לדלג לתוכן

תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע״ט–2019


ק״ת תשע״ט, 2094, 2292; תשפ״א, 1028; תשפ״ג, 1124.


בתוקף סמכותי לפי ההגדרות ”מוסד פיננסי“ ו”חשבון פיננסי“ שבסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), וסעיפים 135ג, 135ד ו־243 לפקודה, לאחר שהתייעצתי עם נגידת בנק ישראל, עם יושב ראש רשות ניירות ערך ועם שרת המשפטים, למעט לעניין תקנה 7, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות ופרשנות
(א)
בתקנות אלה –
”דולר“ – דולר של ארצות הברית של אמריקה;
”חשבון בעל ערך גבוה“ – חשבון קיים של יחיד שהיתרה המצרפית שלו בחשבונות קיימים עולה על מיליון דולר ביום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) או ב־31 בדצמבר בשנה כלשהי שלאחר מכן;
”חשבון בעל ערך נמוך“ – חשבון קיים של יחיד שהיתרה המצרפית שלו בחשבונות קיימים אינה עולה על מיליון דולר ביום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018), ואם נפתח החשבון בחודשים ינואר עד מרס 2019 – שהיתרה המצרפית שלו בחשבונות קיימים אינה עולה על מיליון דולר ביום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019);
”חשבון בר דיווח“ – חשבון שסווג כחשבון של תושב מדינה זרה לפי תקנות 3 עד 5 או לפי תקנה 11(ב) או (ג), לפי העניין, ובלבד שאותה מדינה זרה היא מדינה בת דיווח;
”חשבון חדש“ – חשבון פיננסי שנפתח ביום כ״ה באדר ב׳ התשע״ט (1 באפריל 2019) או אחריו;
”חשבון מוחרג“ – כהגדרתו בחלק VIII, סעיף ג, סעיף קטן 17 לתקן, וכן כל אחד מהחשבונות האלה:
(1)
חשבון רדום שהיתרה בו אינה עולה על 5,000 דולר;
(2)
חשבון בקרן השתלמות כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל, המיועדת לתשלום דמי השתלמות לעובדים;
(3)
חשבון בקרן השתלמות כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל, המיועדת לתשלום דמי השתלמות לעצמאים, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים האלה:
(א)
ההפרשות השנתיות מוגבלות ל־50,000 דולר, או פחות;
(ב)
היתרה בו אינה עולה על 50,000 דולר, או שהמשיכות ממנו מותנות בעמידה באמות מידה הקשורות למטרתו של החשבון, או שמוטלים קנסות על משיכות שנעשו לפני שאמות המידה כאמור מולאו;
(4)
חשבון בבנק כהגדרתו בתקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע״ז–2016 (להלן – תקנות חיסכון ארוך טווח לילד);
(5)
חשבון על שם הילד בקופת גמל להשקעה כמשמעותו בתקנות חיסכון ארוך טווח לילד;
(6)
(7)
חשבון המוחזק בישראל שנפתח בידי נציגות בית משותף כמשמעותה בסעיף 65 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, לפי התנאים הקבועים בתקנה 4(ג) לתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981 (להלן – תקנות שיקים ללא כיסוי);
(8)
חשבון המוחזק בישראל ונפתח בידי ועד עובדים כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957, לפי התנאים הקבועים בתקנה 4(ג) לתקנות שיקים ללא כיסוי ובסעיף 3(א)(6) לצו איסור הלבנת הון;
(9)
חשבון המנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, שמתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 5(א)(6) לצו איסור הלבנת הון;
(10)
חשבון שבו הנכסים הפיננסיים היחידים הם מניות או אופציות המוחזקות על ידי נאמן בעבור עובדים, לפי סעיף 102 לפקודה;
(11)
חשבון המוחזק אך ורק בידי עיזבון, והמוסד הפיננסי המדווח אימת את דבר הפטירה במרשם האוכלוסין כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;
(12)
חשבון בנק לתשלום כספים לטובת עובד זר ולהבטחת יציאתו מישראל לפי פרק ד׳ לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991;
”חשבון פיננסי“ – כהגדרתו בסעיף 135ב לפקודה, למעט חשבון מוחרג;
”חשבון קיים“ – חשבון פיננסי שנפתח לפני יום כ״ה באדר ב׳ התשע״ט (1 באפריל 2019);
”חשבון רדום“ בשנה מסוימת – חשבון שביום 31 בדצמבר בשנה מסוימת עברו שלוש שנים או יותר מהיום שבו התקבלה מבעל החשבון הוראה אחרונה לגביו או לגבי כל חשבון אחר שבבעלותו שמוחזק במוסד הפיננסי שבו מוחזק החשבון;
”ישות אקטיבית“ – ”NFE אקטיבי“ כהגדרתו בחלק VIII, סעיף ד.9 לתקן וכן מוסד ציבורי;
”ישות פסיבית“ – ”NFE פסיבי“ כהגדרתו בחלק VIII, סעיף ד.8 לתקן;
”מוסד פיננסי ישראלי קטן הנותן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית“ – מוסד פיננסי ישראלי הנותן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, שעומד בדרישות המפורטות בסעיף ג, חלק III לנספח 2 להסכם פטקא;
”מוסד ציבורי“, ”תעודת התאגדות“ – כהגדרתן בתקנות פטקא;
”יתרה“ בחשבון פיננסי, ”ערך“ של חשבון פיננסי או ”יתרה מצרפית“ – סך כל היתרות והערכים בחשבונות פיננסיים שבבעלות אותו יחיד או אותה ישות, לפי העניין, המוחזקים במוסד פיננסי ישראלי מדווח ובחשבונות המוחזקים בישות קשורה למוסד הפיננסי, אם המערכת הממוחשבת של המוסד הפיננסי מקשרת את החשבונות לעניין זהות בעל החשבון ומאפשרת את צירוף היתרות או הערכים; לעניין זה, ”ישות קשורה“ – כמשמעותה בחלק VIII, סעיף ה.4) לתקן;
”מדינה בת דיווח“ – מדינה זרה שהמנהל פרסם לגביה הודעה לפי תקנה 10(ט);
”מדינה זרה“ – מדינה, שאינה מדינת ישראל או ארצות הברית של אמריקה, או אזור או שטח מחוץ לישראל שאינם מדינה, המנויים בתקן ישראלי מספר 3166 שמפורסם באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי בכתובת https://portal.sii.org.il/UploadedFiles/06_2013/3166new.pdf;
”מדינה משתתפת“, בשנה מסוימת – מדינה שהתחייבה על פי הסכם להעביר למדינת ישראל מידע לפי התקן, המנויה ב־1 בינואר באותה שנה ברשימה שמפורסמת באתר רשות המסים בישראל בכתובת: www.taxes.gov.il;
”מוסד פיננסי“, ”מוסד פיננסי ישראלי“ – כהגדרתם בסעיף 135ב לפקודה, למעט מוסד ציבורי;
”מוסד פיננסי ישראלי מדווח“ – כהגדרתו בסעיף 135ב לפקודה, למעט מוסד ציבורי ולמעט מוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח;
”מוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח“ – כל אחד מאלה:
(1)
ישות ממשלתית כהגדרתה בחלק VIII, סעיף ב.2 לתקן;
(2)
ארגון בין־לאומי כהגדרתו בחלק VIII, סעיף ב.3 לתקן;
(3)
בנק מרכזי כהגדרתו בחלק VIII, סעיף ב.4 לתקן;
(4)
מנפיק מוסמך של כרטיסי אשראי כהגדרתו בחלק VIII, סעיף ב.8 לתקן;
(5)
כלי השקעות קולקטיבי פטור כהגדרתו בחלק VIII, סעיף ב.9 לתקן;
(6)
חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל;
(7)
קופת גמל, לרבות קופת ביטוח ולמעט קרן השתלמות וקופת גמל להשקעה, כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל;
(8)
(9)
(10)
נאמנות שהנאמן בה הוא מוסד פיננסי ישראלי מדווח והוא מדווח על כל המידע החייב בדיווח לפי חלק I לתקן, לגבי כל החשבונות בני הדיווח של הנאמנות;
(11)
מוסד פיננסי ישראלי קטן הנותן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית;
”מנהל קשרי לקוחות“ – לרבות מי שממלא תפקיד דומה, אף אם תוארו שונה;
”מספר TIN“ או ”TIN“ – כהגדרת TIN בחלק VIII, סעיף ה, סעיף קטן 5 לתקן;
”סממן של מדינה זרה“ – כל אחד מהסממנים המפורטים בחלק III, סעיף ב, סעיף קטן 2, פסקאות א) עד ו) לתקן;
”ראיה תיעודית“ – כהגדרתה בחלק VIII, סעיף ה, סעיפים קטנים 6 א) עד ג) לתקן;
”תושב מדינה זרה“ – תושב של מדינה זרה לפי דיני המס באותה מדינה, או עיזבון של מנוח שהיה תושב מדינה זרה באותה מדינה, לרבות ישות שאין לה תושבות לפי דיני המס אם הניהול הממשי שלה נמצא באותה מדינה זרה, למעט אלה:
(1)
תאגיד אשר מניותיו נסחרות בקביעות בשוק ניירות ערך מוסדר;
(2)
ישות קשורה של תאגיד כאמור בפסקה (1); לעניין זה, ”ישות קשורה“ – כמשמעותה בחלק VIII, סעיף ה.4) לתקן;
(3)
ישות ממשלתית כהגדרתה בחלק VIII, סעיף ב.2) לתקן;
(4)
ארגון בין־לאומי כהגדרתו בחלק VIII, סעיף ב.3) לתקן;
(5)
בנק מרכזי כהגדרתו בחלק VIII, סעיף ב.4) לתקן;
(6)
מוסד לפיקדונות, מוסד למשמורת, חברת ביטוח מסוימת;
(7)
ישות השקעות כהגדרתה בחלק VIII, סעיף א, סעיף קטן 6 לתקן, ובלבד שאם היא ישות כאמור בסעיף קטן 6.ב) שם, היא תושבת מדינה זרה במדינה משתתפת;
”תיעוד עצמי לגבי יחיד“ – כמשמעותו בתקנה 9(א);
”תיעוד עצמי לגבי ישות“ – כמשמעותו בתקנה 9(ב);
”התקן“ – הנוהל לחילופי מידע אוטומטיים של חשבונות פיננסיים שפרסם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) שבתוספת הראשונה;
(ב)
לעניין ההפניות לתקן בתקנות 1, 3, 4 ו־5, בכל מקום בתקן, במקום ”סמכות שיפוט בת דיווח“ יקראו ”מדינה זרה“, במקום ”אדם בר דיווח“ יקראו ”תושב מדינה זרה“ ובמקום ”חשבון בר דיווח“ יקראו ”חשבון של תושב מדינה זרה“; תקנת משנה זו לא תחול על פסקה (10) בהגדרה ”מוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח“ שבתקנת משנה (א).
(ג)
לעניין ההפניה לחלק VIII, סעיף ב.9 לתקן שבהגדרה ”מוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח“ –
(1)
בסעיף ב.9.א), במקום ”[xx/xx/xxxx]“ יקראו ”י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012)“;
(2)
בסעיף ב.9.ג), אחרי ”שכלי ההשקעות הקולקטיבי“ יקראו ”או מוסד ישראלי פיננסי מדווח“;
(3)
סעיף ב.9.ד) לא ייקרא.
(ד)
לכל המונחים בתקנות אלה תהיה המשמעות הנודעת להם בתקן, אם לא נקבע אחרת בפקודה או בתקנות אלה.
חובת רישום
מוסד פיננסי ישראלי חייב להירשם אצל המנהל לפי התוספת השנייה; מוסד פיננסי ישראלי שנרשם לפי תקנות פטקא יראו אותו כאילו נרשם לפי תקנות אלה, ובלבד שמעמדו כמוסד פיננסי ישראלי מדווח או כמי שאינו מוסד כאמור לפי תקנות פטקא זהה למעמדו לפי תקנות אלה.
בדיקות נאותות לחשבון פיננסי של יחיד וסיווג חשבון כחשבון של תושב מדינה זרה
מוסד פיננסי ישראלי מדווח יערוך בדיקות ליחיד שהוא בעל חשבון בחשבון שאינו חשבון קיים מן הסוג המתואר בחלק III, סעיף א לתקן, המוחזק אצלו, ויסווג את החשבון כחשבון של תושב מדינה זרה, כמפורט להלן:
(1)
לגבי יחיד שהוא בעל חשבון בחשבון בעל ערך נמוך –
(א)
המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יערוך את בדיקת התיעוד האלקטרוני כמפורט בחלק III, סעיף ב, סעיף קטן 2 לתקן, ויסווג את כל אחד מאלה כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה הזרה שלגביה נמצא סממן של מדינה זרה:
(1)
חשבון בעל ערך נמוך אשר בבדיקת התיעוד האלקטרוני נמצא לגביו סממן מהסממנים המפורטים בחלק III, סעיף ב, סעיף קטן 2 א) עד ה) לתקן;
(2)
חשבון בעל ערך נמוך אשר בבדיקת התיעוד האלקטרוני לא נמצא לגביו סממן של מדינה זרה מסוימת, אך חל לגביו שינוי בנסיבות, כך שהתיעוד האלקטרוני לגביו כולל מידע המכיל סממן של אותה מדינה זרה;
(ב)
על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי כל החשבונות בעלי ערך נמוך או לגבי קבוצה מזוהה של חשבונות כאמור, רשאי המוסד הפיננסי הישראלי המדווח לפעול לפי הוראות פסקאות (1) עד (3) שלהלן, במקום לפי הוראות פסקת משנה (א):
(1)
אם ברשומות המוסד הפיננסי קיים לבעל החשבון מען מגורים מעודכן במדינה זרה מסוימת, בהתבסס על ראיה תיעודית, יסווג המוסד הפיננסי את החשבון כחשבון של תושב אותה מדינה זרה;
(2)
אם ברשומות המוסד הפיננסי קיים לבעל החשבון מען מגורים מעודכן בישראל או בארצות הברית של אמריקה, בהתבסס על ראיה תיעודית, ואין מען מגורים מעודכן במדינה זרה המתבסס על ראיה תיעודית, לא יסווג המוסד הפיננסי את החשבון כחשבון של תושב מדינה זרה;
(3)
פעל המוסד הפיננסי הישראלי המדווח לפי פסקת משנה (1) או (2), לפי העניין, אך לאחר מכן חל שינוי בנסיבות החשבון כך שהמוסד הפיננסי יודע או שיש לו סיבה לדעת כי הראיה התיעודית שברשותו שגויה או לא אמינה, יפנה המוסד הפיננסי לבעל החשבון ויבקש ממנו כי ימציא לו תיעוד עצמי לגבי יחיד וראיה תיעודית שהונפקה במדינה הנמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן הוא תושב לצורכי מס, ויחולו הוראות אלה:
(א)
אם המוסד הפיננסי הישראלי המדווח קיבל מבעל החשבון תיעוד עצמי וראיה תיעודית כאמור בתוך 90 ימים מיום השינוי או עד 31 בדצמבר בשנה שבה התרחש השינוי, לפי המאוחר, יפעל המוסד הפיננסי לפי פסקת משנה (ג) ותקנה 10(ג);
(ב)
אם לא קיבל המוסד הפיננסי הישראלי המדווח מבעל החשבון תיעוד עצמי וראיה תיעודית כאמור בתוך 90 ימים מיום השינוי או עד 31 בדצמבר בשנה שבה התרחש השינוי, לפי המאוחר, יערוך המוסד הפיננסי את בדיקת התיעוד האלקטרוני כמפורט בפסקה (1)(א);
(ג)
על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסווג כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה זרה מסוימת חשבון שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
לבעל החשבון קיים ברשומות המוסד הפיננסי מען מגורים מעודכן במדינה הזרה המסוימת בהתבסס על ראיה תיעודית, או שבבדיקת התיעוד האלקטרוני שלו נמצא סממן מהסממנים המפורטים בחלק III, סעיף ב, סעיף קטן 2 א) עד ד) לתקן, אם בעל החשבון המציא למוסד הפיננסי תיעוד עצמי לגבי יחיד, ובלבד שאותה מדינה זרה מסוימת אינה נמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן הוא תושב לצורכי מס, וכן המציא ראיה תיעודית שהונפקה במדינה הנמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן הוא תושב לצורכי מס;
(2)
נמצא רק סממן מהסממנים המפורטים בחלק III, סעיף ב, סעיף קטן 2(ה) לתקן ובעל החשבון המציא למוסד הפיננסי תיעוד עצמי לגבי יחיד, ובלבד שאותה מדינה זרה מסוימת אינה נמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן הוא תושב לצורכי מס, או שהוא המציא ראיה תיעודית ממדינה אחרת;
(ד)
לגבי חשבון בעל ערך נמוך שבבדיקת התיעוד האלקטרוני שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (א) נמצא סממן מהסממנים המפורטים בחלק III, סעיף ב, סעיף קטן 2. ו) לתקן ואין מען אחר או סממן מהסממנים האחרים המפורטים בחלק III, סעיף ב, סעיף קטן 2. א) עד ה) לתקן, המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יערוך בדיקה במסמכים הקיימים בידיו לגבי החשבון, לפי ההוראות הקבועות בחלק III, סעיף ג, סעיף קטן 2 לתקן, לצורך חיפוש סממן של מדינה זרה, או שיקבל מבעל החשבון תיעוד עצמי לגבי יחיד או ראיה תיעודית, לשם קביעת תושבות בעל החשבון, ויסווג את החשבון כמפורט להלן:
(1)
החשבון יסווג כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה זרה מסוימת אם בבדיקה במסמכים הקיימים נמצא לגביה סממן מהסממנים המפורטים בחלק III סעיף ב, סעיף קטן 2. א) עד ה) לתקן, או שבעל החשבון הצהיר בתיעוד העצמי כי הוא תושב בה לצורכי מס, או שהונפקה בידיה הראיה התיעודית שהתקבלה;
(2)
החשבון יסווג כחשבון לא מתועד, אם בבדיקת המסמכים הקיימים לא נמצאו סממנים נוספים של מדינה זרה והמוסד הפיננסי לא קיבל מבעל החשבון תיעוד עצמי או ראיה תיעודית;
(ה)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח יערוך בדיקות וסיווג של חשבון בעל ערך נמוך לפי פסקה זו פעם אחת עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020); ואולם –
(1)
אם חל שינוי בנסיבות כאמור בפסקה (1)(א)(2), יערוך המוסד הפיננסי הישראלי המדווח את הבדיקה והסיווג בתוך 90 ימים מיום השינוי או עד 31 בדצמבר בשנה שבה התרחש השינוי, לפי המאוחר;
(2)
את בדיקת התיעוד האלקטרוני לפי פסקה (1)(ב)(3)(ב) יערוך המוסד הפיננסי הישראלי המדווח בתוך 180 ימים מיום השינוי או עד 31 בדצמבר בשנה שבה התרחש השינוי, לפי המאוחר;
(ו)
על אף האמור בפסקאות משנה (א) עד (ה), מוסד פיננסי ישראלי מדווח רשאי להחיל על חשבון בעל ערך נמוך את הוראות הבדיקה והסיווג החלות לפי פסקה (2);
(2)
לגבי יחיד שהוא בעל חשבון בעל ערך גבוה –
(א)
המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יערוך בדיקת התיעוד האלקטרוני כמפורט בחלק III, סעיף ב, סעיף קטן 2 לתקן, לצורך חיפוש סממן של מדינה זרה;
(ב)
אם בבדיקת התיעוד האלקטרונית כאמור בפסקת משנה (א) נמצא כי התיעוד האלקטרוני אינו כולל את כל פרטי המידע המתוארים בחלק III, סעיף ג, סעיף קטן 3 לתקן, המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יערוך בדיקה במסמכים הקיימים אצלו לגבי החשבון, לפי ההוראות הקבועות בחלק III, סעיף ג, סעיף קטן 2 לתקן, לצורך חיפוש פרטי המידע החסרים; לעניין פרט המידע כמפורט בחלק III, סעיף ג, סעיף קטן 3. ד) לתקן, המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יערוך בדיקה במסמכים הקיימים אצלו לגבי החשבון, לפי ההוראות כאמור, רק אם קיימות העברות כספים מהחשבון, שאינו חשבון פיקדון, לחשבון במדינה זרה במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לבדיקה;
(ג)
אם אחד מהחשבונות של היחיד משויך למנהל קשרי לקוחות במוסד הפיננסי, יבדוק המוסד הפיננסי, נוסף על הבדיקות האמורות בפסקאות משנה (א) ו־(ב), אם למנהל קשרי הלקוחות יש ידיעה בפועל כי בעל החשבון הוא תושב מדינה זרה;
(ד)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח יערוך בדיקות וסיווג של חשבון בעל ערך גבוה לפי פסקה זו, במועדים כמפורט להלן:
(1)
אם היתרה בחשבון ביום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) עלתה על מיליון דולר – עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019); ואולם אם חל שינוי בנסיבות כאמור בפסקת משנה (ז)(2) – בתוך 90 ימים מיום השינוי או עד 31 בדצמבר בשנה שבה התרחש השינוי, לפי המאוחר;
(2)
אם היתרה ביום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) לא עלתה על מיליון דולר, ועלתה על מיליון דולר ב־31 בדצמבר בשנה כלשהי שלאחר מכן – בתוך שנים עשר חודשים מתום השנה שבה הפך בעל החשבון ליחיד בעל יתרה מצרפית העולה על מיליון דולר;
(ה)
המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יערוך את בדיקת התיעוד האלקטרוני המפורטת בפסקת משנה (א) ובדיקת המסמכים המפורטת בפסקת משנה (ב) פעם אחת לגבי כל חשבון במועדים הקבועים בפסקת משנה (ד); בדיקת ידיעה בפועל של מנהל קשרי לקוחות כאמור בפסקת משנה (ג) תיעשה אחת לשנה;
(ו)
על אף האמור בפסקת משנה (ה), המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יערוך פעולות לפי פסקת משנה (ח) לגבי חשבון לא מתועד כמשמעותו בפסקת משנה (ח)(2) אחת לשנה;
(ז)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג כל אחד מאלה כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה הזרה שלגביה נמצא סממן או קיימת ידיעה בפועל כאמור:
(1)
חשבון קיים של יחיד אשר בבדיקת התיעוד האלקטרוני שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (א) או בבדיקה במסמכים שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (ב) נמצא סממן של מדינה זרה;
(2)
חשבון קיים של יחיד אשר בבדיקת התיעוד האלקטרוני שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (א) או בבדיקת המסמכים שבוצעה לגביו כאמור בפסקת משנה (ב) לא נמצא סממן של מדינה זרה מסוימת, אך לאחר מכן חל לגביו שינוי בנסיבות כך שהתיעוד האלקטרוני לגביו כולל סממן של אותה מדינה זרה;
(3)
חשבון קיים של יחיד אשר למנהל קשרי הלקוחות יש ידיעה בפועל כי בעל החשבון הוא תושב מדינה זרה;
(4)
על אף האמור בפסקאות משנה (1) עד (3), מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסווג כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה זרה מסוימת חשבון המפורט בפסקאות משנה (1) עד (3), אם קיבל מבעל החשבון תיעוד עצמי לגבי יחיד, ובלבד שאותה מדינה זרה מסוימת אינה נמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן הוא תושב לצורכי מס, וכן קיבל ראיה תיעודית שהונפקה במדינה הנמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן הוא תושב לצורכי מס;
(ח)
לגבי חשבון בעל ערך גבוה שבבדיקות המפורטות בפסקאות משנה (א) עד (ג) נמצא סממן מהסממנים המפורטים בחלק III, סעיף ב׳, סעיף קטן 2(ו) לתקן, ואין מען אחר או סממן מהסממנים האחרים המפורטים בחלק III, סעיף ב׳, סעיף קטן 2(א) עד (ה) לתקן, המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יקבל מבעל החשבון תיעוד עצמי לגבי יחיד או ראיה תיעודית לקביעת תושבות בעל החשבון לצורכי מס ויסווג את החשבון כאחד מאלה:
(1)
חשבון של תושב המדינה הזרה במדינה הזרה שבעל החשבון הצהיר בתיעוד העצמי כי הוא תושב בה לצורכי מס או שנמצא כי בעל החשבון הוא תושב בה על פי הראיה התיעודית;
(2)
חשבון לא מתועד, אם המוסד הפיננסי לא קיבל תיעוד עצמי או ראיה תיעודית מבעל החשבון;
(3)
לגבי פתיחת חשבון חדש של יחיד יבצע המוסד הפיננסי הישראלי המדווח את שני אלה:
(א)
בעת פתיחת החשבון הוא יקבל תיעוד עצמי לגבי יחיד מבעל החשבון ויאמת את סבירות התיעוד לפי האמור בחלק IV, סעיף א לתקן; על אף האמור, אם קיים ברשות המוסד הפיננסי תיעוד עצמי של אותו בעל חשבון, רשאי המוסד הפיננסי לא לדרוש תיעוד עצמי חדש, אם לא חל שינוי בנסיבות החשבון כך שהוא יודע או שיש לו סיבה לדעת כי התיעוד העצמי שברשותו שגוי או לא אמין;
(ב)
יסווג חשבון חדש של יחיד אשר על פי תיעוד עצמי של בעל החשבון ואימותו כאמור בפסקת משנה (א) נקבע כי הוא תושב מדינה זרה מסוימת, כחשבון של תושב מדינה זרה באותה מדינה זרה.
הליכים חלופיים לחשבונות פיננסיים של מוטבים יחידים
על אף האמור בתקנה 3, מוסד פיננסי ישראלי מדווח רשאי להחיל את ההליכים החלופיים הקבועים בחלק VII, סעיף ב לתקן, על חשבונות פיננסיים המוחזקים בידי יחידים שהם מוטבים יחידים בחוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה, בהתקיים התנאים הקבועים בחלק VII, סעיף ב לתקן.
בדיקות נאותות לחשבון פיננסי של ישות וסיווג חשבון כחשבון של תושב מדינה זרה
מוסד פיננסי ישראלי מדווח יערוך בדיקות לישות שהיא בעלת חשבון פיננסי המוחזק אצלו ויסווג חשבון פיננסי של ישות שאינה נמנית עם הישויות המפורטות בפסקאות (1) עד (7) שבהגדרה ”תושב מדינה זרה“ בתקנה 1(א), כחשבון של תושב מדינה זרה, כמפורט להלן:
(1)
לגבי חשבון קיים של ישות –
(א)
אם הוא חשבון הכפוף לבדיקה לפי חלק V, סעיף ב׳ לתקן, המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יערוך בדיקה לזיהוי חשבון של ישות תושבת מדינה זרה ושל ישות פסיבית שבעל שליטה אחד או יותר בה הוא תושב מדינה זרה לצורכי מס, לפי ההליכים הקבועים בחלק V, סעיף ד לתקן, במועדים אלה:
(1)
אם ביום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) החשבון היה בעל יתרה הגבוהה מ־250,000 דולר – עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020);
(2)
אם ביום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) היתרה בחשבון היתה 250,000 דולר או פחות, ואולם ביום 31 בדצמבר בשנה כלשהי שלאחר מכן היתרה בו עלתה על 250,000 דולר – עד שנים עשר חודשים מתום השנה שבה היתרה ב־31 בדצמבר עלתה על 250,000 דולר;
(ב)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה זרה מסוימת –
(1)
חשבון קיים של ישות אשר נבדק כאמור בפסקת משנה (א), ולפי הבדיקה יש לראות את הישות בעלת החשבון כתושבת מדינה זרה באותה מדינה;
(2)
חשבון קיים של ישות אשר נבדק כאמור בפסקת משנה (א) ולפי הבדיקה יש לראות את הישות בעלת החשבון כישות פסיבית שבעל שליטה אחד או יותר בה הוא תושב מדינה זרה באותה מדינה;
(3)
חשבון קיים של ישות שלפי חלק V, סעיף א לתקן, שאינו חייב בבדיקה, זיהוי ודיווח, אם יש בידי המוסד הפיננסי מידע המעיד על כך שהישות בעלת החשבון היא תושבת מדינה זרה באותה מדינה או שקיים מידע כי בעל השליטה בה הוא תושב מדינה זרה באותה מדינה והתעורר אצלו חשש ממשי כי נעשתה בחשבון פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי והדיווח שנקבעו בתקנות אלה;
(ג)
(1)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח שאינו יכול לקבוע את מעמדו של בעל חשבון כישות אקטיבית או כמוסד פיננסי, יסווג אותו כישות פסיבית;
(2)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח שאינו יכול לקבוע את מעמדו של בעל שליטה בישות פסיבית, יערוך לגביו את בדיקת התיעוד האלקטרוני כמפורט בתקנה 3(1)(א);
(ד)
