תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות)
תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות) מתוך
תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות), התש״ס–2000
ק״ת תש״ס, 449, 450, 620; תשס״א, 647, 677; תשס״ב, 123; תשס״ג, 204.
עדכון סכומים: ק״ת תשס״ב, 1023; תשס״ג, 18; תשס״ח, 658; תשס״ט, 1133, 1226; תשע״ט, 1472; תש״ף, 2032; תשפ״א, 3346; תשפ״ג, 1802; תשפ״ד, 1876, 2692.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22 ו־23 לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק־יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, ולענין תקנה 5 באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”המנהל“ – מנהל השירותים הווטרינריים או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
”הרמה המרבית“ – הרמה המרבית המותרת של שאריות ביולוגיות בגוויית בעלי חיים או בתוצרתו, כמפורט ברשימה שערך המנהל בהסכמת מנהל שירות המזון במשרד הבריאות, המעודכנת מזמן לזמן ושהופקדה לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של השירותים הווטרינריים ובספריית המכון הווטרינרי בבית דגן;
”שארית ביולוגית“ – חומר הדברה, חומר אורגני, חומר לא אורגני, חומר מתכתי, הורמונים, אנטיביוטיקה, חומרים אנטימיקרוביאליים אחרים, חומרי תילוע, חומרים מרגיעים או כל חומר אחר, לרבות נגזרותיו, המשאיר שאריות בבעל חיים בעת המתתו או לאחריה, באחת מן הרקמות או האברים שלו או בתוצרתו;
”תוצרת“ – כל אחד מאלה:
(1)
ביצים – עד הוצאתן לשיווק משער בית המיון;
(2)
בשר – עד הוצאתו משערי בית השחיטה או בית המטבחיים, לפי הענין;
(3)
חלב – עד קליטתו בשערי המחלבה;
(4)
דגים – עד הוצאתם משערי משקי הגידול;
(5)
דבש – עד הוצאתו משערי משקי הגידול.
איסור שיווק
שיווק גוויית בעל חיים או תוצרתו מותר רק אם אין בגוויה או בתוצרת כאמור שאריות ביולוגיות מעל הרמה המרבית.
איתור שאריות ביולוגיות
(א)
שאריות ביולוגיות בבעל חיים, בגווייתו או בתוצרתו יאותרו בבדיקות מעבדה – בבדיקה נפרדת לכל חומר שהוא שארית ביולוגית.
(ב)
המנהל רשאי לדרוש בדיקה אחת או יותר של בעל חיים, גווייתו או תוצרתו, לאיתור שארית ביולוגית בהם.
בדיקה [תיקון: תשס״ג]
דרש המנהל לפי תקנה 3 מבעלו של בעלי חיים, של גווייתו או של תוצרתו, להביאם לבדיקה, יביאם לבדיקה למקום ובמועד שקבע המנהל.
אגרה [תיקון: תשס״א, תשס״א־2, [הודעות]]
בעד כל בדיקה של בעל חיים או גוויותו או תוצרתו, כאמור בתקנה 3, ישלם בעלו אגרה בסכום של 329 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000; החל מיולי 2024, 510 ש״ח).
ביטול
תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקת שאריות ביולוגיות), התשנ״ד–1994 – בטלות.
תחילה
תחילתה של תקנה 2 שישים ימים מיום פרסומן של תקנות אלה.
[תיקון: תש״ס־2, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב]
(בוטלה).
כ״א באדר ב׳ התש״ס (28 במרס 2000)
- חיים אורון
שר החקלאות ופיתוח הכפר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.