תקנות שירות נתוני אשראי
תקנות שירות נתוני אשראי מתוך
תקנות שירות נתוני אשראי, התשס״ד–2004
ק״ת תשס״ד, 422; תשס״ה, 178; תשס״ו, 770; תשע״ב, 480, 950, 1044, 1588; תשע״ג, 816.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6(א)(2), 7, 9(ד), 12(2), 16(א), 17(א), 18(א)(3) ו־(ג), 19, 21, 25, 30, 31(ד) ו־52(א)(1), (4) ו־(5) לחוק שירות נתוני אשראי, התשס״ב–2002 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר האוצר לענין פרק ח׳, באישור ועדת הכלכלה לענין סימן ג׳ בפרק ו׳, ובאישור הועדה המשותפת של ועדת הכלכלה ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
חוק שירות נתוני אשראי, התשס״ב–2002 בוטל ביום 12.4.2019, עם כניסתו לתוקף של חוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016, ועימו בוטלו גם תקנות שירות נתוני אשראי, התשס״ד–2004. אולם, לפי סעיף 125(ב) לחוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016, מסמכים ומאגרים שנשמרו לפי הוראות תקנה 81, ערב יום התחילה של החוק, יישמרו בידי רשם מאגרי מידע עד תום שישה חודשים מיום התחילה; ואולם מסמכים ומאגרים כאמור שנמסרו בין יום פרסומו של חוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016, לבין יום התחילה, יישמרו שנתיים לפחות מיום מסירתם לרשם מאגרי מידע.
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
בתקנות אלה –
”חוק ההוצאה לפועל“ – חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967;
”חוק הפיקוח על עסקי ביטוח“ – חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981;
”חוק חתימה אלקטרונית“ – חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001;
”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית;
”יום עסקים“ – יום שאינו יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, ואינו יום העצמאות, ולגבי תאגיד בנקאי ובנק ישראל – יום עסקים בנקאי כהגדרתו בהוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ״ב–1992;
”מספי זהות“ –
(1)
בתושב – מספר זהות על פי מרשם האוכלוסין;
(2)
בתושב אזור – מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין שבאזור;
(3)
בתושב חוץ – מספר דרכון;
(4)
בתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים;
(5)
בתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו – הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד;
”מקור נתונים חיוביים“ – הגופים המנויים בהגדרה נותן אשראי;
”נותן אשראי“ – כל אחד מגופים אלה:
(1)
תאגיד בנקאי;
(2)
מנפיק כרטיסי חיוב כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986, ובלבד שכרטיס החיוב לא הונפק במסגרת הסדר בין תאגידים בנקאיים שאחד הצדדים לו הוא תאגיד בנקאי שמנוהל בו חשבון העובר ושב, והצד האחר לו הוא תאגיד עזר שהוא חברת כרטיסי אשראי, והחיובים בשל העסקות בכרטיס החיוב מתבצעים בחשבון העובר ושב;
”פקודת פשיטת הרגל“ – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980;
”שם“ –
(1)
ביחיד – שם משפחה ושם פרטי;
(2)
בתאגיד – שמו הרשום;
(3)
בתאגיד שהוקם בחיקוק – השם שנקבע בחיקוק;
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”תושב“ – כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965.
פרק ב׳: העברת נתונים בדבר אי־תשלום חובות לבעל הרישיון
סימן א׳: נתונים בדבר פשיטת רגל
הגדרות
בסימן זה –
”חייב“ – כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת פשיטת הרגל;
”צו כינוס“ – כמשמעותו בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל.
העברת נתונים על פשיטת רגל [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
(א)
הכונס הרשמי כמשמעותו בפקודת פשיטת הרגל (להלן – הכונס הרשמי) יעמיד לרשות בעל רישיון נתונים אודות חייב לאחר שניתן נגד החייב צו כינוס, ובלבד שהצו ניתן אחרי 1 בפברואר 2002, ולא בוטל במועד העברת הנתונים לבעל הרישיון.
(ב)
נתונים כאמור בתקנת משנה (א) יכללו פרטים אלה:
(1)
שם החייב;
(2)
מסמי הזהות של החייב;
(3)
עובדת מתן צו הכינוס;
(4)
תאריך מתן צו הכינוס;
(5)
שם בית המשפט שנתן את הצו ומספר ההליך בו.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א), הגיש החייב לבית המשפט או לכונס הרשמי הצהרה כי אינו יכול לשלם את חובותיו או בקשה שיוכרז פושט רגל, כאמור בסעיף 5(4) לפקודת פשיטת הרגל, יעמיד הכונס הרשמי לרשות בעל רישיון נתונים על אודות חייב החל במועד הגשת ההצהרה או הבקשה, לפי העניין; נתונים כאמור יכללו, נוסף על הפרטים שבתקנת משנה (ב), גם פרטים על עצם הגשת ההצהרה או הבקשה, לפי העניין, על ידי החייב, מועד הגשתה, שם בית המשפט שהוגשה אליו ומספרה, ואם דחה בית המשפט את הבקשה – גם את דבר הדחייה ומועד מתן החלטת הדחייה.
(ד)
הכונס הרשמי יעמיד לרשות בעל רישיון נתונים כאמור בתקנת משנה (ג) גם לגבי הצהרה או בקשה, לפי העניין, שהוגשה שנה לפני תחילת תקנות שירות נתוני אשראי (תיקון), התשע״ב–2011 (להלן – תקנות התשע״ב), ובית המשפט לא דחה את הבקשה לפני תחילת תקנות התשע״ב.
עדכון הנתונים
(א)
הכונס הרשמי יעדכן את הנתונים שמסר לבעל הרישיון בדבר פעולות בענינו של החייב שנעשו לאחר מתן צו הכינוס, כמפורט להלן:
(1)
הכרזת החייב כפושט רגל, ותאריך ההכרזה;
(2)
ביטול הליך פשיטת הרגל, ותאריך הביטול;
(3)
מספר ההליך בבית המשפט שנתן את הצו.
(ב)
הכונס הרשמי יעמיד את הנתונים לרשות בעל הרישיון מדי שבעה ימי עסקים לכל היותר; הנתונים יהיו נכונים ליום העסקים השני, לכל המאוחר, שלפני יום העמדתם לרשות בעל רישיון שירות נתוני אשראי.
(ג)
הכונס הרשמי יציין לגבי הנתונים את המועד שלגביו הם נכונים.
שמירת הנתונים
הכונס הרשמי ישמור את הנתונים למשך שבע שנים מיום העמדתם לרשות בעל הרישיון.
סימן ב׳: נתונים מלשכות ההוצאה לפועל
הגדרות [תיקון: תשע״ב, תשע״ג]
בסימן זה –
”איחוד תיקים“ – כמשמעותו בפרק ז3 בחוק ההוצאה לפועל;
”זוכה“ ו”חייב“ – כהגדרתם בחוק ההוצאה לפועל;
”חייב מוגבל באמצעים“ – כהגדרתו בפרק ז1 בחוק ההוצאה לפועל;
”פסק דין“ – פסק דין כספי שאינו חיוב במזונות, וכן שטר משכון או משכנתה;
”רמת החוב“ – סכום החוב בהוצאה לפועל, שהתקיים בו אחד מאלה:
(1)
אינו עולה על 1,000 שקלים חדשים;
(2)
עולה על 1,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 10,000 שקלים חדשים;
(3)
עולה על 10,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;
(4)
עולה על 50,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(5)
עולה על 100,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 250,000 שקלים חדשים;
(6)
עולה על 250,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 500,000 שקלים חדשים;
(7)
עולה על 500,000 שקלים חדשים ואינו עולה על מיליון שקלים חדשים;
(8)
עולה על מיליון שקלים חדשים;
”שטר“ – כמשמעותו בסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל;
”תביעה על סכום קצוב“ – כמשמעותה בסעיף 81א1(א) לחוק ההוצאה לפועל.
נתונים על סוגי תיקים [תיקון: תשע״ב, תשע״ג]
(א)
לשכת הוצאה לפועל תעמיד לרשות בעל רישיון נתונים אודות סוגי תיקים אלה בלבד:
(1)
תיקי הוצאה לפועל שענינם ביצוע פסק דין (להלן – תיקי פסק דין);
(2)
תיקי הוצאה לפועל שענינם ביצוע שטר (להלן – תיקי שטרות);
(3)
תיק איחוד תיקים שנפתחו כנגד החייב (להלן – איחוד תיקים);
(4)
תיק הוצאה לפועל שעניינו בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב.
(ב)
נתונים על תיקי פסק דין, תיקי שטרות, איחוד תיקים (בסימן זה – מידע) תעמיד לשכת הוצאה לפועל לרשות בעל רישיון רק בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן:
(1)
התיק נושא המידע נפתח לאחר תחילתן של תקנות אלה; היה התיק נושא המידע תיק איחוד התיקים, יימסרו הנתונים כאמור גם אם תיק זה כולל תיקים שנפתחו לפני יום די אייר התשס״ד (25 באפריל 2004);
(2)
במערכת הממוכנת של לשכת ההוצאה לפועל נרשם כי אזהרה לפי סעיף 7 לחוק הוצאה לפועל הומצאה כדין לחייב;
(3)
עברו שישים ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לחייב;
(4)
בעת העברת המידע לבעל הרישיון לא מצוי בתיק צו לעיכוב ההליכים נגד החייב, למעט אם הוא תיק שעוכבו בו ההליכים עקב צירופו לאיחוד תיקים.
