תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא משקאות משכרים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא משקאות משכרים) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא משקאות משכרים), תשל״ז–1977

תקנות בדבר יצוא משקאות משכרים


ק״ת תשל״ז, 914, 2474; תש״ם, 2180; תשמ״ג, 685.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, תשי״ד–1954, ובהתייעצות בועדה המייעצת, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”משקה“ – כמשמעות ”משקאות משכרים“ בפקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה), ובלבד שאם נקבע לסוג של משקה תקן, יחולו הוראות התקן;
”פקח“ – מי שהמנהל מינהו להיות פקח לענין תקנות אלה;
”מספר היצוא“ – המספר שקבע יצואן לאצוות ייצור, לזיהוי משקה מאותה אצווה המיועד ליצוא.
תווית
(א)
על כל מכל שבו ארוז משקה ליצוא ואשר קיבולו אינו עולה על 5 ליטרים תודבק תווית.
(ב)
תוכנה של התווית טעון אישור המנהל או המבקר ויצויינו בה פרטים אלה:
(1)
מונח סתר או סימון סתר המציין את תאריך מילוי המשקה במכל;
(2)
שם המשקה, סוגו ומינו בשפה האנגלית או הצרפתית, או בשפת ארץ הייעוד;
(3)
המלים ”מיוצר בישראל“ או ”תוצרת ישראל“ בשפה האנגלית או הצרפתית, או בשפת ארץ הייעוד;
(4)
שם היצרן או היצואן, או שמות שניהם, או סימן מסחר שלהם הרשום כדין לפי פקודת סימני המסחר, 1938 (להלן – סימן מסחר), באותיות לטיניות;
(5)
כל פרט אחר, כפי שקבע או אישר המנהל או המבקר.
(ג)
דבר שיש לציינו בתווית בשפה לועזית או בכתב לועזי, מותר לציינו גם בעברית.
(ד)
הוכח להנחת דעתו של המנהל או המבקר, כי קונה המשקה בחוץ־לארץ מבקש כי המשקה יסומן בפרטים אחרים מאלה האמורים בתקנת משנה (ב), רשאי הוא להתיר סימון אחר בתנאים שיקבע.
סימון אריזה בקרטון או בתיבה
(א)
על קרטון או תיבה שבהם נארזו מכלים המכילים משקה ליצוא, יצויינו באותיות דפוס ברורות פרטים אלה:
(1)
שם המשקה, סוגו ומינו בשפה האנגלית או הצרפתית, או בשפת ארץ הייעוד;
(2)
המלים ”מיוצר בישראל“, ”תוצרת ישראל“ או ”מיובא מישראל“ בשפה האנגלית או הצרפתית, או בשפת ארץ הייעוד;
(3)
שם היצואן או סימן המסחר שלו באותיות לטיניות;
(4)
מספר היצוא;
(5)
כל פרט אחר כפי שקבע או אישר המנהל או המבקר; דבר הצריך להיות מצויין על האריזה בלועזית מותר לציינו גם בעברית.
(ב)
במקום האמור בפסקאות (1), (2) ו־(3) לתקנת משנה (א) מותר להדביק תווית כאמור בתקנה 2.
סימון אריזה בחבית
על חבית או מכל אחר המכיל משקה ליצוא ושקיבולו עולה על 5 ליטרים (להלן – חבית) יצויינו פרטים אלה:
(1)
המספר הסידורי של החבית במשלוח, כפי שנקבע בידי היצואן;
(2)
משקל הטרה של החבית;
(3)
מספר היצוא.
אישור יצוא
לא ייצא אדם משקה אלא אם קיבל מאת המבקר אישור יצוא, שלפיו המשקה כשר ליצוא וארוז כהלכה (להלן – אישור יצוא).
