תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים), התשע״א–2011


ק״ת תשע״א, 1356; תשפ״ב, 2846. עדכון סכומים: ק״ת תשע״ג, 746; תשע״ד, 589; תשע״ו, 765; תשע״ז, 645; תשע״ח, 1077; תש״ף, 489; תשפ״א, 2219; תשפ״ב, 1669; תשפ״ג, 1044; תשפ״ד, 1450.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9א ו־14 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישורו לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


מטרה
מטרת תקנות אלה היא להביא להפנמה של העלויות החיצוניות הנובעות מהזרמה של שפכים אל הים, באופן שיעודד את צמצום ההזרמה לים ושיפור מתמיד באיכות השפכים המוזרמים לים, והכל לשם שמירה על המשאב הציבורי וזאת באמצעות הטלת היטל למניעת זיהום הים על הזרמת שפכים כאמור.
הגדרות
בתקנות אלה –
”בקשה להיתר“ – כהגדרתה בתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש״ן–1990 (להלן – תקנות מניעת זיהום הים);
”בעל היתר“ – מי שקיבל היתר על פי החוק;
”הזרמה“ – לרבות הטלה;
”היטל“ – היטל למניעת זיהום הים כאמור בסעיף 9א לחוק;
”חומר מזהם“ – חומר המצוי בשפכים שהוזרמו לים לפי היתר, המפורט בטור א׳ בטבלה שבתוספת;
”יושב ראש הוועדה“ – יושב ראש הוועדה למתן היתרים כאמור בסעיף 3 לחוק או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המשרד להגנת הסביבה לעניין תקנות אלה כולן או מקצתן;
”יחידת תשלום“ – סכום בשקלים חדשים לקילוגרם חומר מזהם כמפורט בטור ב׳ בטבלה שבתוספת;
”מפרץ חיפה“ – המים המצויים דרומית מזרחית מהקו שבין שתי הנקודות האלה בים התיכון: N 32°49′49″ E 34°57′51″ ו־N 32°55′09″ E 35°03′58″;
”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה;
”שפכים“ – לרבות פסולת.
חובת תשלום היטל ומניעת כפל תשלום
(א)
בעל היתר ישלם היטל לפי תקנות אלה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל היתר המזרים שפכים שהעביר אליו בעל היתר אחר להזרמת שפכים אלה, לא יחויב בהיטל בעד הזרמת השפכים שהועברו אליו כאמור.
חישוב ההיטל [תיקון: תשפ״ב]
(א)
סכום ההיטל לתשלום יחושב לפי הנוסחה הזו:


[צ״ל: ]

כאשר:
– סכום ההיטל לתשלום בעבור כלל החומרים המזהמים (בשקלים חדשים);
– מקדם ההזרמה, כאמור בתקנת משנה (ג);
– מספר החומרים המזהמים המצויים בשפכים המוזרמים לים;
– סוג החומר המזהם;
– כמות החומר המזהם בשפכים, שתחושב לפי נוסחה כמפורט בתקנת משנה (ב), ואם לא נקבע בהיתר ריכוז ממוצע או ריכוז מרבי – הכמות המרבית הנקובה בהיתר (בקילוגרם);
– יחידת התשלום בעבור סוג החומר המזהם (בשקלים חדשים לקילוגרם).
(ב)
כמות החומר המזהם בשפכים, תחושב לפי הנוסחה הזו: , כאשר:
– ריכוז ממוצע של החומר המזהם בשפכים הקבוע בהיתר, ואם לא נקבע בהיתר ריכוז ממוצע – שבעים אחוזים מן הריכוז המרבי המותר להזרמה לפי ההיתר (בקילוגרם למטר מעוקב);
– כמות השפכים המוזרמת לים (במטר מעוקב).
(ג)
מקדם ההזרמה יהיה לפי מקום הזרמה כמפורט להלן:
(1)
ים תיכון (למעט מפרץ חיפה) = 1;
(2)
מפרץ חיפה = 1.5;
(3)
ים המלח = 2;
(4)
ים סוף = 3.
חישוב היטל בשימוש במי־ים
(א)
מגיש בקשה להיתר המשתמש במי ים בתהליך היווצרותם של השפכים, רשאי במסגרת הבקשה להיתר לבקש להפחית מסכום ההיטל לתשלום את סכום ההיטל בעד החומרים המזהמים במי הים הצפויים לשמש אותו; ביקש להפחית כאמור, ימסור לוועדה במסגרת הבקשה להיתר פרטים על אודות מי ים המשמשים במישרין בתהליך היווצרותם של השפכים ובכלל זה –
(1)
כמות מי הים הצפויה לשמש את בעל ההיתר;
(2)
הריכוז הממוצע של החומרים המזהמים במי־הים.
(ב)
אישרה הוועדה את הבקשה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה לרבות הפרטים שנמסרו, יחושב סכום ההיטל לתשלום לפי הנוסחה הזו:


[צ״ל: ]

כאשר:
– ריכוז ממוצע של החומר המזהם במי הים (בקילוגרם למטר מעוקב);
– כמות מי הים ששימשה את בעל ההיתר ברבעון הנוגע לעניין (במטר מעוקב).
חישוב ההיטל בהיתר חירום [תיקון: [הודעות]]
על אף האמור בתקנה 4, סכום ההיטל בעד שפכים שהוזרמו לפי היתר חירום יחושב כסכום המתקבל מהמכפלה של מקדם ההזרמה בסכום הנקוב לצד משך זמן ההזרמה שעליו דיווח בעל היתר החירום, כמפורט להלן:
(1)
הזרמה שנמשכה 24 שעות או פחות – 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2012; בשנת 2024, 11,539 ש״ח);
(2)
הזרמה שנמשכה מעל 24 שעות ולא יותר מ־72 שעות – 25,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2012; בשנת 2024, 28,847 ש״ח);
(3)
הזרמה שנמשכה מעל 72 שעות ולא יותר מ־96 שעות – 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2012; בשנת 2023, 86,540 ש״ח) ולכל יממה נוספת או חלק ממנה – 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2012; בשנת 2024, 11,539 ש״ח) נוספים.
מועד תשלום ההיטל
(א)
היטל כאמור בתקנות 4 ו־5 ישולם אחת לרבעון ביום ה־20 של החודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר, בשל השפכים שהוזרמו ברבעון הקודם למועד התשלום.
(ב)
היטל בעד שפכים שהותר להזרים לפי היתר חירום כאמור בתקנה 6, ישולם לא יאוחר מ־30 ימים מתום תוקף היתר החירום.
(ג)
היטל ישולם לקרן למניעת זיהום הים כאמור בסעיף 10 לחוק.
(ד)
היטל ישולם באמצעות שרת התשלומים הממשלתי; ואולם לא התאפשר לבעל ההיתר לשלם את סכום ההיטל באמצעות שרת התשלומים הממשלתי, רשאי חשב המשרד להגנת הסביבה להורות לבעל היתר לשלם בדרך אחרת, וכן רשאי הוא לתת הוראות נוספות, לרבות הוראות הנוגעות להגשת מסמכים המעידים על התשלום.
(ה)
על היטל שלא שולם במועדו, ייווספו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961.
דיווח
(א)
בעל היתר ימסור ליושב ראש הוועדה, אחת לרבעון ביום ה־20 של החודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר, דיווח כמפורט להלן, ביחס לרבעון שקדם למועד הדיווח; הדיווח יוגש לפי דוגמת טופס שיקבע יושב ראש הוועדה ואשר יכלול פרטים בדבר השפכים שהוזרמו ברבעון שקדם למועד הדיווח ובהם:
(1)
כמות השפכים שהוזרמה לים, מקום ההזרמה והרכב השפכים, לרבות החומרים המזהמים וריכוזם;
(2)
כמות מי הים ששימשה את בעל ההיתר;
(3)
פירוט החישוב לקביעת סכום ההיטל ששולם.
(ב)
יושב ראש הוועדה, רשאי לדרוש מבעל היתר להמציא לו כל מידע ששימש בסיס לעריכת הדוח לפי תקנת משנה (א); נדרש בעל היתר להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל היתר חירום ידווח ליושב ראש הוועדה, בתוך שבעה ימים מהיום שבו תם תוקף היתר החירום, על משך הזמן והמועדים שבהם נמשכה הזרמת השפכים לים.
(ד)
בעל היתר ימציא ליושב ראש הוועדה בתום כל שנת כספים, ולא יאוחר משישה חדשים מתום שנת הכספים, תצהיר מאומת כדין, על הפרטים הכלולים בתקנת משנה (א) בעבור השנה שקדמה לה, בחלוקה רבעונית, לרבות סכום ההיטל ששולם בכל רבעון.
(ה)
יושב ראש הוועדה יפרסם את המידע שנמסר לפי תקנת משנה (ד), באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה.
הוראת יושב ראש הוועדה בדבר סכום ההיטל
לא מסר בעל היתר דיווח כאמור בתקנה 8, או שמסר דיווח כאמור אך יש ליושב ראש הוועדה יסוד סביר להניח כי הדיווח אינו נכון או כי נפלה טעות בחישוב סכום ההיטל, רשאי יושב ראש הוועדה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות בהחלטה מנומקת, את סכום ההיטל שעל בעל ההיתר לשלם.
הצמדה למדד
(א)
הסכומים הנקובים בתקנה 6 וכן סכומי יחידת התשלום כאמור בתוספת יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום פרסום התקנות ברשומות; בתקנה זו, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב)
סכום מעודכן של הסכומים הנקובים בתקנה 6 כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש אחד, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
(ג)
המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם ברשומות את נוסח תקנה 6 והתוספת כפי שהשתנו עקב האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
דיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה
השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מיום 31 במרס לגבי השנה שקדמה לה, על יישום תקנות אלה ובין השאר על גובה ההיטלים ששולמו, ההשפעה של הטלת ההיטלים על הזרמת שפכים לים, וכן דיווח על חומרים נוספים שניתן לגביהם היתר ולא נקבעו כחומר מזהם לפי תקנות אלה.
תחילה
(א)
תחילתן של תקנות אלה ביום ג׳ בתשרי התשע״ב (1 באוקטובר 2011) (בתקנות אלה – יום התחילה).
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי מיתקן טיהור שפכים, כהגדרתו בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010, שלפי תנאי ההיתר שהיה בידו ערב יום התחילה, נקבע לו מועד יישום לחלופה יבשתית, יהיה י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013); לעניין זה, ”חלופה יבשתית“ – הפסקה מוחלטת של הזרמת שפכים לים.
הוראת מעבר
על אף האמור בתקנה 5, מי שהגיש לוועדה בקשה להיתר ערב יום התחילה, או שהיה בעל היתר ערב יום התחילה, רשאי להגיש לוועדה בקשה כאמור בתקנה 5, לא יאוחר משלושים ימים מיום התחילה; הגיש בעל היתר בקשה כאמור ובקשתו אושרה, יחושב סכום ההיטל לפי תקנה 5.

