבעם חייבא ויבטל מנך תקרובתא דצפרא ורברבניך עד דלא יקרבון תמידין דצפרא ייכלון לחמא.
(יז) טב ליך ארעא דישראל בעידן די ימלוך חזקיהו בר אחז די הוא מן יחוס בית דוד מלכא דישראל די הוא גיבר תקיף באורייתא ונפיק ידי חובת פיקודיא ורברבניך בתר דמקרבין תמידא אכלין לחמא בזמן ארבע שעין מן עמל ידיהון בגבורת אורייתא ולא בחלשות ובסמיות עינא.
(יח) בחלשות עיסק אורייתא ופיקודיא מתמסכן גבר מבנין ובמכיכות תפקידתא דאתפקדת אתתא למנטר מן ריחוק סואבות דמא ולא נטרא מתעבדא דיתא בגו ביתה.
(יט) לחוכא עבדין צדיקיא לחם לפרנסא עניין כפינין וחמרא דמזגין לדצחיין יהי להון לחדוא לעלמא דאתי וכסף פורקניהון יסהיד עליהון זכותא לעלמא דאתי באנפי כולא.
(כ) אף במנדעך בחביוני לבך מלכא לא תלוט ובאידון בית משכבך לא תלוט חכימא ארום רזיאל מלאכא מכריז בכל יומא מן שמיא על טורא דחורב ומהלך קליה בכל עלמא ואליהו כהנא רבא אזיל ופרח באויר שמיא כנשרא מרי גפין ומחוי מילין דמתעבדין בטמורתא לכל דיירי ארעא.
<< · תרגום על קהלת · י · >>