תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה) מתוך
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985
ק״ת תשמ״ה, 1006, 1266, 1551; תשמ״ו, 867, 1072; תשמ״ז, 122, 492; תשמ״ח, 540; תשמ״ט, 463; תשנ״א, 501, 1125; תשנ״ב, 768, 1318; תשנ״ד, 774; תשנ״ה, 350, 352, 1629; תשנ״ז, 6; תשע״א, 929; תשע״ד, 1148; תשפ״ב, 1001.
עדכון סכומים: ק״ת תשמ״ה, 1787; תשמ״ז, 339, 1336; תשמ״ח, 752; תשמ״ט, 391, 480, 858; תש״ן, 202, 871; תשנ״א, 560, 1226; תשנ״ג, 740; תשנ״ה, 1199; י״פ תשנ״ט, 3261.
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ח, תשנ״א־2, תשנ״ד, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3, תשנ״ז]
בתקנות אלה –
”אישור סוג“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק;
”דירה“ – לרבות בית עסק;
”החברה“ – כמשמעותה בחוק;
”הכללים“ – כללי הבזק (שירותי החברה), התשמ״ז–1986;
”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת או מי שהסמיך לכך;
”הפסקת שירות“ – הפסקה מוחלטת של שירות בזק;
”חצרי מנוי“ – כל מקום המוחזק בידי מנוי, שהותקן בו או שעומדים להתקין בו ציוד קצה;
”טצ״ג“ – טלפון ציבורי גובה של החברה הממוקם ברשות הרבים כמשמעותו בחוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984, והמופעל באמצעות כרטיס שיחות (טלכרט) או כרטיס אשראי כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986;
”מבקש“ – מי שהגיש לחברה בקשה לקבלת שירות בזק, והחברה טרם נענתה לו;
”מודם“ – התקן המתאם מכשיר קצה ספרתי לקו תמסורת אנאלוגי;
”מישק“ – המפגש הפיזי בין יחידות בזק תפקודיות שונות;
”מלת היכר“ – האותיות והספרות המזהות את מכשיר הטלקס שברשות המנוי;
”מנוי“ – מי שקשור בהסכם עם החברה לשם קבלת שירותי בזק שלה, למעט מי מכוחות הבטחון, כמשמעותו בסעיף 13 לחוק, שהתקשר בהסכם נפרד עם החברה או שהשר הורה לגביו לפי הסעיף האמור;
”מערכת רדיו טלפון נייד (מערכת רט״ן)“ – מערכת של מיתקני אלחוט הבנויה בשיטה התאית ומיתקנים אחרים, שבאמצעותה ניתנים שירותי רדיו טלפון נייד לציבור, לרבות מרכזות רדיו טלפון נייד, מוקדי רדיו תאיים ועורקי תמסורת אלחוטיים או כבלים המקשרים בין מוקדי רדיו תאיים, בין מוקד רדיו תאי למרכזת רדיו טלפון נייד או בין מרכזת רדיו טלפון נייד לרשת בזק ציבורית;
”מרכזת“ – מיתקן בזק שבו נמצאים ומופעלים אמצעי מיתוג ותמסורת, המאפשרים יצירת קשר בין יחידות ציוד קצה שונות המחוברות אליו בין במישרין ובין בעקיפין, והעברת מסרי בזק ביניהם, לרבות מיתקני בקרה וניטור ומיתקנים אחרים המאפשרים מתן שירותים שונים למנויים ולבעלי רשיון;
”ניתוק שירות“ – הפסקה זמנית של שירות בזק;
”נס״ר (נקודת סיום רשת)“ – מישק שאליו מחוברים, מצד אחד רשת בזק ציבורית, ומצד שני, ציוד קצה, רשת פרטית, רשת טלפון נייד או רשת בזק ציבורית אחרת, לפי הענין;
”ציוד בזק דומה“ – ציוד שבאפשורותיו הוא זהה לציוד בזק אחר, אך שונה לפחות בתפקוד חשמלי או בתכונה חשמלית;
”ציוד בזק זהה“ – ציוד הזהה באפשורותיו לציוד שמשרד התקשורת עסק בו לפני קבלת החוק בכנסת וכן בכל התפקודים החשמליים והתכונות החשמליות;
”ציוד בזק שונה“ – ציוד בזק שאינו ציוד בזק זהה או ציוד בזק דומה;
”ציוד קצה“ – ציוד בזק המתחבר או המיועד להתחבר אל רשת בזק ציבורית באמצעות נס״ר או באמצעות רשת פרטית;
”ציוד קצה ראשי“ – ציוד קצה המתחבר ישירות למישק המיועד לכך של רשת בזק ציבורית;
”ציוד קצה משני“ – ציוד קצה המחובר לציוד הקצה הראשי ושניתן לחברו לרשת בזק ציבורית רק באמצעות ציוד הקצה הראשי;
”צנרת טלפון“ – צנרת בבנין שהותקנה בין כאמור בחלק ט׳ לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970, ובין בדרך אחרת;
”קו“ – מעגל בזק דו־כיווני;
”קו בלעדי“ – קו נל״ן ברשת הבזק הציבורית, בעל תכונות תקשורת מוגדרות ועומד בלעדית לרשת המנוי;
”קו מנוי“ – קו המחבר ציוד קצה ראשי למרכזת;
”קו נל״ן (נקודה לנקודה)“ – קו בזק ישיר בין שתי נקודות;
”רשת בזק ציבורית“ – מערכת כלל ארצית של מיתקני בזק, לרבות מערכת רדיו טלפון נייד, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור, הכוללת מרכזות, רשת כבלים וציוד תמסורת לרבות סיבים אופטיים וקווי תקשורת אלחוטיים המשולבים ברשת עד נס״ר, למעט רשת פרטית, ציוד קצה, ומערכת בזק בין־לאומית;
”רשת החברה“ – רשת בזק ציבורית של החברה, המשמשת את החברה לאספקת שירותי בזק לפי הרשיון הכללי שניתן לה, וכן לשירותי בזק אחרים הניתנים, לפי החוק, בידי אחר;
”רשת פרטית“ – רשת בזק המשמשת או המיועדת לשמש אדם מסוים או קבוצת בני אדם בעלי ענין משותף, המתחברת או המיועדת להתחבר אל רשת בזק ציבורית באמצעות נס״ר, לרבות ציוד מיתוג, התקני חיבור, כבלים, ציוד תמסורת, וכל מיתקן בזק אחר, ובלבד שהענין המשותף אנו רק עצם קיומה של הרשת;
”שירות בזק“ – (נמחקה);
”שירות רדיו טלפון נייד (שירות רט״ן)“ – שירות רדיו טלפון נייד בשיטה התאית, הניתן לציבור;
”שירות נס״ר“ – שירות בזק שהוא, בעיקרו, מתן שירות בזק בחצריו של מנוי מנקודת סיום רשת וחיבורם לרשת בזק ציבורית;
”תקנות התשלומים“ – תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק), התשנ״ד–1994, תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק שאינם מפורטים בתוספת לחוק), התשנ״ד–1994, או תקנות אחרות שיבואו במקומן.
