תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)
תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר) מתוך 
תקנות מחלות בעלי־חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל״ו–1976
תקנות בדבר רישום, סימון והובלה של בקר
ק״ת תשל״ו, 2678; תשל״ח, 709, 1969; תשל״ט, 725; תש״ם, 1616; תשמ״א, 1566; תשמ״ב, 1363; תשמ״ז, 114; תשע״ד, 1004, 1562.
עדכון סכומים: י״פ תש״ם, 1757; תשמ״א, 1286; ק״ת תשמ״ב, 225, 1101; תשמ״ג, 184, 1113; תשמ״ד, 151, 1102, 2660; תשמ״ה, 686, 1195, 1754; תשמ״ו, 74, 1526; תשמ״ז, 278, 706, 1138; תשמ״ח, 458, 1050; תשמ״ט, 409, 872; תש״ן, 313, 520; תשנ״א, 43, 426, 948; תשנ״ב, 303, 1393; תשנ״ג, 754; תשנ״ד, 340, 1124; תשנ״ה, 481; תשנ״ו, 294, 1395; תשנ״ז, 612, 1233; תשנ״ט, 395; תשס״ב, 1017; תשס״ג, 12; תשס״ח, 652; תשס״ט, 1127, 1218, 1226; תש״ע, 1583; תשע״א, 1265; תשע״ג, 1591; תשע״ט, 1464; תש״ף, 2024; תשפ״א, 3338; תשפ״ג, 1794; תשפ״ד, 1868.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 20 ו־22 לפקודת מחלות בעלי־חיים, 1945 (להלן – הפקודה), סעיפים 5 ו־15 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק ראשון: כללי
הגדרות [תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2, תשע״ד]
בתקנות אלה –
”בקר“, ”בעל“ ו”מפקח“ – כמשמעותם בפקודה;
”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות, או מי שהסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
”לשכה וטרינרית מחוזית“ – כל אחת מן הלשכות הווטרינריות המחוזיות של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – השירותים הווטרינריים) שפרטי ההתקשרות עמן פורסמו באתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים (להלן – אתר המשרד);
”מוביל“ – אדם המלוה בקר ברגל, או מוביל בקר בכלי רכב, בתמורה או ללא תמורה;
-”מוסד משווק“ – (הוחלפה);
”מסמן בקר“ – מי שהוסמך לסמן בקר לפי תקנה 6(א);
”סוחר בקר מוסמך“ – אדם שהמנהל הסמיך להוציא היתרי הובלה;
”רופא וטרינרי ממשלתי“ – כמשמעותו בפקודה, המשמש כרופא וטרינרי בלשכה וטרינרית של משרד החקלאות;
”רופא וטרינרי“ – כמשמעותו בפקודת הרופאים הוטרינריים;
”שטח רשות מקומית“ – שטח של עיריה, מועצה מקומית, לרבות מועצה אזורית, מאהל, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי, קיבוץ, קבוצה או כל שטח מיושב אחר;
”תווית סימון“ – תווית שעליה צויין מספר הזיהוי של בקר, לפי הדוגמה שבתוספת;
”תעודת רישום“ – תעודה שקבע המנהל והמכילה פרטים על הבקר.
פרק שני: רישום בקר וסימונו
חובת רישום, סימון ודיווח [תיקון: תשע״ד]
(א)
לא יחזיק אדם בקר מן הסוג ובגילים כמפורט להלן אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה:
(1)
בקר במרעה – מגיל שישה חודשים ומעלה;
(2)
בקר שאינו בקר במרעה – מגיל שבעה ימים ומעלה.
(ב)
סומן בקר לפי תקנות אלה בידי מסמן מוסמך, חייב מי שביצע את הסימון לדווח על כך ללשכה הווטרינרית המחוזית שבתחומה בוצע הסימון, לא יאוחר משבעה ימים מיום ביצועו; הדיווח ייעשה בכתב, בדואר אלקטרוני בלבד.
(ג)
לא יעביר אדם את הבעלות בבקר בכל גיל אלא אם כן נרשם וסומן לפי תקנות אלה.
(ד)
בתקנה זו, ”בקר במרעה“ – בקר המוחזק דרך קבע בשטח פתוח לצורך רעייה.
הסדר פינוי פגרי בקר [תיקון: תשע״ד]
(א)
לא יחזיק אדם בקר, בכל גיל, אלא אם כן יש לו הסדר תקף לפינוי גוויות בקר לאתר לסילוק פסולת המורשה לפי כל דין לסלק פגרי בקר, או לאתר או למיתקן אחר המורשה לפי כל דין לכילוי, עיבוד, מיחזור או טיפול בפגרי בקר.