על אף האמור בפסקאות משנה (ב) ו־(ג), מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסווג חשבון קיים של ישות כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה זרה מסוימת בכל אחד מאלה:
(1)
כאשר רואים את הישות כתושבת של מדינה זרה מסוימת אם היא המציאה תיעוד עצמי לגבי ישות, ובלבד שאותה מדינה זרה מסוימת אינה נמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן היא תושבת לצורכי מס, או אם המוסד הפיננסי קבע, בהתבסס על מידע הנמצא ברשותו או על מידע זמין לציבור, כי בעל החשבון אינו תושב מדינה זרה במדינה הזרה המסוימת;
(2)
כאשר רואים את הישות כישות פסיבית שיש לה בעל שליטה אחד או יותר שרואים אותו כתושב של מדינה זרה מסוימת, אם התקיים אחד מאלה, לפי העניין:
(א)
הישות המציאה תיעוד עצמי לגבי ישות שמבסס את מעמדה של הישות כישות אקטיבית, או שהמוסד הפיננסי קבע, בהתבסס על מידע הנמצא ברשותו או על מידע זמין לציבור, כי בעל החשבון הוא ישות אקטיבית או שהוא מוסד פיננסי שאינו ישות השקעות המתוארת בחלק VIII, סעיף א, סעיף קטן 6.ב) לתקן שאינה מוסד פיננסי של מדינה משתתפת;
(ב)
התקבל לגבי כל אחד מבעלי השליטה בישות תיעוד עצמי לגבי יחיד, ובלבד שאותה מדינה זרה מסוימת אינה נמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן בעל השליטה הוא תושב לצורכי מס, וכן התקבלה ראיה תיעודית שהונפקה במדינה הנמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן הוא תושב לצורכי מס;
(2)
בעת פתיחת חשבון חדש של ישות –
(א)
המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יקבל תיעוד עצמי לגבי ישות ויקבע האם החשבון הוא חשבון של ישות תושבת מדינה זרה או של ישות פסיבית שבעל שליטה אחד או יותר בה הוא תושב מדינה זרה, לפי ההליכים הקבועים בחלק VI, סעיף א לתקן; על אף האמור, רשאי המוסד הפיננסי שלא לדרוש תיעוד עצמי חדש מבעל החשבון או מבעל שליטה בישות בעלת החשבון, אם קיים ברשותו תיעוד עצמי של אותו בעל חשבון או של בעל השליטה בישות בעלת החשבון, ובלבד שלא חל שינוי בנסיבות החשבון כך שהוא יודע או שיש לו סיבה לדעת כי התיעוד העצמי שברשותו שגוי או לא אמין;
(ב)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה זרה מסוימת כל אחד מאלה:
(1)
חשבון חדש של ישות שהמוסד הפיננסי קבע לפי פסקת משנה (א) כי הוא חשבון של ישות תושבת מדינה זרה באותה מדינה זרה מסוימת;
(2)
חשבון חדש שבבעלות ישות פסיבית שבעל שליטה אחד או יותר בה הוא תושב מדינה זרה באותה מדינה זרה מסוימת.
דוחות על חשבונות בני דיווח או על היעדרם [תיקון: תשפ״א]
(א)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח ימסור למנהל דוח לגבי חשבון בר דיווח שיכלול את המידע המפורט בחלק I, סעיף א לתקן, בכפוף להוראות חלק I, סעיפים ב עד ו לתקן.
(ב)
המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יעביר את הדוח האמור בתקנת משנה (א) לגבי השנה שבה החשבון סווג כחשבון בר דיווח ובכל שנה שלאחר מכן, זולת אם החשבון חדל להיות חשבון של תושב מדינה זרה מסוימת כמפורט בתקנה 10(ב) והוא אינו מסווג עוד כחשבון של תושב מדינה זרה שהיא מדינה בת דיווח; לעניין זה, השנה שבה סווג חשבון כחשבון בר דיווח למדינה זרה מסוימת, היא השנה שבה סווג החשבון כחשבון של תושב מדינה זרה באותה מדינה זרה או השנה שבה נכרת הסכם עם אותה מדינה זרה שבו נקבעה חובה למסור את המידע המפורט בחלק I לתקן (להלן – ההסכם), לפי המאוחר מביניהם.
(ג)
הדוח יימסר למנהל במועדים אלה:
(1)
לא יאוחר מיום 8 בספטמבר בכל שנה, החל משנת 2020, לגבי השנה הקודמת;
(2)
לגבי דיווח לראשונה על חשבונות תושבי מדינה זרה במדינה בת דיווח מסוימת שעמה נכרת הסכם לאחר תחילתן של תקנות אלה –
(א)
אם ההסכם עם אותה מדינה נכרת לפני יום 30 באוקטובר בשנה מסוימת – לא יאוחר מיום 8 בספטמבר בשנה שאחריה, לגבי השנה שבה נכרת ההסכם;
(ב)
אם ההסכם עם אותה מדינה נכרת לאחר יום 30 באוקטובר בשנה מסוימת – לא יאוחר מיום 8 בספטמבר בשנה השנייה שלאחריה, לגבי השנה שלאחר השנה שבה נכרת ההסכם;
(ג)
אם נקבע בהסכם עם אותה מדינה מועד מאוחר יותר להעברת המידע לאותה מדינה מהמועדים שנקבעו בפסקת משנה (א) או (ב), לפי העניין – לא יאוחר מיום 8 בספטמבר בשנה שבה יש להעביר את המידע לראשונה לפי ההסכם.
(ד)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח שאין לו חשבונות בני דיווח בשנה מסוימת יגיש למנהל, במועדים הקבועים בתקנת משנה (ג), דוח לגבי אותה שנה שבו יצהיר כי לא היו לו חשבונות בני דיווח באותה שנה.
(ה)
הדוחות האמורים בתקנות משנה (א) ו־(ד) יוגשו בדרך הקבועה בתוספת השלישית.
הודעה ללקוח בדבר העברת מידע למנהל וממנו למדינה הזרה [תיקון: תשפ״א]
(א)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח ישלח הודעה בדבר העברת מידע כאמור בתקנת משנה (ב) לכל אחד מאלה:
(1)
יחיד שהוא בעל חשבון שהמוסד הפיננסי סיווג חשבון שבבעלותו כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה בת דיווח;
(2)
ישות שהיא בעלת חשבון שהמוסד הפיננסי סיווג חשבון שבבעלותה כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה בת דיווח;
(3)
יחיד שהוא בעל שליטה בישות שהיא בעלת חשבון שסווגה כישות פסיבית, אשר המוסד הפיננסי זיהה אותו כתושב מדינה זרה במדינה בת דיווח.
(ב)
ההודעה תציין כי מידע לגבי בעל החשבון כאמור בתקנת משנה (א), ולגבי חשבון פיננסי שבבעלותו או שבבעלות ישות שבשליטתו, צפוי להיות מועבר באמצעות המנהל למדינה הזרה בת הדיווח שהמוסד הפיננסי סיווג אותו כתושב בה, במועד שנקבע בהסכם עם אותה מדינה זרה; כמו כן תציין ההודעה כי בעל החשבון רשאי להגיש השגה בכתב למוסד הפיננסי על הסיווג שעשה, שתכלול הצהרות ומסמכים המעידים על כך שהוא אינו תושב מדינה זרה במדינה האמורה, לפי הקבוע בתקנות 3(1)(ג), 3(2)(ז)(4), 5(1)(ד) או 10(ב), לפי העניין.
(ג)
המוסד הפיננסי ישלח את ההודעה למען הדואר או לכתובת הדואר האלקטרוני המעודכנים של בעל החשבון הקיים ברשומותיו; היה החשבון הפיננסי חשבון המוחזק לטובתו של אחר, תישלח ההודעה למחזיק הרשום בספרי המוסד הפיננסי; הודעה ליחיד שהוא בעל השליטה בישות כאמור בתקנת משנה (א)(3) תישלח גם למען הדואר או לכתובת הדואר האלקטרוני המעודכנים של היחיד בעל השליטה אם מען או כתובת כאמור קיימים ברשומות של המוסד הפיננסי; לא קיימים מען או כתובת כאמור, תכלול ההודעה לבעל החשבון דרישה להעבירה לבעל השליטה; המוסד הפיננסי ינהל רישום של משלוח ההודעה שיכלול את אופן המשלוח ותאריך המשלוח.
(ד)
ההודעה תישלח לכל נמען כאמור בתקנת משנה (א) עד יום 15 בפברואר בשנה שבה יש להעביר מידע לגביו לראשונה, ולגבי חשבון פיננסי שנפתח באמצעות סוכן ביטוח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 – עד יום 15 באפריל בשנה שבה יש להעביר מידע לגביו לראשונה; לאחר מכן תישלח ההודעה אחת לשנתיים.
(ה)
הוגשה השגה בכתב למוסד הפיננסי הישראלי המדווח כאמור בתקנת משנה (ב) בתוך 83 ימים מיום שליחת ההודעה בידי המוסד הפיננסי או עד יום 8 במאי בשנה מסוימת, לפי המאוחר מביניהם, ישיב המוסד הפיננסי על ההשגה לא יאוחר מיום 8 באוגוסט באותה שנה; הוגשה השגה כאמור לאחר 83 ימים מיום שליחת ההודעה או לאחר יום 8 במאי בשנה מסוימת, לפי המאוחר מביניהם, רשאי המוסד הפיננסי להשיב על ההשגה כאמור לאחר העברת המידע באותה שנה, ולא יאוחר משישה חודשים מיום קבלת ההשגה; דחה מוסד פיננסי ישראלי את ההשגה, יכלול המוסד הפיננסי הישראלי את הסיבות להחלטתו ובכלל זה בהתייחס לטענות שהעלה בעל החשבון בהשגה.
החובה להשיג תאריך לידה או מספר זיהוי לצורכי מס
(א)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח אשר סיווג חשבון קיים כחשבון של תושב מדינה זרה, ובעת הסיווג לא היה קיים ברשומותיו מספר ה־TIN במדינה הזרה או תאריך הלידה של בעל החשבון או של בעל השליטה בישות פסיבית בעלת החשבון, יפנה לבעל החשבון ויבקש ממנו כי ימציא למוסד הפיננסי את תאריך הלידה או את מספר ה־TIN אם המוסד הפיננסי אינו פטור מדיווח על מספר ה־TIN לפי חלק I, סעיף ד לתקן, לפי העניין.
(ב)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח יקבל תיעוד עצמי לגבי יחיד או תיעוד עצמי לגבי ישות אף אם התיעוד העצמי אינו כולל את מספר ה־TIN של בעל החשבון או של בעל השליטה בישות פסיבית בעלת החשבון, לפי העניין, במדינה זרה מסוימת שהוא הצהיר בתיעוד העצמי שהוא תושב בה, אם התקיים אחד מאלה:
(1)
בעל החשבון או בעל השליטה בישות פסיבית בעלת החשבון, לפי העניין, הצהיר בתיעוד העצמי שלו כי לא הונפק לו מספר TIN במדינה הזרה המסוימת, ובלבד שלא לכל התושבים באותה מדינה מונפק מספר TIN;
(2)
הצגת מספר ה־TIN שהונפק לבעל החשבון או לבעל השליטה בישות פסיבית בעלת החשבון, לפי העניין, על ידי המדינה הזרה המסוימת אינה נדרשת לפי דיניה;
(3)
בעל החשבון הוא יחיד והמדינה הזרה המסוימת היא מדינת אריתריאה, הרפובליקה של סודאן או הרפובליקה של דרום סודאן, ובלבד שאינה מדינה בת דיווח;
(4)
בעל החשבון מחזיק באשרה ורישיון ישיבה מסוג ב/1 לפי תקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974, ובלבד שהמדינה המסוימת אינה מדינה בת דיווח;
(5)
בעל החשבון מחזיק ברישיון בתוקף לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952.
(ג)
קיבל המוסד הפיננסי הישראלי המדווח תיעוד עצמי שאינו כולל מספר TIN מכיוון שהתקיים אחד מהתנאים המפורטים בתקנת משנה (ב), וחדל להתקיים התנאי האמור, יפנה המוסד הפיננסי לבעל החשבון ויבקש ממנו כי ימציא לו את מספר ה־TIN.
(ד)
לגבי חשבון בר דיווח, פנייה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ג) תיעשה אחת לשנה לפחות, ולגבי חשבון של תושב מדינה זרה שאינו חשבון בר־דיווח – אחת לשלוש שנים; הפנייה תהיה בכתב ותישלח למען הדואר או לכתובת הדואר האלקטרוני המעודכנים של בעל החשבון הקיים ברשומותיו של המוסד הפיננסי הישראלי המדווח; אם החשבון הפיננסי הוא חשבון המוחזק לטובתו של אחר, תישלח הפנייה למען הדואר או לכתובת הדואר האלקטרוני של המחזיק הרשום בספרי המוסד הפיננסי.
תיעוד עצמי
(א)
תיעוד עצמי לגבי יחיד הוא הצהרה של היחיד, שנחתמה בידו או שאושרה בידו בדרך אחרת, הכוללת את תאריך החתימה או האישור של היחיד, וכן פרטים אלה: השם המלא של היחיד, מענו, תאריך לידתו, כל המדינות שבהן הוא תושב לצורכי מס, ובכפוף להוראות תקנה 8 – גם את מספר ה־TIN שלו בכל מדינה שבה הוא תושב לצורכי מס; תיעוד עצמי לגבי יחיד לא יכלול פרטים על אזרחותו של היחיד במדינה זרה.
(ב)
(1)
תיעוד עצמי לגבי ישות הוא כל אחד מאלה:
(א)
אם הישות היא ישות כאמור באחת מן הפסקאות (1) עד (7) בהגדרה ”תושב מדינה זרה“ שבתקנה 1(א) – הצהרתה על כך וכן הפרטים המפורטים בפסקאות משנה (ב)(1) עד (4);
(ב)
אם הישות אינה נמנית עם הישויות המפורטות בפסקאות (1) עד (7) בהגדרה ”תושב מדינה זרה“ שבתקנה 1(א) – הצהרה של הישות שתכלול פרטים אלה:
(1)
השם המלא של הישות;
(2)
המען של הישות;
(3)
כל המדינות שבהן הישות היא תושבת לצורכי מס ומספר ה־TIN שלה בכל מדינה כאמור בכפוף להוראות תקנה 8;
(4)
אם הישות מצהירה כי אין לה תושבות לצורכי מס – מקום הניהול הממשי שלה או המקום שבו נמצא המשרד הראשי שלה;
(5)
הצהרת הישות על היותה ישות אקטיבית או פסיבית, לפי העניין;
(6)
אם הישות היא ישות אקטיבית – הצהרת הישות אילו תנאים מהתנאים המפורטים בחלק VIII, סעיף ד, סעיפים קטנים 9.א) עד 9.ח) שבהגדרת ישות אקטיבית שבתקן מתקיימים בה;
(7)
אם הישות היא ישות פסיבית – הצהרת הישות אם יש לה בעלי שליטה שהם תושבי מדינה זרה;
(8)
אם הישות היא ישות פסיבית שהצהירה כי יש לה בעלי שליטה שהם תושבי מדינה זרה – תיעוד עצמי לגבי יחיד של כל אחד מבעלי השליטה בישות הפסיבית שהוא תושב מדינה זרה;
(2)
תיעוד עצמי לגבי ישות כאמור בפסקה (1) יימסר בהצהרת מורשה החתימה בחשבון של הישות או המורשה לחתום בשם הישות, שנחתמה בידו או שאושרה בידו בדרך אחרת, הכוללת את תאריך החתימה או האישור; תיעוד עצמי לגבי יחיד של בעל שליטה כאמור בפסקה (1)(ב)(8) יימסר בהצהרת בעל השליטה או מורשה החתימה בחשבון או בישות או מי שהסמיכו בעל השליטה, שנחתמה בידו או שאושרה בידו בדרך אחרת הכוללת את תאריך החתימה או האישור.
(ג)
בתיעוד עצמי לגבי יחיד ובתיעוד עצמי לגבי ישות יצוין כי התיעוד העצמי נועד לצורך הקביעה אם בעל החשבון או בעל שליטה בישות פסיבית בעלת החשבון, לפי העניין, הוא תושב מדינה זרה; וכן יצוין כי אם אותה מדינה זרה היא מדינה בת דיווח, יועבר לאותה מדינה זרה מידע על בעל החשבון או על בעל השליטה כאמור, לפי העניין.
הוראות כלליות [תיקון: תשפ״ג]
(א)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח יטמיע נהלים המבטיחים זיהוי של כל שינוי בנסיבות החשבון שיש בו כדי להשפיע על סיווגו של החשבון לעניין תקנות אלה, ולגבי חשבונות בעלי ערך גבוה יטמיע נהלים המבטיחים שמנהל קשרי לקוחות יזהה כל שינוי בנסיבות החשבון כאמור.
(ב)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח יסווג חשבון פיננסי כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה מסוימת כמפורט בתקנות 3 עד 5, בשנה שבה זוהה כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה האמורה ובכל שנה שלאחר מכן, זולת אם החשבון חדל להיות חשבון של תושב מדינה זרה במדינה האמורה; לעניין זה, יראו את החשבון כחשבון שחדל להיות חשבון של תושב מדינה זרה במדינה מסוימת, אם התקיים אחד מאלה:
(1)
בעל החשבון חדל להיות תושב מדינה זרה במדינה המסוימת; לעניין זה יראו את בעל החשבון כמי שחדל להיות תושב מדינה זרה במדינה מסוימת –
(א)
לגבי יחיד, אם הוא המציא תיעוד עצמי לגבי יחיד, ואותה מדינה זרה מסוימת אינה נמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן הוא תושב לצורכי מס, וכן המציא ראיה תיעודית שהונפקה במדינה הנמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן הוא תושב לצורכי מס;
(ב)
לגבי ישות –
(1)
במקרה שבו המוסד הפיננסי ראה את הישות כתושבת של מדינה זרה מסוימת, אם היא המציאה תיעוד עצמי לגבי ישות, ואותה מדינה זרה מסוימת אינה נמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן היא תושבת לצורכי מס;
(2)
במקרה שבו המוסד הפיננסי ראה את הישות כישות פסיבית שיש לה בעל שליטה אחד או יותר שרואים אותו כתושב של מדינה זרה מסוימת, אם התקיים אחד מאלה, לפי העניין:
(א)
הישות המציאה תיעוד עצמי לגבי ישות שמבסס את מעמדה של הישות כישות אקטיבית;
(ב)
התקבל לגבי כל אחד מבעלי השליטה בישות תיעוד עצמי לגבי יחיד, ואותה מדינה זרה מסוימת אינה נמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן בעלי השליטה הם תושבים לצורכי מס, וכן התקבלה ראיה תיעודית שהונפקה במדינה הנמנית עם המדינות המצוינות בתיעוד העצמי כמדינות שבהן הוא תושב לצורכי מס;
(2)
החשבון הפך להיות חשבון מוחרג;
(3)
החשבון נסגר או הועבר במלואו, ובלבד שאם המדינה הזרה היא מדינה בת דיווח, סגירת החשבון או העברתו ידווחו לאותה מדינה זרה לגבי השנה שבה החשבון נסגר או הועבר במלואו.
(ג)
קיבל המוסד הפיננסי הישראלי המדווח מבעל החשבון תיעוד עצמי או ראיה תיעודית, המעידים על כך שבעל החשבון או בעל שליטה בבעל החשבון, לפי העניין, הוא תושב מדינה זרה במדינה זרה מסוימת, ועד מועד קבלתם המוסד הפיננסי לא ראה אותו כתושב מדינה זרה במדינה הזרה האמורה, יסווג את החשבון כחשבון של תושב מדינה זרה במדינה הזרה שהתקבל לגביה תיעוד עצמי או ראיה תיעודית כאמור.
(ד)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יסתמך על תיעוד עצמי או על ראיה תיעודית אם הוא יודע או יש לו סיבה לדעת כי הם שגויים או לא אמינים, ואם המוסד הפיננסי הסתמך על תיעוד או על ראיה כאמור בעת בדיקת החשבון כאמור בתקנות 3 עד 5, עליו לבדוק מחדש את מעמד החשבון; לעניין זה, מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יידרש לבחון דיני מס של מדינה זרה כדי לקבוע אם תיעוד עצמי הוא שגוי או בלתי אמין.
(ה)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא יראה אזרחות של יחיד במדינה זרה מסוימת כסממן של אותה מדינה זרה.
(ו)
לצורך חישוב יתרה, ערך או יתרה מצרפית, מוסד פיננסי ישראלי מדווח ייחס לכל אחד מבעלי חשבון פיננסי המוחזק בבעלות משותפת את היתרה הכוללת או את הערך הכולל בחשבון, ולצורך הקביעה אם חשבון הוא חשבון בעל ערך גבוה, יבדוק המוסד הפיננסי אם מנהל קשרי לקוחות יודע כי חשבון פיננסי אחר, שאינו חשבון לטובתו של אחר, נמצא, במישרין או בעקיפין, בבעלות או בשליטה של בעל החשבון או נוצר בידו.
(ז)
הסכומים הנקובים במטבע חוץ בתקנות אלה יחושבו, ליום כלשהו, לפי שערו היציג של מטבע החוץ, בשקלים חדשים, כפי שפרסם בנק ישראל באותו יום, ואם לא פרסם שער באותו יום – לפי השער האחרון שפרסם לפני אותו יום.
(ח)
לצורך דיווח על חשבון בר דיווח כאמור בתקנה 6
(1)
הדיווח ייעשה באחד מן המטבעות שבהם מנוהל החשבון או בדולרים או בשקלים חדשים, ויצוין סוג המטבע כאמור;
(2)
הסכום והאפיון של תשלומים שנעשו לגבי חשבון בר דיווח יהיו לפי דיני המס בישראל.
(ט)
המנהל יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המסים את המדינות בנות הדיווח שעמן נעשו הסכמים אשר לפיהם קיימת התחייבות למסור את המידע המפורט בחלק I לתקן, ולגבי כל אחת מהן, את המידע המפורט להלן:
(1)
מועד עשיית ההסכם;
(2)
המועד שבו על המוסדות הפיננסיים הישראליים המדווחים להעביר לראשונה למנהל מידע לפי תקנה 6 לגבי חשבונות בני דיווח שסווגו כחשבונות של תושבי אותה מדינה;
(3)
מועד העברת המידע לראשונה למדינה בת הדיווח;
(4)
ציון אם המדינה בת הדיווח מנפיקה מספר TIN לכל תושב בה, או לא מנפיקה מספר TIN כלל או מנפיקה מספר TIN לחלק מתושביה;
(5)
ציון אם הצגת מספר ה־TIN שהמדינה הזרה הנפיקה אינה נדרשת לפי דיניה;
מידע כאמור לגבי מדינה זרה שעמה נעשה הסכם יפורסם בידי המנהל בתוך 30 ימים מיום עשיית ההסכם.
(י)
לצורך ביצוע תקנות אלה מוסד פיננסי ישראלי מדווח יכיר בישות כמוסד ציבורי אם הציגה לפניו תעודת התאגדות ואישור של רואה חשבון על הגשת דוח שנתי לרשות המסים לפי סעיף 9(2)(ב) לפקודה.
(יא)
אם מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא פירט בהודעה ששלח לפי תקנה 7(א) מהו הסממן או מהי הסיבה שבשלהם סווג חשבון כחשבון של תושב מדינה זרה, והמוסד הפיננסי התבקש, בכתב, בידי בעל החשבון או בידי בעל שליטה בישות פסיבית בעלת החשבון, לפי העניין, לפרט מהו הסממן או מהי הסיבה שבשלהם סווג חשבון כחשבון של תושב מדינה זרה, ימסור המוסד הפיננסי את התשובה ובה ייכללו הסממן או הסיבה כאמור בתוך 30 ימים מיום קבלת הבקשה.
(יב)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח ישמור תיעוד של הפעולות שנקט לצורך סיווג חשבון לפי תקנות אלה וכל מסמך ששימש אותו לצורך כאמור, לרבות ראיה תיעודית, תיעוד עצמי לגבי יחיד ותיעוד עצמי לגבי ישות (בתקנת משנה זו – המסמכים), עד תום 6 שנים מתום שנת המס האחרונה שלגביה המסמכים נחוצים לשם סיווג החשבון.
(יג)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם או מוסד פיננסי ישראלי ביצע פעולה, נמנע מביצוע פעולה או שהיה שותף בהסדר, ואחת מהמטרות העיקריות של פעולה, הימנעות או הסדר כאמור היא להימנע מקיום חובה לפי תקנות אלה, רשאי הוא לקבוע כי תחול החובה לפי תקנות אלה כאילו לא בוצעה הפעולה או לא נמנע ביצוע הפעולה או לא נלקח חלק בהסדר, לפי העניין (להלן – הקביעה), ויחולו כל אלה:
(1)
המנהל יודיע למוסד הפיננסי הישראלי המדווח את פרטי הקביעה ואת שנת הדיווח שאליה היא מתייחסת;
(2)
המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יודיע, בדרך הקבועה בתקנה 7(ג), על הקביעה ופרטיה לאדם שלגביו היא מתייחסת בתוך 30 ימים מיום שהמנהל הודיע לו על הקביעה;
(3)
המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יעביר למנהל דוח לפי תקנה 6(א) לגבי חשבון שלגביו נעשתה הקביעה, בתוך 60 ימים מיום שהמנהל הודיע לו על הקביעה.
תחילה והוראות מעבר
(א)
תחילתה של תקנה 9(ג) תהיה ביום כ״ח באייר התשע״ט (2 ביוני 2019).
(ב)
על אף האמור בתקנות 3(1) ו־(2), מוסד פיננסי ישראלי מדווח שלפני יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) סיווג חשבון קיים של יחיד הכפוף לבדיקה לפי התקנות האמורות כחשבון של תושב מדינה זרה, בהתבסס על הצהרת היחיד, לא יערוך את הבדיקות לפי התקנות האמורות ויסתמך על הסיווג שערך כאמור, למעט אם ידוע לו או שיש לו סיבה לדעת כי הצהרת היחיד שברשותו שגויה או לא אמינה; לעניין זה, ”הצהרת היחיד“ – הצהרה שבה צוינו המדינות שבהן היחיד הוא תושב לצורכי מס, בין אם ניתנה בקשר לאותו חשבון ובין אם ניתנה בקשר לחשבון אחר, או כהצהרה של בעל שליטה בישות בעלת חשבון בחשבון אחר, ובלבד שנחתמה בידי היחיד או שאושרה בידו בדרך אחרת.
(ג)
על אף האמור בתקנה 5(1), מוסד פיננסי ישראלי מדווח שלפני יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) סיווג חשבון קיים של ישות כחשבון של תושב מדינה זרה, בהתבסס על הצהרת הישות שבה צוינו המדינות שבהן היא תושבת לצורכי מס, שנחתמה בידי מורשה החתימה בחשבון של הישות או שאושרה בידו בדרך אחרת, לא יערוך את הבדיקות לפי חלק V, סעיף ד.1 לתקן ויסתמך על הסיווג שערך כאמור, למעט אם ידוע לו או שיש לו סיבה לדעת כי הצהרת הישות שברשותו שגויה או לא אמינה.
(ד)
על אף האמור בתקנה 6(ג), מוסד פיננסי ישראלי מדווח ימסור למנהל, לא יאוחר מיום כ׳ בסיוון התשע״ט (23 ביוני 2019), דוח כאמור בתקנה 6(א) לגבי שנת 2017, לגבי חשבון בר דיווח שסווג עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) לפי תקנות משנה (ב) או (ג) למעט חשבון כאמור של ישות שהיתרה בו לא עלתה על 250,000 דולר ביום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017), ובלבד שבעל החשבון לא הגיש השגה כאמור בתקנה 7(ב) עד למועד הקבוע לעניין זה בפסקה (2), ואם הוגשה השגה כאמור – המוסד הפיננסי השיב על ההשגה עד יום כ״ו באייר התשע״ט (31 במאי 2019); השיב המוסד הפיננסי על ההשגה אחרי יום כ״ו באייר התשע״ט (31 במאי 2019), ימסור המוסד הפיננסי למנהל דוח לגבי אותו חשבון בר דיווח לגבי שנת 2018 במועד שנקבע לכך בתקנת משנה (ה); לעניין דוח כאמור בתקנת משנה זו –
(1)
בתקנה 7(ד), במקום ”15 בפברואר“ יקראו ”28 בפברואר“;
(2)
בכל מקום בתקנה 7(ה), במקום ”83 ימים“ יקראו ”28 ימים“, במקום ”8 במאי בשנה מסוימת“ יקראו ”כ״א באדר ב׳ התשע״ט (28 במרס 2019)“ ובמקום ”8 באוגוסט באותה שנה“ יקראו ”י״ח בסיון התשע״ט (28 ביוני 2019)“.
(ה)
לעניין דוח כאמור בתקנה 6(א) לגבי שנת 2018 –
(1)
מוסד פיננסי ישראלי מדווח ימסור למנהל, לא יאוחר מיום ח׳ באלול התשע״ט (8 בספטמבר 2019), דוח כמפורט בתקנה 6(א), לגבי חשבון בר דיווח שסווג עד ליום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) לפי תקנת משנה (ב) או (ג), למעט חשבון כאמור של ישות שהיתרה בו לא עלתה על 250,000 דולר ביום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018);
(2)
בתקנה 7(ד), במקום ”15 בפברואר“ יקראו ”1 באפריל“;
(3)
בכל מקום בתקנה 7(ה), במקום ”83 ימים“ יקראו ”53 ימים“, במקום ”8 במאי בשנה מסוימת“ יקראו ”י״ח באייר התשע״ט (23 במאי 2019)“ ובמקום ”8 באוגוסט בשנה מסוימת“ יקראו ”י״ד באב התשע״ט (15 באוגוסט 2019)“.
(ו)
לעניין דוח כאמור בתקנה 6(א) לגבי השנים 2017 ו־2018 –
(1)
הסיפה החל במילים ”דחה מוסד פיננסי“ שבתקנה 7(ה) לא תיקרא;
(2)
אם מוסד פיננסי ישראלי מדווח לא פירט בתשובה ששלח לפי תקנה 7(ה) את הסיבה לדחיית ההשגה, והוא התבקש, בכתב, בידי בעל חשבון או בעל שליטה בישות פסיבית בעלת החשבון, לפי העניין, לפרט מהי הסיבה כאמור, ימסור את הסיבה לדחיית ההשגה בתוך 30 ימים מיום קבלת הבקשה.
(ז)
נוסף על האמור בתקנה 10(ט), המנהל יפרסם בתוך 30 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המסים את רשימת המדינות הזרות שעמן נעשו הסכמים לפני תחילתן של תקנות אלה.