פרק ב׳: חובות החברה וסמכויותיה
הקמה ותפעול של מיתקני בזק [תיקון: תשנ״ד]
החברה תקים מיתקני בזק, תקיימם ותפעילם במטרה לאפשר התחברותו לרשת החברה של מי שמבקש לקבל שירותי בזק מאת החברה וכן במטרה לאפשר שירות בזק נאות למנויים בכל מקום במדינה.
מתן שירות בזק למנויים [תיקון: תשמ״ה־2, תשנ״ד]
(א)
החברה תיתן למנוייה שירותי בזק כמפורט ברשיון הכללי שניתן לה, באורח תקין וסדיר.
(ב)
החברה תאפשר חיבור כל ציוד קצה של מנוי לרשת החברה ותאפשר השימוש בו, ובלבד שציוד הקצה קיבל אישור סוג.
התקנת קווים וציוד בזק נוסף [תיקון: תשמ״ה־2, תשנ״ב, תשנ״ד]
(א)
החברה תתקין קו מנוי לכל מבקש בחצריו ותחברו לרשת החברה, בכפוף לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981, ולכללים שתקבע החברה.
(ב)
ההתקנה והחיבור כאמור בתקנת משנה (א) ייעשו במען בו נתבקשה לראשונה ההתקנה תוך התקופה האמורה בתקנת משנה 26(ב).
(ג)
הודיע מנוי לחברה, לאחר ששילם דמי התקנה, על שינוי המען בו ביקש להתקין קו מנוי, רשאי המנוי לקבל מאת החברה את דמי ההתקנה ששילם ולהיות למבקש לגבי המען החדש או לבקש העתקתו של קו המנוי למען החדש; בחר המנוי לקבל את דמי ההתקנה, תחזיר לו החברה את דמי ההתקנה, בצירוף הפרשי הצמדה ותעניק לו דרגת עדיפות לה הוא זכאי כמבקש לפי תקנה 31; ביקש המנוי להעתיק את הקו, תעניק לו החברה דרגת עדיפות לה הוא זכאי כמנוי המבקש העתקה בהתאם לתקנה 33 או לתוספת השניה, לפי הענין, והמנוי יהא פטור מתשלום דמי ההעתקה.
(ד)
לענין תקנת משנה (ג) –
”הפרשי הצמדה“ – תוספת לדמי ההתקנה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני ששילם המנוי את דמי ההתקנה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני שהוחזרו לו;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ה)
(בוטלה).
בעלות ושימוש ברשת החברה [תיקון: תשנ״ד]
רשת החברה היא רכוש הבלעדי של החברה, והיא בלבד רשאית לחבר אליה מנויים, לשנותה ולתחזק אותה.
תחזוקה וטיפול בתקלות [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד]
(1)
תקיים מערך תחזוקה נאות לרשת החברה כדי להבטיח פעילות תקינה ושימוש יעיל של מתקני הבזק שברשות כלל המנויים.
(2)
תקיים שירות קבוע לטיפול בפניות מנויים לענין תקלות בקבלת שירות הבזק או בציוד קצה, ולשם כך תקיים מוקדים – לרבות באמצעות מיתקני בזק – לקבלת הודעות מיידיות מכלל מנוייה, בכל ימות השנה ובכל שעות היממה.
(3)
תתקן כל תקלה שהודעה עליה נמסרה במוקד פניה תוך המועדים הנקובים ברשיון הכללי שניתן לה, או במועד שהוארך לפיו.
(4)
בכפוף לאמור ברשיון הכללי שניתן לה, תודיע למנוי, לאחר שחלפו שני ימי עבודה מיום קבלת הודעתו בענין תקלה, והחברה ראתה כי לא ניתן לבצע את התיקון באותו יום, על המועד בו תתוקן התקלה; הודעת החברה כאמור תינתן ביזמת החברה ככל שהדבר יתאפשר או מיד עם דרישת המנוי, לפי המוקדם ביניהם; לענין זה, ”יום עבודה“ – תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו, למעט שבתות, ראשון ושני של ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות וחג השבועות.
שירות מודיעין [תיקון: תשמ״ה־2]
(א)
החברה תקיים, בכל ימות השנה ובכל שעות היממה, למעט ביום הכיפורים, שירות מודיעין לבירור מספרי טלפון של מנויים אשר שמם פורסם, או שניתן לפרסמו לפי תקנה 9(א), במדריך הטלפון.
(ב)
החברה תעדכן את שירות המודיעין באופן שוטף לענין כל מספרי הטלפון שהתווספו או שונו, כך שכל מספר טלפון ששונה או הוסף יכלל ברשימת מספרי המנויים שבשירות המודיעין, לא יאוחר משבעה ימים מיום השינוי או ההוספה.
(ג)
החברה תקיים את שירות המודיעין האמור בתקנת משנה (א) באופן שכל מנוי במדינה יוכל לקבל את השירות.
שירות בין־
(א)
החברה תאפשר לכל מנוי לקיים קשרי בזק בחיוג ישיר עם ארצות חוץ, בין באמצעותה ובין באמצעות בעל רשיון אחר למתן שירות בין־לאומי, בכפוף לאפשרויות הטכניות בישראל ובאותן ארצות.
(ב)
החברה תאפשר לכל מנוי, בכפוף לאפשרויות הטכניות, להתקשר עם כל ארץ המקיימת קשרי בזק עם ישראל, באמצעות מרכזת שירותים שהיא מפעילה או המופעלת בידי בעל רשיון אחר למתן שירות בין־לאומי, אליה יוכל להתקשר מנוי מכל מקום במדינה.
שירות רדיו טלפון נייד [תיקון: תשנ״ד]
(א)
החברה תאפשר לכל מנוי לקיים קשרי בזק בחיוג ישיר אל כל מנוי של מערכת רדיו טלפון נייד הפועלת כדין בישראל.
(ב)
החברה תאפשר לכל מנוי של מערכת רדיו טלפון נייד הפועלת כדין בישראל לקיים קשרי בזק עם כל מנוי של החברה ולקבל כל שירות אחר שהחברה נותנת למנוייה, ככל שהדבר ניתן.
מדריכים לציבור [תיקון: תשמ״ו]
(א)
החברה תפרסם, מעת לעת, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים, מדריך מנויי טלפון ומדריך מנויי טלקס בשפה העברית, שבהם יפורסמו שמו, מענו ומספרו (להלן – רשומה) של כל מנוי שלא התנגד לפרסום כאמור.
(ב)
החברה תקבע כללים בדבר מועדי פרסום מדריכים כאמור, פרטים אחרים ברשומה, כמותם וצורתם של סימני הדפוס בה, וכן בדבר פרסום מדריכים בשפות אחרות.
שינוי איזור או מספר [תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ח]
(א)
החברה רשאית בכל עת לנתק קו מנוי מהמרכזת אליה הוא מחובר ולחברו למרכזת אחרת, ובלבד שהחיבור למרכזת האחרת יבוצע תוך 12 שעות משעת הניתוק.
(ב)
החברה רשאית בכל עת ובהתאם לכללים שתקבע לשנות את המספר, מילת ההיכר, או הכינוי שהקצתה למנוי או את איזור החיוג של המרכזת שאליה הוא מחובר.
