חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת)

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) מתוך

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס״ח–2007

---

ס״ח תשס״ח, 72; תשע״ט, 253; ק״ת תש״ף, 772; בג״ץ 2109/20; ק״ת תש״ף, 898, 1086, 1116, 1198; ס״ח תשפ״ב, 965.

---

1.

הגדרות [תיקון: תשע״ט, ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, ק״ת תש״ף־3, ק״ת תש״ף־4, ק״ת תש״ף־5, תשפ״ב]

בחוק זה –

”אדם החייב בבידוד“ – (פקעה);

”בעל רישיון בזק“ – (נמחקה);

”המפקח הכללי“ – כהגדרתו בפקודת המשטרה;

”הרמטכ״ל“ – ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל;

”חולה“ – (פקעה);

”חוק התקשורת“ – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;

”מחלה“ – (פקעה);

”מיתקן בזק“ – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצורכי בזק, לרבות ציוד קצה;

”מקום הבידוד“ – (פקעה);

”מנוי“ – מקבל שירות בזק או בעליו של מיתקן בזק;

”מספר טלפון“ – כהגדרתו בסעיף 5א(א) לחוק התקשורת;

”מסר בזק“, ”ציוד קצה“ ו”שירות בזק“ – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק התקשורת;

”נציג רשות חוקרת אחרת“ –

(1)

לעניין רשות חוקרת אחרת המנויה בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”רשות חוקרת אחרת“ – קצין צבא הגנה לישראל המשרת באותה רשות חוקרת, שמפקד המשטרה הצבאית החוקרת או קצין משטרה צבאי ראשי, לפי העניין, הסמיך לעניין זה;

(2)

לעניין רשות חוקרת אחרת המנויה בפסקאות (3) עד (6) להגדרה ”רשות חוקרת אחרת“ – עובד רשות חוקרת אחרת שהוא בעל סמכות חקירה על פי דין, ושראש הרשות החוקרת האחרת הסמיך לעניין זה בכתב, לאחר שהעובד עבר הכשרה מתאימה;

”נתוני זיהוי“ – שם, מספר זיהוי או מספר תאגיד, מען ומספר טלפון;

”נתוני מיקום“ – נתוני איכון של ציוד קצה הנמצא ברשות מנוי;

”נתוני מנוי“ – כל אחד מאלה:

(1)

סוג שירות הבזק הניתן למנוי;

(2)

שם, כתובת ומספר זיהוי של המנוי;

(3)

פרטי אמצעי התשלום של המנוי;

(4)

כתובת שבה הותקן מיתקן בזק בשימוש המנוי;

(5)

נתונים מזהים של מיתקן בזק ברשות המנוי;

”נתוני תעבורה“, לעניין מנוי, מיתקן בזק, מקום או מועד מסוימים – כל אחד מאלה:

(1)

סוג מסר הבזק;

(2)

נתונים מזהים של מיתקן בזק שהוא מקור מסר הבזק, יעדו או מצוי בנתיבו;

(3)

נתונים מזהים של המנוי שהוא מקור מסר הבזק או יעדו;

(4)

מועד השידור או הקבלה של מסר הבזק;

(5)

משך מסר הבזק, נפחו או היקפו;

”נתוני תקשורת“ – נתוני מיקום, נתוני מנוי או נתוני תעבורה, והכל למעט תוכנו של מסר בזק;

”ספק מורשה“ – כהגדרתו בחוק התקשורת;

”עבירה“ – עבירה מסוג פשע או עוון;

”פקודת המשטרה“ – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;

”פקודות משטרת ישראל“ – כהגדרתן בפקודת המשטרה;

”פקודות המטה הכללי“ – כמשמעותן בסעיף 2א(ב) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;

”צו בידוד בית“ – (פקעה);

”קצין מוסמך“ – כל אחד מאלה:

(1)

קצין משטרה ממערך החקירות או המודיעין של משטרת ישראל בדרגת סגן ניצב ומעלה או קצין משטרה המשמש כמפקד מוקד ארצי או מחוזי של המשטרה, שהמפקח הכללי הסמיך לעניין זה;

(2)

קצין בדרגת סגן אלוף במשטרה הצבאית החוקרת, שהרמטכ״ל הסמיך לעניין זה;

”רשות חוקרת אחרת“ – כל אחת מאלה:

(1)

משטרה צבאית חוקרת;

(2)

היחידה לחקירות פנים של חיל המשטרה הצבאית;

(3)

המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים;

(4)

רשות ניירות ערך;

(5)

רשות התחרות;

(6)

רשות המסים בישראל.

