תקנות פשיטת רגל (אגרות) מתוך

תקנות פשיטת רגל (אגרות), התשמ״ה–1985

ק״ת תשמ״ה, 1108.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 241 ו־242 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:

1.

אגרות בית המשפט

בעד כל הליך או ענין בבית משפט בענין פשיטת רגל ישולמו האגרות הקבועות לכך בתקנות בית משפט (אגרות), התשל״ו–1976.

2.

אגרות הכונס הרשמי

(א)

מקום שהכונס הרשמי משמש ככונס זמני של נכסי חייב או כנאמן, ישולמו לו לפי הענין ובשינויים המחוייבים, אגרות ניהול, מימוש וחלוקה בשיעורים ובתנאים הקבועים לענין שכרו של בעל תפקיד בתקנות 7 עד 10 ו־15 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ״א–1981.

(ב)

בעד השגחה על פעולותיו של נאמן תשולם לכונס הרשמי אגרת השגחה בשיעור 20 אחוזים מהשכר שנקבע לאותו נאמן.

(ג)

מילא הכונס הרשמי תפקיד או ביצע עבודה שאינם מפורטים בתקנות אלה, תשולם לו בעדם אגרה שיקבע בית המשפט לפי אומד דעתו, על פי בקשת הכונס הרשמי שיצורף אליה דו״ח המפרט את פעולותיו.

3.

הוצאות הכונס הרשמי

לכונס הרשמי יוחזרו הוצאותיו על נסיעות ושמירת נכסים, הוצאות משפטיות וכן כל הוצאה סבירה אחרת שהוציא במהלך כינוס נכסי חייב וניהולם.

4.

הוראות מעבר

הוראות תקנות אלה יחולו על הכונס הרשמי גם אם ביום תחילתן טרם שולמו לו, בעד מילוי תפקידו, השכר וההוצאות שהיה זכאי להם על פי לוחות א ו־ב לתוספת השניה לתקנות פשיטת הרגל, 1936, כולם או מקצתם.

ב׳ בניסן התשמ״ה (24 במרס 1985)

משה נסים
שר המשפטים

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.