(ג)
בתקנה זו –
”מלת היכר“ – (נמחקה);
”כינוי“ – בשירות התקשרות למאגרי מידע – צירוף של סימנים בספרות ובאותיות שנקבע לזיהויו של מנוי בהתקשרותו עם תאגיד המקיים מאגר מידע בחוץ־לארץ;
בשירות העברה ממותגת של נתונים – קוד המועבר בתחילת שיחה לזיהוי המשתמש בשירות.
שינויים בציוד קצה ביזמת החברה [תיקון: תשמ״ה־2, תשנ״ד]
(א)
החברה רשאית לעשות, על חשבונה, כל שינוי או החלפה של ציוד קצה שבבעלותה, אם לדעתה דרושים אלה לקיומו או לשיפורו של שירות בזק.
(ב)
החברה רשאית, באישור השר, לדרוש ממנוי בהודעה בכתב, להחליף או לשנות, על חשבונו, ציוד קצה שחובר לרשת החברה לפי האמור בתקנה 17, אם ההחלפה או השינוי דרושים לקיומו או לשיפורו של שירות בזק, או אם המשך השימוש בציוד הקצה האמור עלול לפגוע בפעולתו היעילה של שירות בזק; לא מילא המנוי אחר דרישת החברה תוך תקופה שנקבעה בהודעה, רשאית החברה להפסיק לו את השירות.
הוספת קו מנוי וציוד בזק
(א)
מצאה החברה, על פי מדידות שערכה, כי עומס התעבורה בקו של מנוי מחייב – על פי הנתונים שבתוספת הראשונה – התקנת קו מנוי נוסף או ציוד בזק אחר נוסף לאותו מנוי, רשאית החברה לדרוש בכתב מאת המנוי, שיבקש התקנתו של קו מנוי נוסף או של ציוד בזק אחר נוסף – לפי הענין.
(ב)
לא מילא המנוי אחר דרישת החברה כאמור בתקנת־משנה (א) תוך שלושים ימים מיום קבלתה, רשאית החברה להפסיק את השירות למנוי.
כניסה לחצריו של מנוי [תיקון: תשמ״ט, תשנ״ד]
(א)
החברה רשאית להיכנס לחצרי המנוי לשם בדיקתו, תיקונו, החלפתו או הסרתו של מיתקן בזק הנמצא בהם וכן לשם חיבורו מחדש של מיתקן בזק לרשת החברה, והכל לפי הוראות פרק ו׳ בחוק.
(ב)
מנוי יאפשר לחברה את הגישה לחצריו, לצורך ביצוע האמור בתקנת משנה (א); לא איפשר מנוי גישה כאמור, רשאית החברה לדרוש ממנו בכתב לעשות זאת.
(ג)
לא נענה המנוי לדרישת החברה תוך שבעה ימים מיום קבלתה, רשאית החברה לנתק את שירות הבזק למנוי עד שיאפשר את הגישה לחברה וכן רשאית היא להפסיק את השירות למנוי אם לא איפשר כאמור תוך עשרים ואחד ימים.
(ד)
נבצר מהחברה להיכנס לחצרי המנוי לביצוע פעולות המנויות בתקנת משנה (א) בשל אירועים מעבר לשליטתם של המנוי או החברה, רשאית החברה, באישור השר, להימנע ממתן הפעולות האמורות למען המנוי כל עוד נבצר מהחברה להכנס לחצרים כאמור, ובלבד שהחברה הודיעה על כך למנוי, בדרך, באופן ובמהירות המתאימים בנסיבות הענין, מיד כשנודע לה הענין; השר יביא לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת דבר מתן אישור כאמור.
פרק ג׳: זכויות המנוי וחובותיו
הגבלת העברה של זכות מנוי [תיקון: תשמ״ז־2, תשנ״א־2]
(א)
זכותו של המנוי לשירות בזק היא אישית, ואין המנוי רשאי להשכירה או להעבירה מרשותו באופן אחר, כולה או חלקה, אלא בהסכמת החברה בכתב, אולם מותר למנוי להרשות לאחר להשתמש בציוד הקצה שברשותו.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), תועבר זכותו של מנוי לשירות בזק בכל אחד מאלה:
(1)
בדירה – למבקש אם ויתר המנוי בכתב על זכותו לטובת אותו מבקש;
(2)
בדירה – ליורש של מנוי;
(3)
לשותפו של מנוי, כאשר הזכות היתה בידי מנויים משותפים, ואחד מהם ויתר בכתב על זכותו לטובת שותף אחר או ששותף נפטר;
והכל אם הנעבר ביקש זאת מן החברה.
(ג)
בתקנה זו, ”יורש“ – מי שקיבל זכות כדין בדירה לאחר פטירת המנוי ועקב פטירתו.
(ד)
לענין תקנת משנה (ב)(2), אם היה יותר מנעבר אחד, יהיו כל הנעברים מנויים משותפים בקו המנוי, אלא אם כן ויתר האחד בכתב לטובת האחר על זכותו כאמור.
איסור הפרעה בידי מנוי [תיקון: תשנ״ד]
(א)
מנוי אינו רשאי להשתמש בציוד הקצה שברשותו באופן שיפגע שלא כדין בשירות בזק הניתן למנוי אחר, או בפעולתו היעילה של שירות בזק.
(ב)
לא יפריע מנוי באמצעות ציוד קצה שברשותו, או בכל דרך אחרת, להנהלתו ולפעולתו היעילה של שירות בזק.
(ג)
השתמש המנוי בציוד הקצה שברשותו בניגוד לאמור בתקנות משנה (א) או (ב), רשאית החברה לנתק את השירות למנוי; דרשה החברה מן המנוי בכתב לחדול מן הפגיעה או ההפרעה והמנוי לא עשה כן, רשאית החברה להפסיק לו את שירות הבזק.
(ד)
החברה אינה רשאית לפעול על פי האמור בתקנת משנה (ג), אם השתמש המנוי בציוד קצה שניתן לגביו אישור סוג, או אם פעל המנוי בהתאם להוראות השימוש של החברה לגבי ציוד קצה שהוא רכוש החברה.
מקום להתקנת מיתקן בזק
אם לדעת החברה, מחייב מתן שירות בזק למבקש התקנת מיתקן בזק לתמסורת או למיתוג הודעות בזק בחצרים של המבקש, או בחצרים משותפים למבקש ולאחרים או ברכוש משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, רשאית החברה לדרוש מהמבקש, כתנאי מוקדם למתן שירות הבזק המבוקש, להקצות לחברה בחצרים כאמור או ברכוש כאמור מקום מתאים להתקנת המיתקן; החברה בלבד תהא רשאית לעשות שימוש באותו מקום למטרות האמורות והיא תהא רשאית לתת שירות, באמצעות מיתקן הבזק שהותקן במקום, גם למבקשים אחרים.
חיבור ציוד קצה לרשת החברה [תיקון: תשמ״ה־2, תשנ״ד]
(א)
מנוי או אדם אחר המעונין לחבר ציוד קצה שבבעלותו – שהוא בגדר ציוד בזק דומה או ציוד בזק שונה – לרשת החברה, יבקש בכתב מאת השר אישור סוג אם טרם ניתן אישור לגבי ציוד כאמור.