תוספת ראשונה

(ההגדרה ”התקן“ בתקנה 1)

תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים

חלק I: דרישות דיווח כלליות

בכפוף לסעיפים ג עד ו, כל מוסד פיננסי מדווח חייב לדווח את המידע הבא ביחס לכל חשבון בר דיווח של מוסד פיננסי מדווח כאמור:
1.
השם, המען, סמכות(יות) השיפוט של התושבות, ה־TIN ותאריך ומקום הלידה (במקרה של יחיד), של כל אדם בר דיווח שהוא בעל חשבון של החשבון, ובמקרה של כל ישות שהיא בעלת חשבון ואשר, אחרי החלת ההליכים של בדיקות הנאותות בקנה אחד עם חלקים V‏, VI ו־VII, מזוהה כמי שיש לה בעל שליטה אחד או יותר שהוא אדם בר דיווח – השם, המען, סמכות(יות) השיפוט של התושבות וה־TIN של הישות והשם, המען, סמכות(יות) השיפוט של התושבות, ה־TIN ותאריך ומקום הלידה של כל אדם בר דיווח;
2.
מספר החשבון (או שווה ערך פונקציונלי בהעדר מספר חשבון);
3.
השם והמספר המזהה (אם יש כאלה) של המוסד הפיננסי המדווח;
4.
היתרה או הערך בחשבון (לרבות, במקרה של חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה, ערך הפדיון או ערך הסילוק) נכון לסוף שנת הלוח הנוגעת בדבר או תקופת דיווח מתאימה אחרת או, אם החשבון היה סגור במהלך שנה או תקופה כאמור, סגירת החשבון;
5.
לגבי חשבון למשמורת:
(א)
הסכום הכולל ברוטו של ריבית, הסכום הכולל ברוטו של דיבידנד, והסכום הכולל ברוטו של הכנסות אחרות שנוצרו ביחס לנכסים המוחזקים בחשבון, בכל מקרה ששולמו לחשבון או שנזקפו לזכותו (או ביחס לחשבון) במהלך שנת הלוח או תקופת הדיווח המתאימה האחרת; וכן
(ב)
ההכנסה הכוללת ברוטו מהמכירה או הפדיון של נכסים פיננסיים ששולמו לחשבון או נזקפו לזכותו במהלך שנת הלוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת שביחס אליהן המוסד הפיננסי המדווח שימש משמורן, מתווך, ממונה או בכל דרך אחרת כסוכן בעבור בעל חשבון;
6.
לגבי חשבון פיקדון, הסכום הכולל ברוטו של ריבית ששולמה לחשבון או שנזקפה לזכותו במהלך שנת הלוח או תקופת הדיווח המתאימה האחרת; וכן
7.
לגבי חשבון שאינו מתואר בסעיף קטן א.5 או 6, הסכום הכולל ברוטו ששולם לבעל החשבון או שנזקף לזכותו ביחס לחשבון במהלך שנת הלוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת אשר ביחס אליהן המוסד הפיננסי המדווח הוא הנושה או החייב, לרבות הסכום המצטבר של כל תשלומי פדיון לבעל החשבון במהלך שנת הלוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת.
המידע המדווח חייב לציין את המטבע שבו נקוב כל סכום.
על אף האמור בסעיף קטן א.1, לגבי כל חשבון בר־דיווח שהוא חשבון קיים, אין צורך לדווח על ה־TIN או על תאריך הלידה אם ה־TIN או תאריך הלידה כאמור אינם ברשומות המוסד הפיננסי המדווח, והמוסד הפיננסי המדווח האמור אינו נדרש לאסוף אותם לעניין אחר לפי הדין הפנימי. עם זאת, מוסד פיננסי מדווח נדרש לנקוט מאמצים סבירים כדי להשיג את ה־TIN ואת תאריך הלידה לגבי חשבונות קיימים עד סוף שנת הלוח השנייה שאחרי השנה שבה חשבונות כאמור זוהו כחשבונות בני דיווח.
על אף האמור בסעיף קטן א.1, אין צורך לדווח על ה־TIN אם (i)‏ TIN לא הונפק על ידי סמכות השיפוט בת הדיווח הנוגעת בדבר או (ii) הדין המקומי של סמכות השיפוט בת הדיווח הנוגעת בדבר אינו דורש איסוף TIN שהנפיקה סמכות שיפוט בת דיווח כאמור.
על אף האמור בסעיף קטן א.1, אין צורך לדווח על מקום הלידה אלא אם כן המוסד הפיננסי המדווח נדרש לעניין אחר לקבלו ולדווח עליו לפי הדין הפנימי והוא זמין בנתונים הניתנים לחיפוש אלקטרוני המוחזקים על ידי המוסד הפיננסי המדווח.
על אף האמור בסעיף א, המידע המדווח ביחס ל־[XXXX] הוא המידע המתואר בסעיף האמור, למעט ביחס להכנסות ברוטו המתוארים בתת־סעיף קטן א.5.ב).

חלק II: דרישות כלליות לבדיקת נאותות

חשבון ייראה כחשבון בר דיווח החל בתאריך זיהויו ככזה לפי הליכי בדיקת הנאותות שבחלקים II עד VII ויש לדווח על מידע ביחס לחשבון בר דיווח, אלא אם כן נקבע אחרת, מדי שנה, בשנת הלוח שאחרי השנה שאליה המידע מתייחס.
היתרה או הערך של חשבון נקבעים נכון ליום האחרון של שנת הלוח או תקופת דיווח מתאימה אחרת.
מקום שיתרה או ערך סף ייקבעו ביום האחרון של שנת לוח, יש לקבוע את היתרה או הערך הנוגעים בדבר נכון ליום האחרון של תקופת הדיווח המסתיימת עם אותה שנת לוח או בתוכה.
כל סמכות שיפוט רשאית לאפשר למוסדות פיננסיים מדווחים להשתמש בספקי שירותים כדי לעמוד בהתחייבויות הדיווח ובבדיקת הנאותות המוטלות על מוסדות פיננסיים מדווחים כאמור, לפי הדין הפנימי, אבל התחייבויות אלה יישארו באחריות המוסדות הפיננסיים המדווחים.
כל סמכות שיפוט רשאית לאפשר למוסדות פיננסיים מדווחים להחיל הליכי בדיקת נאותות לחשבונות חדשים על חשבונות קיימים, ואת הליכי בדיקת הנאותות לחשבונות בעלי ערך גבוה על חשבונות בעלי ערך נמוך. מקום שסמכות שיפוט מאפשרת שימוש בהליכי בדיקת נאותות לחשבונות חדשים על חשבונות קיימים, הכללים האחרים החלים על חשבונות קיימים ימשיכו לחול.