מידע על תיקי פסק דין ותיקי שטרות [תיקון: תשע״ב, תשע״ג]
המידע על תיקי פסק דין, תיקי שטרות או תביעה על סכום קצוב יכלול פרטים אלה:
(1)
שם החייב;
(2)
מספר זהות;
(3)
מספר התיק;
(4)
מועד פתיחת התיק;
(5)
רמת החוב.
העברת נתונים על חיוב מוגבל באמצעים
(א)
לשכת הוצאה לפועל תעמיד לרשות בעל רישיון נתונים על חייב מוגבל באמצעים, החל במועד הכרזתו כמוגבל באמצעים.
(ב)
הנתונים יכללו את אלה בלבד: מועד הכרזת החייב מוגבל באמצעים, שמו, מספר הזהות שלו, מספר תיק ההוצאה לפועל, ואם ניתן לגביו צו איחוד תיקים לפי סעיף 69ו לחוק ההוצאה לפועל – מספר תיק האיחוד.
העברת מידע על איחוד תיקים
(א)
לשכת הוצאה לפועל תעמיד לרשות בעל רישיון מידע על איחוד תיקי ההוצאה לפועל של החייב, שיכלול פרטים אלה:
(1)
שם הלקוח;
(2)
מספר זהות;
(3)
מספר תיק האיחוד;
(4)
מספרי התיקים שכלולים בתיק האיחוד;
(5)
המועד שבו נפתח תיק האיחוד.
(ב)
לשכת ההוצאה לפועל תעמיד לרשות בעל רישיון כאמור את המידע מדי ארבעה עשר ימי עסקים לכל היותר; המידע יהיה נכון ליום העסקים השני, לכל המאוחר, לפני יום העברת המידע לבעל הרישיון.
(ג)
לשכת ההוצאה לפועל תציין על גבי המידע את המועד שלגביו נכון המידע.
מידע על תביעות על סכום קצוב [תיקון: תשע״ב, תשע״ג]
לשכת הוצאה לפועל תעמיד לרשות בעל רישיון מידע על תביעות על סכום קצוב רק בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן:
(1)
התיק נושא המידע נפתח לאחר תחילת תקנות התשע״ב;
(2)
הבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב הוגשה לפי הוראת סעיף 81א1(ג) לחוק ההוצאה לפועל;
(3)
במערכת הממוכנת של לשכת ההוצאה לפועל נרשם כי אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל הומצאה כדין לחייב;
(4)
עברו שישים ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב;
(5)
במועד העמדת המידע לרשות בעל הרישיון לא מצוי בתיק ההוצאה לפועל צו לעיכוב הליכים נגד החייב.
שמירת המידע
לשכת הוצאה לפועל תשמור את המידע למשך שבע שנים מיום העמדתו לרשות בעל רישיון.
סימן ג׳: נתונים בדבר היות הלקוח מוגבל או מוגבל חמור
הגדרות [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
בסימן זה –
”לקוח מוגבל“ – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי;
”לקוח מוגבל חמור“ – כהגדרתו בסעיף 3 לחוק שיקים ללא כיסוי;
”צו מניעה“ – צו המונע תחילת הגבלה לפי סעיף 10א לחוק שיקים ללא כיסוי ויש בו כדי לשנות את מצבו של הלקוח מלקוח מוגבל או מוגבל חמור למצב אחר.
העברת נתונים מבנק ישראל [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
(א)
בנק ישראל יעמיד לרשות בעל רישיון נתונים אודות היות הלקוח לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, שיכללו פרטים אלה:
(1)
שם הלקוח;
(2)
מספר זהות;
(3)
סוג ההגבלה;
(4)
תאריך תחילת תקופת ההגבלה;
(5)
תאריך סיום תקופת ההגבלה;
(6)
דבר מתן צו מניעה;
(7)
תאריך מתן צו המניעה;
(8)
התאריך שבו בוטל צו המניעה.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 31(ז) לחוק, קיבל בנק ישראל הודעה על תיקון טעות לפי סעיף 9 לחוק שיקים ללא כיסוי או פרסם תיקון טעות לפי סעיף 14א(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, יודיע על כך לבעל הרישיון בתוך שבעה ימי עסקים מיום שקיבל הודעה על תיקון או מיום שפרסם תיקון טעות כאמור; בעל הרישיון ינהג לפי הוראות סעיף 31 לחוק.
עדכון נתונים
(א)
בנק ישראל יעביר את הנתונים ככל שניתן מדי יום עסקים, ולכל היותר מדי שבעה ימי עסקים; הנתונים יהיו מעודכנים עד ליום העסקים השני, לכל המאוחר, לפני יום העמדתם לרשות בעל הרישיון.
(ב)
בנק ישראל יציין לגבי הנתונים את המועד שלגביו הם נכונים.
שמירת המידע
בנק ישראל ישמור על המידע למשך שבע שנים מיום העמדת המידע לרשות בעל הרישיון.
סימן ד׳: נתונים מתאגיד בנקאי או ממנפיק כרטיסי חיוב
הגדרות [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
בסימן זה –
”התראה בשל סירוב שיקים“ – כמשמעותה בסעיף 2(א1) לחוק שיקים ללא כיסוי;
”רמת חוב“ – סכום כלל השיקים שסורבו ללקוח במועד מסירת הנתונים לבעל רישיון כאמור בסעיף 16(א)(4) לחוק או סכום החוב שבשלו הוצאה התראה על כוונה לנקוט הליכים לגביית חוב כאמור בסעיף 16(א)(5) לחוק, שהתקיים בו אחד מאלה:
(1)
אינו עולה על 1,000 שקלים חדשים;
(2)
עולה על 1,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 10,000 שקלים חדשים;
(3)
עולה על 10,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;
(4)
עולה על 50,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(5)
עולה על 100,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 200,000 שקלים חדשים;
(6)
עולה על 200,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 500,000 שקלים חדשים;
(7)
עולה על 500,000 שקלים חדשים;
”תקנות שיקים ללא כיסוי“ – תקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981.
העברת נתונים על התראה מתאגיד בנקאי [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
(א)
תאגיד בנקאי יעמיד לרשות בעל רישיון שירות נתוני אשראי מידע בדבר משלוח התראה בשל סירוב שיקים ללקוח, שהוא בעל החשבון, בכפוף להוראות סעיף 16(א)(4) לחוק, שיכללו פרטים אלה:
(1)
שם הלקוח;
(2)
מספר זהות;
(3)
מועד משלוח ההתראה בשל סירוב שיקים;
(4)
רמת החוב.
(ב)
הנתונים יועמדו לרשות בעל רישיון שירות נתוני אשראי מדי שבעה ימי עסקים לכל היותר; הנתונים יהיו מעודכנים עד ליום העסקים השני, לכל המאוחר, לפני יום העמדתם לרשות בעל רישיון שירות נתוני אשראי.
(ג)
תאגיד בנקאי יציין לגבי הנתונים את המועד שלגביו הם נכונים.
העברת נתונים על התראה בדבר כוונה לנקוט הליכים [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
(א)
תאגיד בנקאי ומנפיק כרטיסי חיוב יעמידו לרשות בעל רישיון שירות נתוני אשראי נתונים על משלוח התראה ללקוח שהוא בעל החשבון על כוונה לנקוט הליכים לגביית חוב, בכפוף להוראות סעיף 16(א)(5) לחוק.
(ב)
בנתונים ייכללו פרטים אלה:
(1)
שם הלקוח;
(2)
מספר זהות;
(3)
מועד משלוח ההתראה על כוונה לנקוט הליכים;
(4)
רמת החוב.
(ג)
הנתונים יועמדו לרשות בעל רישיון שירות נתוני אשראי מדי שבעה ימי עסקים לכל היותר.
עדכון הנתונים
(א)
תאגיד בנקאי או מנפיק כרטיסי חיוב יעמיד לרשות בעל רישיון שירות נתוני האשראי נתונים המעודכנים עד ליום העסקים השני, לכל המאוחר, שלפני יום העמדת המידע לרשות בעל רישיון שירות נתוני אשראי.
(ב)
תאגיד בנקאי ומנפיק כרטיסי חיוב יציינו לגבי הנתונים את המועד שלגביו הם נכונים.
שמירת הנתונים
תאגיד בנקאי ומנפיק כרטיסי חיוב ישמרו את הנתונים למשך שבע שנים מיום העמדת הנתונים לרשות בעל רישיון שירות נתוני אשראי.
סימן ה׳: נתונים בדבר אי־תשלום חובות ממקור מוסמך
תנאים להעברת מידע [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
(א)
מקור מוסמך המבקש להעמיד לרשות בעל רישיון מידע בדבר אי תשלום חובות על ידי הלקוח, יעמיד את הנתונים לרשות בעל הרישיון בכפוף להוראות סעיף 16(א)(6) לחוק; ואולם מקור מוסמך לא יעביר מידע כאמור אלא לאחר שחלפו תשעים ימים לפחות מן המועד שבו היה החוב אמור להיפרע וטרם נפרע.