(ב)
השר רשאי ליתן אישור סוג בתנאים שיקבע ולהורות לחברה לחבר את ציוד הקצה שבבעלות המנוי לרשת החברה; בתקנה זו, ”ציוד קצה שבבעלות המנוי“ – לרבות ציוד שברשותו בשכירות או בהשאלה.
איסור שינוי בציוד קצה [תיקון: תשמ״ה, תשנ״ד]
(א)
לא יחבר מנוי או אדם אחר, לרשת החברה או לציוד קצה בכל דרך שהיא התקן כלשהו המעביר, משדר או קולט אותות בזק בכל צורה שהיא, ולא ירשה לאחר לעשות כן אלא אם ניתן לכך אישור סוג או רשיון מיוחד; ניתוק, הסרה, הוספה או שינוי של ציוד כאמור לא ייעשו אלא בהתאם לתנאי אישור סוג או רשיון כאמור.
(ב)
הפר מנוי הוראה מהוראות תקנת משנה (א), רשאית החברה לנתק קו המנוי שברשותו, בלי לגרוע מזכותה לגבות מהמנוי את ההוצאות שנגרמו לה עקב ההפרה.
(ג)
נעשו חיבור, שינוי או הוספה של ציוד בניגוד להוראות תקנת משנה (א), והחברה החליטה שלא לנתק את קו המנוי, רשאית היא לראות את הפעולה כאילו נעשתה בידיה, והמנוי יהא חייב לשלם לחברה את התשלומים שהיה חייב בהם אילו נעשתה הפעולה בידיה.
נזק לציוד קצה ולמיתקן בזק
(א)
מנוי אחראי לנזק שנגרם ברשלנותו לציוד קצה או למיתקן בזק אחר שהותקן בחצריו ושבאמצעותו נותנת החברה שירות בזק למנוי.
(ב)
מנוי ישלם לחברה, לפי דרישתה, תשלום סביר בעד תיקון הנזק בשיעור שהיא תקבע לפי סעיף 17 לחוק; לא שילם המנוי בעד תיקון הנזק, רשאית החברה להגביל או לנתק את השירות למנוי כל עוד לא שילם כאמור.
תחזוקת ציוד קצה שבבעלות המנוי [תיקון: תשנ״ד]
מנוי שקיבל אישור סוג או רשיון מיוחד כאמור בתקנה 17, הוא בלבד אחראי לתחזוקתו השוטפת והתקינה של ציוד הקצה ולהוצאות הכרוכות בכך, אלא אם כן מוטלת חובה כאמור על החברה לפי תקנות אלה, לפי הסכם עם המנוי או לפי תנאי אישור הסוג.
ביקור סרק [תיקון: תשמ״ה־2, [הודעות], תשנ״ד]
(א)
החברה רשאית לחייב מנוי בתשלום של 79 שקלים חדשים (נכון ליום 14.5.1999) בצירוף מס ערך מוסף בעד ביקור שערכה לפי הזמנתו, לשם טיפול בציוד קצה, אם התברר שהיא פטורה מתחזוקתו וביקורה היה ביקור סרק.
(ב)
החברה רשאית, באישור השר, לשנות את הסכום הנקוב בתקנת משנה (א) בהודעה שתפורסם ברשומות.
שימוש בצנרת טלפון [תיקון: תשמ״ה־2]
(א)
לא יעשה מנוי או אדם אחר, שימוש בצנרת טלפון שלא לצרכי קבלת שירות בזק ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא בהסכמת החברה בכתב ובהתאם לתנאים שקבעה.
(ב)
עשה מנוי שימוש בצנרת טלפון בניגוד לאמור בתקנת משנה (א), רשאית החברה לנתק את השירות למנוי; דרשה החברה מן המנוי, בכתב, לחדול מן השימוש האמור והמנוי לא עשה כן, רשאית החברה להפסיק לו את השירות.
(ג)
על מנוי מוטלת חובת התחזוקה של צנרת טלפון המשמשת אותו לצרכי קבלת שירות בזק והוא רשאי לבצעה בעצמו או על ידי מי מטעמו, על פי מפרטים שאישרה החברה; אולם, אם ביקש המנוי מהחברה לתחזק את הצנרת, תבצע החברה את התחזוקה והיא רשאית לדרוש ממנו החזר הוצאות שהוציאה לשם כך, בשיעור ובאופן שתקבע בכללים; לענין זה, ”תחזוקה“ – לרבות תיקון צנרת, חידושה או החלפתה.
שירות נס״ר [תיקון: תשנ״ד]
הוקם באתר מסוים נס״ר בהתאם לרשיון מיוחד למתן שירותי נס״ר, לא יחולו לגבי אותו אתר הוראות תקנה 22, ויחולו לגביו הוראות הרשיון המיוחד האמור בלבד.
שינויים והעתקה של ציוד קצה לבקשת מנוי
החברה תבצע, לבקשת מנוי ובכפוף לאפשרויותיה הטכניות, שינויים בציוד קצה שבבעלותה, לרבות שינויים הנדרשים במיתקני הבזק ובחיווט שבחצרי המנוי, וכן העתק ציוד הקצה לחצרים אחרים של המנוי; בעד שינויים כאמור, ישלם המנוי תשלום בשיעור שנקבע לכך לפי סעיף 15 לחוק.
שימוש בציוד קצה למתן שירות בזק [תיקון: תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשנ״ד]
(א)
לא ישתמש מנוי בציוד קצה לשם מתן שירות בזק, לרבות ניהול עסק של קבלת ידיעות והעברתן, או ניהול עסק של קבלת נתונים והעברתם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, ולא ירשה מנוי לאחר לעשות פעולות אלה, אלא אם כן קיבל לכך רשיון מיוחד מהשר בהתאם לחוק; קיבל מנוי רשיון מיוחד כאמור, ישלם לחברה מחיר לפי החוק.
(ב)
הפר מנוי תנאיו של רשיון מיוחד כאמור בתקנת משנה (א), תפסיק החברה את השירות בקו המנוי, נושא הרשיון המיוחד, אם הורה על כך השר.
[תיקון: תשנ״ב]
פרק ד׳: קדימויות בהתקנה ובהעתקה של קווי מנוי ותנאים מיוחדים למתן שירותי בזק
סדרי עדיפות ועקרונות מנחים [תיקון: תשנ״ד]
בהתקנת קו מנוי כאמור בתקנה 4, תפעל החברה תוך מתן קדימויות בהתאם לעקרונות המנחים שבפרק זה ולפי סדרי העדיפות המפורטים בתוספת השניה.
תקופת המתנה מרבית [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד, תשע״א, תשע״ד]
(א)
לענין סעיף זה –
”התקנה“ – לרבות העתקה;
”קו“ – קו מנוי טלפון או קו העברת נתונים.
(ב)
בכפוף לאמור ברשיון הכללי שניתן לה, תתקין החברה קו למנוי לא יאוחר מ־300 ימים מיום שנתקבלה בקשתו בחברה ובלבד שתקופת ההמתנה לאחר ביצוע התשלום לא תעלה על 180 ימים; ראתה החברה כי לא ניתן לבצע ההתקנה כאמור תוך 120 ימים ממועד ביצוע התשלום, תודיע החברה למנוי – לפני תום 120 הימים האמורים – את מועד ההתקנה המשוער.
