תקנות מס הכנסה (זיכוי ממס לתושב מצפה רמון)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות מס הכנסה (זיכוי ממס לתושב מצפה רמון) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות מס הכנסה (זיכוי ממס לתושב מצפה רמון), התשמ״ז–1987


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 11 ו־243 לפקודת מס הכנסה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


תוקפן של תקנות מס הכנסה (זיכוי ממס לתושב מצפה רמון), התשמ״ז–1987 פקע ביום ל׳ בסיוון התשס״ג (30 ביוני 2003).


הגדרות
”אזור“ – אזור מצפה רמון, התחום בקווים אלה:
מערבה מקו אורך 160;
דרומה מקו רוחב 030;
צפונה מקו רוחב 965;
מזרחה מקו גבול ישראל–מצרים.
”מצפה רמון“ – תחום השיפוט של המועצה המקומית מצפה רמון;
”תושב“ – יחיד שמקום מגוריו הקבוע במצפה רמון;
”הכנסה מנכס“ – הכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה או הכנסה לפי חלק ה׳ לפקודה וכן הכנסה לפי סעיפים 2(6) או 2(7) לפקודה, שהופקה מנכס הנמצא מחוץ למצפה רמון;
”שנת מס“ – שנת מס תמימה בכל אחת משנות המס 1987 עד 1989.
זיכוי ממס לתושב מצפה רמון
(א)
יחיד שהיה תושב במשך כל שנת המס זכאי באותה שנה לזיכוי ממס באחד מהשיעורים המפורטים להלן, לפי בחירתו; סכום הזיכוי לא יעלה על המס שהוא חייב בו בשל הכנסתו שיראו אותה כאילו היתה בשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו:
(1)
10% מהכנסתו החייבת;
(2)
25% מהכנסתו החייבת שהופקה באזור, למעט הכנסה מנכס.
(ב)
סכום הזיכוי לפי תקנת משנה (א)(2) לא יעלה על 750 שקלים חדשים לחודש, והוא יתואם לפי סעיף 120ב לפקודה כאילו היה תקרת הכנסה ויעוגל ל־120 השקלים החדשים הקרובים.
זיכוי ממס למי שנעשה תושב בתוך שנת מס
על אף האמור בתקנה 2, מי שנעשה תושב בתוך שנת מס והיה תושב שנים עשר חדשים רצופים לפחות, יהא זכאי לזיכוי ממס בשנת המס שבה נעשה תושב, בשיעור ובתנאים האמורים בתקנה 2, מיום שהיה לתושב.
מניעת כפל הטבה ממס
תושב לא יהא זכאי להנחה ממס לפי תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובים מסויימים ובהיאחזויות נח״ל), התשל״ח–1978, על הכנסה שבשלה ניתן זיכוי ממס לפי תקנות 2 או 3 לפי הענין, אולם יתר הוראות התקנות האמורות יחולו לגביו כאילו היו חלק מתקנות אלה.
תחולה [תיקון: תש״ן־2, ס״ח תשנ״א, ס״ח תשנ״א־2, ס״ח תשנ״ג, ס״ח תשנ״ג־2, ס״ח תשנ״ג־3, ס״ח תשנ״ג־4, ס״ח תשנ״ד, ס״ח תשנ״ד־2, ס״ח תשנ״ד־3, ס״ח תשנ״ד־4, ס״ח תשנ״ה, ס״ח תשנ״ה־2, ס״ח תשנ״ז, ס״ח תשנ״ז־2, ס״ח תשנ״ט, ס״ח תש״ס, ס״ח תשס״א, ס״ח תשס״ב, ס״ח תשס״ג, ס״ח תשס״ג־2]
תחולתן של תקנות אלה עד יום י״ד בטבת התש״ן [צ״ל: י״ד בטבת התשנ״א] (31 בדצמבר 1990) עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) עד יום ל׳ בסיוון התשס״ג (30 ביוני 2003).
לפי סעיף 12 לחוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארגונה), התשנ״א–1991 (כפי שתוקן), תקנות לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, שתקפן פקע ביום י״ד בטבת התשנ״א (31 בדצמבר 1990) יעמדו בתקפן, כאילו לא פקע, עד יום כ״ב בטבת התש״ס (31 בדצמבר 1999), ואולם עד יום כ״ב באדר ב׳ התשנ״ז (31 במרס 1999) אין להוסיף עליהן או לגרוע מהן; עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000), ואין להוסיף עליהן או לגרוע מהן ישובים. לפי סעיף 1 לחוק הסדרים במשק המדינה (הנחות ממס הכנסה) (הוראת שעה), התשס״א–2001 (כפי שתוקן), תקנות לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, שתוקפן פקע ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001) יעמדו בתוקפן, כאילו לא פקע, עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003), ואין לגרוע מהן או להוסיף עליהן יישובים. החוק האמור בוטל ביום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003), וראו הוראות מעבר בסעיף 40(ג)(1) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003.


כ״ז בכסלו התשמ״ז (29 בדצמבר 1986)
  • משה נסים
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.