(ב)
בנתונים ייכללו פרטים אלה:
(1)
שם הלקוח;
(2)
מספר זהות;
(3)
עצם קיומו של חוב, ומועד היווצרותו;
(4)
רמת החוב.
(ג)
המקור המוסמך יציין על גבי המידע את המועד לגביו נכון המידע.
(ד)
בתקנה זו, ”רמת החוב“ – סכום החוב למקור המוסמך, שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
עולה על 1,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 3,000 שקלים חדשים;
(2)
עולה על 3,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 10,000 שקלים חדשים;
(3)
עולה על 10,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;
(4)
עולה על 50,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(5)
עולה על 100,000 שקלים חדשים.
סימן ו׳: נתונים מבית משפט
הגדרות
בסימן זה, ”בית משפט“ ו”הגבלת עיסוקים“ – כמשמעותם בסעיף 7 לחוק החברות, התשנ״ט–1999.
מסירת נתונים מבית המשפט
(א)
בית המשפט יעמיד לרשות בעל רישיון נתונים בדבר הוראה על הגבלת עיסוקים של בעל מניה או נושא משרה בחברה.
(ב)
בנתונים ייכללו פרטים אלה:
(1)
שם בעל המניה או נושא המשרה;
(2)
מספר זהות;
(3)
מועד מתן ההוראה;
(4)
טיב המגבלה;
(5)
מועד סיום המגבלה.
שמירת המידע
בית המשפט ישמור את המידע למשך שבע שנים מיום מתן ההחלטה.
פרק ג׳: איסוף נתונים חיוביים
סימן א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
בפרק זה –
”הלוואה“ – אשראי לזמן קצוב העולה על שישה חודשים אשר הלקוח פרע את תשלומיו על פי תנאי הסכם ההלוואה;
”מסגרת אשראי“ – סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים מראש לכבד במסגרתו משיכות מחשבון עובר ושב של הלקוח;
"נתונים חיוביים – מידע על הלוואות ומסגרות אשראי שנתן מקור נתונים חיוביים ללקוח;
”סכום ההלוואה“ – סכום ההלוואה בשקלים במועד מתן ההלוואה;
”סכום מסגרת האשראי“ – סכום מסגרת האשראי בשקלים במועד מתן מסגרת האשראי;
”רמת ההלוואה“ – סכום הלוואה אחד מאלה:
(1)
אינו עולה על 25,000 שקלים חדשים;
(2)
עולה על 25,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;
(3)
עולה על 50,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(4)
עולה על 100,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 500,000 שקלים חדשים;
(5)
עולה על 500,000 שקלים חדשים;
”רמת מסגרת אשראי“ – סכום מסגרת אשראי אחד מאלה:
(1)
אינו עולה 25,000 שקלים חדשים;
(2)
עולה על 25,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;
(3)
עולה על 50,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(4)
עולה על 100,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 500,000 שקלים חדשים;
(5)
עולה על 500,000 שקלים חדשים.
סימן ב׳: איסוף נתונים חיוביים
איסוף נתונים חיוביים על לקוח [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
(א)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי, הרשאי למסור בדוח האשראי מידע על לקוח בדבר אי תשלום חובות, או שקיבל את הסכמת הלקוח, כאמור בסימן ג׳ להלן, יפנה אל מקורות הנתונים החיוביים, בבקשה לקבל נתונים חיוביים על הלקוח; בבקשתו יציין את מספר הזהות של הלקוח ויציין כי הוא רשאי לקבל את הנתונים החיוביים לפי החוק.
(ב)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי רשאי לאסוף ממקור נתונים חיוביים נתונים חיוביים גם על לקוח, אשר שמו נכלל ברשימה שמנהל הרשם, כאמור בתקנה 32.
(ג)
היו למקור נתונים חיוביים נתונים חיוביים על הלקוח, יעמיד אותם לרשות בעל רישיון שירות נתוני אשראי, בתוך שבעה ימי עסקים לכל היותר; הנתונים יהיו מעודכנים עד ליום העסקים השני, לכל המאוחר, שלפני יום העמדת המידע לרשות בעל רישיון שירות נתוני אשראי.
(ד)
מקור נתונים חיוביים יציין לגבי הנתונים את המועד שלגביו הם נכונים.
סימן ג׳: איסוף נתונים חיוביים בהסכמה
הודעה על הסכמה
(א)
לקוח המבקש כי בעל רישיון שירות נתוני אשראי יאסוף וימסור עליו נתונים חיוביים, ימסור לרשם או לבעל רישיון שירות נתוני האשראי הודעה חתומה בידו בדבר הסכמתו כאמור (להלן – הודעת הסכמה), בנוסח שאישר הרשם, שתכלול פרטים אלה:
(1)
שם הלקוח;
(2)
מספר זהות;
(3)
מען;
(4)
מספר טלפון.
(ב)
לקוח רשאי למסור את הודעת ההסכמה בדואר, במסירה אישית ביד או במסר אלקטרוני.
זיהוי הלקוח
זיהוי הלקוח על ידי בעל רישיון שירות נתוני האשראי ייעשה באחת הדרכים המנויות בתקנה 62.
הסכמה בלא סייג [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
לקוח שנתן הודעת הסכמה כאמור בתקנה 27, יימסרו לגביו כל הנתונים החיוביים, המצויים אצל בעל רישיון שירות נתוני אשראי, והוא אינו רשאי לסייג את הסכמתו למקור נתונים חיוביים מסוג מסוים או לנתונים חיוביים שנצטברו החל במועד מסוים.
העברת הודעת ההסכמה לרשם
בעל רישיון שירות נתוני אשראי ימסור לרשם את פרטי הלקוח, שמסר לו הודעת הסכמה כאמור בתקנה 27, בתוך שני ימי עסקים לכל המאוחר, בדרך שיורה הרשם.
רישום ההסכמות אצל בעל הרישיון
(א)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי יערוך רישום של הלקוחות שמסרו לו הודעת הסכמה.
(ב)
הרישום יכלול את פרטי הלקוחות, המועד שבו נתקבלה ההודעה אצל בעל רישיון שירות נתוני האשראי, והמועד שבו הועברה הודעתם לרשם.
שמירת תיעוד בידי הרשם
לענין רשימת הלקוחות נותני הודעת הסכמה שמנהל הרשם (להלן – הרשימה), לפי סעיף 18(ב)(2) לחוק, ישמור הרשם תיעוד של מועד קבלת הודעות ההסכמה מבעלי רישיונות שירות נתוני האשראי, וכן פרטים על זהות בעלי הרישיונות שבאמצעותם נמסרו ההודעות.
עיון של בעל הרישיון ברשימה
הרשם יעמיד לעיונו של בעל רישיון שירות נתוני אשראי את הרשימה לענין לקוחות שנתנו לאותו בעל רישיון שירות נתוני אשראי את הודעת ההסכמה, ואת רשימת הלקוחות שנתנו הודעת הסכמה ישירות לרשם.
תדירות העיון ברשימה
בעל רישיון שירות נתוני אשראי יעיין ברשימת הלקוחות שאצל הרשם כאמור בתקנה 33 אחת לשלושה ימי עסקים לפחות.
הסרת לקוח מן הרשימה
(א)
לקוח, שנתן הודעת הסכמה, ואשר אינו מעונין עוד כי ייאספו ויימסרו עליו נתונים חיוביים, יודיע על כך לרשם בהודעה בכתב, בחתימת ידו.
(ב)
הרשם ימחק את הלקוח מן הרשימה מיד עם קבלת ההודעה, ואם מסר הלקוח את הודעת ההסכמה לבעל רישיון שירות נתוני אשראי, יודיע לו על כך הרשם מיד לאחר קבלת הודעת הלקוח על רצונו להימחק מן הרשימה.
(ג)
ראה בעל רישיון שירות נתוני אשראי, כי שמו של הלקוח נמחק מן הרשימה, ימחק ויבער מיד את כל הנתונים החיוביים שאסף לגבי אותו לקוח ממאגר הנתונים השוטף שלו.
זיהוי הלקוח
זיהוי הלקוח על ידי הרשם ייעשה באחת מן הדרכים המנויות בתקנה 62.
פרטי הנתונים החיוביים
(א)
נתונים על הלוואות יכללו פרטים אלה:
(1)
שם הלקוח;
(2)
מספר זהות;
(3)
מועד מתן ההלוואה;
(4)
המועד שנקבע לפירעון ההלוואה;
(5)
תדירות התשלומים;
(6)
רמת ההלוואה; היתה ההלוואה הלוואה במטבע חוץ, תיקבע רמת ההלוואה על ידי המרת סכום ההלוואה לשקלים חדשים לפי השער היציג ביום מתן ההלוואה.
(ב)
נתונים על מסגרות אשראי יכללו פרטים אלה:
(1)
שם הלקוח;
(2)
מספר זהות;
(3)
המועד האחרון שבו ניתנה מסגרת האשראי;
(4)
רמת מסגרת האשראי.