(ג)
החל ביום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995), תתקין החברה קו למנוי לא יאוחר מ־60 ימים מיום שנתקבלה בקשתו בחברה ובלבד שתקופת ההמתנה לאחר ביצוע התשלום לא תעלה על 14 ימים; ראתה החברה כי לא ניתן לבצע את ההתקנה תוך 14 ימים ממועד ביצוע התשלום, תודיע החברה למנוי – לפני תום 14 הימים האמורים – את מועד ההתקנה המשוער.
(ד)
(בוטלה).
התקנת קו מנוי־
(א)
בתקנה זו –
”ישוב“ – כהגדרתו בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958 וכן מועצה מקומית מן המנויות בתוספת הראשונה לצו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950, ובתוספת הראשונה לצו המועצות המקומיות (ב), התשי״ג–1953;
”ישוב חדש“ – ישוב שטרם חלפה שנה מיום שהוחל באכלוסו ומספר בתי האב הקבועים בו הוא עשרה לפחות;
”ישוב מרוחק“ – ישוב שהוא מדרום לקו המסומן במפה בין זיקים, בית קמה, צומת שוקת ועין גדי או מצפון לקו המסומן במפה בין עכו, עיבלין וחמת גדר;
”המפה“ – מפת ישראל שנחתמה ביד השר ביום החתימה על תקנות אלה ושהעתקים ממנה נמצאים במשרד התקשורת ובמשרדי החברה;
(ב)
(1)
בכל ישוב חדש ובכל ישוב מרוחק – קו מנוי טלפון אחד, לא יאוחר מ־150 ימים מיום שנתקבלה בחברה הבקשה להתקנה, ובלבד שהמנוי שילם דמי התקנה תוך המועד שקבעה החברה;
(2)
בכל ישוב שמספר בתי האב הקבועים בו הוא 100 לפחות – 12 קווים לפחות, ובלבד שהוגשו לחברה בקשות מתושבי הישוב להתקנת קו מנוי טלפון כמספר הנדרש בתקנה זו לפחות.
(ג)
(הוחלפה).
תפעול, תחזוקה והסרת טצ״ג [תיקון: תשמ״ה, תשנ״ב, תשנ״ד, תשנ״ז, תשפ״ב]
(א)
מיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) החברה לא תתקין טצ״גים.
(ב)
החברה תמציא למנהל, עד תום הרבעון הראשון של כל שנה, דוח המפרט את מיתקני הטצ״ג שבכוונתה להסיר בהתאם לתקנת משנה (ג), ובו תפרט את מספר הדקות הממוצע בחודש שנעשה שימוש בכל מיתקן כאמור בשנה שקדמה להגשת הדוח וכן תפרט לגבי כל טצ״ג כאמור האם הוא תקין (בתקנה זו – הדוח).
(ג)
בתוך 90 ימים מיום המצאת הדוח למנהל, החברה תפעל להסרה של כל טצ״ג אשר נעשה בו שימוש של מתחת ל־100 דקות שיחה בחודש בממוצע בשנה שקדמה להגשת הדוח; המנהל רשאי להאריך את המועד האמור לפי בקשת החברה מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב.
(ד)
החברה אחראית להפעלתו התקינה ולתחזוקתו של כל טצ״ג אשר אינה מחויבת להסיר כאמור בתקנת משנה (ג), וכן תפעל לבדיקה ולפי הצורך לתיקון של כל טצ״ג כאמור בתוך 30 ימים מיום המצאת הדוח למנהל; המנהל רשאי להאריך את המועד האמור לפי בקשת החברה מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב.
(ה)
כלל העלויות הנובעות מתפעול, מתחזוקה ומהסרה של טצ״ג, כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו־(ו) יחולו על החברה.
(ו)
על אף האמור בתקנת משנה (ג), ראה המנהל כי יש צורך בהסרתו או באי־הסרתו והמשך הפעלתו של טצ״ג מסוים, רשאי המנהל, מנימוקים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, לקבוע כי על החברה להסיר או להמשיך להפעיל את הטצ״ג האמור, והכול לאחר שנתן לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה לפניו; הוחלט על המשך הפעלתו של טצ״ג בהתאם לתקנת משנה זו, יחולו עליו הוראות תקנת משנה (ד).
התקנת קו מנוי־
(א)
בתקנה זו, ”מפעל“ – מפעל תעשייתי שמשרד התעשיה והמסחר אישר שעיקר פעילות היא פעילות ייצורית ועיקר תוצרתו מיועד לייצוא.
(ב)
על אף האמור בתקנה 31 לענין סדרי עדיפות ודרגת עדיפות של מפעל תעשייתי בהתקנת קו מנוי־טלפון, תתקין החברה למפעל, אשר ביקש קו מנוי כאמור, שלושה קוי מנוי־טלפון לפחות; נבצר מהחברה להיענות לבקשת המפעל בשל היעדר תשתית מתאימה ברשת החברה, רשאית החברה להתנות התקנת קוי מנוי־טלפון למפעל בכך שהמפעל ישלם לה הוצאותיה הכרוכות בהכנת התשתית בשיעור שקבעה החברה לפי סעיף 17 לחוק.
[תיקון: תשנ״ב, תשע״א, תשע״ד]
(בוטלה).
התקנת קו מנוי לפי סדרי עדיפות [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד]
(א)
מבלי לגרוע מן האמור בכל מקום אחר בתקנות אלה, תפעל החברה בהיענות להתקנת קו מנוי למבקשים בהתאם לסדרי העדיפות שנקבעו בתוספת השניה.
(ב)
מבקש אשר נתקיימו בו אמות מידה הכלולות ביותר מקבוצת עדיפות אחת, או בדרגת עדיפות גבוהה יותר בתוך אותה קבוצה, זכאי לגבוהה מביניהן.
(ג)
תנאי מוקדם לקבלת דרגת עדיפות לפי התוספת השניה, הוא שהמבקש המציא את האישורים והמסמכים הנדרשים בתוספת לצורך הוכחת זכאותו לקבלת דרגת העדיפות המבוקשת; דרגת העדיפות תוענק לבקשה כאמור ממועד המצאת מלוא האישורים והמסמכים.
(ד)
(בוטלה).
(ה)
נמצאו מספר בקשות בדרגת עדיפות זהה, תינתן עדיפות למבקש שבקשתו הוגשה תחילה.
סדרי עדיפות בהתקנת קו מנוי־
(א)
בתקנה זו, ”קו מנוי־טלפון נוסף“ – קו נוסף לטלפון שמנוי או קרובו המתגורר עמו, או שותפו של המנוי, מבקש להתקינו בחצרים בהם עומד כבר לרשותו קו מנוי־טלפון.
(ב)
בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), תיענה החברה לבקשה להתקנת קו מנוי־טלפון נוסף כלהלן:
(1)
למבקש שנתקיים בו האמור בתקנה 12(א) לענין עומס התעבורה – תינתן דרגת העדיפות הגבוהה ביותר בתוך אותה קבוצת עדיפות בה הוא משובץ;
(2)
לכל מבקש אחר – לאחר שנענו כל המבקשים להתקנתו של קו מנוי־טלפון ראשון בתוך אותה קבוצת עדיפות.