2.

סמכות עניינית ומקומית

(א)

הסמכות בעניין שחוק זה דן בו תהא נתונה לבית משפט שלום שבאיזור שיפוטו מתקיים אחד מאלה:

(1)

נעברה העבירה או עומדת להתבצע העבירה או הפעולה, כולן או חלקן, שבקשר אליהן הוגשה בקשה לקבלת צו לפי סעיף 3;

(2)

נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה או הפעולה, שבקשר אליהן הוגשה בקשה לקבלת צו לפי סעיף 3.

(ב)

הוגשה בקשה לבית משפט לפי חוק זה, ימשיך אותו בית משפט לדון בכל בקשה כאמור הנמצאת בסמכותו העניינית בקשר לחקירת אותה עבירה או פעולה, אף אם נתונה סמכות גם לבית משפט אחר, אלא אם כן החקירה הועברה ליחידת חקירות אחרת.

3.

צו לקבלת נתוני תקשורת ממאגר מידע של ספק מורשה [תיקון: תשפ״ב]

(א)

בית המשפט רשאי, על פי בקשה של קצין משטרה שהסמיך לעניין זה המפקח הכללי או של נציג רשות חוקרת אחרת (בסעיף זה – הבקשה), להתיר, בצו, למשטרה או לרשות החוקרת האחרת, קבלת נתוני תקשורת ממאגר מידע של ספק מורשה, בדרך שיקבע בצו, אם שוכנע שהדבר נדרש למטרה מהמטרות המפורטות להלן, ובלבד שאין בקבלת נתוני התקשורת כאמור כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם:

(1)

הצלת חיי אדם או הגנה עליהם;

(2)

גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן;

(3)

גילוי עבריינים והעמדתם לדין;

(4)

חילוט רכוש על פי דין.

(ב)

היה המנוי שלגביו הוגשה הבקשה בעל מקצוע, לא יתיר בית המשפט קבלת נתוני תקשורת כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן שוכנע בהסתמך על פירוט ברור לכך במסגרת הבקשה, שיש יסוד לחשד שבעל המקצוע מעורב בעבירה שבקשר אליה הוגשה הבקשה.

(ג)

הבקשה תוגש בכתב ותיתמך בהצהרה שלאחר אזהרה או בתצהיר.

(ד)

בבקשה יצוינו, בין היתר, כל אלה:

(1)

העובדות המקנות סמכות לבית המשפט;

(2)

פרטי זהותו ותיאור תפקידו של מגיש הבקשה ומקור סמכותו לבקש צו לפי סעיף זה;

(3)

תמצית העובדות והמידע שעליהם מבסס המבקש את הבקשה;

(4)

המטרות שלשמן נדרשים נתוני התקשורת;

(5)

נתוני התקשורת המבוקשים;

(6)

פרק הזמן שלגביו מתבקשים נתוני התקשורת, בהתייחס לתקופה שלפני מתן הצו, וכן בכפוף להוראות הסיפה של סעיף קטן (ז) בהתייחס לתקופה שלאחר מתן הצו (בסעיף זה – נתוני תקשורת עתידיים);

(7)

פרטי הזיהוי של המנוי או מיתקן הבזק שנתוני התקשורת מתבקשים לגביהם, אם הם ידועים מראש, לרבות היות המנוי האמור מי שחל לגביו חיסיון מקצועי לפי כל דין (בחוק זה – בעל מקצוע); בפסקה זו, ”דין“ – לרבות הלכה פסוקה;

(8)

פרטים בדבר בקשות לקבלת נתוני תקשורת שהתבקשו בעבר בקשר לאותו אדם באותו תיק חקירה (בסעיף זה – בקשות קודמות).

(ה)

חומר חסוי, שעליו מבוסס המידע המפורט בסעיף קטן (ד)(3) ו־(4), יועמד לעיון בית המשפט בלבד; החומר יסומן ויוחזר למבקש לאחר העיון.

(ו)

(1)

לבקשה יצורפו –

(א)

החלטות בית המשפט שדן בבקשות קודמות;

(ב)

העתקים מבקשות קודמות ופרוטוקולים של דיוני בית המשפט בבקשות הקודמות, ככל שאלה נדונו בפני בית משפט אחר.