העברת מידע אודות אשראי שניתן ללקוח בעבר [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
(א)
מקור נתונים חיוביים יעמיד לרשות בעל רישיון שירות נתוני אשראי מידע על אודות אשראי שניתן ללקוח במשך חמש השנים שקדמו לפניית בעל הרישיון, ובלבד שהאשראי לא ניתן ללקוח לפני מועד כניסת החוק לתוקף.
(ב)
מקור נתונים חיוביים יעמיד לרשות בעל רישיון שירות נתוני אשראי מידע על אודות אשראי שניתן ללקוח בעבר בתוך שבעה ימי עסקים לכל היותר מיום הפניה.
(ג)
המידע יהיה נכון ליום העסקים השני שלפני יום העמדת המידע לרשות בעל רישיון שירות נתוני האשראי.
ציון מועד עדכון המידע [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
מקור נתונים חיוביים יציין על גבי המידע על אודות אשראי שניתן ללקוח בעבר את המועד שלגביו נכון המידע.
שמירת המידע [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
מקור נתונים חיוביים ישמור את המידע על אודות אשראי שניתן ללקוח למשך שבע שנים מיום העמדת המידע לרשות בעל רישיון שירות נתוני אשראי.
פרק ד׳: דוח אשראי
סימן א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
בפרק זה –
”סוג מקור מידע“ – כל אחד מאלה:
(1)
כונס הנכסים הרשמי;
(2)
לשכת ההוצאה לפועל;
(3)
בנק ישראל;
(4)
תאגיד בנקאי;
(5)
מנפיק כרטיסי חיוב;
(6)
סוג מקור מוסמך;
(7)
בית משפט;
(8)
מקור נתונים חיוביים;
”סוג מקור מוסמך“ – כל אחד מאלה:
(1)
רשת שיווק;
(2)
חברת ביטוח;
(3)
חברת תשתית;
(4)
שירותים אחרים;
”חברת תשתית“ – לרבות חברת החשמל, שירותי תקשורת ובזק.
סימן ב׳: תוכנו של דוח אשראי
פרטי בעל הרישיון
בעל רישיון יציין בדוח אשראי פרטים מזהים שלו, כמפורט להלן:
(1)
שם;
(2)
מספר תאגיד;
(3)
מען המשרד הרשום;
(4)
מספר רישיון;
(5)
מען לפניות;
(6)
מספר טלפון;
(7)
מספר פקסימילה;
(8)
כתובת דואר אלקטרוני.
פירוט [תיקון: תשע״ב]
(א)
בעל הרישיון יפרט את נתוני האשראי בדוח האשראי, בציון סוג המקור שממנו קיבל אותם, וכן יציין, ליד כל נתון אשראי, את המועד שבו קיבל את הנתון ממקור המידע.
(ב)
בעל רישיון ימסור בדוח האשראי נתונים המצויים בידו בדבר אי־תשלום חובות, כמפורט להלן:
(1)
נתונים בדבר פשיטת רגל – כל הפרטים שקיבל מכונס הנכסים הרשמי לפי סימן א׳ בפרק ב׳;
(2)
נתונים מלשכות ההוצאה לפועל – כל הפרטים שקיבל מלשכת ההוצאה לפועל לפי סימן ב׳ בפרק ב׳, למעט מספר התיק, ובלבד שאם היתה רמת החוב באותו תיק מתחת ל־5,000 שקלים חדשים, וכנגד הלקוח לא נפתח יותר מתיק אחד מסוג כלשהו לפי סימן ב׳ בפרק ב׳, יימסר המידע בדוח האשראי רק אם היה מידע שלילי נוסף על הלקוח הניתן למסירה;
(3)
נתונים מבנק ישראל – כל הפרטים שקיבל מבנק ישראל לפי סימן ג׳ בפרק ב׳, ובלבד שחלפו 3 ימים מיום קבלתם;
(4)
נתונים מתאגיד בנקאי בנוגע להתראות בשל סירוב שיקים – כל הפרטים שקיבל מן התאגיד הבנקאי שהעמיד לרשותו את הנתונים לפי תקנה 17, למעט שם התאגיד הבנקאי, ובלבד שאם לא התקבלו נתונים בדבר התראה אחת נוספת לפחות שנשלחה ללקוח במשך תקופה שאינה עולה על שנים עשר חודשים קודם לכן, יימסר המידע בדוח האשראי רק אם היה מידע שלילי נוסף על הלקוח הניתן למסירה;
(5)
נתונים מתאגיד בנקאי או ממנפיק כרטיסי חיוב בנוגע להתראות חוב – הפרטים שקיבל מן התאגיד הבנקאי, לפי תקנה 18, למעט שם התאגיד הבנקאי או מנפיק כרטיסי החיוב, שהעמיד לרשותו את הנתונים, וכן את סוג מקור המידע;
(6)
נתונים ממקור מוסמך – כל הפרטים שקיבל מן המקור המוסמך לפי סימן ה׳ בפרק ב׳, וכן סוג המקור המוסמך, ובלבד שאם היתה רמת החוב מתחת ל־10,000 שקלים חדשים –
(א)
ומעל ל־3,000 שקלים חדשים – יימסר המידע בדוח האשראי רק אם הצטבר אצלו חוב נוסף ממקור מוסמך בעל רמת חוב מעל 3,000 שקלים חדשים, או אם היה מידע שלילי נוסף על הלקוח הניתן למסירה;
(ב)
ומתחת ל־3,000 שקלים חדשים – יימסר המידע בדוח האשראי רק אם הצטברו אצלו שני חובות נוספים ממקור מוסמך, או אם היה מידע שלילי נוסף על הלקוח הניתן למסירה;
(7)
נתונים מבית המשפט – כל הפרטים שקיבל מבית המשפט לפי סימן ו׳ בפרק ב׳.
(ב1)
היה המידע שברשות בעל רישיון מידע כאמור בתקנת משנה (ב)(1), (2) רישה, (3), (4) רישה, (5), (6) רישה ו־(7), ימסור אותו בעל רישיון בדוח האשראי כאמור בתקנת משנה (א), גם אם אין מידע שלילי נוסף על הלקוח הניתן למסירה.
(ג)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי ימסור בדוח האשראי את כל פרטי הנתונים החיוביים שקיבל ממקור נתונים חיוביים, לפי סימן ב׳ בפרק ג׳, למעט שם מקור הנתונים החיוביים.
(ד)
בעל רישיון יציין על גבי דוח האשראי את מועד עריכת הדוח.
דירוג אשראי [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
(א)
בתקנה זו, ”דירוג אשראי“ – הערכה, של אמינות לקוחות לעניין עמידתם בתשלומים, כחלק מדוח אשראי, תוך שימוש בכלים סטטיסטיים, הניתנת לבקשת מבקש הדוח לצורך קבלת החלטה לאחת המטרות הקבועות בסעיף 28 לחוק.
(ב)
בעל רשיון שירות נתוני אשראי רשאי לציין בדוח האשראי דירוג אשראי שנתן ללקוח ובלבד שמילא אחר הוראות תקנת משנה (ח).
(ג)
לצורך דירוג האשראי, בעל רישיון שירות נתוני אשראי יביא בחשבון רק נתוני אשראי שהוא רשאי למסור לפי הוראות החוק; בלי לגרוע מן האמור לעיל, לא יביא בעל הרישיון בחשבון נתונים על אישיותו של הלקוח, לרבות מינו, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו או מקום מגוריו.
(ד)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי רשאי ליצור דירוגי אשראי שונים ללקוח, לפי דרישות מבקשי דוח האשראי.
(ה)
תוקן המידע כאמור בסעיף 31 לחוק באופן המשפיע על הדירוג, יכלול בעל הרישיון בדוח שהוא חייב למסור לפי סעיף 31(ו) לחוק גם את הדירוג המעודכן.
(ו)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי יציין בדוח אשראי הנמסר ללקוח אשר הגיש בקשה לפי סעיף 25 לחוק, גם את דירוג האשראי שניתן ללקוח לפי דרישת כל מבקש דוח אשראי בששת החודשים שקדמו למסירת הדוח.
(ז)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי יכלול במידע הנמסר ללקוח אשר הגיש בקשה לעיין במידע המצוי על אודותיו אצל בעל הרישיון לפי סעיף 30 לחוק, גם את דירוג האשראי שנתן ללקוח לדרישת כל מבקש דוח אשראי על אודותיו בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, ובכלל זה גם ברשימת הנתונים שהובאו בחשבון לצורך הדירוג, וכן המלצה שניתנה על ידי בעל הרישיון לגבי ההחלטה שיש לנקוט בעניינו של הלקוח, ככל שניתנה המלצה כאמור.
(ח)
בעל רישיון אשר מציין בדוחות האשראי שלו דירוג אשראי שנתן ללקוח כאמור בתקנה זו, יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימת קריטריונים שלפיהם הוא קובע דירוג אשראי ללקוחות, בלא משקלם היחסי של אותם קריטריונים.
מסירת מידע מעודכן
בעל רישיון יציין בדוח את המועד שלגביו נכונים הנתונים המופיעים בדוח; מועד זה לא יעלה על שני ימי עסקים לפני מועד מסירת הדוח.