חלק III: בדיקת נאותות לחשבונות קיימים של יחידים

ההליכים האלה חלים לצורך זיהוי חשבונות בני דיווח מבין חשבונות קיימים של יחידים.
חשבונות שאינם חייבים בבדיקה, בזיהוי או בדיווח.
חשבון קיים של יחיד שהוא חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה אינו חייב בבדיקה, בזיהוי או בדיווח, ובלבד שהמוסד הפיננסי המדווח מנוע בפועל על פי חוק ממכירה של חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה כאמור לתושבי סמכות שיפוט בת דיווח.
חשבונות בעלי ערך נמוך.
ההליכים שלהלן חלים ביחס לחשבונות בעלי ערך נמוך.
1.
מען מגורים. אם המוסד הפיינסי המדווח מחזיק ברשומותיו מען מגורים עדכני של היחיד בעל החשבון בהתבסס על ראיות תיעודיות, המוסד הפיננסי המדווח רשאי לראות ביחיד בעל החשבון כתושב לצורכי מס של סמכות השיפוט שבה נמצא המען לצורך קביעה אם יחיד בעל חשבון כאמור הוא אדם בר דיווח.
2.
חיפוש תיעוד אלקטרוני. אם המוסד הפיננסי המדווח אינו מסתמך על מען מגורים עדכני של היחיד בעל החשבון בהתבסס על ראיות תיעודיות כמפורט בסעיף קטן ב.1, המוסד הפיננסי המדווח חייב לבדוק נתונים בני חיפוש אלקטרוני המוחזקים על ידי המוסד הפיננסי המדווח ביחס לכל אחד מהסממנים שלהלן ולהחיל את סעיף קטן ב.3 עד 6:
(א)
זיהוי של בעל החשבון כתושב סמכות שיפוט בת דיווח;
(ב)
מען עדכני לדואר או למגורים (כולל תיבת דואר) בסמכות שיפוט בת דיווח;
(ג)
מספר טלפון אחד או יותר בסמכות שיפוט בת דיווח ואין מספר טלפון בסמכות השיפוט של המוסד הפיננסי;
(ד)
הוראות קבע (שאינן ביחס לחשבון פיקדון) להעברת כספים לחשבון המוחזק בסמכות שיפוט בת דיווח;
(ה)
ייפוי כוח עדכני בתוקף או זכות חתימה שניתנה לאדם שיש לו מען בסמכות שיפוט בת דיווח; או
(ו)
הוראת ”שמירת דואר“ או מען של ”אצל“ בסמכות שיפוט בת דיווח אם למוסד הפיננסי המדווח אין כל מען רשום אחר של בעל החשבון.
3.
אם אף אחד מהסממנים הרשומים בסעיף קטן ב.2 לא התגלה בחיפוש האלקטרוני, כי אז לא נדרשת כל פעולה נוספת עד שיהיה שינוי בנסיבות שתוצאתו היא סממן אחד או יותר המשויך לחשבון, או שהחשבון הופך לחשבון בעל ערך גבוה.
4.
אם סממן כלשהו המפורט בתת־סעיף קטן ב.2. א) עד ה) התגלה בחיפוש האלקטרוני, או אם חל שינוי בנסיבות שתוצאתו היא שיוך של סממן אחד או יותר לחשבון, אזי המוסד הפיננסי המדווח חייב לראות את בעל החשבון כתושב לצורכי מס של כל סמכות שיפוט בת דיווח שביחס אליה מזוהה סממן, אלא אם כן הוא בוחר להחיל את סעיף קטן ב.6 ואחד החריגים בסעיף הקטן האמור חל ביחס לאותו חשבון.
5.
אם הוראת ”שמירת דואר“ או מען של ”אצל“ נמצאו בחיפוש אלקטרוני ואין מען אחר או סממן מהסממנים האחרים הרשומים בתת־סעיף קטן ב.2. א) עד ה) המזוהים עם בעל החשבון, המוסד הפיננסי המדווח חייב, בסדר המתאים ביותר לנסיבות, להחיל את חיפוש תיעוד הנייר המתואר בסעיף קטן ג.2, או לבקש לקבל מבעל החשבון תיעוד עצמי או ראיה תיעודית לקביעת מקום(ות) התושבות לצורכי מס של בעל החשבון האמור. אם חיפוש תיעוד הנייר לא הניב מידע והניסיון לקבל תיעוד עצמי או ראיה תיעודית לא הצליח, המוסד הפיננסי המדווח חייב לדווח על החשבון כעל חשבון לא מתועד.
6.
על אף מציאת סממן לפי סעיף קטן ב.2, מוסד פיננסי מדווח אינו נדרש לראות בעל חשבון כתושב סמכות שיפוט בת דיווח אם –
(א)
המידע על בעל החשבון כולל מען עדכני לדואר או למגורים בסמכות השיפוט בת הדיווח, או מספר טלפון אחד או יותר בסמכות שיפוט בת הדיווח (ואין מספר טלפון בסמכות השיפוט של המוסד הפיננסי) או הוראות קבע (ביחס לחשבון פיננסי שאינו חשבון פיקדון) להעברת כספים לחשבון המוחזק בסמכות שיפוט בת דיווח, והמוסד הפיננסי המדווח מקבל, או בדק בעבר ומחזיק תיעוד של:
(i)
תיעוד עצמי מבעל החשבון לגבי סמכות(יות) השיפוט שבעל החשבון האמור תושב בה(ן), שאינו כולל את סמכות השיפוט בת הדיווח כאמור; וכן
(ii)
ראיות תיעודיות המבססות את מעמדו של בעל החשבון כמי שאינו בר דיווח.
(ב)
המידע על בעל החשבון מכיל ייפוי כוח עדכני בתוקף או זכות חתימה שהוענקה לאדם עם מען בסמכות בשיפוט בת בדיווח, המוסד הפיננסי המדווח מקבל, או בדק בעבר ומחזיק, תיעוד של –
(i)
תיעדו עצמי מבעל החשבון לגבי סמכות(יות) השיפוט שבעל החשבון האמור תושב בה(ן), שאינו כולל את סמכות השיפוט בת הדיווח כאמור; או
(ii)
ראיות תיעודיות המבססות את מעמדו של בעל החשבון כמי שאינו בר דיווח.
הליכי בדיקה מוגברים לחשבונות בעלי ערך גבוה.
הליכי הבדיקה המוגברים המפורטים להלן יחולו ביחס לחשבונות בעלי ערך גבוה.
1.
חיפוש תיעוד אלקטרוני.
ביחס לחשבונות בעלי ערך גבוה, המוסד הפיננסי המדווח חייב לבדוק נתונים הניתנים לחיפוש אלקטרוני המוחזקים בידי המוסד הפיננסי המדווח ביחס לכל אחד מהסממנים המתוארים בסעיף קטן ב.2.
2.
חיפוש תיעוד נייר.
אם מאגרי המידע הניתנים לחיפוש אלקטרוני של המוסד הפיננסי המדווח כוללים שדות, ומכילים את כל המידע המתואר בסעיף קטן ג.3, כי אז אין צורך בחיפוש תיעוד נייר נוסף. אם מאגרי המידע האלקטרוניים אינם מכילים את כל המידע הזה, כי אז ביחס לחשבון בעל ערך גבוה, המוסד הפיננסי המדווח חייב לבדוק גם את קובץ האב העדכני של הלקוחות, ואם המידע אינו כלול בקובץ האב העדכני של הלקוחות, לבדוק את המסמכים המפורטים להלן המקושרים לחשבון, אשר התקבלו על ידי המוסד הפיננסי המדווח בחמש השנים האחרונות ביחס לכל אחד מהסממנים המתוארים בסעיף קטן ב.2:
(א)
הראיות התיעודיות האחרונות שנאספו ביחס לחשבון;
(ב)
חוזה הפתיחה או התיעוד העדכני ביותר של החשבון;
(ג)
התיעוד העדכני ביותר שקיבל המוסד הפיננסי המדווח לפי נוהלי AML/KYC או למטרות רגולטוריות אחרות;
(ד)
כל טופס ייפוי כוח או סמכות חתימה שבתוקף; וכן
(ה)
כל הוראת קבע עדכנית (שאיננה ביחס לחשבון פיקדון) להעברת כספים שבתוקף.
3.
חריג כאשר מאגרי מידע מכילים מידע מספיק.
מוסד פיננסי מדווח אינו נדרש לבצע את חיפוש תיעוד הנייר המתואר בסעיף קטן ג.2 במידה שהמידע הניתן לחיפוש אלקטרוני של המוסד הפיננסי המדווח כולל את האמור להלן:
(א)
מעמד התושבות של בעל החשבון;
(ב)
מען מגורים עדכני וכתובת למשלוח דואר של בעל החשבון, הרשומים אצל המוסד הפיננסי המדווח;
(ג)
מספר(י) טלפון עדכני(ים) של בעל החשבון, אם יש כאלה, שמורים אצל המוסד הפיננסי המדווח;
(ד)
במקרה של חשבונות פיננסיים שאינם חשבונות פיקדון, אם קיימות הוראות קבע להעברת כספים בחשבון לחשבון אחר (כולל חשבון בסניף אחר של המוסד הפיננסי המדווח או במוסד פיננסי אחר);
(ה)
אם קיים מען עדכני של ”אצל“ או הוראת ”שמירת דואר“ של בעל החשבון; וכן
(ו)
אם קיימים ייפויי כוח עדכניים בתוקף או זכות חתימה בחשבון.
4.
תשאול של מנהל קשרי לקוחות לידיעה בפועל.
נוסף על החיפוש ברשומות אלקטרוניות ובתיעוד נייר שתוארו לעיל, המוסד הפיננסי המדווח צריך לראות כחשבון בר דיווח כל חשבון בעל ערך גבוה המשויך למנהל קשרי לקוחות (כולל כל החשבונות הפיננסיים המצורפים לחשבון בעל ערך גבוה כאמור) אם למנהל קשרי לקוחות יש ידיעה בפועל כי בעל החשבון הוא אדם בר דיווח [במקור: בד דיווח].
5.
השפעת מציאת סממן
(א)
אם אף לא אחד מהסממנים המופיעים בסעיף קטן ב.2 לחלק זה התגלה בבדיקה המוגברת של חשבונות בעלי ערך גבוה המתוארים לעיל, והחשבון אינו מזוהה כמוחזק בידי אדם בר דיווח בס״ק ג.4 לחלק זה, כי אז לא נדרשת כל פעולה נוספת עד שיהיה שינוי בנסיבות שתוצאתו היא שיוך סממן אחד או יותר לחשבון.
(ב)
אם סממן כלשהו מהסממנים המופיעים בתת־סעיף קטן ב.2. א) עד ה) התגלה בבדיקה המוגברת של חשבונות בעלי ערך גבוה המתוארים לעיל, או אם חל שינוי בנסיבות שתוצאתו היא שיוך סממן אחד או יותר לחשבון, אזי המוסד הפיננסי המדווח חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח ביחס לכל סמכות שיפוט בת דיווח שביחס אליה מזוהה סממן, אלא אם כן הוא בוחר להחיל את ס״ק ב.6 ואחד החריגים בסעיף הקטן האמור חל ביחס לאותו חשבון.
(ג)
אם הוראת ”שמירת דואר“ או מען של ”אצל“ נמצאו בבדיקה המוגברת של חשבונות בעלי ערך גבוה המתוארת לעיל, ואין מען אחר או סממן מהסממנים האחרים הרשומים בתת־סעיף קטן ב.2. א) עד ה) המזוהים עם בעל החשבון, המוסד הפיננסי המדווח חייב לקבל מבעל החשבון תיעוד עצמי או ראיה תיעודית לקביעת מקום(ות) התושבות לצורכי מס של בעל החשבון. אם המוסד הפיננסי המדווח אינו יכול לקבל תיעוד עצמי או ראיה תיעודית כאמור, הוא חייב לדווח על החשבון כעל חשבון לא מתועד.
6.
אם חשבון קיים של יחיד איננו חשבון בעל ערך גבוה ב־31 בדצמבר [XXXX], אבל הופך לחשבון בעל ערך גבוה ביום האחרון של שנת לוח כלשהי שלאחר מכן, המוסד הפיננסי המדווח חייב להשלים את הליכי הבדיקה המוגברים המתוארים בסעיף ג ביחס לחשבון כאמור בתוך שנת הלוח שאחרי השנה שבה החשבון הופך לבעל ערך גבוה. אם בהתבסס על בחינה כאמור חשבון כאמור מזוהה כחשבון בר דיווח, המוסד הפיננסי המדווח חייב לדווח על המידע הנדרש בנוגע לחשבון כאמור ביחס לשנה שבה הוא מזוהה כחשבון בר דיווח ובשנים שלאחר מכן על בסיס שנתי, אלא אם כן בעל החשבון חדל להיות אדם בר דיווח.
7.
ברגע שמוסד פיננסי מדווח מחיל את הליכי הבדיקה המוגברת המתוארים בסעיף ג לחשבונות בעלי ערך גבוה, המוסד הפיננסי המדווח אינו נדרש להחיל מחדש הליכים כאמור, חוץ מאשר תשאול של מנהל קשרי לקוחות המתואר בסעיף קטן ג.4, על אותו חשבון בעל ערך גבוה בכל שנה שלאחר מכן אלא אם כן החשבון אינו מתועד ואז על המוסד הפיננסי המדווח להחיל אותם מחדש מדי שנה עד שחשבון כאמור חדל להיות בלתי מתועד.
8.
אם חל שינוי בנסיבות ביחס לחשבון בעל ערך גבוה שתוצאתו היא שיוך סממן אחד או יותר המתוארים בסעיף קטן ב.2 לחשבון, אזי המוסד הפיננסי המדווח חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח לכל סמכות שיפוט בת דיווח שביחס אליה מזוהה סממן, אלא אם כן הוא בוחר להחיל את סעיף קטן ב.6 ואחד החריגים בסעיף הקטן האמור חל ביחס לאותו חשבון.
9.
מוסד פיננסי מדווח חייב ליישם הליכים כדי להבטיח שמנהל קשרי לקוחות יזהה כל שינוי בנסיבות החשבון. לדוגמה, אם מנהל קשרי לקוחות מקבל הודעה שלבעל החשבון יש מען דואר חדש בסמכות שיפוט בת דיווח, המוסד הפיננסי המדווח נדרש לראות את המען החדש כשינוי בנסיבות, ואם הוא בוחר להחיל את סעיף קטן ב.6, הוא נדרש לקבל את התיעוד המתאים מבעל החשבון.
בדיקת חשבונות קיימים של יחידים יש להשלים עד [xx/xx/xxxx].
כל חשבון קיים של יחיד שזוהה כחשבון בר דיווח לפי חלק זה, ייראה כחשבון בר דיווח בכל השנים שלאחר מכן, אלא אם כן בעל החשבון חדל להיות אדם בר דיווח.

חלק IV: בדיקת נאותות לחשבונות חדשים של יחידים

ההליכים האלה חלים לצורך זיהוי חשבונות בני דיווח מבין חשבונות חדשים של יחידים:
ביחס לחשבונות חדשים של יחידים, עם פתיחת חשבון המוסד הפיננסי המדווח חייב לקבל תיעוד עצמי, אשר עשוי להיות חלק מתיעוד פתיחת החשבון, שיאפשר למוסד הפיננסי המדווח לקבוע את מקום(ות) התושבות של בעל החשבון לצורכי מס ולאמת את סבירותו של תיעוד עצמי כזה בהתבסס על המידע שקיבל המוסד הפיננסי המדווח בקשר לפתיחת החשבון, כולל כל תיעוד שנאסף על פי נוהלי AML/KYC.
אם התיעוד העצמי קובע כי בעל החשבון הוא תושב לצורכי מס בסמכות שיפוט בת דיווח, המוסד הפיננסי המדווח חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח והתיעוד העצמי חייב לכלול גם את ה־TIN של בעל החשבון ביחס לסמכות שיפוט בת דיווח כאמור (בכפוף לסעיף ד לחלק I) ותאריך לידה.
אם יש שינוי נסיבות ביחס לחשבון חדש של יחיד שגורם למוסד הפיננסי המדווח לדעת, או שיש לו סיבה לדעת, כי התיעוד העצמי המקורי הוא שגוי או לא אמין, המוסד הפיננסי המדווח אינו יכול להסתמך על התיעוד העצמי המקורי ועליו לקבל תיעוד עצמי תקף הקובע את מקום(ות) התושבות של בעל החשבון לצורכי מס.

חלק V: בדיקת נאותות לחשבונות קיימים של ישות

ההליכים האלה חלים לצורך זיהוי חשבונות בני דיווח מבין החשבונות הקיימים של ישויות:
חשבונות של ישות שאינם חייבים בבדיקה, זיהוי או דיווח.
לא בחר המוסד הפיננסי המדווח אחרת, ביחס לכל החשבונות הקיימים של ישויות, או בנפרד, ביחס לכל קבוצה מזוהה בבירור של חשבונות כאמור, חשבון קיים של ישות עם יתרת חשבון או ערך מצטברים שאינם עולים על 250,000$ נכון ל־31 בדצמבר [XXXX], אינו חייב בבדיקה, זיהוי או דיווח כחשבון בר דיווח עד שיתרת החשבון או הערך המצטברים עולים על 250,000$ ביום האחרון של שנת לוח עתידית כלשהי.
חשבונות של ישות הכפופים לבדיקה.
חשבון קיים של ישות עם יתרת חשבון או ערך מצטברים העולים על 250,000$ נכון ל־31 בדצמבר [XXXX], וחשבון קיים של ישות שאינו עולה על 250,000$ נכון ל־31 בדצמבר [XXXX], אך יתרת החשבון או הערך המצטברים עולים על 250,000$ נכון ליום האחרון של שנת לוח כלשהי שלאחר מכן, חייב להיבדק לפי ההליכים המפורטים בסעיף ד.
חשבונות של ישות שביחס אליהם נדרש דיווח.
ביחס לחשבונות קיימים של ישות המתוארים בסעיף ב, רק חשבונות המוחזקים בידי ישות אחת או יותר שהן אדם בר דיווח, או בידי NFEs פסיביים עם בעל שליטה אחד או יותר שהם אדם בר דיווח, ייראו כחשבונות בני דיווח.
הליכי בדיקה לזיהוי חשבונות של ישות שביחס אליהם נדרש דיווח.
לגבי חשבונות קיימים של ישות שתוארו בסעיף ב, המוסד הפיננסי המדווח חייב להחיל את הליכי הבדיקה הבאים כדי לקבוע אם החשבון מוחזק בידי אדם בר דיווח אחד או יותר, או בידי NFEs פסיביים עם בעל שליטה אחד או יותר שהם אדם בר דיווח:
1.
קביעה אם הישות היא אדם בר דיווח.
(א)
בדיקת מידע הנשמר למטרות רגולציה או קשרי לקוחות (כולל מידע שנאסף על פי נוהלי AML/KYC), כדי לקבוע אם המידע מצביע על כך שבעל החשבון הוא תושב סמכות שיפוט בת דיווח. למטרה זו, מידע המצביע על כך שבעל החשבון הוא תושב סמכות שיפוט בת דיווח כולל מקום התאגדות או התארגנות, או מען בסמכות שיפוט בת דיווח.
(ב)
אם המידע מצביע על כך שבעל החשבון הוא תושב סמכות שיפוט בת דיווח, המוסד הפיננסי המדווח חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח אלא אם כן הוא מקבל תיעוד עצמי מבעל החשבון, או קובע באופן סביר בהתבסס על מידע הנמצא ברשותו או על מידע זמין לציבור, כי בעל החשבון איננו אדם בר דיווח.
2.
קביעה אם הישות היא NFE פסיבי עם בעל שליטה אחד או יותר שהם אדם בר דיווח.
בהתייחס לבעל חשבון של חשבון קיים של ישות (לרבות ישות שהיא אדם בר דיווח), המוסד הפיננסי המדווח חייב לקבוע אם בעל החשבון הוא NFE פסיבי עם בעל שליטה אחד או יותר שהם בני אדם בני דיווח. אם מי מבעלי השליטה ב־NFE פסיבי הוא אדם בר דיווח, כי אז יש לראות בחשבון חשבון בר דיווח. בערכו קביעות אלה המוסד הפיננסי המדווח חייב לנהוג לפי ההנחיות שבתת־סעיף קטן ד.2. א) עד ג) בסדר המתאים ביותר לאור הנסיבות.
(א)
קביעה אם בעל החשבון הוא NFE פסיבי.
לצורך קביעה אם בעל החשבון הוא NFE פסיבי, המוסד הפיננסי המדווח חייב לקבל תיעוד עצמי מבעל החשבון כדי לקבוע את מעמדו, אלא אם כן יש מידע ברשותו או מידע הזמין לציבור, אשר בהתבסס עליו הוא יכול לקבוע באופן סביר כי בעל החשבון הוא NFE אקטיבי או מוסד פיננסי שאינו ישות השקעות המתוארת בתת־סעיף קטן א6. ב) לחלק VIII שאיננה מוסד פיננסי של סמכות שיפוט משתתפת.
(ב)
קביעת בעלי השליטה בבעל חשבון.
לצורך קביעת בעלי השליטה בבעל חשבון, מוסד פיננסי מדווח רשאי להסתמך על המידע נאסף ונשמר לפי נוהלי AML/KYC.
(ג)
קביעה אם בעל השליטה ב־NFE פסיבי הוא אדם בר דיווח.
לצורך הקביעה אם בעל השליטה ב־NFE פסיבי הוא אדם בר דיווח, מוסד פיננסי מדווח רשאי להסתמך על –
(i)
מידע שנאסף ונשמר לפי נוהלי AML/KYC במקרה של חשבון קיים של ישות המוחזק בידי NFE אחד או יותר עם יתרת חשבון או ערך מצטברים שאינם עולים על 1,000,000 דולר; או
(ii)
תיעוד עצמי מבעל חשבון או מבעל שליטה כאמור לגבי סמכות(יות) השיפוט שבה(ן) בעל השליטה הוא תושב לצורכי מס.
עיתוי של בדיקות והליכים נוספים החלים על חשבונות קיימים של ישות.
1.
בדיקה של חשבונות קיימים של ישות עם יתרה או ערך מצטברים העולים על 250,000 דולר ליום 31 בדצמבר [XXXX] חייבת להסתיים עד יום 31 בדצמבר [XXXX].
2.
בדיקה של חשבונות קיימים של ישות עם יתרת חשבון או ערך מצטברים שאינם עולים על 250,000 דולר ביום 31 בדצמבר [XXXX] אבל עולים על 250,000 דולר ביום 31 בדצמבר בשנה כלשהי שלאחר מכן, חייבת להסתיים בתוך שנת הלוח שאחרי השנה שבה היתרה המצטברת או הערך של החשבון עולים על 250,000 דולר.
3.
אם יש שינוי בנסיבות ביחס לחשבון קיים של ישות הגורם למוסד הפיננסי המדווח לדעת, או שיש לו סיבה לדעת, כי התיעוד העצמי או תיעוד אחר הקשור לחשבון הוא שגוי או לא אמין, המוסד הפיננסי המדווח חייב לקבוע מחדש את מעמד החשבון לפי ההליכים המפורטים בסעיף ד.
[תיקון: תשע״ט]

