חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976

תקנות בדבר סדרי דין


ק״ת תשל״ז, 510; תשל״ט, 293; תש״ם, 688, 968; תשמ״ג, 583; תשמ״ה, 862; תשמ״ז 1046; תשמ״ח, 18; תשנ״ב, 1158; תשנ״ג, 76; תשנ״ו, 939; תשנ״ח, 340; תשס״ו, 837; תשס״ט, 1243; תשע״ו, 1155; תשע״ח, 2590, 2746.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 4(ב) לחוק שיפוט בתביעות קטנות, תשל״ו–1976 (להלן – החוק), וסעיפים 46 ו־47 לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, ושאר סמכויותי לפי כל דין, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:


1.
הגדרות [תיקון: תשמ״ז, תשע״ו, תשע״ח]
בתקנות אלה –
”בית המשפט“ – בית משפט לתביעות קטנות שהוקם על פי סעיף 1 לחוק, או אחד משופטיו;
”החלטה“ – פסק דין וכל החלטה אחרת של בית המשפט;
”כתב בי־דין“ – כל מסמך שיש למסרו או להמציאו על פי תקנות אלה, לרבות החלטה או הודעה;
”מען“ – לעניין המצאת כתב בי־דין – כתובת לפי סעיפים 2(א)(11) ו־(11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, לרבות מספרי הטלפון והפקסימילה באותו מען וכן כתובת דואר אלקטרוני, אם ישנם; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר;
”תביעה“ – תביעה לתשלום סכום כמשמעותה בסעיף 2 לחוק, ולרבות תביעה שכנגד, ועל דרך זו יפורשו ”תובע“ ו”נתבע“;
”תקנות סדר הדין האזרחי“ – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984.
2.
מקום השיפוט [תיקון: תשמ״ה, תשע״ו]
(א)
תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם:
(1)
מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
(2)
מקום יצירת ההתחייבות;
(3)
המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
(4)
מקום המסירה של הנכס;
(5)
מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;
(6)
בתביעה שכנגד – מקום הגשת התביעה המקורית.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או מקום מגוריו או מקום עסקו של התובע, בלבד.
3.
כתב תביעה [תיקון: תשע״ח]
(א)
תביעה תיפתח בהגשת כתב תביעה לבית המשפט לפי טופס 1 שבתוספת.
(ב)
התובע יצרף לכתב התביעה את כל המסמכים שהוא מבקש להסתמך עליהם במשפט אם הם מצויים ברשותו; ואולם בית המשפט רשאי להתיר לתובע להגיש מסמך שלא צורף לכתב התביעה אם מצא שהמסמך דרוש לצורך מתן פסק דין או מכל סיבה חשובה אחרת.
4.
הזמנה לדין [תיקון: תשמ״ה, תשע״ח, תשע״ח־2]
(א)
הוגשה תביעה כאמור בתקנה 3, יצרף פקיד בית המשפט לעותק של כתב התביעה הזמנה לדין לפי טופס 2 שבתוספת.
(ב)
בהזמנה לדין יוזמן הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 30 יום מיום המצאת ההזמנה, ולהתייצב למשפט במועד שנקוב בהזמנה – אם הגיש כתב הגנה כאמור.
5.
כתב הגנה, תביעה שכנגד והודעת צד שלישי [תיקון: תשע״ח]
(א)
כתב הגנה יהיה לפי טופס 3 שבתוספת.
(א1)
הנתבע יצרף לכתב ההגנה את כל המסמכים שהוא מבקש להסתמך עליהם במשפט אם הם מצויים ברשותו; ואולם בית המשפט רשאי להתיר לנתבע להגיש מסמך שלא צורף לכתב ההגנה אם מצא שהמסמך דרוש לצורך מתן פסק דין או מכל סיבה חשובה אחרת.
(ב)
הגיש הנתבע כתב הגנה, רשאי הוא להוסיף לו תביעה שכנגד כלפי התובע לפי טופס 1 שבתוספת; עשה כן, יצרף פקיד בית המשפט לכתב ההגנה הודעה לתובע שהוא מוזמן להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מיום המצאת התביעה שכנגד.
(ג)
נתבע שהגיש כתב הגנה וטוען שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי מאת צד שלישי בשל כל סכום שייפסק נגדו בתביעה, רשאי להגיש הודעה לצד שלישי, ותקנות 4(ב), 5(א) ו־5(א1) לתקנות יחולו בשינויים המחויבים.
6.
אגרות [תיקון: תשל״ט, תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ג, תשנ״ח, תשע״ח]
(א)
(1)
לא ייזקק בית המשפט לכל תביעה או הודעה לצד שלישי אלא אם שולמה בעדן, עם הגשתן, אגרה של 1% משווי התביעה;
(2)
על אף האמור בפסקה (1) לא תפחת האגרה בשום מקרה מ־50 שקלים חדשים;
(3)
סכום האגרה לפי פסקה (1) יעוגל כלפי מעלה לסכום שהוא מכפלה של 5 שקלים;
(4)
על אף האמור בתקנת משנה זו, אי תשלומה של האגרה או חלק ממנה, אין בו כדי לבטל מעשה בית המשפט בדיעבד.
(ב)
פטור מתשלום אגרת בית משפט לפי תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007 (להלן – תקנות האגרות), יהווה פטור גם מתשלום אגרה לפי תקנות אלה.
(ג)
פסקאות (9) ו־(10) בחלק ה׳ של התוספת הראשונה לתקנות האגרות יחולו על מסמכים לפי תקנות אלה.
