תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לעניני קבורה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לעניני קבורה) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לעניני קבורה), תשכ״ז–1966

תקנות בדבר חברות לעניני קבורה של יהודים


ק״ת תשכ״ז, 136; תש״ל, 1752; תשל״ב, 50; תשע״ג, 528, 590.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 8 לחוק תקציבי השירותים הדתיים היהודיים, תש״ט–1949 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:


חוק תקציבי השירותים הדתיים היהודיים, תש״ט–1949 הוחלף בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971.


הגדרות
בתקנות אלה –
”השר“ – שר הדתות;
”חברה לעניני קבורה“ – חברה קדישא או כל אדם העוסק בקבורת נפטרים יהודיים.
רשיון קבורה [תיקון: תש״ל]
(א)
חברה לעניני קבורה חייבת ברשיון מאת השר.
(ב)
תוקף הרשיון הוא לשנתיים מיום נתינתו.
(ג)
השר רשאי לסרב לתת רשיון וכן לבטל רשיון אם לדעתו יהיה זה לטובת הציבור לעשות כן.
בקשה לרשיון
בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב, והוא או בא־כוחו רשאי לדרוש שיומצאו לו כל מסמך או ידיעה הדרושה לו לענין זה.
תנאים למתן רישיון [תיקון: תשע״ג]
(א)
לא יינתן רישיון קבורה לחברה לענייני קבורה אלא בהתקיים כל התנאים האלה:
(1)
החברה הציגה הסכם חתום ותקף עם המוסד לביטוח לאומי לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל״ו–1976 (להלן – תקנות דמי קבורה);
(2)
החברה לענייני קבורה הוכיחה להנחת דעתו של השר כי יש בידה זכות במקרקעין המיועדים על פי תכנית לקבורה לצורך ביצוע קבורה על פי הרישיון;
לעניין זה –
”זכות במקרקעין“ – זכות בעלות או חכירה לדורות, לרבות זכות לקבלת זכות כאמור;
”חברה לענייני קבורה“ – למעט רשות מקומית ומועצה דתית.
(ב)
חברה לענייני קבורה שאין ביכולתה להוכיח את קיומו של התנאי האמור בתקנת משנה (א)(2), תגיש בקשה מנומקת באמצעות עורך דין המייצג את החברה, המגובה בתצהיר חתום בידי מורשי החתימה בחברה, בנוגע לסיבות המונעות את הוכחת התנאי כאמור; הבקשה תובא לדיון בוועדת חריגים במשרד לשירותי דת, שעמה נמנה היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו; ועדת החריגים לא תמליץ על מתן רישיון אלא אם כן שוכנעה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
תנאי הרישיון [תיקון: תשע״ג, תשע״ג־2]
(א)
רישיון חברה לענייני קבורה יינתן בתנאים שלהלן שיפורטו ברישיון:
(1)
החברה לא תדרוש ולא תגבה בנוגע לקבורה כל סכום אחר, למעט הסכומים שהותרו לפי תקנות 3 ו־4 לתקנות דמי קבורה, וסכומים שהותרו על פי ההסכם שנחתם עם המוסד לביטוח לאומי, אם הותרו;
(2)
החברה תגיש לשר דוח כספי מבוקר לשנה החולפת עד היום השלושים ואחד בחודש מאי בשנת הכספים שלאחריה; השר רשאי להורות לחברה פלונית להגיש דוחות ואישורים נוספים; לעניין זה, ”דוח כספי מבוקר“ – דוח כספי כהגדרתו בתקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש״ע–2010, ובצירוף חוות דעת של רואה חשבון מבקר, כמשמעותו בתקנות האמורות.
(ב)
השר רשאי להתנות ברישיון, נוסף על התנאים האמורים בתקנת משנה (א), שחברה לענייני קבורה תעשה סידורים כספיים או מינהליים הדרושים לדעת השר כדי שתוכל למלא את תפקידיה.
הפרת תנאי הרשיון
הפרה חברה לעניני קבורה תנאי מתנאי הרשיון, רשאי השר לבטל את הרשיון או להתלותו לתקופה שיקבע.
הצגת הרשיון
חברה לעניני קבורה חייבת להציג את הרשיון לפני השר או בא־כוחו בכל עת שתידרש לכך.
זכויות מחזיק ברשיון
חברה לעניני קבורה שקיבלה רשיון כאמור רשאית לעשות כל פעולה סבירה הדרושה למען קבורת נפטר יהודי; ורשויות המדינה והרשויות המקומיות חייבות להושיט לה כל עזרה הדרושה לכך.
עונשין [תיקון: תשל״ב]
(א)
העוסק בקבורת נפטרים יהודיים ללא רשיון או המפריע בזדון לבעל רשיון במילוי תפקידו, דינו – מאסר שלושה חדשים.
(ב)
חברה לעניני קבורה שלא הגישה לשר דינים וחשבונות, כאמור בתקנה 4(א)(2), או לא הציגה רשיונה כאמור בתקנה 6, לאחר שקיבלה אזהרה בכתב חתומה בידי השר או בא־כוחו, דינה – קנס מאתיים וחמישים לירות.
הוראת מעבר
חברה לעניני קבורה שקיבלה רשיון בהתאם לתקנות העדות הדתיות (ארגונן) (חברה – לעניני קבורה של יהודים), תשי״ח–1958, רואים אותה כאילו קיבלה רשיון בהתאם לתקנות אלה.
השם [תיקון: תשל״ב]
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לעניני קבורה), תשכ״ז–1966“.


י״ג בתשרי תשכ״ז (27 בספטמבר 1966)
  • זרח ורהפטיג
    שר הדתות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.