חלק VI: בדיקת נאותות לחשבונות חדשים של ישות

ההליכים האלה חלים לצורך זיהוי חשבונות בני דיווח מבין חשבונות חדשים של ישויות:
[תיקון: תשע״ט]
הליכי בדיקה לזיהוי חשבונות של ישות שביחס אליהם נדרש דיווח.
לגבי חשבונות חדשים של ישות, המוסד הפיננסי המדווח חייב להחיל את הליכי הבדיקה הבאים כדי לקבוע אם החשבון מוחזק בידי אדם בר דיווח [במקור: בד דיווח] אחד או יותר, או בידי NFEs פסיביים עם בעל שליטה אחד או יותר שהם אדם בר דיווח;
1.
קביעה אם הישות היא אדם בר דיווח.
(א)
קבלת תיעוד עצמי, אשר עשוי להיות חלק מתיעוד פתיחת החשבון, שיאפשר למוסד הפיננסי המדווח לקבוע את מקום(ות) התושבות של בעל החשבון לצורכי מס ולאמת את סבירותו של תיעוד עצמי כזה בהתבסס על המידע שקיבל המוסד הפיננסי המדווח בקשר לפתיחת החשבון, כולל כל תיעוד שנאסף על פי נוהלי AML/KYC. אם הישות מצהירה כי אין לה מקום מושב לצורכי מס, המוסד הפיננסי המדווח רשאי להסתמך על מענו של המשרד הראשי של הישות כדי לקבוע את מקום התושבות של בעל החשבון.
(ב)
אם התיעוד העצמי קובע כי בעל החשבון הוא תושב סמכות שיפוט בת דיווח, המוסד הפיננסי המדווח חייב לראות את החשבון כחשבון בר דיווח אלא אם כן הוא קובע באופן סביר בהתבסס על מידע הנמצא ברשותו או על מידע זמין לציבור, כי בעל החשבון אינו אדם בר דיווח ביחס לסמכות שיפוט בת דיווח כאמור.
2.
קביעה אם הישות היא NFE פסיבי עם בעל שליטה אחד או יותר שהם אדם בר דיווח.
בהתייחס לבעל חשבון של חשבון חדש של ישות (לרבות ישות שהיא אדם בר דיווח), המוסד הפיננסי המדווח חייב לקבוע אם בעל החשבון הוא NFE פסיבי עם בעל שליטה אחד או יותר שהם אדם בר דיווח. אם מי מבעלי השליטה ב־NFE פסיבי הוא אדם בר דיווח, כי אז יש לראות בחשבון חשבון בר דיווח. בערכו קביעות אלה המוסד הפיננסי המדווח חייב לנהוג לפי ההנחיה בתת־סעיף קטן א.2. א) עד ג) בסדר המתאים ביותר לפי הנסיבות.
(א)
קביעה אם בעל החשבון הוא NFE פסיבי.
לצורך קביעה אם בעל החשבון הוא NFE פסיבי. המוסד הפיננסי המדווח חייב להסתמך על תיעוד עצמי מבעל החשבון לקביעת מעמדו, אלא אם כן קיים מידע הנמצא ברשותו או מידע הזמין לציבור, שבהתבסס עליו הוא יכול לקבוע באופן סביר כי בעל החשבון הוא NFE אקטיבי או מוסד פיננסי שאינו ישות השקעות המתוארת בתת־סעיף קטן א.6) ב) לחלק VIII שאיננה מוסד פיננסי של סמכות שיפוט משתתפת.
(ב)
קביעת בעלי השליטה של בעל חשבון.
לצורך קביעת בעלי השליטה של בעל חשבון. מוסד פיננסי מדווח עשוי להסתמך על מידע שנאסף ונשמר בהתאם לנהלי AML/KYC.
(ג)
קביעה אם בעל שליטה ב־NFE פסיבי הוא אדם בר דיווח.
לצורך הקביעה אם בעל שליטה ב־NFE פסיבי הוא אדם בר דיווח, מוסד פיננסי מדווח רשאי להסתמך על תיעוד עצמי מבעל החשבון או מבעל שליטה כאמור.

חלק VII: כללים מיוחדים לבדיקות נאותות

הכללים הנוספים האלה יחולו בישום הליכי בדיקות הנאותות שתוארו לעיל:
הסתמכות על תיעוד עצמי וראיה תיעודית.
מוסד פיננסי מדווח אינו יכול להסתמך על תיעוד עצמי או על ראיה תיעודית אם המוסד הפיננסי המדווח יודע או יש לו סיבה לדעת כי התיעוד העצמי או הראיה התיעודית הם שגויים או לא אמינים.
הליכים חלופיים לחשבונות פיננסיים שמחזיקים מוטבים יחידים של חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה.
מוסד פיננסי מדווח רשאי להניח כי מוטב יחיד (מלבד הבעלים) של חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה המקבל הטבת פטירה אינו אדם בר דיווח ורשאי לנהוג בחשבון פיננסי כאמור לא כבחשבון בר דיווח, אלא אם כן למוסד הפיננסי המדווח יש ידיעה בפועל, או סיבה לדעת, כי המוטב הוא אדם בר דיווח. למוסד פיננסי מדווח יש סיבה לדעת כי המוטב של חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה הוא אדם בר דיווח, אם המידע שנאסף על ידי המוסד הפיננסי המדווח וקשור למוטב כולל סממנים כמתואר בסעיף ב לחלק III. אם למוסד פיננסי מדווח יש ידיעה בפועל, או סיבה לדעת, כי המוטב הוא אדם בר דיווח, על המוסד הפיננסי המדווח לפעול לפי הנהלים שבסעיף ב לחלק III.
צירוף יתרות חשבון וכללי מטבע.
1.
צירוף של חשבונות של יחידים.
לצורך קביעת יתרה או ערך מצטברים של חשבונות פיננסיים המוחזקים בידי יחיד, מוסד פיננסי מדווח נדרש לצרף את כל החשבונות הפיננסיים המוחזקים במוסד הפיננסי המדווח, או בישות קשורה, אבל רק במידה שהמערכות הממוחשבות של המוסד הפיננסי המדווח מקשרות את החשבונות הפיננסיים בהתייחס לנתונים כגון מספר לקוח או TIN, ומאפשרות צירוף של יתרות חשבון או של ערכים. לכל בעל חשבון פיננסי בבעלות משותפת ייוחסו היתרה או הערך הכוללים של החשבון הפיננסי בבעלות משותפת לצורך החלת דרישות הצירוף המתוארות בסעיף קטן זה.
2.
צירוף של חשבונות ישות.
לצורך קביעת יתרה מצטברת או ערך של חשבונות פיננסיים המוחזקים בידי ישות, מוסד פיננסי מדווח נדרש להביא בחשבון את כל החשבונות הפיננסיים המוחזקים במוסד הפיננסי המדווח, או בישות קשורה, אבל רק במידה שהמערכות הממוחשבות של המוסד הפיננסי המדווח מקשרות את החשבונות הפיננסיים בהתייחס לנתונים כגון מספר לקוח או TIN, ומאפשרות צירוף של יתרות חשבון או של ערכים. לכל בעל חשבון פיננסי בבעלות משותפת ייוחסו היתרה או הערך הכוללים של החשבון הפיננסי בבעלות משותפת לצורך החלת דרישות הצירוף המתוארות בסעיף קטן זה.
3.
כלל צירוף מיוחד החל על מנהלי קשרי לקוחות.
לצורך קביעת יתרה מצרפית או ערך של חשבונות פיננסיים המוחזקים בידי אדם כדי לקבוע אם חשבון פיננסי הוא חשבון בעל ערך גבוה, מוסד פיננסי מדווח נדרש גם, במקרה של חשבונות פיננסיים שמנהל קשרי לקוחות יודע, או יש לו סיבה לדעת, כי הם נמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלות או בשליטה של אותו אדם, או הוקמו (למעט מתוקף נאמנות) על ידי אותו אדם, לצרף את כל החשבונות כאמור.
4.
סכומים הנחשבים ככוללים שווה ערך במטבעות אחרים.
כל הסכומים הנקובים בדולר הינם בדולר ארה״ב וייחשבו ככוללים סכומים שווי ערך במטבעות אחרים, כפי שייקבע בדין המקומי.

