תקנות להגנה על עדים (העסקה לתקופה קצובה)
תקנות להגנה על עדים (העסקה לתקופה קצובה) מתוך
תקנות להגנה על עדים (העסקה לתקופה קצובה), התשע״ה–2015
ק״ת תשע״ה, 1230; תשע״ז, 1722; תשע״ח, 2750.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 10(ב) לחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, בכפוף להוראות חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, ובכפוף להוראות חוק התקציב השנתי, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”הרשות“ – הרשות להגנה על עדים, כמשמעותה בסעיף 2 לחוק;
”חוזה מיוחד לתקופה קצובה“ – חוזה העסקה של מאבטחי הרשות כמשמעותו בסעיף 40 לחוק המינויים ובשינויים האמורים בתקנות אלה;
”חוק המינויים“ – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959;
”מאבטחי הרשות“ – מאבטחים עובדי הרשות כמשמעותם בסעיף 11 לחוק, שהם עובדי המדינה;
”מנהל הרשות“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה;
”נציב השירות“ – נציב שירות המדינה כמשמעותו בסעיף 6 לחוק המינויים או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה.
העסקה לתקופה קצובה [תיקון: תשע״ח]
מנהל הרשות רשאי, באישור נציב השירות, להעסיק את מאבטחי הרשות בחוזה מיוחד לתקופה קצובה, ורשאי הוא להאריך את תקופת העסקתו של מאבטח ברשות לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת ההעסקה הכוללת לפי חוזה כאמור לא תעלה על תשע שנים.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
התקנות פורסמו ביום י״ח באייר התשע״ב (7 במאי 2015).
[תיקון: תשע״ז, תשע״ח]
(בוטלה).
י״ט באדר התשע״ה (10 במרס 2015)
- יצחק אהרונוביץ׳
השר לביטחון הפנים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.