(2)

על אף הוראות פסקה (1), בית המשפט רשאי לדון בבקשה דחופה גם ללא המסמכים שבאותה פסקה, אם נחה דעתו שיש ברשותו המידע הנדרש למתן ההחלטה בבקשה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ז)

בהחלטה בבקשה ובקביעת פרק הזמן שלגביו יועברו נתוני תקשורת, יתחשב בית המשפט, בין היתר, בצורך בצו למימוש המטרות המנויות בסעיף קטן (א), במידת הפגיעה בפרטיותו של אדם, בחומרת העבירה, בהיות המנוי בעל מקצוע ובסוג נתוני התקשורת שהתיר לקבלם על פי הצו; בית המשפט רשאי לקבוע תקופות שונות לפרק הזמן לקבלת נתוני תקשורת לפי סוג נתוני התקשורת שהתיר לקבלם, ובלבד שהתקופה המרבית לקבלת נתוני תקשורת עתידיים לא תעלה על שלושים ימים מיום מתן הצו.

(ח)

בצו לפי סעיף זה יפורטו כל אלה:

(1)

הנימוקים למתן הצו, ולעניין צו המתייחס למנוי שהוא בעל מקצוע – נימוקים מפורטים בדבר מתן צו בנסיבות אלה;

(2)

נתוני התקשורת שמותר לקבלם על פי הצו;

(3)

פרטי הזיהוי של המנוי או מיתקן הבזק שנתוני התקשורת התבקשו לגביהם, אם הם ידועים מראש;

(4)

פרק הזמן שלגביו ניתן לקבל נתוני תקשורת על פי הצו;

(5)

מועד מתן הצו ומועד תום תוקפו.

(ט)

הנימוקים למתן הצו כאמור בסעיף קטן (ח)(1), לא יועברו לספק מורשה שהצו נוגע אליו.

(י)

צו שניתן לפי סעיף זה יהיה בתוקף שלושים ימים מיום שניתן.

(יא)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת צווים נוספים לגבי אותה חקירה.

4.

היתר לקבלת נתוני תקשורת במקרים דחופים [תיקון: ק״ת תש״ף, בג״ץ 2109/20, ק״ת תש״ף־2, תשפ״ב]

(א)

קצין מוסמך רשאי, על פי בקשה של שוטר או של שוטר צבאי, לפי העניין, להתיר קבלת נתוני תקשורת ממאגר מידע של ספק מורשה, בלא צו של בית המשפט לפי סעיף 3, אם שוכנע כי לשם מניעת עבירה מסוג פשע או גילוי מבצעה או לשם הצלת חיי אדם יש צורך, שאינו סובל דיחוי, בקבלת נתוני תקשורת כאמור, וכי לא ניתן לקבל בעוד מועד צו לפי סעיף 3.

(א1)

(בוטל).

(א2)

(בוטל).

(ב)

היתר לפי סעיף זה יינתן ככל הניתן בכתב, ויהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות; ההיתר יכלול את פרטי זהותו ותיאור תפקידו של הקצין המוסמך, תמצית העובדות והמידע שעל יסודם ניתן ההיתר, המטרות שלשמן נדרשים נתוני התקשורת וכן פרטים כאמור בסעיף 3(ח)(2) עד (4).

(ג)

ניתן היתר לפי סעיף זה, רשאי שוטר או שוטר צבאי, לפי העניין, לדרוש מספק מורשה שההיתר נוגע אליו, להעביר למשטרה או למשטרה הצבאית החוקרת, נתוני תקשורת בהתאם להיתר; ספק מורשה יעביר את נתוני התקשורת, בהתאם לדרישה, ללא דיחוי.

(ד)

קצין מוסמך שנתן היתר לפי סעיף זה ידווח על כך בכתב, בפירוט תמצית נימוקיו למתן ההיתר כאמור, בהקדם האפשרי, לקצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה שהסמיך לעניין זה ראש אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל (בחוק זה – ראש אגף החקירות והמודיעין) או למפקד המשטרה הצבאית החוקרת, לפי העניין.

(ה)

(1)

ראש אגף החקירות והמודיעין יגיש דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשלושה חודשים, על היתרים שניתנו לפי סעיף זה.

(2)

מפקד המשטרה הצבאית החוקרת יגיש דין וחשבון לפרקליט הצבאי הראשי, אחת לשלושה חודשים, על היתרים שניתנו לפי סעיף זה.