תוספת

(תקנה 2)

[תיקון: [הודעות]]
(הסכומים מעודכנים לשנת 2023):
טור א׳
סוג חומר מזהם
טור ב׳
יחידת תשלום
(בשקלים חדשים לקילוגרם)
(1)
צח״ב (צריכת חמצן ביולוגית – BOD5); אם לא נקבעה אמת מידה לצח״ב – פחמן כללי (TOC)
0.10
(2)
מוצקים מרחפים ב־105 מעלות צלסיוס (TSS)
0.21
(3)
זרחן כללי כ־P
1.04
(4)
חנקן כללי כ־N (סכום של חנקן קילדהל, ניטריט וניטראט)
0.10
(5)
שמנים ושומנים בשיטת FTIR
1.04
(6)
אבץ
20.77
(7)
כרום
84.23
(8)
ניקל
84.23
(9)
נחושת
168.46
(10)
עופרת
168.46
(11)
קדמיום
1,680.03
(12)
כספית
5,040.08
(13)
פנול
98.08
(14)
בנזן, טולואן, קסילן (BTX)
98.08
(15)
חומרי הדברה (שאינם קוטלי עשבים)
1,680.03
(16)
קוטלי עשבים
366.93


כ״ג בתמוז התשע״א (25 ביולי 2011)
  • גלעד ארדן
    השר להגנת הסביבה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.