ציון איסוף חלקי ודוח חלקי [תיקון: תשס״ה, תשע״ב, תשע״ב־4]
(א)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי, האוסף נתוני אשראי רק מחלק מסוגי מקורות המידע לפי סעיף 16 לחוק, יציין זאת בבירור במקום בולט לעין בדוח האשראי, ויפרט את סוגי מקורות המידע שמהם הוא אוסף מידע.
(ב)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי, אשר לבקשת מבקש דוח אשראי כלל בדוח האשראי נתוני אשראי רק מחלק מסוגי מקורות המידע לפי סעיף 16 לחוק, יציין זאת בבירור במקום בולט לעין בדוח האשראי.
סימן ג׳: התקשרות לקבלת דוח אשראי
שינוי הצהרה בכתב
רצה מבקש דוח אשראי להוסיף או לשנות מן המטרות שציין בהצהרה שמסר לפי סעיף 28(א) לחוק, שלשמן הוא מבקש לקבל את נתוני האשראי, יודיע על כך לבעל הרישיון, וימסור לו הצהרה חדשה בכתב, בחתימת ידו; לענין זה, ”בכתב“ – גם במסר אלקטרוני, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, כמשמעותו בחוק חתימה אלקטרונית.
שמירת עותקי ההצהרות
בעל הרישיון ישמור עותק של כל הצהרה לפי סעיף 28 לחוק למשך 10 שנים.
צירוף עיקרי החוק לחוזה
זיהוי מבקש הדוח
בעל הרישיון יזהה מבקש דוח אשראי על לקוח באחת מן הדרכים המנויות בתקנה 62.
פרק ה׳: מסירת נתוני אשראי ללקוח
סימן א׳: מסורת דוח אשראי ללקוח
בקשה לקבלת דוח אשראי וזיהוי הלקוח [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
(א)
לקוח המבקש לקבל דוח אשראי על עצמו, ימסור לבעל רישיון שירות נתוני אשראי בקשה בכתב בחתימת ידו.
(ב)
הבקשה תכלול פרטים אלה לפחות:
(1)
שם הלקוח;
(2)
מספר זהות;
(3)
מען.
(ג)
לקוח יציין אם הוא מבקש לקבל את הדוח בדואר, בפקס או באמצעות מסר אלקטרוני.
(ד)
לקוח רשאי למסור את הבקשה בדואר, במסירה אישית במשרדי בעל הרישיון או במסר אלקטרוני, החתום על ידו בחתימה אלקטרונית מאושרת.
(ה)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי יזהה את הלקוח באחת הדרכים הקבועות בתקנה 62.
מסירת דוח אשראי ללקוח
(א)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי ימסור ללקוח, בתוך שבעה ימי עסקים לכל היותר מיום קבלת בקשתו, דוח אשראי אשר המידע שבו נכון עד לשלושה ימי עסקים לכל היותר לפני מועד המסירה.
(ב)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי יציין על גבי דוח האשראי את המועד האחרון שבו עדכן את המידע.
(ג)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי ימסור ללקוח את דוח האשראי בדרך שהלקוח ביקש למסרו, ואם לא ביקש שיימסר לו בדרך מסוימת – בדרך שבה מסר את הבקשה לקבלת הדוח.
(ד)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי רשאי לחייב את הלקוח, המבקש לקבל דוח אשראי בתדירות העולה על פעם בשנה, בתשלום בעד הפקת הדוח, ובלבד שלא יעלה המחיר על מחירו של דוח אשראי למבקש אחר.
(ה)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי ימסור ללקוח את הדוחות הנוספים בדרך שהלקוח ביקש למסרם, ואם לא ביקש שיימסר לו בדרך מסוימת – בדרך שבה מסר לו את דוח האשראי האחרון.
סימן ב׳: עיון במידע
הגשת בקשת עיון וזיהוי הלקוח [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
(א)
לקוח המבקש לפי סעיף 30 לחוק לעיין במידע המצוי עליו אצל בעל רישיון שירות נתוני אשראי, ימסור לו בקשה בכתב.
(ב)
הבקשה תהיה חתומה ביד הלקוח, ותכלול פרטים אלה לפחות:
(1)
שם הלקוח;
(2)
מספר זהות;
(3)
מען;
(4)
האם יהיה המעיין במידע הוא או בא כוחו.
(ג)
ביקש הלקוח כי העיון ייעשה בידי בא כוח, יצרף לבקשתו הרשאה בכתב; ההרשאה תאומת בידי נוטריון או, אם ניתנה לעורך דין, בידי עורך הדין.
(ד)
לקוח רשאי למסור את הבקשה בדואר, במסירה אישית במשרדי בעל הרישיון או במסר אלקטרוני, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת.
(ה)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי יזהה את הלקוח או את בא כוחו באחת הדרכים הקבועות בתקנה 62.
דרכי העיון
עיון הלקוח או בא כוחו במידע המצוי עליו אצל בעל רישיון שירות נתוני אשראי ייעשה באחת מדרכים אלה:
(1)
במשרדי בעל רישות שירות נתוני האשראי;
(2)
באמצעות מסר אלקטרוני – ובתנאי שללקוח יש חתימה אלקטרונית מאושרת;
(3)
באמצעות הדואר – בדואר רשום, ובתנאי שאומתה זהותו כאמור בתקנה 62.
תיאום מועד העיון
(א)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי יודיע ללקוח, המבקש לעיין בחומר המצוי עליו במשרדיו, או לבא כוחו, לא יאוחר משני ימי עסקים מקבלת בקשתו, את היום והשעה שבהם יוכל לעיין במידע המצוי אצלו עליו, וכן את חובת הלקוח, או בא כוחו, להצטייד בתעודת זהות לצורך העיון.
(ב)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי ימסור את ההודעה ללקוח בדרך שביקש הלקוח, ואם לא ביקש בדרך מסוימת – בדרך שמסר הלקוח את ההודעה.
(ג)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי יעמיד את המידע לרשות הלקוח לא יאוחר מארבעה ימי עסקים מיום שקיבל את הודעת הלקוח.
(ד)
לקוח זכאי לעיין במידע ולהעתיק את המידע.
עיון בתשלום [תיקון: תשס״ה]
לקוח או בא כוחו המבקש לעיין במידע המצוי עליו אצל בעל רישיון נתוני אשראי בתדירות העולה על פעם בשישה חודשים, ישלם לו בעד כל עיון מחיר שאינו עולה על מחיר דוח אשראי יחיד למבקש דוח אשראי אחר.
סימן ג׳: תיקון המידע שבדוח אשראי
בקשה לתיקון מידע [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
(א)
לקוח המבקש לתקן מידע המצוי במאגר המידע של בעל רישיון שירות נתוני אשראי יגיש לו על כך בקשה בכתב, בחתימת ידו; הבקשה תכלול פרטים אלה לפחות:
(1)
שם הלקוח;
(2)
מספר זהות;
(3)
מען;
(4)
המידע שהוא מבקש לתקנו;
(5)
מהות התיקון המבוקש;
(6)
נימוקים לתיקון;
(7)
הדרך שבה הוא מבקש שתימסר לו תגובת מקור המידע.
(ב)
לקוח רשאי להגיש את הבקשה בדואר, במסירה אישית במשרדי בעל הרישיון או במסר אלקטרוני, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת.
זיהוי הלקוח
בעל רישיון יזהה את הלקוח באחת הדרכים הקבועות בתקנה 62.
תגובת מקור המידע
(א)
פניית בעל רישיון שירות נתוני אשראי למקור המידע לקבלת תגובתו לבקשת לקוח לתיקון מידע, תיעשה לא יאוחר משני ימי עסקים מיום קבלת בקשת הלקוח.
(ב)
מקור המידע ימסור את תגובתו בהקדם האפשרי ועד שלושים יום מקבלת פניית בעל רישיון שירות נתוני אשראי.
(ג)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי ימסור ללקוח הודעה על תגובת מקור המידע בדרך שביקש הלקוח, ואם לא ביקש שתימסר לו בדרך מסוימת – בדרך שמסר הלקוח את בקשתו.
פעולת מקור מידע בעקבות גילוי טעות או תיקון או שינוי [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
(א)
מקור מידע אשר גילה כי נפלה טעות במידע שמסר כאמור בסעיף 31(ז) לחוק, יודיע על כך לכל בעל רישיון שמסר לו מידע כאמור, בתוך שלושה ימי עסקים מיום שגילה את הטעות או שנודע לו על התיקון או השינוי.
(ב)
עדכון נתונים בדבר צו מניעה לנותן אשראי [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
מסירת דוח אשראי מתוקן [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
בעל רישיון שירות נתוני אשראי, ימסור דוח אשראי מתוקן כאמור בסעיף 31(ו) או (ז) לחוק, לפי העניין, בתוך שבעה ימי עסקים מיום פעולתו האחרונה על פי סעיף 31 לחוק, לכל מי שקיבל ממנו דוח אשראי על הלקוח בששת החודשים שקדמו לפעולתו האחרונה כאמור.