(ו)

המפקח הכללי וקצין משטרה צבאית ראשי יקבעו, בפקודות משטרת ישראל או בנוהלי משטרת ישראל, או בהוראות קצין משטרה צבאית ראשי, לפי העניין, הוראות לעניין סעיף זה, לרבות לעניין אופן מתן היתר כאמור בסעיף קטן (א), אופן העברת הדרישה על פי ההיתר לספק מורשה לפי סעיף קטן (ג) ואופן הדיווח לפי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה), ורשאים הם לקבוע הוראות שונות בהתאם לנימוקים למתן ההיתר ולנסיבות שבהן ניתן; בסעיף זה, ”הוראות קצין משטרה צבאית ראשי“ – פקודות כלליות אחרות, כמשמעותן בסעיף 2א(ג) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, שהוציא קצין משטרה צבאית ראשי.

4א.

[תיקון: ק״ת תש״ף־2, ק״ת תש״ף־3, ק״ת תש״ף־4, ק״ת תש״ף־5]

(פקע).

5.

סודיות העברת נתוני תקשורת [תיקון: תשפ״ב]

ספק מורשה או מי מעובדיו לא יגלה למנוי או לכל אדם אחר על העברת נתוני תקשורת לבקשת המשטרה או רשות חוקרת אחרת על פי כל דין, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

6.

דרישה להעברת קובץ מידע ממאגר מידע של ספק מורשה [תיקון: תשפ״ב]

(א)

ראש אגף החקירות והמודיעין רשאי לדרוש מספק מורשה המספק לפי חוק התקשורת שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, או שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, והכול בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר, להעביר לידיו באופן ממוחשב, קובץ מידע עדכני כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) להלן, אשר מצוי במאגר מידע של הספק המורשה:

(1)

נתוני זיהוי של מנוי שלו, וכן מספר מזהה של מכשירי טלפון או רכיב מרכיביהם;

(2)

מידע בדבר מיפוי אנטנות המשמשות את הספק המורשה למתן שירותי בזק באמצעות רדיו טלפון נייד, לרבות נתונים מזהים של כל אנטנה ואזורי הכיסוי שלה.

(ב)

ספק מורשה שנדרש להעביר קובץ מידע כאמור בסעיף קטן (א), יעבירו לידי קצין משטרה שהסמיך לעניין זה ראש אגף החקירות והמודיעין.

7.

שמירת קובצי מידע במאגר חסוי

(א)

קובץ מידע שהועבר כאמור בסעיף 6 יישמר במשטרה במאגר חסוי (בחוק זה – מאגר נתוני זיהוי (תקשורת)).

(ב)

מאגר נתוני זיהוי (תקשורת) יישמר בדרך שתבטיח הגנה עליו ותמנע שימוש בלתי מורשה בו, לרבות עיון, העברה, העתקה או שינוי המידע ללא רשות כדין, ותמנע שימוש בו בניגוד להוראות חוק זה; פעולות המבוצעות במאגר נתוני זיהוי (תקשורת) יתועדו באופן שיאפשר פיקוח ובקרה.

(ג)

לא ייעשה שימוש במאגר נתוני זיהוי (תקשורת) אלא למטרה מהמטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 3(א).

(ד)

השר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בחוק זה – ועדת החוקה), יקבע הוראות לעניין אופן החזקתו ושמירתו של מידע במאגר נתוני זיהוי (תקשורת), אופן הבקרה על פעולות המבוצעות בו, מורשי גישה למידע הכלול בו והשימוש שייעשה בכל סוג של המידע המועבר אליו וממנו; בסעיף זה ובסעיף 8(ג), ”מידע“ – למעט מידע שהוא חומר חקירה כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.

(ה)

עובד ציבור שהגיע אליו מידע ממאגר נתוני זיהוי (תקשורת), לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך מילוי תפקידיו על פי דין או לפי צו בית משפט.

8.

העברת מידע לרשות חוקרת אחרת

(א)

מורשי גישה ברשות חוקרת אחרת שייקבעו לפי סעיף קטן (ג), רשאים לקבל ממאגר נתוני זיהוי (תקשורת), באופן מקוון, נתוני זיהוי לצורך שימוש למטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 3(א), ללא צו; קבלת מידע לפי סעיף זה תתועד אצל הרשות החוקרת האחרת באופן שיאפשר פיקוח ובקרה, לרבות באופן שיבטיח זיהוי ותיעוד גישתם של מורשי הגישה מהרשות החוקרת האחרת למאגר האמור.