(ג)
הוראות תקנת משנה (ב) אינן באות לגרוע מן האמור בתקנות 25, 26, 27 ו־28 בדבר עקרונות מנחים וסדרי עדיפות שנקבעו בהן, או מן האמור בתוספת השניה בדבר המספר המזערי של קוי מנוי־טלפון למבקש.
[תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב]
(בוטלה).
העברת קו מנוי בחצרים שפונו [תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ד]
על אף האמור לענין סדרי עדיפות בתקנה 31, יועבר קו מנוי בחצרים שפונו לרשותו של מנוי שהעתיק את מגוריו או את בית עסקו לחצרים אלה.
התקנות עקב פיתוח תשתית [תיקון: תשנ״א]
הסתיים פיתוח התשתית בחלק כלשהו שבתחום איזור מרכזת (להלן – איזור השירות המפותח), רשאית החברה להיענות לבקשות של מבקשים שחצריהם נמצאים באיזור השירות המפותח, על אף קיומם של מבקשים אחרים בעלי דרגות עדיפות גבוהות יותר באזורי שירות אחרים של אותה מרכזת שטרם פותחו.
סדר קדימויות ועדיפויות במצב חירום מיוחד [תיקון: תשנ״א]
(א)
ראה השר כי נוצר מצב חירום מיוחד המחייב שינוי סדר הקדימויות והעדיפויות שנקבעו לפי הוראות פרק זה, רשאי הוא להורות לחברה לשנות את סדר הקדימויות והעדיפויות שנקבעו בפרק זה ככל שיידרש לפי צרכי השעה.
(ב)
החברה תביא לידיעת הציבור את סדר הקדימויות והעדיפויות ששונה לפי הוראת השר כאמור בתקנת משנה (א), באמצעות פרסום בעתון יומי ובשידורי הרדיו והטלוויזיה, כולם או מקצתם.
(ג)
בתקנה זו, ”מצב חירום מיוחד“ – מצב שבו נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הבטחון.
[תיקון: תשמ״ו]
פרק ד׳1: בקשות קבלנים לקו מנוי
הגדרות [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח]
בפרק זה –
”בנין חדש“ – מבנה שנתקבל לגביו היתר בניה לפי פרק ה׳ לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, והוא מיועד להיות אחד מאלה:
(1)
מוסד ציבורי או מבנה תעשיה ששטח הבניה שלו הוא 1,000 מ״ר לפחות;
(2)
מבנה למגורים או לעסקים בעל ארבע יחידות דיור או יחידות עסקיות לפחות;
(3)
קבוצה של ארבעה מבני מגורים לפחות, ובלבד שהמבנים מצויים בשטח רצוף המוחזק בידי קבלן, אף אם בכל מבנה רק יחידת דיור אחת;
”יחידת דיור“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש למגורים, לעסק, למלאכה או תעשיה, או לכל צורך אחר, למעט בנין עזר כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970;
”קבלן“ – מי שקיבל על עצמו עבודות בנייה של בנין חדש לשם מכירתו או השכרתו;
”רוכש“ – מי שהתקשר עם קבלן בחוזה לרכישתו או שכירתו לראשונה של בנין חדש או של יחידה מיחידותיו.
בקשת קבלן להתקנת קווי מנוי [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח]
(א)
קבלן רשאי להגיש לחברה בקשה מרוכזת להתקנת קווי מנוי בבנין חדש לשם העברתם לרוכשים; ובלבד שבבקשה המרוכזת –
(1)
פירט הקבלן את המספר המרבי של יחידות הדיור שייבנו והמועד המדוייק בו ניתן יהיה להתקין קווי מנוי בבנין החדש;
(2)
התחייב הקבלן להעביר לכל יחידת דיור בבנין החדש את זכותו לקו מנוי אחד לפחות, ואם התחייב להעביר יותר מקו אחד ליחידת דיור מסויימת – פירט את מיקומה המדוייק של יחידת הדיור כאמור ומספר הקווים שהקצה לה.
(3)
הצהיר כי בחוזה בינו לבין כל רוכש בבנין כלולה התחייבות כאמור בפסקה (2).
(ב)
בקשתו של קבלן לפי תקנת משנה (א) לא תיחשב, לענין תקנה 32, כבקשה לקו מנוי־טלפון נוסף, אף אם ביקש הקבלן או הותקן לו קו מנוי באתר הבניה בו נבנה הבנין החדש.
(ג)
לשם הבטחת תשלומם של דמי ההתקנה והכנתו של הבנין החדש במועד שקבעה החברה להתקנת קווי המנוי בבנין, רשאית החברה, בהתאם לכללים שתקבע, לדרוש מאת הקבלן המצאת פקדון או ערובה להנחת דעתה.
העברת הזכות לרוכש [תיקון: תשמ״ו]
(א)
זכותו של קבלן בכל הנוגע להתקנת קו מנוי והשימוש בו תועבר לרוכש, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
(1)
הרוכש הגיש לחברה בקשה לקבלת שירות בזק בצירוף חוזה ההתקשרות עם הקבלן, ובהתאם לכללים שקבעה החברה;
(2)
הקבלן הודיע לחברה בכתב כי הוא מוותר על זכותו כמבקש או כמנוי, לפי הענין, לטובת הרוכש; ההודעה על הויתור יכול שתהא באמצעות הגשתו של חוזה ההתקשרות בין הקבלן לרוכש, ובלבד שהחוזה מכיל הוראה בדבר הויתור האמור;
(3)
הקבלן שילם את מלוא התשלומים שהוא חב לחברה בעד קו המנוי עד מועד הגשת הבקשה של הרוכש.
(ב)
לבקשתו של רוכש תוענק דרגת עדיפות לה הוא זכאי בהתאם להוראות תקנה 25, ולא למטה מדרגת העדיפות לה זכאי הקבלן במועד הגשתה של הבקשה בידי הרוכש.
(ג)
על אף האמור לענין קדימויות וסדרי עדיפות בתקנה 25, תעביר החברה לרוכש זכויותיו של קבלן שבקשתו להתקנת קו מנוי בבנין חדש נענתה או שהותקן לו קו מנוי.
פרק ה׳: הוראות מיוחדות
סימן א׳ – כללי
הוראות נוספות
האמור בפרק זה אינו בא אלא להוסיף על האמור בכל מקום אחר בתקנות אלה.
סימן ב׳ – טלפון וטלקס
שירות טלפון [תיקון: תשנ״ד]
(א)
בתקנה זו –
”מכשיר טלפון“ – ציוד קצה להעברת דיבור הכולל התקנים ליצירת התקשרות בין מנוי טלפון באמצעות חיוג;
”שירות טלפון“ – העברת דיבור ממכשיר טלפון או אליו באמצעות המערכת המיועדת לכך ברשת הבזק הציבורית;
”קו מנוי“ – קו מנוי־טלפון.
(ב)
המנוי יודיע לחברה בעת הזמנת קו המנוי, אם ברצונו לקבל ממנה מכשיר טלפון; הודיע המנוי לחברה על רצונו לקבל מכשיר טלפון מהחברה כאמור, תספק החברה למנוי, בעת התקנת קו המנוי, מכשיר טלפון מן הסוג שבחר בו המנוי מבין סוגי המכשירים שמעמידה החברה לרשות מנוייה, ותחברו לקו המנוי.