תנאים למתן אישור יצוא
לא יתן מבקר אישור יצוא אלא אם המשקה נמצא כשר ליצוא בהתאם לתוצאות הבדיקה לפי תקנה 12 וכן אם המשקה ארוז כהלכה.
בקשת בדיקה
אדם המבקש לייצא משקה יגיש למנהל או למבקר בקשה לפי הטופס שבתוספת הראשונה, לעריכת בדיקה לפי תקנה 12 (להלן – בקשה).
נטילת דוגמה
(א)
הגיש אדם בקשה, יטול המבקר תוך שלושה ימים מיום קבלת הבקשה דוגמה מהמשקה הארוז ומוכן ליצוא בכמות שיקבע המנהל (להלן – הדוגמה); במנין שלושת הימים לא יובאו בחשבון ימי מנוחה כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948.
(ב)
נטל המבקר דוגמה, יכניסנה לכלי קיבול, יסגרנו וידביק עליו פתק חתום בידו, ובו סימן לזיהוי הדוגמה וציון תאריך נטילתה.
(ג)
המבקר ישלח את הדוגמה ביום נטילתה או ביום שלאחריו לבדיקה במעבדה שאישר לכך המנהל (להלן – המעבדה).
(ד)
המבקר רשאי, לפי בקשת יצואן, ליטול דוגמה מבריכות או ממכלים אחרים שבהם מוחסן המשקה לפני מילויו במכלים שבהם הוא ייוצא; דוגמה שניטלה לפי הוראות תקנת משנה זו, יחולו לגביה הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו־(ג).
שינוי במשקה
(א)
נעשה במשקה, שניטלה ממנו דוגמה לפי תקנה 8, שינוי או טיפול כלשהו, יודיע על כך היצואן למבקר בציון מהות השינוי או הטיפול, ואם ניתן אישור יצוא למשקה יראוהו כבטל.
(ב)
המבקר רשאי ליטול דוגמה נוספת כל אימת שנעשה שינוי או טיפול העשוי לגרום לשינוי המשקה.
כשרות ליצוא
משקה יהיה כשר ליצוא אם –
(1)
נתקיימו לגביו ההוראות שבתוספת השניה;
(2)
הוא מתאים לדרישות של הבדיקות שנעשו בו לפי תקנה 12(א).
אריזה כהלכה
משקה יהיה ארוז כהלכה אם האריזה היא נקיה, ללא פגמים ומבטיחה הובלה תקינה של המשקה לארץ הייעוד.
בדיקה
(א)
בדיקת דוגמה של משקה תיעשה לפי השיטות המפורטות בתוספת החמישית או לפי השיטות והדרישות של ארץ הייעוד, אם הדבר נדרש.
(ב)
מנהל המעבדה ירשום את תוצאות הבדיקה בספרי המעבדה ויעביר אל המנהל תעודה על התוצאות, בחתימת ידו, בטופס שקבע המנהל. המנהל ימציא העתק של התעודה ליצואן.
הודעת המבקר בדבר אישור יצוא או סירוב
(א)
לא יאוחר מ־14 יום מיום נטילת הדוגמה, יודיע המבקר ליצואן בכתב על מתן אישור יצוא או על סירוב לתיתו, בהתאם לתוצאות הבדיקה שנעשתה במשקה.
(ב)
סירב המבקר לתת אישור יצוא, תהא הודעת סירובו מנומקת.
(ג)
סירב המבקר לתת אישור יצוא, רשאי הוא לפי בקשת היצואן להתיר בדיקה נוספת של המשקה לאחר שייעשה בו טיפול.
(ד)
לא קיבל יצואן מאת המבקר אישור יצוא או הודעת סירוב תוך התקופה האמורה בתקנת משנה (א), יהיה היצואן רשאי לייצא את המשקה בתום אותה תקופה.
(ה)
הגיש יצואן בקשה ולא ניטלה דוגמה לבדיקה, יהיה היצואן רשאי לייצא את המשקה בתום 18 יום מיום הגשת הבקשה.
מסירת חשבון פרופורמה
