לדלג לתוכן

תרגום על קהלת ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) ארום ית כל דין יהבית על לבי ולמבלוש ית כל דין די צדיקיא וחכימיא ותלמידיהון דמשתעבדין להון על עיסר אולפן אוריתא ומסירין בידא דיי ומניה אתגזר על כל עלמא כל מה דיהי ביומיהון אף רחמתא די רחמינון גבר אף סניאתא דסנינון גבר לית נביא בעלמא די ינדע מה דיהי באנשא כולא במזליא אתגזר למהוי קדמיהון.

(ב) כולא במזלא תליא מן שמיא אתגזר מה דעתיד למהוי לכולא אירעון חד לזכאה ולחייבא לדתקנן אורחתיה ולמדכי נפשיה ולמסאיב נפשיה ולמקרב נכסת קודשיא ולדליתוהי מקריב נכסת קודשין כטבא כחייבא כגבר דיומי לשקרא כגבר דמומתא דחיל.

(ג) דין מזל ביש בכל עלמא די יתעביד תחות שמשא ארום ארעון חד לכולא לכל דיירי עלמא ואף לבא דבני אנשא אתמלי ביש על וחולחולתא בלבביהון כל יומי חייהון ובתר סופוהי דאנשא נטיא ליה לאתווכחא עם מתיא בדין חייביא.

(ד) ארום מן גברא די אתחבר לכל פתגמי אורייתא ולמקני חיי עלמא דאתי אית ליה סבר ארום כלבא חייא הוא טב מן אריא די הוא מית.

(ה) ארום צדיקיא ידעין דאין יחובון עתידין למהויהון חשיבין כמתיא לעלמא דאתי בגין כן נטרין אורחיהון ולא חייבין ואין יחובון תייבין בתיובתא וחייביא ליתיהון ידעין מדעם טב על דלא אוטיבו עובדיהון בחייהון וליתיהון ידעין מדעם טב לעלמא דאתי ולית להון אגר טב בתר מותיהון ארום אתנשי דכרניהון מבני צדיקיא.

(ו) בתר מותיהון דרשיעיא לית בהון צרוך אף רחימתהון אף שנאתהון אף קנאתהון הא כבר הובדון מן עלמא וחולק טב לית להון עוד עם צדיקיא לעלמא דאתי ולית להון הנייה מן כל מה דאתעביד בעלמא הדין תחות שמשא.

(ז) אמר שלמה ברוח נבואה מן קדם יי עתיד מרי עלמא למימר לכל צדיקיא באנפי נפשיה אזיל טעום בחדוא לחמך דאיתותב לך על לחמך די יהיבתא לעניא ולחשיכא דהוו כפין ושתי בלב טב חמרא דאצטנע לך בגן עדן חלף חמרך דמזגתא לעניא וחשיכא דהוו צחי ארום הא כבר אתרעית קדם יי עובדך טבא.

(ח) בכל עידן יהוין כסותך חורין מן כל סואבת חובתא ושמא טבא דמתיל למשח רבותא קני בגין די ימטון ברכן על רישך וטיבותך אל יחסר.

(ט) חזי חיין טבין עם אתתא דרחמתא כל יומי חיי הבלותך די יהב יי לך במזלא בעלמא הדין תחות שמשא ארום היא חולקך בחיין ובטורחותך די אנת טרחת בעלמא הדין תחות שמשא.

(י) כל די מספקא ידך למעבד טיבו וצדקתא עם מסכינא בכל חילך עביד ארום מתר מותא לית לגבר עובדא וחושבנא ומנדעא וחוכמתא בבית קבורתא דאת אזיל תמן ולא יסייעון לך אלהן עובדין טבין וצדקתא בלחודיהון.

(יא) אמר שלמה מלכא כד הויתי על כורסי מלכותי אסתכלית וחזית בעלמא הדין תחות שמשא ארום לא גוברין דאינון קלילין כנשרין מסתייען למרהט לאשתיזבא מן מותא בקרבא ולא גבריא מסתייען באגחותהון קרבא בגבורתיהון ואף לא חכימיא מסתייען בחוכמתהון למסבע לחמא בעידן כפנא ואף לא סוכלתנין מסתייעין בסוכלתנותהון למכנוש עתרא ואף לא לא ידעי בינה מסתייען במנדעותהון למשכח רחמין בעיני מלכא ארום עידן וערעיתא במיליהון יערע ית כלהון.

(יב) ארום אף לא אשתמודע לגבר ית זמניה בין טב לביש מן מה דעתיד למהוי בעלמא ולמיתי עלוי כנוני ימא דמתאחדין בחכא וכצפרי שמיא דמתאחדין בתקילא כוותהון מותקלין בני אנשא לזמן בישתא דאתעתדת להוי נפלא עלויהון ריגעא חדא משמיא.

(יג) אף דין חזיתי דהיא חוכמתא בעלמא הדין תחות שמשא ורבתא היא לותי.

(יד) גוף בר נשא דמתיל לקרתא זעירתא וגברין גברי חילא זעיר בגוה היכמא דקלילין זכותיה בגו לבא דאנשא ויעול לות גופא יצרא בישא דמתיל למלך רב ותקיף לאתכנעא ואסחר יתיה למטעי יתיה ובנא עלוהי אתר למיתב על די יצבי לאסטיותיה מן אורחן דתקנן קדם יי לאחדא יתיה במצודין רברבין דגהינם לאדלקותיה שבע זימנין על חובוהי.

(טו) ואשתכח בגו גוף יצרא טבא מכיך וחכים ותגבר עלוהי וכבש יתיה בחוכמתיה ושזיב ית גופא מן דינא דגהינם בתקופיה ובחוכמתיה היכמא דגברא עביד לקרבא ומשזיב ית יתבי קרתא בחוכמת לבביה ואנש לא דכר בתר כן ליצרא טבא דשיזביה אלהן יימר בלבביה זכאה אנא היכמא דיתבי קרתא ההיא לא דכירו ית עניא ההוא דשיזיב יתהון.

(טז) ואמרית אנא במימרי טבא חכמת צדיקיא מכח גבורת רשיעיא דחוכמת צדיקא וזכותיה משיזבא ליה ולאנשי דריה ותקוף רשיעא דקאים בתוקפיה דלביה בדיל דלא למהדר בתיובתא מחבלא ליה בלחודוהי וחוכמת צדיקא עניא מזדלזלא בעיני רשיעי דריה ובעידן דיוכח יתהון על עובדיהון בישיא ופתגמי אוכחתיה ליתינון מתקבלין.

(יז) מלי דצלותא דחכימיא בחשאי מתקבלין קדם מרי עלמא יתיר מקבלת קל גברא רשיעא דהוא שליט על שטיין דפנין ולית מקבל.

(יח) טבא חוכמת חכימא בעידן עקתא יתיר מן מני קרבא בעידון אגיחות קרבא וגברא חייבא חד דאיתיה בדרא גרים להובדא טבתא רבתא מן עלמא.