תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), התשכ״ה–1965

תקנות בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע


ק״ת תשכ״ה, 2240, 2599; תשכ״ו, 2312; תש״ל, 1214; תשל״א, 670; תשל״ב, 630; תשנ״א, 720; תשס״א, 682; תשס״ג, 489; תשס״ה, 406; תשס״ו, 1097; תשס״ח, 614; תשע״ה, 1850.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 11 ו־17 לחוק רואי חשבון, תשט״ו–1955, ולאחר התייעצות עם מועצת רואי חשבון, הנני קובע לאמור:


הגדרות [תיקון: תשס״א]
בתקנות אלה –
”אמצעי תקשורת אלקטרוניים“ – למעט אתר האינטרנט של רואה החשבון;
”דיוור ישיר“ – פניה לאדם מסוים, לבית עסק שלו או לביתו המועברת בפקסימילה, בדרך ממוחשבת, בחלוקה ידנית או באמצעי אחר, למעט חלוקה אקראית של דבר דפוס, המופץ מטעמו של רואה החשבון, ברשות הרבים;
”לקוח“ – לרבות לקוח פוטנציאלי;
”פרסומת“ – למעט מסירת מידע במענה לפנייתו של אדם מסוים, הנועד לשימושו ולא לשם הפצתו לאחרים;
”פרסום ברשות הרבים“ – לרבות בשלטי חוצות, בכרזות אוויר או באמצעי דומה ולמעט בעיתונים או בדיוור ישיר;
”שירותים נלווים“ – תחומי עיסוק נוספים שרואי חשבון רשאים לעסוק בהם, נוסף על עיסוקם בראיית החשבון כמשמעותה בחוק.
התנהגות שאינה הולמת [תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו, תש״ל, תשל״א, תשל״ב, תשנ״א, תשס״א, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ה]
המעשים והמחדלים של רואה חשבון המנויים להלן יש בהם משום התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע של ראיית חשבון:
(1)
מתן שירות מקצועי שלא בהקפדה על הגינות, או מתוך משוא פנים, או שלא לפי הכללים, התקנים והנוהלים המקובלים במקצוע, או שלא לפי מיטב שיקול הדעת;
(2)
מעשה או מחדל הפוגע באי־תלותו כרואה חשבון;
(3)
גילוי, שלא בהסכמת הלקוח, של דבר שהובא לידיעתו תוך כדי מתן שירות מקצועי ללקוח ויש לו קשר עניני לשירות המקצועי הניתן לאותו לקוח, זולת אם הוא חייב לגלותו על פי דין או שגילויו דרוש למילוי תפקידו;
(4)
מתן דו״ח או חוות דעת שלא על סמך בדיקתו האישית שלו, או של שותפו, או של פקידו, או של רואה חשבון אחר, או של אדם הרשאי לעסוק בראיית חשבון במדינת־חוץ;
(5)
עיסוק בראיית חשבון בשותפות עם אדם שאינו רואה חשבון;
(6)
עיסוק בראיית חשבון שלא בשמו או בשם פירמה של רואי חשבון; לענין פסקה זו, רואים כשם פירמה של רואי חשבון – שם המורכב משמות השותפים, או משמו של אחד או יותר מהם, בתוספת הכינוי ”ושות׳“ או בלעדיו, או שם המורכב, כולו או בחלקו, משמות שותפי הפירמה לשעבר;
(6א)
עיסוק כשמאי מקרקעין על־ידי רואה חשבון או ציון תואר של שמאי מקרקעין או תואר אחר כיוצא בזה ביחד עם התואר רואה חשבון, בין בנייר הפירמה שלו, כאמור בפסקה (6), ובין בשלט של משרדו, במדריך מקצועי או רשימות מקצועיות, לרבות ספר טלפון, בהודעות על הרצאות מקצועיות ובפרסומים מקצועיים; ואולם רואה חשבון שביום י״ט באדר תשל״א (16 במרס 1971) עסק גם כשמאי מקרקעין יהא רשאי להמשיך ולעסוק גם כשמאי מקרקעין ובלבד שלא יעסוק באותו ענין או בשביל אותו לקוח כרואה חשבון וכשמאי מקרקעין גם יחד ושלא יציין תואר של שמאי מקרקעין ביחד עם התואר של רואה חשבון כאמור בפסקה זו;
(7)
מתן הרשאה למי שאינו רואה חשבון, ואינו פקידו, לפעול בשמו, או מתן הרשאה למי שאינו רואה חשבון לחתום בשמו על מסמכים הטעונים חתימה של רואה חשבון; לענין פסקה זו, המונח ”שמו“, לרבות שם הפירמה שלו כאמור בפסקה (6);
(8)
העסקת אדם שרשיונו בוטל על פי החלטת המועצה לפי סעיף 12 לחוק, והעסקת אדם בתקופה שתוקף רשיונו הופסק כאמור;
(9)
(א)
שידול לקוח למסור לו עבודה מקצועית;
(ב)