קיבל יצואן אישור יצוא או לא קיבל סירוב לאישור יצוא תוך 14 יום מיום נטילת הדוגמה או תוך 18 יום מיום הגשת הבקשה, ימסור למבקר, תוך שלושה ימים לפחות לפני העברת המשקה לנמל היצוא, מסמכים ופרטים אלה:
(1)
חשבון פרופורמה חתום בידו או ביד מי שהוא הסמיך לכך בכתב, ובו פרטים אלה:
(א)
שם היצואן ומענו;
(ב)
ארץ הייעוד של המשלוח;
(ג)
התאריך המשוער של היצוא;
(ד)
מספר המכלים שבמשלוח, תוך פירוט סוג המשקה, מינו ודרגת חזקו;
(ה)
מספר היצוא;
(ו)
המספר הסידורי של התווית שאושרה לפי תקנה 2(ב).
ביטול אישור
המבקר רשאי לבטל אישור יצוא שנתן, אם לדעתו חלו שינויים באריזת המשקה או בסימונו בתקופה שבין נטילת הדוגמה לבין ביצוע היצוא; עשה המבקר כן, רשאי הוא להתיר את אריזת המשקה או סימונו מחדש, בתנאים שיקבע.
העברת אישור
אישור אינו ניתן להעברה, אלא ברשות המנהל או המבקר.
פקיעת תוקף אישור
תקופת תקפו של אישור לגבי יין ובירה לא תעלה על תשעה חדשים מיום הוצאתו, ולגבי משקה אחר לא תעלה על שנה מיום הוצאתו.
אריזה וסימון מחדש
אריזה או סימון מחדש של משלוח או של חלק ממנו ייעשה בהתאם להוראות המבקר ועל חשבון היצואן.
בדיקה מחדש
קיים יסוד לחשוד שמשקה אינו ראוי ליצוא או אינו ארוז כהלכה, אף אם בבדיקה שנעשתה בו נמצא כשר ליצוא, רשאי המנהל או המבקר להורות על בדיקתו מחדש, והוראות תקנות אלה יחולו על בדיקה זו.
משלוח ניסיון
הוראות תקנות אלה, למעט תקנה 2, יחולו על משקה ליצוא אשר המנהל או המבקר אישרוהו כמשלוח ניסיון.
דרישות ארץ הייעוד
הוראות תקנות אלה, למעט תקנה 2, לא יחולו על משקה המתאים לדרישות או להוראות של ארץ הייעוד.
אגרה [תיקון: תש״ם, תשמ״ג]
(א)
בעד בדיקת משקה ליצוא, למעט בירה, תשולם במשרד המחוזי של משרד התעשיה והמסחר בתל־אביב־יפו, אגרה בסכום 60 אגורות חדשות לכל 10 ליטר של משקה מיוצא, ולכל חלק מהם – אגרה יחסית.
(ב)
מי ששילם אגרה לפי תקנת משנה (א), תינתן לו, לפי בקשתו, תעודה שתאשר את טיבו של המשקה, את גילו, או כל פרט, תכונה או דרישה שאישורם נדרש על ידי שלטונות ארץ הייעוד.
הצמדה [תיקון: תשמ״ג]
אם יתברר מתוך מדד המחירים לצרכן שיתפרסם לחודש נובמבר או מאי של כל שנה (להלן – המדד החדש) כי המדד החדש עלה לעומת המדד שפורסם לחודש ינואר 1982 (להלן – המדד היסודי), יבוא החל ב־1 בינואר שלאחר חודש נובמבר הנדון או החל ב־1 ביולי שלאחר חודש מאי הנדון, לפי הענין, במקום הסכום שנקבע בצו זה כשיעור אגרה, סכום המוגדל באופן יחסי לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, בעיגול לחצי השקל הקרוב.
פטור מאגרה
בדיקה מחדש לפי תקנה 19 אינה טעונה אגרה.
שמירת דינים
תקנות אלה אינן באות לגרוע מכוחו של כל דין.
ביטול [תיקון: תשל״ז]
תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא משקאות משכרים), תש״ל–1970 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא משקאות משכרים), תשל״ז–1977“.