רישום הבקשות, הפניות והתגובות
בעל רישיון שירות נתוני אשראי יקיים מרשם של בקשות לתיקון מידע ושל תוצאות הבדיקה בכל מקרה, שיכלול פרטים אלה:
(1)
פרטי הפונה;
(2)
תאריך הפניה;
(3)
תמצית בקשת התיקון;
(4)
פרטי המקור שאליו פנה בעל הרישיון;
(5)
האם נתקבלה תגובה ואם כן – תמצית התגובה;
(6)
הפעולות שננקטו בעקבות התגובה;
(7)
תאריך משלוח הודעה ללקוח;
(8)
מועד משלוח הדוחות המתוקנים;
(9)
פרטי הנמענים של הדוחות המתוקנים.
הערות
(א)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי שפעל לפי סעיף 31(ד) לחוק, ירשום בדוח האשראי את תמצית גרסת הלקוח ותמצית גרסת מקור המידע, בלא יותר מארבעים מילים.
(ב)
בעל רישיון שירות נתוני אשראי רשאי לרשום לבקשת הלקוח, ולאחר שנקט את ההליך לפי סעיף 31 לחוק, כי הנתון בדבר אי־תשלום חובות הוא נושא להליך משפטי בין הלקוח לבין מקור המידע.
זיהוי מבקש הדוח, הלקוח, או בא כוחו [תיקון: תשס״ה]
(א)
זיהוי הלקוח לענין התקנות המפורטות להלן, ייעשה באחת הדרכים המנויות בתקנת משנה (ב):
(1)
מסירה של הודעת הסכמה לפי תקנה 27;
(2)
מסירה של הודעת חזרה מן ההסכמה לפי תקנה 35;
(3)
בקשת לקוח לקבל דוח לפי תקנה 50;
(4)
בקשת לקוח לעיין במידע לפי תקנה 52;
(5)
בקשת לקוח לתקן דוח נתוני אשראי לפי תקנה 56.
(ב)
הדרכים לזיהוי הלקוח הן:
(1)
הוגשה הבקשה או נמסרה ההודעה במשרדו – באמצעות תעודת זהות;
(2)
הוגשה הבקשה או נמסרה ההודעה באמצעות מסר אלקטרוני – על ידי שימוש בחתימה אלקטרונית מאושרת;
(3)
הוגשה הבקשה או נמסרה ההודעה באמצעות הדואר – לאחר אימות זהותו בידי עורך דין או רשם של בית משפט או לאחר אימות זהות הלקוח או מבקש הדוח, לפי הענין, בידי פקיד דואר לפי נוהל שאישר הרשם.
(ג)
הרשם רשאי לקבוע נהלים לענין זיהוי מבקש דוח נתוני אשראי לפי סעיף 28 לחוק.
פרק ו׳: קבלת רישיון והפעלתו
סימן א׳: פרשנות
הגדרות לפרק זה [תיקון: תשס״ו]
בפרק זה –
”מידע מקורי“ – מידע שהתקבל ממקור המידע;
”מסמך נהלים“ – הוראות נוהל שלפיהן פועל בעל הרישיון, הערוכות על פי מסמכים שעליהם הורה הרשם;
”מערכת“ – מערכת החומרה והתוכנה של בעל הרישיון המשמשת אותו להפעלת שירות נתוני אשראי או שירות מידע על עוסקים;
”ת״י“ – תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953;
”תקן ISO“ – תקן של ארגון התקינה הבין־לאומי (International Standards Organization);
”Common Criteria EAL“ – (נמחקה).
סימן ב׳: בקשה לרישיון
בקשת רישיון [תיקון: תשס״ה, תשע״ב, תשע״ב־4]
המבקש לקבל רישיון (להלן – מבקש הרישיון) יגיש לרשם בקשה בכתב, ויצרף לה את המסמכים המפורטים להלן:
(1)
עותק של מסמך הנהלים שעל פיו הוא פועל;
(2)
תעודת התאמה לת״י, כפי שייקבע מזמן לזמן וכפי שהורה הרשם;
(3)
תעודה בדבר התאמה לתקן ISO-9000, ואולם הרשם רשאי לקבל במקום תעודה כאמור, אישור בדבר התחלת הליך בדיקת ההתאמה, והתחייבות להשלמת ההליך בתוך שנה מיום הגשת הבקשה לרישיון;
(4)
אישור חתום בידי רואה חשבון כי מבקש הרישיון מקיים את הוראות סימן ג׳ לענין ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת;
(5)
אישור על רישום בפנקסי מאגרי המידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;
(6)
הסכמה בכתב לכך שהרשם יקבל, בכל עת ולפי דרישתו, פרטים על מבקש הרישיון ועל מי שמועמד להיות מנהל בשירות נתוני האשראי או בשירות המידע על עוסקים, מן המרשם הפלילי, על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981;
(7)
חוות דעת של מבקר לפי כללי ביקורת מקובלים, בדבר נאותות מערכות המידע, מערכות הבקרה ואמצעי האבטחה של מבקש הרישיון, והכל להנחת דעתו של הרשם; לענין זה, ”מבקר“ – מי שמתקיימים בו כל אלה:
(א)
יחיד;
(ב)
תושב ישראל;
(ג)
לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה מן הראוי כי הוא יהיה מבקר;
(ד)
בעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה בישראל או שהוא רואה חשבון או שהוא עורך דין;
(ה)
בעל הסמכה מקובלת בביקורת מערכות מידע או באבטחת מערכות מידע, או בעל ניסיון של חמש שנים באלה, להנחת דעתו של הרשם.
פרסום מתן רישיון, התלייתו וביטולו
(א)
מיד לאחר מתן הרישיון, ירשום הרשם את מתן הרישיון במרשם, ויפרסם אותו באתר אינטרנט שישמש לכך, וכן בשני עיתונים יומיים.
(ב)
ביטל הרשם רישיון או התלה את תוקפו לפי סעיף 9 לחוק, יפרסם הודעה על כך בדרך האמורה בתקנת משנה (א).
דיווח תקופתי [תיקון: תשס״ה, תשס״ו, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4]
בעל רישיון יעביר לרשם, עד 31 במרס בכל שנה שבה הוא מחזיק ברישיון, מסמכים כמפורט להלן:
(1)
תעודת התאמה לת״י, כפי שייקבע מזמן לזמן וכפי שהורה הרשם;
(2)
אישור חתום בידי רואה חשבון, המעיד על קיום ערבות, ביטוח או ערובה אחרת, ועל סכומיהם ותנאיהם, כנדרש לפי סימן ג׳;
(2א)
הפרטים המנויים בתקנה 69(ג)(5);
(3)
חוות דעת של מבקר כאמור בתקנה 64(7);
(4)
מספר הדוחות שמסר בעל הרישיון במהלך השנה הקודמת להגשת המסמכים.
שמירת עותקים
הרשם ישמור למשך 10 שנים העתק של כל המסמכים שקיבל לצורך מתן רישיונות, ויחזיקם.
סימן ג׳: ערבות, ערובה אחרת וביטוח
ערבות בנקאית וערובה אחרת
(א)
קבע הרשם כי בעל רישיון יפקיד בידיו ערבות בנקאית, תהיה הערבות שיפקיד בעל רישיון לטובת הרשם מחצית מגובה הביטוח שהיה חייב בו אילו נקבע שעליו לערוך ביטוח אחריות מקצועית, כאמור בתקנה 69.
(ב)
הערבות תהיה בלתי מותנית, ולא תהיה ניתנת לביטול, שעבוד או עיקול, אלא לפי תקנות אלה.
(ג)
נוסח כתב הערבות יהיה להנחת דעתו של הרשם.
(ד)
הרשם רשאי, אם ראה כי נסיבות הענין מצדיקות זאת, לשנות את סכום הערבות הבנקאית שהופקדה, מטעמים שירשמו.
(ה)
בעל רישיון יבטיח כי בכל עת לא יפחת סכום הערבות מן השיעור הקבוע בתקנת משנה (א), או מהסכום ששונה לפי תקנת משנה (ד), לפי הענין.
(ו)
הרשם רשאי להורות כי במקום ערבות בנקאית, כאמור יחולו הוראות תקנות משנה (ב) עד (ה), בשינויים המחויבים.
ביטוח [תיקון: תשע״ב־2]
(א)
קבע הרשם כי בעל רישיון יערוך ביטוח אחריות מקצועית, אצל מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981, הוא יערוך אותו באופן שיכסה תביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת הפוליסה, גם אם הוגשו בתוך שנה מתום תקופת הפוליסה.
(ב)
הביטוח יהיה לכיסוי חבותו של בעל הרישיון כלפי מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של בעל הרישיון; נוסח פוליסת הביטוח יהיה להנחת דעתו של הרשם.