(ב)
מחזיק בקר ישמור ברשותו מסמכים המעידים על קיומו של הסדר כאמור בתקנת משנה (א), ויציגם לרופא וטרינר ממשלתי ולמפקח לפי דרישתם.
הודעה על רישום וסימון
(א)
רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לפרסם, בשטח רשות מקומית, בדרך הנראית לו, הודעה על ביצוע רישום וסימון בקר בשטח רשות מקומית או במקום אחר שקבע בהודעה.
(ב)
פירסם רופא וטרינרי ממשלתי הודעה על ביצוע רישום וסימון, חייב המחזיק בקר מכל גיל באותו מקום להביאם למקום שנקבע בהודעה, ביום ובשעה שנקבעו בה, להחזיק בהם ולהגיש כל עזרה הדרושה לרופא הוטרינרי הממשלתי, למפקח או למי שהסמיך המנהל לביצוע הרישום והסימון.
רישום וסימון מיוחד
רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, רשאים להורות בכל עת למחזיק בקר שטרם נרשם או סומן מכל סיבה לרשום ולסמן את הבקר במקום החזקתו או במקום אחר שיורה.
רישום וסימון לבקשת המוביל
(א)
המבקש להוביל בקר מכל גיל שטרם נרשם או סומן, יפנה בכתב לרופא וטרינרי ממשלתי בלשכה וטרינרית הקרובה למקום החזקת הבקר ויבקש לבצע רישום וסימון הבקר.
(ב)
הרופא הוטרינרי הממשלתי יקבע מועד לביצוע הרישום או הסימון שלא יהיה מאוחר מחודש ימים מיום מסירת הבקשה.
הסמכת מסמן בקר, תעודת רישום ותווית סימון [תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2]
(א)
רישום וסימן בקר לפי תקנות אלה יבוצע בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, או בידי מסמן בקר שהסמיך המנהל לענין זה ובהתאם להוראותיו.
(ב)
מי שמבקש להיות מסמן בקר יגיש למנהל בקשה על כך ויצהיר כי מתקיימים בו התנאים לפי תקנת משנה (ג).
(ג)
המנהל יסמיך למסמן בקר מי שהגיש בקשה לפי תקנת משנה (ב), אם התקיימו לגביו כל אלה:
(1)
יש בידו אמצעים לסימון בקר לפי הוראות המשרד שנמסרו לו בדואר אלקטרוני ושהעתק שלהן פורסם באתר המשרד;
(2)
יש לו אמצעים ממוחשבים לדיווח על סימון וכתובת דואר אלקטרוני.
(ד)
המנהל רשאי להורות למסמן בקר להשתתף בהדרכות ובהשתלמויות מקצועיות.
(ה)
ראה המנהל כי חדלו להתקיים במסמן בקר התנאים הקבועים בתקנה זו, או שהוא הפר הוראות לעניין השתתפות בהדרכות והשתלמויות או הפר הוראות אחרות לפי הפקודה הנוגעות לתפקידו כמסמן בקר, רשאי המנהל לבטל את הסמכתו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, 14 ימים לפחות לפני ביטול ההסמכה; לעניין תקנת משנה זו, ”המנהל“ – מנהל השירותים הווטרינריים בלבד.
(ו)
מבצע הרישום ימסור למחזיק הבקר תעודת רישום, ומבצע הסימון יצמיד תווית סימון באוזן הימנית של הבקר.
החזקת תעודת רישום ותווית סימון
(א)
לא יחזיק אדם, זולת רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, מי שהסמיך המנהל או מנהל בית מטבחיים בתעודת רישום ותווית סימון, אלא לצורך מילוי אחר הוראות תקנות אלה.
(ב)
הגיעו לרשותו של אדם תעודת רישום או תווית סימון שלא לפי תקנות אלה, יעבירן לרופא וטרינרי ממשלתי או למנהל בית מטבחיים הקרוב.
איסור סימון
לא יסמן אדם סימן כל שהוא באזנו הימנית של בקר, אלא לפי תקנות אלה.
הסרת תווית סימון
לא יסיר אדם, פרט לרופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, תווית סימון מעל בקר חי ולא יגרום להסרתה.
הצמדת תווית סימון מחדש
תווית סימון שנפלה מעל בקר או שנפגמה, אין להצמידה מחדש; על מחזיק הבקר תחול הוראת תקנה 14.
שמירה על תעודת רישום
המחזיק תעודת רישום ישמרנה במקום שבו נמצא הבקר ויחזיקנה במצב תקין ונקי; תעודת הרישום תילווה אל הבקר בשעת הובלתו.