שירות טלקס [תיקון: תשמ״ח]
(א)
בתקנה זו ובתקנה 38א –
”מכשיר טלקס“ – ציוד קצה להעברת סימני כתב הכולל התקנים ליצירת התקשרות עם מנוי טלקס אחרים באמצעות חיוג;
”שירות טלקס“ – העברת סימני כתב ממכשיר טלקס של מנוי או אליו באמצעות המערכת המיועדת לכך ברשת הבזק הציבורית;
"קו מנוי – קו מנוי־טלקס.
(ב)
נענתה החברה לבקשה להתקנת קו מנוי, תודיע למנוי כי הוא רשאי לרכוש את מכשיר הטלקס בעצמו או – אם מצוי ברשותה מכשיר טלקס – שהיא תספק לו את המכשיר.
(ג)
היה המנוי מעונין שהחברה תספק לו את מכשיר הטלקס, יודיע לה על כך והיא תחבר את המכשיר בעת התקנת קו המנוי בחצריו.
(ד)
החליט המנוי לרכוש מכשיר טלקס בעצמו, יודיע על כך לחברה ויפנה אליה לשם חיבורו של מכשיר הטלקס לקו המנוי תוך שלושה חדשים מיום שיותקן הקו, ובלבד שניתן למכשיר אישור סוג; לא פנה מנוי כאמור לחברה עד תום שלושה חדשים מיום התקנת הקו, רשאית החברה להפסיק את השירות למנוי.
(ה)
פנה המנוי לחברה לשם חיבורו של מכשיר הטלקס לפי האמור בתקנת משנה (ד), תחבר החברה את המכשיר תוך שבוע ימים מיום פנייתו של המנוי.
(ו)
החברה תקבע את מלת ההיכר למכשיר הטלקס שהיא עומדת לחבר לקו המנוי, ובלבד שהאותיות שבמלת ההיכר ייקבעו בהתייעצות עם המנוי.
(ז)
החברה תיתן שירות תחזוקה בהתאם להוראות תקנה 6 גם למכשיר טלקס רכוש המנוי שהוא בגדר ציוד בזק זהה.
מלת היכר – הוראות שונות [תיקון: תשמ״ח]
(א)
לא יתקין המנוי מלת היכר בכל דרך שהיא, לא ישנה אותה ולא יסירה ולא ירשה לאחר להתקין, לשנות או להסיר כאמור, אלא בהסכמת החברה בכתב.
(ב)
לא יפעיל המנוי מכשיר טלקס ללא מלת היכר ולא ירשה לאחר להפעיל מכשיר כאמור.
(ג)
הפר המנוי הוראה מהוראות תקנות משנה (א) או (ב), רשאית החברה לנתק את קו המנוי שברשות המנוי בלי לגרוע מזכותה לגבות מהמנוי את ההוצאות שנגרמו לה עקב ההפרה.
סימן ג׳ – תקשורת נתונים
הגדרות [תיקון: תשנ״ד]
בסימן זה –
”ציוד קצה נתונים“ – ציוד קצה לקליטה או שידור של מידע מקודד;
”שירות תקשורת נתונים“ – העברת מידע מקודד באמצעות רשת החברה;
”נוהל תקשורת“ – קובץ של כללים הקובעים את המבנה ואת התזמון היחסי של החלפת המסרים בין ציודי הקצה.
תקשורת נתונים ברשת הטלפון
ביקש מנוי מהחברה ליתן לו שירות תקשורת נתונים באמצעות רשת הטלפון, ימסור לחברה את כל הנתונים הטכניים הדרושים לה לשם קביעת האפשרות למתן השירות המבוקש, מספר הקווים הנדרש ואיכותם; החברה תספק למנוי את השירות בהתאם לצרכיו ובהתחשב באפשרויותיה הטכניות.
תקשורת נתונים באמצעות קו בלעדי
ביקש מנוי מהחברה ליתן לו שירות תקשורת נתונים באמצעות קו בלעדי לתקשורת נתונים, יודיע המנוי לחברה את סוג המודם שברשותו תוך פירוט נתוניו הטכניים, לרבות מהירות איתות ושיטת אפנון; החברה תספק למנוי קו תקני המתאים לדרישותיו.
העברה ממותגת של נתונים
ביקש מנוי מהחברה ליתן לו שירות העברה ממותגת של נתונים, שלא ברשת הטלפון, תמסור החברה למנוי פרטים על נוהלי התקשורת העומדים לבחירתו, והמנוי יודיע לחברה באיזה מהם ברצונו להשתמש; בחר המנוי את הנוהל, תחבר החברה את ציוד הקצה לרשת הממותגת ותקבע למנוי את כינויו.
התקשרות למאגרי מידע ואחריות החברה
היענותה של החברה למתן שירות התקשרות למאגרי מידע כפופה, בנוסף על האמור בתקנת אלה, לקיומו של הסכם שירות מאגר מידע בין המנוי לבין בעל המאגר; אין בהיענות האמורה משום הטלת אחריות או חובה כלשהי על החברה בשל תנאי ההסכם, טיב המידע המועבר, היקפו, תשלומים למיניהם או נזקים כלשהם הנגרמים או העלולים להיגרם למנוי.
[תיקון: תשנ״ד]
(כותרת נמחקה)
[תיקון: תשמ״ה־2, תשנ״ד]
(נמחקה).
[תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ד, תשנ״ה]
סימן ד׳ – שירותי מידע ושירותי בידור
הגדרות [תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ה, תשנ״ה־3]
בסימן זה –
”חיוב מיוחד“ – התמורה שגובה ספק שירות ממקבל שירותיו בעד שירות, בין בסכום כולל ובין בסכום המחושב לפי משך זמן מתן השירות;
”הכללים“ – (נמחקה);
”המנהל“ – (נמחקה);
”מספר שירות“ – מספר שמקצה החברה המאפשר גישה בחיוג ישיר לשירות מידע או לשירות בידור;
”מערכת“ – מכלול של ציוד קצה ראשי ומשני מאושר מסוג המשמש למתן שירותי מידע או שירותי בידור;
”סוג שירות“ – שירות בידור או שירות מידע;
”ספק שירות“ – מי שקיבל רשיון מיוחד למתן שירות מידע או שירות בידור;
”ספק שירות משני“ – ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד למתן שירות ללקוחותיו באמצעות ספק שירות ראשי;
”ספק שירות עצמאי“ – ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד למתן שירותיו במישרין למקבלי שירות ללא תיווכו של ספק שירות אחר;
”ספק שירות ראשי“ – ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד למתן שירותיו הן לספק שירות משני, והן במישרין למקבלי שירות ללא תיווכו של ספק שירות אחר;
”שירות בידור“ – שירות שנותן ספק שירות למתקשר באמצעות קו טלפון, כאשר עיקר תכליתו של השירות הוא גרימת הנאה או שעשוע למתקשר, וכאשר נוסף לחיוב הרגיל לפי תקנות התשלומים (להלן – חיוב רגיל) מחויב המנוי בעדו גם בחיוב מיוחד;
”שירות בידור קולי“ – שירות בידור המשמיע למתקשר מסר קולי, לרבות מסר מוקלט;
”שירות מידע“ – שירות שנותן ספק שירות למתקשר באמצעות קו טלפון, כאשר עיקר תכליתו של השירות הוא מתן תשובה לשאלה של המתקשר בין שנשאלה במפורש ובין מכללא, וכאשר בנוסף לחיוב הרגיל מחוייב המנוי בעדו גם בחיוב מיוחד;
”שירות מידע קולי“ – שירות מידע המאפשר קבלת מידע קולי, לרבות מסר מוקלט;
”תקנות התשלומים“ – (נמחקה).