(ג)
הרשם יקבע את גובה הביטוח בכל עת לכל בעל רישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה למסור את עמדתו, ובהתחשב, בין השאר, בנתונים האלה:
(1)
מספר הדוחות שבעל הרישיון מסר או שהוא מתכוון למסור, לפי הגבוה מביניהם;
(2)
סוג או סוגי הרישיונות שבהם מחזיק או מבקש להחזיק בעל הרישיון;
(3)
התקופה שבה החזיק בעל הרישיון ברישיון;
(4)
ניסיונו המקצועי של בעל הרישיון;
(5)
סכום הפיצויים או סכומים אחרים ששילם בעל הרישיון בקשר עם אחריותו למי שנפגע עקב מעשה או מחדל של בעל הרישיון, לרבות סכומים ששולמו כאמור בגין תביעות שהתבררו בבית משפט, וכמות הדרישות לתשלום פיצויים כאמור שנמסרו לאותו בעל רישיון.
(ג1)
הרשם יבחן מזמן לזמן את הצורך לעדכן את גובה הביטוח הנדרש בהתאם למפורט בתקנת משנה (ג), ולכל הפחות בתדירות של אחת ל־5 שנים.
(ד)
ערך בעל הרישיון ביטוח כאמור בתקנת משנה (ג), יפקיד גם ערבות בנקאית או ערובה אחרת, שקבע הרשם, לכיסוי חבותו של בעל הרישיון כלפי מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של בעל הרישיון במקרים שהביטוח אינו מכסה, בסכום שיקבע הרשם בשים לב לגובה הביטוח שקבע כאמור בתקנת משנה (ג), ובהתאם לשיקולים המפורטים בה; על ערבות זו תחול תקנה 68(ב), (ג) ו־(ה), בשינויים המחויבים.
מימוש ערובה
(א)
מימוש ערבות בנקאית או ערובה אחרת שדרש הרשם, או תשלום תגמולי ביטוח, לזכות מי שנפגע ממעשה או ממחדל של בעל רישיון במסגרת פעילותו, יהיה בהתאם לקביעת בית המשפט, אלא אם כן קיים בעל הרישיון את חיובו כלפי הנפגע בדרך אחרת.
(ב)
הרשם יממש את הערובה, והמבטח ישלם את תגמולי הביטוח, עם הצגת אחד מאלה:
(1)
פסק דין חלוט של בית משפט בתובענה של הנפגע כנגד בעל הרישיון;
(2)
הסכם פשרה בין הנפגע לבין בעל הרישיון, שקיבל תוקף של פסק דין;
(3)
פסק בורר שאישר בית משפט בסכסוך בין הנפגע לבין בעל הרישיון.
פרק ז׳: ניהול שירות נתוני אשראי ושירות מידע על עוסקים
סימן א׳: כללי
מסמך נהלים
(א)
בעל רישיון יפעל על פי מסמך נהלים שהוא יגיש לאישור הרשם, ולא ישנה אותו שלא באישור הרשם.
(ב)
הרשם רשאי לקבוע, שבעל רישיון יפרסם נהלים מסוימים לידיעת הציבור, באופן נוח וזמין, בין השאר באמצעות אתר אינטרנט, בדרך המוגנת באופן סביר מפני חדירה ושיבוש.
כללים ונהלים לניהול המאגר והמידע שבו
הרשם רשאי להוציא כללים ונהלים, בין השאר, בנושאים אלה:
(1)
אופן ההגנה ההיקפית והאבטחה הפנימית של חצרי שירות נתוני האשראי ושל המחשבים שבחצרים אלה;
(2)
אבטחת תשתית התקשורת;
(3)
אבטחת חומר מחשב המשמש את בעל הרישיון, או הנמצא בהם;
(4)
סיווג מידע ומסמכים המוחזקים אצל בעל רישיון, הרשאות גישה של עובדי בעל רישיון והפועלים מטעמו ובשירותו, וכללים למידור המידע;
(5)
הפרדה בין מערכות המידע של שירות נתוני אשראי ושל שירות מידע על עוסקים;
(6)
רישום פעולות ואירועים הנובעים מהפעלת מערכות המידע;
(7)
השמדה, מחיקה וביעור של המידע.
סימן ב׳: כללים ונהלים לאבטחת המאגר והמידע שבו
תקנים [תיקון: תשס״ה]
בעל רישיון יקיים את דרישות התקנים ISO-9000, ת״י 17799 ות״י 7799 חלק 2 ויעמוד בתקנים האמורים במשך כל זמן פעילותו.
שלמות המידע המקורי
כל מידע מקורי, לרבות רשומות מחשב המכילות מידע מקורי שהועבר לבעל רישיון על ידי מקור מידע, יישמר אצל בעל הרישיון או במחשבי בעל הרישיון בלא שינוי; רישום הערות, שינויים או הוספות, לרבות ביטול, גניזה או ביעור של רשומות מחשב ממאגר המידע ייעשו בלי לפגוע בשלמותן, אמינותן ותקינותן של רשומות מחשב המכילות מידע מקורי.
שמירת מסמכים ומידע
בעל רישיון ישמור מסמכים ומידע שקיבל לפי תקנות אלה, למשך 7 שנים לפחות, או לפי התקופה הקבועה בחוק בנוגע לסוגי המידע השונים, לפי הענין, בתנאי אחסון המאפשרים גישה למסמכים ולמידע למשך כל תקופת האחסון.
אבטחת מרכיבי מערכת המידע ותוכנות ההפעלה [תיקון: תשס״ה, תשס״ו, תשע״ב, תשע״ב־4]
(א)
בתשתיות של מערכות המידע ובתוכנות ההפעלה של בעל הרישיון יתקיימו דרישות התקנים לאבטחת מערכות מידע שנקבעו לפי ת״י כפי שייקבע מזמן לזמן וכפי שהורה הרשם.
(ב)
מערכות המידע ותוכנות ההפעלה של בעל הרישיון יעמדו בדרישות הקבועות בתקנים האמורים למערכות ברמת סיווג גבוהה, המכילות חומר מחשב.
בקרת גישה והפרדת תפקידים
(א)
בעל רישיון יבטיח כי ביצוע הפעולות החיוניות לניהול המידע לא יהא בשליטתו של אדם אחד בלבד.
(ב)
בעל רישיון יבטיח את מידור הגישה לחלקים של המערכת, כך שלאותו אדם לא תהא גישה לכל החלקים החיוניים.
(ג)
בעל רישיון ינהיג אמצעי זיהוי שיבטיחו זיהוי ותיעוד גישתו של כל אדם למערכת.
(ד)
הרשם רשאי לפטור בעל רישיון מהחובות לפי תקנות משנה (א) ו־(ב), מטעמים שיירשמו, והוא רשאי להורות על חובות חלופיות.
אבטחת זמינות המחשבים
תצורת המחשבים המשרתים את בעל הרישיון תבטיח את היותם בעלי זמינות גבוהה, יציבות ואמינות, בהתאם לכללים שקבע הרשם על פי תקנה 72.
גיבוי מערכות המחשוב והמידע
הרשם רשאי להורות על האופן והמועדים שבהם יגובו מערכות המחשוב והמידע, כדי להבטיח את רציפות הפעילות התקינה ואת שלמותו ואמינותו של חומר המחשב, גם במקרה של פגיעה או תקלה פיזית או לוגית ברכיבי מערכות המחשוב והתקשורת, או של פגיעה פיזית בחצרים שבהם ממוקם בעל הרישיון.
פגם בפעילות בעל רישיון [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
(א)
גילה בעל רישיון כי נפל פגם מהותי בדוח אשראי שמסר או במערכות החומרה והתוכנה שלו העלול לפגוע במהימנותו של הדוח או שיש בו כדי להעיד על כשל אבטחת מידע, ינקוט בעל הרישיון את הפעולות האלה:
(1)
יודיע על הפגם לאלתר לרשם, ולא יאוחר מיום עבודה אחד ממועד גילויו של הפגם כאמור; ההודעה לרשם תכלול את הפרטים האלה:
(א)
פירוט מהותו של הפגם לרבות הגורם או הגורמים להתרחשותו;
(ב)
המועד המדויק שבו נתגלה הפגם;
(ג)
כיצד נתגלה הפגם ובידי מי;
(ד)
אומדן של כמות הנפגעים בכוח מן הפגם;
(ה)
פירוט הפעולות שבדעתו של בעל הרישיון לנקוט לתיקון הפגם והערכת לוחות זמנים לתיקונו;
(2)
יודיע על הפגם לכל מי שמסר לו דוח אשראי אשר מהימנותו עשויה היתה להיפגע בעקבות הפגם כאמור, בתוך שבעה ימי עבודה ממועד גילוי הפגם; ההודעה תכלול פירוט בדבר מהות הפגם;
(3)
אם הורה על כך הרשם, יודיע על הפגם, בתוך פרק הזמן עליו הורה, ללקוחות על אודותם נמסר דוח אשראי עם הפגם האמור או ללקוחות העלולים להיפגע מהפגם האמור, אף אם לא נמסר אודותיהם דוח אשראי; ההודעה תכלול פרטים אלה:
(1)
פירוט מהותו של הפגם;
(2)
זהות מי שקיבל דוחות אשראי עם הפגם האמור ומועד מסירתם של הדוחות;
(4)
יפרסם בתוך 24 שעות ממועד גילוי הפגם בעמוד הראשי של אתר האינטרנט שלו הודעה בדבר הפגם ומהותו; ההודעה תפורסם למשך 60 ימים לפחות;
(5)
יפרסם בתוך 48 שעות ממועד גילוי הפגם, הודעה בדבר הפגם ומהותו לפחות בשני עיתונים יומיים נפוצים.