חלק VIII: מונחים מוגדרים

למונחים האלה המשמעות המפורטת להלן:
מוסד פיננסי מדווח
1.
המונח ”מוסד פיננסי מדווח“ פירושו כל מוסד פיננסי של סמכות שיפוט משתתפת שאינו מוסד פיננסי שאינו מדווח.
2.
המונח ”מוסד פיננסי של סמכות שיפוט משתתפת“ פירושו (i) כל מוסד פיננסי שהוא תושב סמכות שיפוט משתתפת, אך אינו כולל כל סניף של אותו מוסד פיננסי השוכן מחוץ לאותה סמכות שיפוט משתתפת, וכן (ii) כל סניף של מוסד פיננסי שאינו תושב של סמכות שיפוט משתתפת, אם אותו סניף שוכר בסמכות שיפוט משתתפת כאמור.
3.
המונח ”מוסד פיננסי“ פירושו מוסד למשמורת, מוסד לפיקדונות, ישות השקעות או חברת ביטוח מסוימת.
4.
המונח ”מוסד למשמורת“ פירושו כל ישות המחזיקה, כחלק מהותי מעסקיה נכסים פיננסיים בשביל אחרים. ישות מחזיקה בנכסים פיננסיים בשביל אחרים כחלק מהותי מעסקיה, אם ההכנסה ברוטו של הישות המיוחסת להחזקה בנכסים הפיננסיים ושירותים פיננסיים נלווים שווה או עולה על 20 אחוזים מההכנסה ברוטו של הישות במהלך תקופה הקצרה מבין: (i) תקופת שלוש השנים המסתיימת ביום 31 בדצמבר (או ביום האחרון של תקופה חשבונאית שאינה שנת לוח) לפני השנה שבה נעשית הקביעה; או (ii) התקופה שבה הישות קיימת.
5.
המונח ”מוסד לפיקדונות“ פירושו כל ישות המקבלת פיקדונות במהלך הרגיל של עסקי בנקאות או עסקים דומים.
6.
המונח ”ישות השקעות“ פירושו כל ישות:
(א)
בעיקר מנהלת כעסק אחת או יותר מהפעילויות או הפעולות האלה למען לקוח או מטעמו:
(i)
סחר במכשירים בשוק ההון (שיקים, שטרות, תעודות פיקדון, נגזרים, וכדומה); מטבע חוץ; מכשירי חליפין, מכשירי שיעור ריבית ומדד; ניירות ערך הניתנים להעברה; או סחר בחוזים עתידיים לסחורות;
(ii)
ניהול תיק השקעות אישי ותיק השקעות קבוצתי; או
(iii)
השקעה, ניהול, או ניהול כספים או נכסים פיננסיים בדרך אחרת מטעם אחרים; או
(ב)
שהכנסת הברוטו שלה מיוחסת בעיקר להשקעה, השקעה מחדש, או מסחר בנכסים פיננסיים, אם הישות מנוהלת על ידי ישות אחרת שהיא מוסד לפיקדונות, מוסד למשמורת, חברת ביטוח מסוימת או ישות השקעות המתוארת בתת־סעיף קטן א. 6. א).
ישות תיראה כאילו היא בעיקר מנהלת כעסק אחת או יותר מהפעילויות המתוארות בתת־סעיף קטן א.6. א), או ההכנסה ברוטו של ישות ניתנת לייחוס בעיקר להשקעה, השקעה מחדש, או מסחר בנכסים פיננסיים למטרות תת־סעיף קטן א.6.ב), אם ההכנסה ברוטו של הישות הניתנת לייחוס לפעילויות הנוגעות בדבר שווה ל־50% או יותר מההכנסה ברוטו של הישות במהלך התקופה הקצרה מבין: (i) תקופת שלוש השנים המסתיימת ביום 31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה הקביעה נעשית; או (ii) תקופת קיומה של הישות. המונח ”ישות השקעות“ אינו כולל ישות שהיא NFE אקטיבי כי היא עונה על אמת מידה מאלה המפורטות בתת־סעיף קטן ד.9.ד) עד ז).
סעיף קטן זה יפורש באופן העולה בקנה אחד עם לשון דומה כמפורט בהגדרת ”מוסד פיננסי“ של המלצות כוח המשימה לפעולה פיננסית.
7.
המונח ”נכס פיננסי“ כולל נייר ערך (למשל, מניה בתאגיד; שותפות או בעלות על זכות שביושר בשותפות או בנאמנות בבעלות רחבה או הנסחרת בציבור; שטר, אג״ח, שטר חוב, או ראיה אחרת לחוב), זכות בשותפות, סחורה, חוזה החלף (למשל, החלפי שיעורי ריבית, החלפי מטבע, החלפי בסיס, תקרות ריבית, רצפות ריבית, החלפי סחורות, החלפי זכויות הוניות, החלפי מדד זכויות הוניות והסכמים דומים), חוזה ביטוח או חוזה אנונה, או כל זכות (כולל חוזים עתידיים או חוזי אקדמה או אופציות) בנייר ערך, זכות בשותפות, סחורה, חוזי החלף, חוזה ביטוח או חוזה אנונה. המונח ”נכס פיננסי“ אינו כולל זכות ישירה במקרקעין שאינה חוב.
8.
המונח ”חברת ביטוח מסוימת“ פירושו כל ישות שהיא חברת ביטוח (או חברת ההחזקות של חברת ביטוח) המנפיקה, או מחויבת לבצע תשלומים ביחס לחוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה.
מוסד פיננסי שאינו מדווח
1.
המונח ”מוסד פיננסי שאינו מדווח“ פירושו כל מוסד פיננסי שהוא –
(א)
ישות ממשלתית, ארגון בין־לאומי או בנק מרכזי, למעט ביחס לתשלום הנגזר מהתחייבות המוחזקת בקשר לפעילות פיננסית מסחרית מהסוג שעוסקים בו חברת ביטוח מסוימת, מוסד למשמורת או מוסד לפיקדונות;
(ב)
קרן רבת משתתפים לפרישה; קרן מעוטת משתתפים לפרישה; קרן פנסיה של ישות ממשלתית, ארגון בין־לאומי או בנק מרכזי; או מנפיק כרטיסי אשראי מוסמך;
(ג)
כל ישות אחרת המהווה סיכון נמוך לכך שיעשו בה שימוש כדי להעלים מס, בעלת מאפיינים דומים במהותם לאלה של כל אחת מהישויות המתוארות בתת־סעיף קטן ב.1.א) ו־ב), והיא מוגדרת בדין הפנימי כמוסד פיננסי שאינו מדווח, ובלבד שמעמדה של ישות כאמור כמוסד פיננסי שאינו מדווח לא יסכל את מטרותיו של התקן האחיד לדיווח;
(ד)
כלי השקעות קולקטיבי פטור; או
(ה)
נאמנות אם הנאמן בנאמנות הוא מוסד פיננסי מדווח והוא מדווח על כל המידע החייב בדיווח לפי חלק I ביחס לכל החשבונות בני הדיווח של הנאמנות.
2.
המונח ”ישות ממשלתית“ פירושו הממשלה של סמכות שיפוט, וכל יחידת משנה מדינית של סמכות שיפוט (אשר, למען הסר ספק, כוללת מדינה, מחוז, ארץ או רשות מקומית), או כל סוכנות או גוף בבעלות מלאה של סמכות שיפוט של כל אחד או יותר מהאמורים לעיל (כל אחד, ”ישות ממשלתית“). קטגוריה זו מורכבת מהחלקים הבלתי נפרדים, הישויות שבשליטה, ויחידות המשנה המדיניות של סמכות שיפוט.
(א)
”חלק בלתי נפרד“ של סמכות שיפוט פירושו כל אדם, ארגון, סוכנות, לשכה, קרן, גוף סטטוטורי או גוף אחר, ולא משנה מה ייעודו, שהוא בעל סמכות שלטונית של סמכות שיפוט. את הרווח הנקי של הסמכות השלטונית כאמור יש לזקוף לזכות החשבון שלה או לחשבונות אחרים של סמכות השיפוט, בלי שחלק ישמש לטובת אדם פרטי כלשהו. חלק בלתי נפרד אינו כולל כל יחיד שהוא ריבון, פקיד, או מנהלן הפועל מתוקף מעמד פרטי או אישי.
(ב)
ישות נשלטת פירושו ישות שהיא נפרדת במבנה שלה מסמכות שיפוט או מהווה בדרך אחרת ישות משפטית נפרדת, ובלבד:
(i)
שהישות היא בבעלות ובשליטה מלאה של ישות ממשלתית אחת או יותר, באופן ישיר או באמצעות ישות נשלטת אחת או יותר;
(ii)
שהרווח הנקי של הישות נזקף לזכות החשבון שלה או לזכות חשבונות של ישות ממשלתית אחת או יותר, בלי שחלק ישמש לטובת אדם פרטי כלשהו; וכן
(iii)
שנכסי הישות יועברו לישות ממשלתית אחת או יותר עם הפירוק.
(ג)
הכנסות לא ישמשו לטובת אדם פרטי, אם אדם כאמור הוא המוטב המיועד של תכנית ממשלתית, ופעילויות התכנית מבוצעות למען הציבור הרחב ביחס לרווחה המשותפת או מתייחסות לניהול שלב כלשהו של הממשל. ואולם על אף האמור לעיל, הכנסה נחשבת כמשמשת לטובתו של אדם פרטי אם ההכנסה נובעת מהשימוש בישות ממשלתית לניהול עסק מסחרי, כגון עסק בנקאות מסחרית המספק שירותים פיננסיים לאדם פרטי.
3.
המונח ”ארגון בין־לאומי“ פירושו כל ארגון בין־לאומי או סוכנות או גוף שהם בבעלות מלאה שלו. בקטגוריה זו נכללים כל ארגון בין־ממשלתי (כולל ארגון על־לאומי) (1) המורכב בעיקר מממשלות; (2) שיש לו הסכמי מטה או הסכמים דומים במהותם בתוקף עם סמכות השיפוט; ו־(3) שהכנסתו איננה משמשת לטובת אדם פרטי.
4.
המונח ”בנק מרכזי“ פירושו מוסד שעל פי חוק או החלטת ממשלה הוא הסמכות העיקרית, מלבד ממשלת סמכות השיפוט עצמה, להנפיק מכשירים שנועדו להפצה כמטבע. מוסד כאמור עשוי לכלול גוף שהוא נפרד מממשלת סמכות השיפוט, בין בבעלות מלאה או חלקית של סמכות השיפוט ובין אם לאו.
5.
המונח ”קרן רבת משתתפים לפרישה“ פירושו קרן שהוקמה כדי לספק הטבות פרישה, נכות, או מוות, או כל שילוב שלהן, למוטבים שהם עובדים בהווה או בעבר (או לאדם המיועד על ידי עובדים כאמור) של מעסיק אחד או יותר בתמורה לשירותים שניתנו, ובלבד שהקרן:
(א)
אין לה מוטב יחיד בעל זכות ליותר מחמישה אחוזים מנכסי הקרן;
(ב)
כפופה להסדרה ממשלתית ומוסרת דיווח של מידע לרשויות המס; וכן
(ג)
עומדת באחת מהדרישות האלה לפחות:
(i)
הקרן בדרך כלל פטורה ממס על הכנסות מהשקעות, או שמיסוי על הכנסה נדחה או ממוסה בשיעור נמוך יותר, בשל מעמדה כתכנית פרישה או פנסיה;
(ii)
הקרן מקבלת 50 אחוזים לפחות מההפרשות הכולות שלה (למעט העברות נכסים מתכניות אחרות המתוארות בסעיף קטן ב 5 עד 7 או מחשבונות פרישה ופנסיה המתוארים בתת־סעיף קטן ג.7.א) מהמעסיקים המממנים;
(iii)
חלוקות או משיכות מהקרן מותרות רק עם התרחשות אירועים מפורטים הקשורים לפרישה, נכות או מוות (להוציא חלוקות שהן העברה לתכניות פרישה אחרות המתוארות בס״ק ב.5 עד 7 או חשבונות פרישה ופנסיה המתוארים בתת־סעיף קטן ג.17.א), או שקנסות חלים על חלוקות או משיכות שנעשו לפני האירועים המפורטים כאמור; או
(vi)
הפרשות (מלבד הפרשות השלמה מותרות מסוימות) של עובדים לקרן מוגבלות ביחס להכנסת העבודה של העובד או לא יעלו על 50,000 דולרים בשנה, בהחלת הכללים המפורטים בסעיף ג לחלק VII לגבי צירוף חשבונות ותרגום מטבע.
6.
המונח ”קרן מעוטת משתתפים לפרישה“ פירושו קרן שהוקמה כדי לספק הטבות פרישה, נכות, או מוות, למוטבים שהם עובדים בהווה או בעבר (או אדם המיועד על ידי עובדים כאמור) של מעסיק אחד או יותר בתמורה לשירותים שניתנו, ובלבד:
(א)
שבקרן יש פחות מ־50 משתתפים;
(ב)
שהקרן מקבלת מימון ממעסיק אחד או יותר שאינם ישויות השקעה או NFEs פסיביים;
(ג)
הפרשות העובד והמעסיק לקרן (שאינן העברות נכסים מחשבונות פרישה ופנסיה המתוארים בתת־סעיף קטן ג.17.א) מוגבלות על ידי התייחסות להכנסות העבודה ולפיצויים של העובד, בהתאמה;
(ד)
משתתפים שאינם תושבי סמכות השיפוט שבה מוקמת הקרן אינם זכאים ליותר מ־20 אחוזים מנכסי הקרן; וכן
(ה)
הקרן כפופה לאסדרה ממשלתית ומוסרת דיווח של מידע לרשויות המס.
7.
המונח ”קרן פנסיה של ישות ממשלתית, ארגון בין־לאומי או בנק מרכזי“ פירושו קרן שהוקמה על ידי ישות ממשלתית, ארגון בין־לאומי או בנק מרכזי כדי להעניק הטבות פרישה, נכות, או פטירה לנהנים או למשתתפים שהם או שהיו בעבר עובדים (או עובדים שהועיד אדם כאמור), או שאינם עובדים בהווה או בעבר, אם ההטבות הניתנות לנהנים או למשתתפים כאמור הן בתמורה לשירותים אישיים שבוצעו בעבור הישות הממשלתית, הארגון הבין־לאומי או הבנק המרכזי.
8.
המונח ”מנפיק מוסמך של כרטיסי אשראי“ פירושו מוסד פיננסי העומד בדרישות האלה:
(א)
המוסד הפיננסי הוא מוסד פיננסי אך ורק מפני שהוא מנפיק כרטיסי אשראי, המקבל פיקדונות רק כאשר לקוח מבצע תשלום העולה על היתרה המגיעה ביחס לכרטיס ותשלום היתר אינו מוחזר באופן מיידי ללקוח; וכן
(ב)
החל מ־[xx/xx/xxxx] או לפני יום זה, המוסד הפיננסי מיישם מדיניות ונהלים כדי למנוע מלקוח לבצע תשלום יתר בסכום העולה על 50,000 דולרים, או כדי להבטיח כי כל תשלום יתר של לקוח בסכום העולה 50,000 דולרים יוחזר ללקוח בתוך 60 ימים, בכל מקרה בתוך החלת הכללים המפורטים בסעיף ג לחלק VII לצירוף חשבונות ולתרגום מטבע. למטרה זו, תשלום יתר של לקוח אינו מתייחס ליתרות אשראי בהקשר של חיובים שנויים במחלוקת, אך כן כולל יתרות אשראי כתוצאה מהחזרי סחורה.
9.
המונח ”כלי השקעות קולקטיבי פטור“ פירושו ישות השקעות המוסדרת ככלי השקעות קולקטיבי, ובלבד שכל הזכויות בכלי ההשקעות הקולקטיבי מוחזקות בידי יחידים או ישויות שאינם אדם בר דיווח או באמצעותם, להוציא NFE פסיבי עם בעלי שליטה שהם אדם בר דיווח.
ישות השקעות המוסדרת ככלי השקעות קולקטיבי איננה נחשבת כמי שאיננה עומדת בדרישות סעיף קטן ב.9 ככלי השקעות קולקטיבי פטור, אך ורק משום שכלי ההשקעות הקולקטיבי הנפיק מניות פיזיות בצורת ניירות למוכ״ז, ובלבד:
(א)
שכלי ההשקעות הקולקטיבי לא הנפיק, ולא ינפיק, כל מניות פיזיות בצורת ניירות למוכ״ז אחרי [xx/xx/xxxx];
(ב)
שכלי ההשקעות הקולקטיבי מוציא מכלל שימוש כל מניה כאמור עם המסירה;
(ג)
שכלי ההשקעות הקולקטיבי מבצע את הליכי בדיקת הנאותות שנקבעו בחלקים II עד VII ומדווח על כל מידע שדיווחו נדרש ביחס לכל מניה כאמור, כאשר מניות אלה מוצגות לפדיון או לתשלום אחר; וכן
(ד)
שלכלי ההשקעות הקולקטיבי מדיניות ונהלים קיימים שמטרתם להבטיח כי מניות אלה נפדות או מוקפאות בהקדם האפשרי, ובכל מקרה לפני [xx/xx/xxxx].
חשבון פיננסי
1.
המונח ”חשבון פיננסי“ פירושו חשבון המוחזק במוסד פיננסי, וכולל חשבון פיקדון, חשבון למשמורת וכן:
(א)
במקרה של ישות השקעות, כל זכות בהון או זכות בחוב במוסד הפיננסי. על אף האמור לעיל, המונח ”חשבון פיננסי“ אינו כולל כל זכות בהון או זכות בחוב במוסד פיננסי שהוא ישות השקעות אך ורק משום שהוא (i) מעניק ייעוץ השקעות ל, ופועל בשם, או (ii) מנהל תיקים למען, ופועל בשם, לקוח למטרות השקעה או ניהול נכסים פיננסיים שהופקדו בשם הלקוח אצל מוסד פיננסי שאיננו ישות כאמור;
(ב)
במקרה של מוסד פיננסי שאינו מתואר בתת־סעיף קטן ג.1. א), כל זכות בהון או בחוב במוסד הפיננסי, אם סוג הזכויות נקבע במטרה להימנע מדיווח לפי חלק I; וכן
(ג)
כל חוזה ביטוח בעל ערך פדיון וכל חוזה אנונה המונפק על ידי מוסד פיננסי או מוחזק בו, למעט אנונה לחיים מיידית שאינה ניתנת להעברה ואיננה קשורה להשקעה, שניתנה ליחיד ומממנת הטבת פנסיה או נכות הניתנת מחשבון שהוא חשבון מוחרג.
המונח ”חשבון פיננסי“ אינו כולל כל חשבון שהוא חשבון מוחרג.
2.
המונח ”חשבון פיקדון“ כולל כל חשבון מסחרי, עו״ש, חיסכון, זמן, או חיסכון משנה, או חשבון שהעדות לו היא תעודת פיקדון, תעודת חיסכון משנה, תעודת השקעה, תעודות חוב, או מכשיר דומה אחר המוחזק במוסד פיננסי במהלך הרגיל של עסקים בנקאיים או עסקים דומים. חשבון פיקדון כולל גם סכום שמחזיקה חברת ביטוח בהתאם לחוזה השקעה מובטח או הסכם דומה אחר לתשלום או לזקיפת ריבית.
3.
המונח ”חשבון למשמורת“ פירושו חשבון (שאינו חוזה ביטוח או חוזה אנונה) המחזיק בנכס פיננסי אחד או יותר לטובת אדם אחר.
4.
המונח ”זכות בהון“ פירושו, במקרה של שותפות שהיא מוסד פיננסי, זכות בהון או זכות לרווחים בשותפות. במקרה של נאמנות שהיא מוסד פיננסי, זכות בהון נחשבת כמוחזקת בידי כל אדם שרואים אותו כיוצר או כנהנה של הנאמנות, כולה או חלקה, או כל יחיד אחר שיש לו שליטה מוחלטת בפועל על הנאמנות. יראו אדם בר דיווח כנהנה של נאמנות, אם לאדם בר דיווח כאמור יש זכות לקבל במישרין או בעקיפין (למשל, באמצעות נציג) חלוקת חובה או שהוא רשאי לקבל, במישרין או בעקיפין, חלוקה לפי שיקול דעת מהנאמנות.
5.
המונח ”חוזה ביטוח“ פירושו חוזה (למעט חוזה אנונה) ולפיו המנפיק מסכים לשלם סכום עם התרחשות אירוע מסוים הכרוך בתמותה, תחלואה, תאונה, אחריות או סיכון רכוש.
6.
המונח ”חוזה אנונה“ פירושו חוזה ולפיו המנפיק מסכים לבצע תשלומים לתקופת הזמן שנקבעה, במלואה או בחלקה, ביחס לתוחלת החיים של יחיד אחד או יותר. המונח כולל גם חוזה הנחשב לחוזה אנונה בהתאם לחוק, לתקנות או לנוהג של סמכות השיפוט שבה הונפק החוזה, ולפיו המנפיק מסכים לבצע תשלומים לתקופה של שנים.
7.
המונח ”חוזה ביטוח בעל ערך פדיון“ פירושו חוזה ביטוח (שאינו חוזה ביטוח שיפוי בין שתי חברות ביטוח) בעל ערך פדיון.
8.
המונח ”ערך פדיון“ פירושו הגדול מבין (i) הסכום שבעל הפוליסה זכאי לקבל בעת ויתור החוזה או עם סיומו (נקבע בלא הפחתה של דמי ויתור או הלוואת פוליסה) וכן (ii) הסכום שבעל הפוליסה יכול ללוות לפי החוזה או בהתייחס אליו. על אף האמור לעיל, המונח ”ערך פדיון“ אינו כולל סכום לתשום לפי חוזה ביטוח:
(א)
אך ורק מטעמי פטירתו של יחיד המבוטח בחוזה ביטוח חיים;
(ב)
של הטבה בגין נזקי גוף או מחלה או הטבה אחרת המעניקה שיפוי על נזק כלכלי שנגרם בעת התרחשות האירוע שמבוטחים נגדו;