לא יראו בקשת רואה חשבון לועדה למינוי רואי חשבון בחברות ממשלתיות, שמינה שר האוצר, להמליץ על מינויו כרואה חשבון של חברה ממשלתית, כשידול לקוח לענין פסקה זו, ובלבד שהבקשה אינה מתייחסת לחברה ממשלתית מסויימת;
(10)
מתן תשלום או טובת הנאה אחרת, או הבטחתם, במישרין או בעקיפין, בעד השגת עבודה מקצועית;
(11)
שיתוף אדם שאינו רואה חשבון בהכנסותיו ממקצועו, לרבות אדם שאינו רשאי לעסוק בראיית חשבון במדינת־חוץ, ולמעט קודמו של רואה החשבון ויורשו של קודמו ושל שותפו; לענין פסקה זו, לא יראו כשיתוף בהכנסות תשלום דמי מוניטין לרואה חשבון אחר או לבאים מכוחו;
(12)
מתן שירות ללקוחו של רואה חשבון אחר בענין שהאחר כבר החל לטפל בו, וללא הסכמת האחר, זולת אם סירב לתת הסכמתו ללא נימוק סביר; כנימוק סביר יראו לענין זה, בין השאר, אם הלקוח דרש מרואה החשבון המסרב לנהוג בניגוד לחובתו כרואה חשבון, או בניגוד לכל דין, או לקבוע שכרו למטה מן הסביר והמקובל במקצוע;
(13)
(א)
עשיית פרסומת לעצמו, למעט פרסומת מותרת כמפורט בתקנה 2, ואי נקיטת אמצעים סבירים למניעת פרסומת שאינה מותרת כאמור, בידי אחרים;
(ב)
פסקה זו תחול על פרסומת של רואה חשבון, לרבות תאגיד רואי חשבון, שמצוין בה אחד מאלה –
(1)
דבר היותו רואה חשבון;
(2)
עיסוקו בראיית חשבון, במישרין או בעקיפין, בין שצוין דבר היותו רואה חשבון ובין שלא;
(14)
קביעת שכר, או קבלת שכר, לפי תוצאותיו של השירות המקצועי שניתן;
(15)
מתן שירות עסקי ללקוח, מקום שבו, רואה החשבון מעריך, לפי סעיף 2(ג) לצו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ה–2014, שרמת הסיכון להלבנת הון או למימון טרור היא גבוהה; בפסקה זו, ”שירות עסקי“ – כהגדרתו בסעיף 8ב(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000.
פרסומת מותרת [תיקון: תשס״א]
(א)
רואה חשבון –
(1)
רשאי לפרסם מידע עובדתי הנוגע לעיסוקו, ובלבד שלא יכלול מידע שיש בו:
(א)
דברי שבח או הערכה לעצמו, במישרין או בעקיפין, לרבות בדרך של השוואה לאחר;
(ב)
מצג שווא;
(ג)
עובדות מטעות;
(2)
לא יכלול בפרסומת המותרת על פי פסקה (1), פרטים אלה:
(א)
שמות לקוחותיו בעבר ובהווה;
(ב)
שכר הטרחה שהוא גובה או הבסיס לחישובו;
(ג)
תפקיד ציבורי שהוא ממלא על פי דין;
(ד)
תוצאות שהשיג בעבור לקוחותיו בענינים מקצועיים;
(3)
לא יפרסם את עצמו בכל דרך שיש בה כדי לפגוע בכבוד המקצוע או כדי להטריד לקוחות או ליצור אצלם רושם שגוי, הטעיה או תרמית בדבר יכולתו להשיג תוצאות כאלה ואחרות בענינים מקצועיים.
(ב)
בכפוף להוראות תקנת משנה (א), רשאי רואה חשבון לציין גם פרטים אלה:
(1)
ניסיונו המקצועי בראיית חשבון;
(2)
ניסיונו והתמחותו בשירותים נלווים, במובחן מניסיונו בראיית חשבון;
(3)
תארים אקדמיים שהוא רכש;
(4)
תואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו, ובלבד שהדבר לא נאסר על פי אותו דין או על פי החוק;
(5)
כשירות לעסוק בראיית חשבון מחוץ לישראל;
(6)
מספר שנות ותק בעיסוקו בראיית חשבון;
(7)
פירוט רואי חשבון שהינם שותפיו או עובדיו, לרבות הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (6) לגבי כל אחד מהם;
(8)
פרטים הנוגעים למען המשרד ולדרכי התקשורת עם המשרד וכל שינוי בהם;
(9)
שמות שותפים שיצאו לגמלאות, ושמות שותפים שנפטרו, תוך ציון העובדה כי השותף יצא לגמלאות או נפטר.
(ג)
רואה חשבון אינו רשאי לפרסם פרסומת לפי תקנה זו, בדרך של פרסום ברשות הרבים או באמצעי תקשורת אלקטרוניים, ואולם, רשאי הוא לקבוע שלט בגודל ובנוסח המקובלים במקצוע, סמוך למשרדו או למשרדו הקודם.
[תיקון: תשנ״א, תשס״א]

תוספת (בוטלה)


ט״ו בסיון תשכ״ה (15 ביוני 1965)
  • דב יוסף
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.