תוספת ראשונה

(תקנה 7)

בקשה לבדיקת משקה

(הטופס הושמט).

תוספת שניה

(תקנה 10)

הגדרות
(א)
”יין“ – משקה מותסס העשוי ממיץ של ענבים טריים, בתוספת חמרים או בלעדיהם;
(ב)
”כוהל ניטרלי“ – מוצר מזוקק המופק מחמרים עמילניים, מסוכרים או מחמרי לווי שלהם בלבד וחזקו בכוהל אתילי הוא לא פחות מ־95% לפי הנפח (neutral spirit);
(ג)
”כוהל ניטרלי מפירות“ – מוצר מזוקק המופק כולו מפירות או בחלקו מפירות ובחלקו מחמרים עמילניים, מסוכרים או מחמרי־לווי שלהם, וחזקו בכוהל אתילי הוא לא פחות מ־95% לפי הנפח (neutral fruit spirit).
ציון כינוי אזור המקור
(א)
יין המופק מענבים מאחד הזנים המפורטים בתוספת השלישית והם ענבים שגודלו ונבצרו באחד האזורים המנויים בתוספת הרביעית – והיין נארז בבקבוקים ביקב שבארץ – רשאי המנהל או מי שהוא הסמיך להתיר כי בנוסף על הפרטים הנדרשים על־פי תקנה 2 יצויין על בקבוקי אריזתו של היין הכינוי המתאים לאזור המקור של ענבי היין, כמפורט בתוספת הרביעית.
(ב)
המנהל או מי שהוא הסמיך לא יתיר את ציון אזור המקור ”ירושלים“ אלא אם הדבר נתאשר תחילה על־פי סעיף 6ג של פקודת סימני סחורות.
”יין מארץ הקודש“
יין העשוי להיות ראוי לשאת את כינוי אזור המקור שלו, כאמור בתקנה 2 של תוספת זו, ואשר על־פי תוצאות בדיקה וטעימה במעבדה שאושרה לכך בידי המנהל נמצא מתאים להיחשב כ”יין איכות“, רשאי המנהל או מי שהוא הסמיך להתיר כי בנוסף על הפרטים הנדרשים על־פי תקנה 2 מן התקנות העיקריות, ובנוסף על ציון כינוי אזור המקור של ענבי היין או בלעדיו, יצויין על בקבוקי אריזתו בעברית או בלועזית, או בלשונות אחרות:
”יין מארץ הקודש“, Wine from the Holy Land‏, Vin de la Terre Sainte, או Weins aus dem Heiligen Land.
”יין מארץ התנ״ך“, Wine from the Land of the Bible‏, Vin du pays de la Bible, או Wein aus dem land der Bible.
חומציות
החומציות הנדיפה ביין – פרט לדו־תחמוצת הגופרית – המבוטאת כחומצת חומץ, לא תעלה על 1.2 גרם לליטר ביין אדום ו־1.0 גרם לליטר ביין לבן.
גפרות
כמות הגפרות (SO4), המבוטאת כגפרת האשלגן, לא תעלה ביין על 2 גרם לליטר.
דו־תחמוצת הגפרית
הכמות הכללית של דו־תחמוצת הגפרית (SO2) ביין לא תעלה על 350 מיליגרם לליטר או על הכמות לליטר המותרת על פי חוקי ארץ הייעוד.
יציבות היין
דוגמה של יין תשאר יציבה בעת חימום במשך 48 שעות בטמפרטורה של 55° צלזיוס, וכן במשך פרק זמן דומה בטמפרטורה שהיא שתי מעלות מעל לנקודת הקיפאון של אותו סוג יין; אולם הוראות סעיף זה לא יחולו על יין המיוצא בחבית.
סימון הסוג
סוגו של יין יצויין על התווית באותיות שגודלן הוא לפחות שלושה מילימטרים.
סימון תוספת דו־תחמוצת הפחמן
ביין מבעבע המכיל הוספה של דו־תחמוצת הפחמן, תצוין ההוספה בתווית באותיות שגודלן הוא לא פחות משני מילימטרים.
ניהול רישום
הוספו ליין חמרים המותרים לפי חוקי ארץ הייעוד, ינהל היצואן רישום מדוייק בדבר הכמויות והסוג של החמרים שהוספו וכן בדבר כלי הקיבול שבהם מוחזק אותו יין.
וודקה
וודקה תכיל כוהל נייטרלי או כוהל נייטרלי מפירות, או תערובת של שניהם.

תוספת שלישית

תקנה 2(א) בתוספת השניה)

זני הענבים הראויים להפקת יין הנושא כינוי אזור המקור

סוביניון לבן
SAUVIGNON BLANC
סמיון
SEMILLON
שנין בלן
CHENIN BLANC
קולומבר
COLOMBARD
אמרלד ריזלינג
EMERALD RIESLING
מוסקט
MUSCAT
מולבואזי
MOLVOISIE
קברנה סוביניון
CABERNET SAUVIGNON
פטיט סירה
PETITE SIRAH
קריניאן
CARIGNANS
גרנש
GRENACHE
פינוטז׳
PINOTAGE

תוספת רביעית

(תקנה 2(א) בתוספת השניה)