(ג)
של החזר פרמיה ששולמה בעבר (בניכוי עלות דמי הביטוח בין אם הוטלו בפועל ובין אם לאו) לפי חוזה ביטוח (שאינו חוזה ביטוח חיים הקשור להשקעה או חוזה אנונה) בשל ביטול או סיום של פוליסה, ירידה בחשיפה לסיכון בתקופה הקבועה בחוזה הביטוח, או הנובעת מתיקון טעות בשיבוץ או טעות דומה אחרת ביחס לפרמיה שבחוזה;
(ד)
של תשלום השתתפות ברווחים לבעל פוליסה (למעט תשלום השתתפות ברווחי סיום של הפוליסה) ובלבד שההשתתפות ברווחים מתייחסת לחוזה ביטוח ולפיו ההטבות לתשלום הן אלה המתוארות בתת־סעיף קטן ג.8. ב); או
(ה)
של החזר מקדמת פרמיה או פיקדון פרמיה בגין חוזה ביטוח שבעבורו הפרמיה חייבת בתשלום מדי שנה לפחות אם סכום מקדמת הפרמיה או פיקדון הפרמיה אינו עולה על הפרמיה השנתית הבאה שתהיה חייבת בתשלום על פי החוזה.
9.
המונח ”חשבון קיים“ פירושו חשבון פיננסי המוחזק בידי מוסד פיננסי מדווח בתאריך [xx/xx/xxxx].
10.
המונח ”חשבון חדש“ פירושו חשבון פיננסי המוחזק בידי מוסד פיננסי מדווח בתאריך [xx/xx/xxxx] או אחריו.
11.
המונח ”חשבון קיים של יחיד“ פירושו חשבון קיים המוחזק בידי יחיד אחד או יותר.
12.
המונח ”חשבון חדש של יחיד“ פירושו חשבון חדש המוחזק בידי יחיד אחד או יותר.
13.
המונח ”חשבון קיים של ישות“ פירושו חשבון קיים המוחזק בידי ישות אחת או יותר.
14.
המונח ”חשבון בעל ערך נמוך“ פירושו חשבון קיים של יחיד עם יתרה או ערך מצטברים ביום 31 בדצמבר [XXXX] שאינם עולים על 1,000,000 דולרים.
15.
המונח ”חשבון בעל ערך גבוה“ פירושו חשבון קיים של יחיד עם יתרה או ערך מצטברים העולים על 1,000,000 דולרים ביום 31 בדצמבר [XXXX] או 31 בדצמבר בשנה כלשהי שלאחר מכן.
16.
המונח ”חשבון חדש של ישות“ פירושו חשבון חדש המוחזק בידי ישות אחת או יותר.
17.
המונח ”חשבון מוחרג“ פירושו כל אחד מהחשבונות האלה:
(א)
חשבון פרישה או פנסיה העומד בדרישות האלה:
(i)
החשבון כפוף לאסדרה כחשבון פרישה אישי או שהוא חלק מתכנית פרישה או פנסיה רשומה או מוסדרת למתן הטבות פרישה או פנסיה (כולל הטבות נכות או מוות);
(ii)
החשבון הוא מועדף מס (כלומר, הפרשות לחשבון שבנסיבות אחרות יהיו כפופות למס מותרות בניכוי או מוחרגות מהכנסתו ברוטו של בעל החשבון או מחויבות במס בשיעור מופחת, או שהמיסוי של הכנסה מהשקעות מהחשבון נדחה או שההכנסה מחויבת בשיעור מס מופחת);
(iii)
נדרש דיווח מידע לרשויות המס ביחס לחשבון;
(iv)
משיכות מותנות בהגעה לגיל פרישה מוגדר, נכות או מוות, או שקנסות מוטלים על משיכות שנעשו לפני אירועים שנקבעו כאמור; וכן
(v)
(i) הפרשות שנתיות מוגבלות ל־50,000 דולרים או פחות, או (ii) יש מגבלה להפרשה מרבית לחשבון לכל החיים של 1,000,000 דולרים או פחות, כשבכל מקרה חלים הכללים המפורטים בסעיף ג לחלק VII בקשר לצירוף חשבונות ותרגום מטבע.
חשבון פיננסי העומד בנסיבות אחרות בדרישה של תת־סעיף קטן ג.17.א)v) לא יימנע מעמידה בדרישה כאמור אך ורק מפני שחשבון פיננסי כאמור עשוי לקבל נכסים או כספים המועברים מחשבון פיננסי אחד או יותר העומדים בדרישות תת־סעיף קטן ג17.א) או ב) או מקרן פנסיה או פרישה אחת או יותר העומדות בדרישות אחד מהסעיפים הקטנים ב.5 עד 7.
(ב)
חשבון העומד בדרישות האלה:
(i)
החשבון כפוף להסדרה ככלי השקעה למטרות אחרות שאינן לפרישה והוא נסחר באופן סדיר בשוק ניירות ערך קיים, או שהחשבון כפוף להסדרה ככלי חיסכון למטרות שאינן לפרישה;
(ii)
החשבון הוא מועדף מס (כלומר, הפרשות לחשבון שבנסיבות אחרות היו כפופות למס מותרות בניכוי או מוחרגות מהכנסתו ברוטו של בעל החשבון או מחויבות במס בשיעור מופחת, או שהמיסוי של הכנסה מהשקעות מהחשבון נדחה או שההכנסה מחויבת בשיעור מס מופחת);
(iii)
משיכות מותנות בעמידה באמות מידה מוגדרות הקשורות למטרות חשבון ההשקעה או החיסכון (למשל, מתן הטבות חינוכיות או רפואיות), או שקנסות מוטלים על משיכות שנעשו לפני שהתקיימו אירועים שנקבעו כאמור; וכן
(iv)
הפשרות שנתיות מוגבלות ל־50,000 דולרים או פחות, תוך החלת הכללים המפורטים בסעיף ג לחלק VII לגבי צירוף חשבונות ותרגום מטבע.
חשבון פיננסי העומד בנסיבות אחרות בדרישת תת־סעיף קטן ג.17.ב) iv) לא יימנע מעמידה בדרישה כאמור אך ורק מפני שחשבון פיננסי כאמור עשוי לקבל נכסים או כספים המועברים מחשבון פיננסי אחד או יותר העומדים בדרישות תת־סעיף קטן ג.17.א) או ב) או מקרן פנסיה או פרישה אחת או יותר העומדות בדרישות אחד מהסעיפים הקטנים ב.5 עד 7.
(ג)
חוזה ביטוח חיים עם תקופת כיסוי שתסתיים לפני הגעתו של המבוטח לגיל 90, ובלבד שהחוזה עומד בדרישות האלה:
(i)
פרמיות תקופתיות, שאינן פוחתות לאורך זמן, משתלמות לפחות פעם בשנה בתקופת קיומו של החוזה או עד שהמבוטח מגיע לגיל 90, לפי התקופה הקצרה יותר;
(ii)
לחוזה אין כל ערך חוזה שלאדם כלשהו יש גישה אליו (על ידי משיכה, הלוואה, או בדרך אחרת) בלא סיום החוזה;
(iii)
הסכום (שאינו הטבה בשל פטירה) שישולם בעת ביטול או סיום החוזה אינו יכול לעלות על הפרמיות המצטברות ששולמו בשל החוזה, בניכוי סכום התמותה, התחלואה, וחיובי הוצאות (בין אם הוטלו בפועל ובין אם לאו) לתקופה או לתקופות קיומו של החוזה וכל סכום ששולם לפני ביטול החוזה או סיומו; וכן
(iv)
החוזה אינו מוחזק על ידי מי שקיבל אותו בתמורה.
(ד)
חשבון המוחזק אך ורק בידי עיזבון אם התיעוד של חשבון כאמור כולל עותק של הצוואה או של תעודת הפטירה של הנפטר.
(ה)
חשבון שנוצר בקשר עם אחד מאלה:
(i)
צו בית משפט או פסק דין.
(ii)
מכירה, החלפה, או חכירה של מקרקעין או של רכוש אישי, ובלבד שהחשבון עונה על הדרישות האלה:
(i)
החשבון ממומן אך ורק במקדמה, כסף בתום לב, הפקדה בסכום מתאים להבטחת התחייבות הקשורה ישירות לעסקה, או תשלום דומה, או ממומן בנכס פיננסי המופקד בחשבון בקשר למכירה, החלפה, או החכרה של הנכס;
(ii)
החשבון נוצר ומשמש אך ורק כדי להבטיח את המחויבות של הרוכש לשלם את מחיר הרכישה בעבור הנכס, של המוכר לשלם כל התחייבות תלויה, או של המחכיר או החוכר לשלם על כל נזק המתייחס לנכס המוחכר כמוסכם בחוזה החכירה;
(iii)
נכסי החשבון, כולל ההכנסות שנצמחו מהם, ישולמו או לחלופין יחולקו לטובת הרוכש, המוכר, המחכיר או החוכר (כולל כדי לעמוד בהתחייבותו של אדם כאמור), כאשר הנכס נמכר, מוחלף, או נמסר, או כאשר החכירה מסתיימת;
(iv)
החשבון אינו חשבון שוליים (margin) או חשבון דומה שנוצר בקשר למכירה או להחלפה של נכס פיננסי; וכן
(v)
החשבון אינו משויך לחשבון המתואר בתת־סעיף קטן ג.17.ו).
(iii)
התחייבות של מוסד פיננסי המשרתת הלוואה המובטחת על ידי מקרקעין להפריש חלק מהתשלום אך ורק כדי לאפשר את תשלום המסים או הביטוח הקשורים למקרקעין במועד מאוחר יותר.
(iv)
התחייבות של מוסד פיננסי אך ורק כדי לאפשר את תשלום המסים במועד מאוחר יותר.
(ו)
חשבון פיקדון העומד בדרישות האלה:
(i)
החשבון קיים אך ורק משום שלקוח מבצע תשלום העולה על היתרה המגיעה ביחס לכרטיס אשראי או למסגרת אשראי מתחדשת אחרת ותשלום היתר אינו מוחזר באופן מיידי ללקוח; וכן
(ii)
החל מ־[xx/xx/xxxx] או לפני יום זה, המוסד הפיננסי מיישם מדיניות ונהלים כדי למנוע מלקוח לבצע תשלום יתר בסכום העולה על 50,000 דולרים, או כדי להבטיח כי כל תשלום יתר של לקוח בסכום העולה 50,000 דולרים יוחזר ללקוח בתוך 60 ימים, בכל מקרה תוך החלת הכללים המפורטים בסעיף ג לחלק VII לגבי צירוף חשבונות ותרגום מטבע. למטרה זו, תשלום יתר של לקוח אינו מתייחס ליתרות אשראי בהקשר של חיובים שנויים במחלוקת, אך כן כולל יתרות אשראי כתוצאה מהחזרי סחורה.
(ז)
לכל חשבון אחר המהווה סיכון נמוך לכך שיעשו בו שימוש כדי להעלים מס, בעל מאפיינים דומים במהותם לאלה של אחד מהחשבונות המתוארים בתת־סעיף קטן ג.17.א) עד ו), והוא מוגדר בדין הפנימי כחשבו מוחרג, ובלבד שמעמדו של חשבון כאמור כחשבון מוחרג לא יסכל את מטרותיו של התקן האחיד לדיווח.
חשבון בר דיווח
1.
המונח ”חשבון בר דיווח“ פירושו חשבון המוחזק בידי אדם בר דיווח אחד או יותר או על ידי NFE פסיבי עם בעל שליטה אחד או יותר שהם אדם בר דיווח, ובלבד שהוא זוהה ככזה על פי הליכי בדיקות הנאותות המתוארים בחלקים II עד VII.
2.
המונח ”אדם בר דיווח“ פירושו אדם בר דיווח של סמכות שיפוט שאינו: (i) תאגיד אשר מניותיו נסחרות באופן קבוע בשוק ניירות ערך מוסדר אחד או יותר; (ii) כל תאגיד שהוא ישות קשורה של תאגיד המתוארת ב־(i); (iii) גוף ממשלתי; (iv) ארגון בין־לאומי; (v) בנק מרכזי; או (vi) מוסד פיננסי.
3.
המונח ”אדם בר דיווח של סמכות שיפוט“ פירושו יחיד או ישות שהם תושבי סמכות שיפוט בת דיווח לפי דיני המס של סמכות שיפוט כאמור, או עזבון של מנוח שהיה תושב סמכות שיפוט בת דיווח. לעניין זה, ישות כגון שותפות, שותפות בעירבון מוגבל או הסדר משפטי דומה שאין להם מקום תושבות לצורכי מס ייראו כתושב בסמכות השיפוט שבה [במקור: שבו] נמצא מקום הניהול הממשי שלהם.
4.
המונח ”סמכות שיפוט בת דיווח“ פירושו סמכות שיפוט (i) שאתה קיים הסכם אשר לפיו יש התחייבות למסור את המידע המפורט בחלק I, וכן (ii) המזוהה ברשימה שפורסמה.
5.
המונח ”סמכות שיפוט משתתפת“ פירושו סמכות שיפוט (i) שאתה קיים הסכם אשר לפיו היא תמסור את המידע המפורט בסעיף I, וכן (ii) המזוהה ברשימה שפורסמה.
6.
המונח ”בעלי שליטה“ פירושו היחידים שיש להם שליטה בישות. במקרה של נאמנות, מונח כאמור פירושו היוצר(ים), הנאמן(ים), המגן(ים) (אם יש כאלה), הנהנה(נים) או סוג(ים) של נהנים, וכל יחיד אחר שיש לו שליטה אפקטיבית מוחלטת בנאמנות, ובמקרה של הסדר משפטי אחר שאינו נאמנות, מונח כאמור פירושו אדם אחד או יותר בתפקידים מקבילים או דומים. המונח ”בעלי שליטה“ יפורש באופן העולה בקנה אחד עם ”המלצות כוח המשימה לפעולה פיננסית“ (FATF).
7.
המונח ”NFE“ פירושו כל ישות שאיננה מוסד פיננסי.
8.
המונח ”NFE פסיבי“ פירושו כל: NFE (i) שאיננו NFE אקטיבי; או (ii) ישות השקעות המתוארת בתת־סעיף קטן א.6.ב) שאיננה מוסד פיננסי של סמכות שיפוט משתתפת.
9.
המונח ”NFE אקטיבי“ פירושו כל NFE העומד באחד מאמות המידה האלה:
(א)
פחות מ־50 אחוזים מהכנסתו ברוטו של ה־NFE לשנת הלוח הקודמת או לתקופת דיווח מתאימה אחרת הם הכנסה פסיבית ופחות מ־50 אחוזים מהנכסים שבידי ה־NFE במהלך שנת הלוח הקודמת או במהלך תקופת דיווח מתאימה אחרת הם נכסים המייצרים או המוחזקים לשם ייצור הכנסה פסיבית;
(ב)
מניות ה־NFE נסחרות באופן קבוע בשוק ניירות ערך מוסדר או שה־NFE הוא ישות קשורה של ישות שמניותיה נסחרות באופן קבוע בשוק ניירות ערך מוסדר;
(ג)
ה־NFE הוא ישות ממשלתית, ארגון בין־לאומי, בנק מרכזי, או ישות בבעלות מלאה של אחד או יותר מהנ״ל;
(ד)
באופן מהותי כל פעילויות ה־NFE מורכבות מהחזקה (מלאה או חלקית) של הון המניות הנפרע בחברת בת אחת או יותר, העוסקת במסחר או בעסקים שאינם עסקי מוסד פיננסי, או ממתן מימון ושירותים לחברה כאמור, אלא אם כן הישות לא תהיה זכאית למעמד זה אם הישות פועלת (או מציגה את עצמה) כקרן השקעות, כגון קרן הון פרטית, קרן הון סיכון, קרן רכישה ממונפת, או כל כלי השקעות שמטרתו לרכוש או לממן חברות ואז להחזיק בזכויות בחברות אלה כנכסי הון למטרות השקעה;
(ה)
ה־NFE עדיין אינו מפעיל עסק ואין לו עבר פעילות קודם, אך הוא משקיע הון בנכסים בכוונה להפעיל עסק שאינו עסק של מוסד פיננסי, ובלבד שה־NFE לא יהיה זכאי לחריג זה אחרי התאריך שהוא 24 חודשים אחרי תאריך ההתארגנות הראשונית של ה־NFE;
(ו)
ה־NFE לא היה מוסד פיננסי בחמש השנים האחרונות, והוא נמצא בתהליך של מימוש נכסיו או ארגון מחדש מתוך כוונה להמשיך או לחדש את פעילותו בעסק שאינו עסק של מוסד פיננסי;
(ז)
ה־NFE עוסק בעיקר בעסקות מימון וגידור עם, או בעבור, ישויות קשורות שאינן מוסדות פיננסיים, ואינו מספק שירותי מימון או גידור לישות שאיננה ישות קשורה, ובלבד שהקבוצה של ישויות קשורות כאמור מנהלת בעיקר עסק שאינו עסק של מוסד פיננסי; או
(ח)
ה־NFE עומד בכל הדרישות האלה:
(i)
הוא מוקם ופועל בסמכות שיפוט המושב שלו אך ורק למטרות דת, צדקה, מדע, אמנות, תרבות, ספורט או חינוך; או שהוא מוקם ופועל בסמכות שיפוט המושב שלו והוא ארגון מקצועי, ליגה עסקית, לשכת מסחר, ארגון עובדים, ארגון לחקלאות או לגינון, ליגה אזרחית או ארגון הפועל אך ורק לקידום רווחה חברתית;
(ii)
הוא פטור ממס הכנסה בסמכות שיפוט המושב שלו;
(iii)
אין לו בעלי מניות או חברים שיש להם זכויות קנייניות או זכויות הנאה בהכנסותיו או בנכסיו;
(iv)
החוקים בני ההחלה של סמכות שיפוט המושב של ה־NFE או מסמכי ההקמה של ה־NFE אינם מאפשרים חלוקה, או שימוש, בכל הכנסה או נכסים של ה־NFE לטובת אדם פרטי או לטובת ישות שאיננה למטרות צדקה אלא על פי ניהול פעילויות הצדקה של ה־NFE, או כתשלום של פיצוי סביר בעבור שירותים שניתנו, או כתשלום המייצג את ערך השוק ההוגן של נכס שה־NFE רכש; וכן
(v)
החוקים בני ההחלה של סמכות שיפוט המושב של ה־NFE או מסמכי ההקמה של ה־NFE דורשים כי, בעת חיסולו או פירוקו של ה־NFE, כל נכסיו יחולקו לישות ממשלתית או לארגון אחר ללא כוונת רווח, או יופקעו לטובת הממשלה של סמכות שיפוט המושב של ה־NFE או לטובת כל יחידת משנה מדינית שלה.
שונות
1.
המונח ”בעל חשבון“ פירושו האדם הרשום או המזוהה כבעל חשבון פיננסי במוסד הפיננסי בו מוחזק החשבון. אדם, שאינו מוסד פיננסי, המחזיק בחשבון פיננסי לטובתו או לחשבונו של אדם אחר כסוכן, כאפוטרופוס, כממונה, כבעל זכות חתימה, כיועץ השקעות, או כמתווך, לא ייראה כבעל החשבון לצורך התקן האחיד לדיווח, ואדם אחר כאמור ייראה כבעל החשבון. במקרה של חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה, בעל החשבון הוא כל אדם הזכאי לגשת לערך הפדיון או לשנות את המוטב של החוזה. אם אין אדם שיכול לגשת לערך הפדיון או לשנות את המוטב, בעל החשבון הוא כל אדם ששמו נקוב בחוזה כבעלים וכל אדם בעל זכאות מוקנית לתשלום על פי תנאי החוזה. עם מועד פירעונו של חוזה ביטוח בעל ערך פדיון או חוזה אנונה, יראו כל אדם הזכאי לקבל תשלום על פי החוזה כבעל החשבון.
2.
המונח ”נוהלי AML/KYC“ פירושו נוהלי בדיקת נאותות ללקוח של מוסד פיננסי מדווח בהתאם לדרישות איסור הלבנת ההון או דרישות דומות שהמוסד הפיננסי המדווח האמור כפוף להן.
3.
המונח ”ישות“ פירושו אישיות משפטית או הסדר משפטי, כגון תאגיד, שותפות, נאמנות או קרן.
4.
ישות היא ”ישות קשורה“ של ישות אחרת אם אחת הישויות שולטת בישות האחרת, או ששתי הישויות נמצאות תחת אותה שליטה. למטרה זו, שליטה כוללת בעלות ישירה או עקיפה של יותר מ־50% מזכויות ההצבעה או מערך הישות.
5.
המונח ”TIN“ פירושו מספר מזהה של משלם מסים (או שווה ערך פונקציונלי בהעדר מספר מזהה של משלם מסים).
6.
המונח ”ראיה תיעודית“ כולל אחד מהאמורים להלן:
(א)
תעודת תושב שהנפיק גוף ממשלתי מוסמך (לדוגמה, ממשלה או סוכנות שלה, או רשות מקומית) של סמכות השיפוט שהמוטב טוען שהוא תושבה.
(ב)
ביחס ליחיד, כל זיהוי תקף שהנפיק גוף ממשלתי מוסמך (לדוגמה, ממשלה או סוכנות שלה, או רשות מקומית), הכולל את שמו של היחיד ומשמש בדרך כלל למטרות זיהוי.
(ג)
ביחס לישות, כל תיעוד רשמי שהנפיק גוף ממשלתי מוסמך (לדוגמה, ממשלה או סוכנות שלה, או רשות מקומית) הכולל את שם הישות ואת מען המשרד הראשי שלה בסמכות השיפוט שהישות טוענת שהיא תושבת בה, או סמכות השיפוט שבה הישות התאגדה או התארגנה.
(ד)
כל דוח כספי שעבר ביקורת, דוח אשראי של צד שלישי, בקשה לפשיטת רגל, או רגולטור של ניירות ערך.