שינוי בתעודת רישום ותווית סימון
(א)
לא ישנה אדם ולא ישחית תעודת רישום או תווית סימון, לא יוסיף ולא ימחוק פרטים בהן.
(ב)
רישומים בתעודת רישום לא ייעשו אלא לצורך מילוי אחר הוראות תקנות אלה ובידי רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, רופא וטרינרי או מי שהסמיך המנהל.
ביטול תעודת רישום והתליתה [תיקון: תשל״ח־2]
רופא וטרינרי ממשלתי רשאי לבטל תעודת רישום, להתלותה ולבצע בה שינויים וליטול אותה למשמורת, בכפוף להוראות הפקודה ותקנות אלה.
אבדן תעודת רישום או תווית סימון
(א)
אבדה תעודת רישום או נפלה תווית סימון מעל בקר, יודיע מחזיק הבקר בכתב, תוך שבעה ימים, לרופא הוטרינרי הממשלתי הקרוב למקום החזקת הבקר, תוך ציון הפרטים על תעודת הרישום שאבדה או תווית הסימון שנפלה.
(ב)
נמסרה הודעה לפי תקנת משנה (א) ימציא רופא וטרינרי ממשלתי למחזיק הבקר כפל־תעודת רישום או יורה על ביצוע סימון מחדש תוך חודש ימים מיום מסירת ההודעה.
החזרת תעודת רישום או תווית סימון של בקר מת
(א)
מת בקר או הומת, ימציא מי שהיה בעלו או החזיק בו לרופא וטרינרי ממשלתי, תוך שבעה ימים, את תעודת הרישום ותווית הסימון של אותו בקר לאחר שהרופא הוטרינרי ציין בתעודת הרישום, במקום המיועד לכך, את תאריך וגורם המוות או סיבת המתת הבקר.
(ב)
בעל או מחזיק בבקר שנשחט מחוץ לבית מטבחיים בהתאם לתקנה 79 לתקנות מחלות בעלי־חיים (שחיטת בהמות), תשכ״ד–1964, יעביר את תעודת הרישום ותווית הסימון יחד עם הגופה למנהל בית המטבחיים.
אגרות [תיקון: תשל״ט, תשמ״ז, [הודעות]]
המחזיק בקר ישלם אגרות כלהלן:
(1)
בעד תעודת רישום –
שהוצאה בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח 5 לירות (מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2023, 3.90 ש״ח)
שהוצאה בידי מי שהסמיך המנהל 3 לירות (מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2023, 2.90 ש״ח)
(2)
בעד כפל־תעודת רישום 7.50 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2023, 48.00 ש״ח)
(3)
בעד תווית סימון –
שהוצמדה בידי רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח 6 לירות (מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2023, 4.70 ש״ח)
שהוצמדה בידי מי שהסמיך המנהל 5 לירות (מתואם לשנת 1979; החל מיולי 2023, 3.90 ש״ח)
פרק שלישי: הובלת בקר
איסור קניה, מכירה והובלה של בקר
לא יקנה אדם, לא ימכור ולא יוביל בקר אלא אם נרשם הבקר וסומן לפי הוראות תקנות אלה.
דיווח על בקר לשחיטה
המוכר בקר לשחיטה, ידווח על כך לרופא וטרינרי ממשלתי כפי שהורה המנהל.
איסור הובלת בקר ללא היתר
לא יוביל אדם בקר הן בעצמו, והן על ידי סוכנו, מורשו, עובדו או בא כוחו, אלא אם הותר הדבר בכתב בידי מי שהוסמך לפי תקנות אלה.
הסמכת סוחר בקר [תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2]
(א)
בקשה להסמכה כסוחר בקר מוסמך תוגש למנהל באמצעות הרופא הוטרינרי הממשלתי שבתחום מגוריו.
(ב)
המנהל רשאי לסרב מתן הסמכה או לקבוע תנאים לנתינתה.
[תיקון: תשל״ח, תשע״ד־2]
(בוטלה).
חובות סוחר בקר מוסמך [תיקון: תשל״ח]
סוחר בקר מוסמך ימלא בטופס שיקבע המנהל, במקור ושלושה העתקים, את הפרטים של כל היתר הובלה:
המקור של הטופס – יימסר למוכר הבקר;
העתק ראשון – לרופא וטרינרי ממשלתי;
העתק שני – לבית המטבחיים, אם הבקר מיועד לשחיטה;
העתק שלישי – ישמור בידו לתקופה של שנה ויציגו לבקורת בפני מי שהוסמך לכך.
בקשה למתן היתר להובלת בקר [תיקון: תשל״ח]
(א)
המבקש היתר להוביל בקר, למעט סוחר בקר מוסמך, יפנה לרופא וטרינרי ממשלתי.