רשימת אזורי מקור הענבים והגדרתם הגיאוגרפית

 שם האזור או תת־האזורגבולות האזור או תת־האזור
עבריתאנגליתצרפתיתגרמנית
1.שומרוןSHOMRONSCHOMRONSCHOMRONמהרצליה בדרום עד הכרמל, ועד בכלל, בצפון, ומן הים במערב עד גבול הארץ במזרח
תת־אזור:
שרוןSHARONSCHARONSCHARONמהרצליה בדרום עד הכרמל בצפון, ומן הים במערב עד לרגלי ההרים במזרח
2.נגבNEGEVNEGUEVNEGEVמדרום לחבל לכיש, מן הים במערב עד גבול הארץ במזרח
3.שמשוןSHIMSHON
(Samson)
SCHIMSCHON
(Samson)
SCHIMCHON
(Samson)
מתל־אביב בצפון עד לקו אשקלון – קרית גת בדרום, ומן הים במערב עד שפלת יהודה במזרח, כולל את חבל עדולם
תת־אזורים:
דןDANDANDANמקו תל־אביב – בית סירה בצפון עד קו אשקלון – קרית גת בדרום, ומן הים במערב עד קו בית סירה – קרית גת במזרח
עדולםADULAMADOULAMADULAMממזרח לשער הגיא בצפון עד חבל לכיש בדרום, ומקו בית סירה – קרית גת במערב עד הרי יהודה במזרח
לטרוןLATROUNLATROUNLATROUNבין נחשון לשער הגיא
4.גלילGALIL
(Galilee)
GALIL
(Galilée)
GALIL
(Galilea)
מן הגבול הצפוני של הארץ עד הקו כרמל – נצרת – תבור – כינרת בדרום, ומן הים במערב עד גבול הארץ במזרח
תת־אזורים:
נצרתNAZARETHNAZARETHNAZARETHבין בית שערים לשפרעם במערב ובין שפרעם לכפר כנה בצפון
תבורTABORTABORTABORבין קו דברת – אילניה במערב, קו לביא – פוריה בצפון, עמק הירדן במזרח וקו דברת – עמק הירדן בדרום
כנהCANA
(Cafar Cana)
CANA
(Cafar Canna)
KANNA
(Kfar Kanna)
בין טורען בצפון, רינה (ונצרת) בדרום וקו אילניה – בית קשת במזרח
5.הרי יהודהJudea HillsCollines de la JudéeBergland von Judeaמגבול הרי שומרון בצפון עד גבול הר חברון בדרום ומחבל עדולם במערב עד הגבול המזרחי של הרי יהודה במזרח
תת־אזורים:
בית אלBETHELBETHELBETHELמגבול הרי שומרון בצפון עד דרומית לרמאללה בדרום ומן הגבול המערבי של הרי יהודה במערב עד למדבר יהודה במזרח
ירושליםJERUSALEMJERUSALEMJERUSALEMמדרומית לבית אל בצפון עד לדרומית לנחל שורק ונחל רפאים בדרום ומגבול חבל עדולם במערב עד מדבר יהודה במזרח
בית לחםBETHLEHEMBETLEEMBETHLEHEMמבית צפפה (צור בחר) בצפון עד קו נחלים־תקוע בדרום ומגבול חבל עדולם במערב עד מדבר יהודה במזרח
חברוןHEBRONHEBRONHEBRONמקו נחלים־תקוע בצפון עד קו זהיריה־אשתמוע בדרום ומגבול חבל עדולם במערב עד מדבר יהודה במזרח
מקום הנמצא בתחומו של תת־אזור, דינו לענין כינוי מקור ענביו כאזור בפני עצמו או כחלק מתחום האזור הכולל, לפי בחירת היצרן או היצואן, בכפוף לאישור המנהל או מי שהוסמך על־ידיו.

תוספת חמישית

(תקנה 12)

בדיקת יין תיעשה –
(1)
לגבי הפרטים המנויים להלן, לפי שיטות הבדיקה של המכון הבינלאומי ליין הכלולות בספר Recueil des methodes internationales d'analyse des vins:
ראו Compendium of International Methods of Wine and Must Analysis (מהדורת 2022; אנגלית).
1.
כוהל
2.
משקל סגולי
3.
משקל סגולי של שארית הזיקוק
4.
סוכרים מחזרים
5.
סכרוזה
6.
נתרן
7.
אשלגן
8.
גפרות
9.
כלל חומר יבש (Extrait sec total)
10.
אפר
11.
אלקליניות האפר
12.
גליצרין
13.
2.3 בוטנדיאול (BUTANEDIOL)
14.
דו־תחמוצת הגפרית כללית
15.
דו־תחמוצת הגפרית חפשית
16.
כלורידים
17.
חמיצות כללית
18.
חמיצות נדיפה
19.
חמיצות קבועה
20.
ברזל
21.
נחושת
22.
חומצה סורבית;
(2)
לגבי פרטים אחרים – לפי שיטות הבדיקה הכלולות בספר הבדיקות של איגוד הכימאים החקלאיים בארצות הברית של אמריקה (A.O.A.C.‎) מהדורת 1975.


י״ד בכסלו תשל״ז (6 בדצמבר 1976)
  • חיים בר־לב
    שר המסחר והתעשיה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.