(א1)
התגלו לבעל הרישיון פרטים נוספים על אודות הפגם, שלא היו ידועים לו במועד מסירת ההודעה לרשם כאמור בתקנת משנה (א)(1), ידווח עליהם לרשם מיד לאחר מועד גילויים וינמק מדוע התגלו באיחור; לפי הנחיות הרשם, ידווח בעל הרישיון על הפרטים הנוספים גם לגורמים נוספים אשר עשויים להיפגע בעקבות גילויים של הפרטים הנוספים אודות הפגם.
(א2)
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי הרשם להורות בהודעה מנומקת בכתב לבעל רישיון להימנע מפרסום על אודות הפגם המהותי או לדחותו למועד שיקבע הרשם, בשל כך שהפרסום עלול להגדיל את הסיכון לאבטחת המידע.
(ב)
(נמחקה).
סיום או הפסקת פעילות בעל רישיון שירות נתוני אשראי
(א)
פורסמה הודעה על פירוק תאגיד שהוא בעל רישיון או החליט בעל רישיון על הפסקת פעילותו או ביטל הרשם את רישיונו של בעל רישיון, ינקוט בעל הרישיון פעולות אלה:
(1)
יימנע מלמסור דוחות עוד;
(2)
יפסיק לאסוף מידע ממקורות המידע;
(3)
יעביר לידי הרשם את מאגרי המידע שברשותו, בתוך 72 שעות ממועד הפסקת פעילות או ממועד מחיקת הרישום, לפי הענין;
(4)
יעביר לידי הרשם העתק מדויק של כל המסמכים שקיבל ממקורות המידע וממבקשי הדוחות לצורך פעילותו כבעל רישיון, בתוך שבעה ימי עסקים ממועד הפסקת הפעילות או ביטול הרישיון, לפי הענין;
(5)
יעביר לידי הרשם רשימת כל המקורות שמהם הוא מקבל את המידע.
(ב)
הפסיק בעל רישיון את פעילותו כאמור, יודיע על כך מיד לכל מי שהתקשרו עמו לשם קבלת דוח אשראי ולכל מקורות המידע שמהם הוא קיבל מידע.
(ג)
הרשם ישמור את כל המסמכים והמאגרים שקיבל לפי תקנת משנה (א), למשך 25 שנים לפחות מיום קבלתם.
[תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
פרק ח׳: תשלום לנותני אשראי (פקע)
[תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
(פקעה).
[תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
(פקעה).
(פקעה).
(פקעה).
פרק ט׳: שונות
עדכון
הרשם רשאי לתת לבעל רישיון הוראות בדבר התדירות שבה על בעל הרישיון לעדכן את מאגרי המידע שלו, ובדבר התדירות שבה על מקור מידע להעמיד מידע לרשות בעל רישיון, ורמת העדכון של המידע, ולשנותן על פי שיקול דעתו.
אופן פרסום עיקרי החוק [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
[תיקון: תשס״ה]
פרק י׳: סדרי דין בערעור
[תיקון: תשס״ה]
סימן א׳: ערעור על החלטת בעל רישיון שירות נתוני אשראי
ערעור על החלטת בעל רישיון [תיקון: תשס״ה]
ערעור על החלטת בעל רישיון שירות נתוני אשראי לפי סעיף 32 לחוק (להלן – ערעור על החלטת בעל רישיון) יוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של בעל הרישיון.
כתב ערעור [תיקון: תשס״ה]
(א)
ערעור על החלטת בעל רישיון יוגש לבית המשפט בכתב ערעור, בשלושה עותקים.
(ב)
בכתב הערעור יפורטו כל אלה:
(1)
שם המערער, מספר זהותו ומענו להמצאת כתבי בי־דין, ואם הוא מיוצג – שם עורך דינו ומענו;
(2)
המשיבים ומענם להמצאת כתבי בי־דין;
(3)
תיאור המעשה או המחדל נושא הערעור והמועד שבו אירע;
(4)
פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבסס הערעור;
(5)
פירוט הסעד שמבקש המערער.
(ג)
לכתב הערעור יצורפו אסמכתאות התומכות בנימוקי הערעור שעליהן מבקש המערער להסתמך, וכן תצהיר לאימות העובדות המשמשות לו יסוד; אסמכתאות ותצהיר שלא צורפו לכתב הערעור בעת הגשתו, לא יצורפו לו אלא ברשות בית המשפט.
כתב תשובה [תיקון: תשס״ה]
(א)
כתב תשובה לערעור על החלטת בעל רישיון יוגש בתוך שלושים ימים אם לא קבע בית המשפט מועד אחר.
(ב)
בכתב התשובה יפורטו אלה:
(1)
שם המשיב, מספר זהותו ומענו להמצאת כתבי בי־דין, ואם הוא מיוצג – שם עורך דינו ומענו;
(2)
פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התשובה;
(3)
עמדת המשיב באשר לסעד המבוקש בערעור.
(ג)
לכתב התשובה יצורפו אסמכתאות התומכות בנימוקי התשובה שעליהן מבקש המשיב להסתמך, וכן תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות לו יסוד; אסמכתאות ותצהיר שלא צורפו לכתב התשובה בעת הגשתו, לא יצורפו לו אלא ברשות בית המשפט.
דיון בערעור [תיקון: תשס״ה]
(א)
בית המשפט ידון בערעור על פי ראיות שיובאו בתצהירים, ואולם לבקשת בעל דין, יתיר חקירת מצהיר של בעל דין שכנגד.
(ב)
בקשה לחקירת מצהיר תוגש בכתב לבית המשפט, לא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני מועד הדיון, ויפורטו בה הנושאים שעליהם מתבקשת החקירה; המבקש יציין בבקשה את עמדתו לענין הבקשה של בעל הדין שמטעמו הוגש התצהיר, וכן יצרף את תגובתו של אותו בעל דין, אם נתבקש לכך על ידו.
המצאה [תיקון: תשס״ה]
כתב בי־דין המוגש לבית המשפט יומצא במישרין לשאר בעלי הדין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום שלושה ימים מיום הגשתו לבית המשפט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
[תיקון: תשס״ה]
סימן ב׳: ערעור על עיצום כספי
ערעור על עיצום כספי [תיקון: תשס״ה]
ערעור על דרישה לשלם עיצום כספי לפי סעיף 48 לחוק (להלן – ערעור על עיצום כספי) יוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו פועל הרשם.
המשיב בערעור [תיקון: תשס״ה]
המשיב בערעור יהיה רשם.
כתב ערעור [תיקון: תשס״ה]
(א)
ערעור על עיצום כספי יוגש בכתב ערעור בשלושה עותקים לפי הטופס שבתוספת השלישית ויכלול את אלה:
(1)
שם המערער, מספר זהותו ומענו להמצאת כתבי בי־דין, ואם הוא מיוצג – גם את שם עורך דינו ומענו;
(2)
שם המשיב ומענו להמצאת כתבי בי־דין;
(3)
תיאור ההחלטה נושא הערעור, מועד מתן ההחלטה או המועד שבו הומצאה למערער;
(4)
פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק, שעליהם מתבסס הערעור;
(5)
פירוט הסעד שמבקש המערער.
(ב)
לכתב הערעור יצורף העתק צילומי של ההחלטה נושא הערעור ואסמכתאות התומכות בנימוקי הערעור, שעליהן מבקש המערער להסתמך וכן תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות לו יסוד; אסמכתאות ותצהיר שלא צורפו לכתב הערעור בעת הגשתו לא יצורפו לו אלא ברשות בית המשפט.
[תיקון: תשס״ה]
סימן ג׳: טיפול בבית המשפט
העברת חומר לבית המשפט [תיקון: תשס״ה]
[תיקון: תשס״ה, תשע״ב, תשע״ב־4]
פרק י״א: הוראות כלליות
דיון מקדמי [תיקון: תשס״ה]
בית המשפט רשאי לקיים דיון מקדמי בערעורים לפי תקנות אלה, ויהיו לו לצורך כך כל הסמכויות הנתונות לשופט לפי תקנה 445 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי).
תחולת תקנות סדר הדין האזרחי [תיקון: תשס״ה]
הוראות תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על ערעורים לפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים, אם אין בחוק ובתקנות אלה הוראה אחרת לענין הנדון, ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות החוק ותקנות אלה.
תוספת ראשונה
(תקנה 82(ה))
| סכום ההכנסה הכוללת | הסכום לחלוקה (באחוזים) |
|---|---|
| עד 39,999,999 שקלים חדשים | 4 |
| עולה על 40,000,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 59,999,999 שקלים חדשים | 5 |
| עולה על 60,000,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 79,999,999 שקלים חדשים | 6 |
| עולה על 80,000,000 שקלים חדשים | 7 |
[תיקון: תשע״ב, תשע״ב־4]
תוספת שנייה (פקעה)
[תיקון: תשס״ה]
תוספת שלישית
(תקנה 95(א))
ז׳ בניסן התשס״ד (29 במרס 2004)
- יוסף (טומי) לפיד
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.