חלק IX: יישום בפועל

לסמכות שיפוט חייבים להיות כללים ונהלים כדי להבטיח יישום יעיל וציות להליכי הדיווח ולבדיקות הנאותות המפורטים לעיל, לרבות:
1.
כללים שימנעו מכל מוסד פיננסי, אדם או מתווך מלאמץ נהגים שכוונתם לעקוף את הליכי הדיווח ואת בדיקות הנאותות;
2.
כללים המחייבים מוסדות פיננסיים מדווחים לשמור תיעוד של צעדים שננקטו וכל ראיה שמסתמכים עליה לביצוע הנהלים שלעיל ואמצעים הולמים להשגת תיעוד זה;
3.
הליכים מינהליים שמטרתם לוודא ציות של מוסדות פיננסיים מדווחים להליכי הדיווח ובדיקות הנאותות; נהלים מינהליים למעקב אחרי מוסד פיננסי מדווח כאשר יש דיווח על חשבונות לא מתועדים;
4.
הליכים מינהליים שמטרתם להבטיח שהישויות והחשבונות המוגדרים בדין הפנימי כמוסדות פיננסיים שאינם מדווחים וחשבונות מוחרגים ימשיכו להוות סיכון נמוך שישתמשו בהם להעלמת מס; וכן
5.
הוראות אכיפה יעילות לטיפול באי־ציות.

תוספת שנייה

(תקנה 2)

רישום מוסד פיננסי ישראלי

מוסד פיננסי ישראלי יירשם, לפי תקנות אלה, באופן מקוון באתר רשות המסים בישראל שכתובתו www.taxes.gov.il.
מוסד פיננסי ישראלי מדווח יציין את מספר תיק מס הכנסה שלו ברשות המסים. לא קיים מספר כאמור, יגיש המוסד הפיננסי טופס 4436 לצורך קבלת מספר מזהה לדיווח לפי תקנות אלה.

תוספת שלישית

(תקנה 6(ה))

אופן דיווח על חשבונות בני דיווח או על העדרם

דוח לפי תקנה 6(א) ו־(ד) (להלן – הדוח) יוגש בידי מוסד פיננסי ישראלי.
הדוח יוגש בטופס מקוון באמצעות מערכת ממוחשבת כפי שפורסם באתר רשות המסים בישראל שכתובתו www.taxes.gov.il.


ט׳ בשבט התשע״ט (15 בינואר 2019)
  • משה כחלון
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.