(ב)
עם הגשת הבקשה ימציא המבקש את תעודת הרישום של כל ראש בקר שברצונו להוביל.
מתן היתר להובלה
רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, יתיר הובלת בקר בציון כל הפרטים בתעודת רישום במקום המיועד לכך.
תוקף היתר הובלה
היתר הובלה הוא חד פעמי וכפוף לתנאים והפרטים שנרשמו בתעודת הרישום.
מסירת תעודת רישום
מוביל בקר ימסור למקבל הבקר, ביעד המצויין בתעודה, את תעודת הרישום של כל ראש בקר.
סייגים למתן היתר להובלה [תיקון: תשל״ח]
מתן היתר להובלת בקר, סירוב לתיתו, קביעת תנאים לנתינתו, התלייתו, שינויו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של רופא וטרינרי ממשלתי בכפוף להוראות הפקודה ותקנות אלה.
[תיקון: תשע״ד־2]
(בוטלה).
עיכוב שחיטה בבית מטבחיים [תיקון: תשל״ח]
הגיע לבית מטבחיים בקר ללא תעודת רישום או ללא תווית סימון, או מצא מנהל בית המטבחיים, אי התאמה בין הפרטים הרשומים בתעודת רישום לבין תווית סימון, או שלא שולמה אגרה בעד היתר הובלה, יעכב מנהל בית המטבחיים את שחיטת הבקר האמור – ואם נשחט בינתיים רשאי הוא לעכב את הבשר – עד לקבלת הוראות מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבאזורו נמצא בית המטבחיים.
דיווח על בית מטבחיים
מנהל בית המטבחיים ישלח לאחר שחיטת בקר את תעודת הרישום ותווית הסימון של הבקר שנשחט לרופא וטרינרי ממשלתי שבאזורו נמצא בית המטבחיים.
הצגת היתר הובלה
(א)
מוביל בקר יציג היתר הובלה בפני רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח, מי שהסמיך המנהל, או בפני מנהל בית מטבחיים, לפי דרישתם.
(ב)
רופא וטרינרי ממשלתי, מפקח או מי שהסמיך המנהל, רשאי לצוות להחזיר את הבקר למקום שממנו הובא ללא היתר הובלה או לצוות להעבירו למקום כל שהוא ולעצרו שם.
אגרת היתר הובלה [תיקון: תשל״ט, תשמ״ז, [הודעות]]
בעד היתר להובלת בקר תשולם אגרה של 7.50 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1986; החל מיולי 2023, 46.50 ש״ח) לכל ראש בקר.
פטור
(א)
תקנה 29 לא תחול על מוביל המצויד בתעודה מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבה צויינו יעד ההובלה, מספר ראשי הבקר – ומספר הרכב אם מובל ברכב – לגבי הובלה של בקר –
(1)
לצורך מרעה ממקום למקום;
(2)
המיועד לייצוא ומובל ממשק לתחנת הסגר.
(ב)
תקנה 19 לא תחול על מוביל, לגבי בקר –
(1)
המובל ממקום למקום על פי צו לפי הפקודה מאת רופא וטרינרי ממשלתי או מפקח, או המובל לתערוכה, או המובל מתחנת הסגר לנמל ים או אויר לשם יצוא, ובלבד שבידי המוביל תעודה מאת רופא וטרינרי ממשלתי שבה צויינו יעד ההובלה, מספר ראשי הבקר ומספר הרישוי של הרכב שבו מובל הבקר – אם ההובלה נעשית ברכב;
(2)
המובל לשחיטה דחופה כאמור בתקנה 78 לתקנות מחלות בעלי־חיים (שחיטת בהמות), תשכ״ד–1964, אם בידי המוביל תעודה כאמור בתקנה האמורה.
(ג)
הוראות תקנות 17, 21 ו־29 לא יחולו על בקר המובל מנמל יבוא להסגר בהתאם לאמור בתקנות 5 ו־6 לתקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא של בעלי־חיים), תשל״ד–1974.
אי־
שמירת דינים
תקנות אלה באות להוסיף על כל דין.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ז׳ בתשרי תשל״ז (1 באוקטובר 1976).
ביטול
בטלות:
(1)
תקנות מחלות בעלי־חיים (סימון בקר) (מס׳ 2), תש״ך–1960;
(2)
תקנות מחלות בעלי־חיים (הסדר הובלה של בקר), תשל״ג–1972;
(3)
תקנות מחלות בעלי־חיים (רישום בקר), תשל״ו–1976.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי־חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל״ו–1976“.
תוספת
(תקנה 1)
ח׳ באלול תשל״ו (3 בספטמבר 1976)
- אהרן אוזן
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.