(ב)

המשטרה רשאית, על פי בקשה של נציג רשות חוקרת אחרת, להעביר לחוקר ברשות חוקרת אחרת מידע ממאגר נתוני זיהוי (תקשורת), נוסף על האמור בסעיף קטן (א), על פי צו שניתן לפי סעיף 3.

(ג)

השר הממונה על הרשות החוקרת האחרת המקבלת מידע בהתאם לסעיף זה יקבע, באישור ועדת החוקה, הוראות לעניין אופן החזקתו ושמירתו של מידע המתקבל בהתאם לסעיף זה ממאגר נתוני זיהוי (תקשורת), מורשי גישה למידע הכלול במאגר האמור והשימוש שייעשה בכל סוג של מידע המועבר ממנו.

9.

קבלת נתוני זיהוי מספק מורשה [תיקון: תשפ״ב]

עובד ציבור ברשות חוקרת אחרת, שהוא בעל סמכות חקירה על פי דין, או שוטר צבאי, רשאי לקבל מספק מורשה נתוני זיהוי, לצורך מילוי תפקידו לאחת המטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 3(א); הבקשה תועבר בכתב ויפורטו בה שמו וסמכותו של עובד הציבור או של השוטר הצבאי.

10.

החזר הוצאות בעד העברת נתוני תקשורת וקבצי מידע [תיקון: תשפ״ב]

ספק מורשה זכאי להחזר הוצאות בעד העברת נתוני תקשורת למשטרה או לרשות חוקרת אחרת, לפי הוראות סעיפים 3, 4 או 9, וכן בעד העברת קובץ מידע לפי סעיף 6, והכל בשיעור שיקבע שר התקשורת, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר האוצר; השיעור ייקבע בהתבסס על החזר הוצאות סבירות.

11.

עונשין

(א)

העובר על הוראות סעיף 5, דינו – מאסר שנתיים.

(ב)

העובר על הוראות סעיף 7(ה), דינו – מאסר שלוש שנים.

12.

שמירת דינים

אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בסמכויות הנתונות על פי כל דין, בהתייחס לקבלת מידע ומסמכים, לרבות נתוני תקשורת, והכל למעט סמכות בית המשפט לפי סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, לצוות על הצגה או המצאה של נתוני תקשורת, לבקשת רשויות החקירה והתביעה.

13.

ביצוע

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה.

14.

דיווח לכנסת – הוראת שעה

(א)

השר לביטחון הפנים, ולעניין רשות חוקרת אחרת – השר הממונה על אותה רשות, ידווח לוועדת החוקה, אחת לשנה, על יישומו של חוק זה; הדיווח יכלול, בין היתר, את כל אלה:

(1)

מספר הבקשות שהוגשו לפי סעיף 3 ומספר הצווים שניתנו לפי הסעיף האמור לפי הסיווגים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ה) שלהלן:

(א)

המטרה שבשלה הוגשה הבקשה, כאמור בסעיף 3(א);

(ב)

העבירה שבשלה הוגשה הבקשה;

(ג)

סוג נתוני התקשורת שהותר לקבלם על פי הצו;

(ד)

פרק הזמן שלגביו ניתן הצו לקבלת נתוני תקשורת;

(ה)

מספר הפעמים שבהן דן בית המשפט כאמור בסעיף 3(ו)(2);

(2)

מספר הבקשות שהוגשו לפי סעיף 4 ומספר ההיתרים שניתנו לפי הסעיף האמור, לרבות המטרה שלשמה ניתן ההיתר;

(3)

הפעולות המבוצעות במאגר נתוני זיהוי (תקשורת) שתועדו כאמור בסעיף 7(ב) סיפה;

(4)

מספר העברות המידע לרשות חוקרת אחרת לפי סעיף 8(א);

(5)

מספר הבקשות לקבלת מידע לפי סעיף 8(ב);

(6)

מספר הבקשות לקבלת נתוני זיהוי לפי סעיף 9;

(7)

עלות החזר ההוצאות לפי סעיף 10.

(ב)

דיווח ראשון לפי סעיף זה יימסר לוועדת החוקה בתום שנה מיום תחילתו של חוק זה.

(ג)

סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה.

15.

תיקון חוק האזנת סתר

הנוסח שולב בחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979.

16.

תחילה

תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

---

התקבל בכנסת ביום ח׳ בטבת התשס״ח (17 בדצמבר 2007).

• אהוד אולמרט
  ראש הממשלה
• דניאל פרידמן
  שר המשפטים
• שמעון פרס
  נשיא המדינה
• דליה איציק
  יושבת ראש הכנסת

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.