אגרות אלו, הנוגעות לתשלום עבור העתק של מסמך שבתיק בית המשפט ואישור העתק כמתאים למקור, נקבעו בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשל״ו–1976 אך לא נקבעו בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007, ולכן אינן בתוקף.
(ד)
(בוטלה).
7.
עתקים של כתבי הטענות והמצאתם [תיקון: תשע״ח]
(א)
כתבי הטענות יוגשו לבית המשפט במספר עתקים מספיק בשביל בית המשפט ושאר בעלי הדין.
(ב)
פקיד בית המשפט יציין על פני כתבי הטענות את תאריך קבלתם ויגרום להמצאתם לנמענים.
(ב1)
לא הומצא כתב התביעה עד 60 ימים לפני הדיון בידי פקיד בית המשפט כאמור בתקנת משנה (ב), ימציא התובע או מי מטעמו את כתב התביעה לנמענים 40 ימים לפחות לפני הדיון.
(ג)
המצאה של כתב בי־דין לפי תקנות אלה תהיה לפי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, והוא כשבית המשפט לא הורה הוראה אחרת.
8.
בקשות [תיקון: תשע״ח]
(א)
בקשה של בעל דין לפי תקנות אלה יכול שתהיה בעל־פה בעת הדיון, והיא תהיה בכתב אם הוגשה שלא בפני בעל הדין שכנגד.
(ב)
בית המשפט רשאי להחליט בבקשה בכתב בלי לקבל את תשובת הצד שכנגד אם סבר שאין בהחלטה כדי להשפיע באופן מהותי על ההליך או שלא עלול להיגרם לצד שכנגד נזק של ממש.
(ג)
ניתנה החלטה במעמד צד אחד, רשאי בית המשפט, מיוזמתו או לבקשת הצד שההחלטה ניתנה בלא תשובתו, לתקנה, לשנותה או לבטלה בתנאים שייראו לו, כל עוד לא ניתן פסק דין.
9.
סמכות בית המשפט
לבית המשפט יהיו הסמכויות הנתונות לבית משפט שלום בענינים שבסדר דין או שבנוהג, לרבות תשלום שכר בטלה לעדים; אולם רשאי בית המשפט שלא להשתמש בסמכות מסמכויות אלה אם נראה לו הדבר מועיל יותר להכרעה צודקת ומהירה.
10.
נתבע שלא הגיש כתב הגנה
נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, להזמין את בעלי הדין לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם גם אם לא הוגש כתב הגנה כאמור.
11.
אי־התייצבות למשפט
נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב – תימחק התביעה; התייצב התובע והנתבע לא התייצב – יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה, ובלבד שהתובע הצהיר בפני בית המשפט על אמיתות האמור בכתב תביעתו; התייצב הנתבע והתובע לא התייצב – תידחה התביעה.
12.
ביטול החלטה שלא בפני בעל דין [תיקון: תשע״ח]
ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין והגיש בעל דין בקשה לביטולה תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט, על פי צד אחד, לבטלה בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או ענינים אחרים; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם.
13.
סדר הדיון [תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ח]
(א)
בית המשפט יקבע את סדר הבאת ראיות וטענות הצדדים בדרך שנראית לו ויברר את המחלוקת באופן פעיל.
(ב)
הוראות תקנות 7ג, 215ה, 215ו, לתקנות סדר הדין האזרחי, יחולו בבית המשפט, בשינויים המחויבים, לפי הענין, ואולם כתב בי־דין אלקטרוני המוגש לבית המשפט, ניתן להגשה בלא חתימה, ובלבד שצוינו בסופו שמו ומספר זהותו של מגישו, למעט תצהיר שלגביו תחול הוראת תקנה 215ה(ג).
14.
פרוטוקול
בפרוטוקול הדיונים יירשמו תמצית דברי העדים ושאר הדברים שנאמרו בעת הדיון.
15.
פסק דין [תיקון: תשע״ח]
(א)
בתום הדיון בתביעה יתן בית המשפט את פסק הדין, אולם הוא יהיה רשאי לדחות את מתן פסק הדין לתקופה שלא תעלה על 7 ימים.
(ב)
פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.
(ג)
בפסק הדין יצוין האופן שבו אפשר להשיג על פסק הדין לרבות המועד לכך.
16.
ערעור [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ו]
(א)
המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט או על החלטתו לפי תקנה 12 לגבי בקשה לבטל החלטה שלא בפני בעל דין, הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין או ההחלטה.
(ב)
ניתנה רשות ערעור יראו את כתב הבקשה ככתב ערעור.
(ג)
בכפוף להוראות תקנה זו יחולו הוראות חלק ד׳ לתקנות סדר הדין האזרחי על ערעור ועל בקשה לרשות ערעור על פסק דין של בית המשפט.
17.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה היא ביום שבית המשפט הוסמך לדון לפי החוק.
18.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976“.

תוספת

[תיקון: תשמ״ה, תשמ״ח, תשע״ח]
[תיקון: תשמ״ה, תשע״ח]
טופס 2: הזמנה לדין (תקנה 4(א))
[תיקון: תשמ״ה, תשע״ח]


כ׳ בכסלו תשל״ז (12 בדצמבר 1976)
  • חיים י׳ צדוק
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.