הקצאת מספרי שירות וחיבור לקווים [תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ה]
(א)
החברה רשאית להקצות, באישור השר, מספרי שירות לספקי שירות בלבד; אולם, רשאית החברה להקצות מספר שירות לבעל רשיון מיוחד שאינו ספק שירות אשר הותר לו ברשיון להשתמש במספר שירות.
(ב)
החברה תאפשר לספק שירות לתת את שירותיו לציבור באמצעות מספרי השירות וקווים שתעמיד החברה לרשותו למטרה זו בכפוף לתנאי הרשיון המיוחד שקיבל ספק השירות, ובלבד שקידומת החיוג של מספרי השירות לשירותי המידע תהיה שונה מקידומת החיוג של מספרי השירות לשירותי הבידור.
גישה לשירות מידע ושירות בידור [תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ה]
(א)
החברה תאפשר גישה לשירותי מידע מכל קו מנוי טלפון המחובר למרכזת הפועלת לפי מניה מקומית, למעט מטלפון נייד בשיטה התאית או מטצ״ג; אולם מנוי שביקש לחסום את הגישה לשירותי מידע כאמור בתקנת משנה (ב) לפני תחילתן של תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה) (תיקון), התשנ״ה–1994 (להלן – התקנות המתקנות), תאשר לו החברה גישה לשירותי מידע רק לאחר שדרש זאת מהחברה.
(ב)
החברה תחסום את הגישה לשירותי מידע לכל מנוי שדרש זאת, תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה; מנוי שדרש כאמור לא יחוייב בתשלום כלשהו בעד החסימה בעקבות בקשתו הראשונה.
(ג)
החברה תחסום תוך 60 ימים מיום תחילתן של התקנות המתקנות, את הגישה לשירותי בידור מכל קו טלפון, למעט מקו טלפון כאמור בתקנת משנה (א), של מנוי שביקש, בכתב, שהחברה תחבר אותו לשירותי בידור; ביקש המנוי כאמור, תחבר החברה את קו הטלפון שלו לשירותי הבידור תוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה, והמנוי לא יחויב בתשלום כלשהו בעד החיבור בעקבות בקשתו הראשונה.
(ג1)
חיברה החברה קו טלפון של מנוי לשירותי בידור, לפי בקשתו כאמור בתקנת משנה (ג), היא תחסום לפי דרישת המנוי את הגישה שלו לשירותי בידור, תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה.
(ד)
חסמה החברה את הגישה לשירותי מידע כאמור בתקנת משנה (ב), לא תחבר החברה את המנוי מחדש לשירותי מידע אלא על פי בקשתו.
חיוב בעד שירות מידע או שירותי בידור [תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ה]
(א)
החברה רשאית, לבקשתו של ספק שירות, לגבות מאת המנוי את התשלום בעד שירותי מידע ושירותי בידור שקיבל, כולם או חלקם.
(ב)
ביקש ספק שירות מהחברה לגבות עבורו תשלומים כאמור בתקנת משנה (א), יודיע לחברה את גובה סכום החיוב המיוחד בעד כל שירות מידע או שירות בידור שהוא נותן.
(ג)
בשירות מידע קולי או בשירות בידור קולי, המניה לצורך החיוב המיוחד תתחיל לפעול עשרים שניות לאחר תחילת ההתקשרות, לאחר השמעת המסר המוקלט והאות המיוחד הנדרשים לפי תקנה 44ה.
(ד)
היה החיוב המיוחד מחושב לפי משך זמן, תחדל מנייתו מפעולתה עם ניתוק הקשר בידי המנוי, אף אם ניתן היה להמשיך את קבלת שירות המידע או שירות הבידור.
מסר מוקלט למתקשר [תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ה]
(א)
בכל קו שבו ניתן שירות מידע קולי או שירות בידור קולי יושמע למתקשר, בתחילת ההתקשרות, מסר מוקלט, בשפה שבה ניתן השירות, בדיבור רהוט ומובן, בקצב סביר וללא שיבושי הקלטה, פרטים אלה:
(1)
מהות השירות שניתן לקבל בהתקשרות זו וקהל היעד של השירות;
(2)
סכום החיוב המיוחד בעד השירות לפי סכומו הכולל או לפי סכום לדקת התקשרות, לפי הענין;
(3)
משך הזמן המרבי שניתן לקבל את השירות תוך אותה התקשרות, אם משך הזמן שניתן לקבל את השירות כאמור מוגבל;
(4)
האפשרות להתנתק מהשירות, ללא חיוב, לפני השמעת האות כאמור בתקנת משנה (ב).
(ב)
עם סיום השמעת המסר המוקלט כאמור בתקנת משנה (א), תינתן למנוי שהות של 5 שניות שבסופה יושמע אות מיוחד לתחילתה של קבלת השירות; ניתק המנוי את הקשר לפני השמעת האות המיוחד כאמור, לא יחוייב המנוי בחיוב מיוחד, והוא יחוייב בעד ההתקשרות בלבד, לפי תקנות התשלומים.
(ג)
השר או מי שהוא מינהו לכך רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לפטור ספק שירות מהחובה להשמיע מסר מוקלט כאמור בתקנת משנה (ב).
הודעת חיוב למנוי [תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ה]
(א)
החברה רשאית לשלוח הודעת חיוב למנוי בעד שירותי מידע ושירותי בידור שקיבל מספק השירות (להלן – הודעת חיוב), אם ביקש זאת ספק השירות כאמור בתקנה 44ד(א), כחלק מהחשבון שהחברה שולחת למנוי לפי הכללים ובלבד שהחיוב בעד השירותים האמורים יוצג בהודעת החיוב בנפרד מהחיוב בעד השירותים של החברה, בתוספת שם כל שירות כפי שנמסר לחברה בידי ספק השירות.
(ב)
החברה תספק למנוי, לפי דרישתו, תוך שבעה ימי עבודה וללא תשלום, פירוט של החיוב בעד כל שירותי המידע ושירותי הבידור שקיבל מספקי שירות לפי אלה:
(1)
שם השירות כאמור בתקנת משנה (א) או מספר השירות שהוקצה לו;
(2)
תאריך ושעה של קבלת השירות;
(3)
יחידת זמן החיוב – בחיוב לפי משך זמן – ומספר יחידות החיוב המיוחד שנמנו או הסכום הכולל של החיוב המיוחד;
(4)
סכום החיוב לאותו שירות.
(ג)
החברה תספק למנוי, לפי דרישתו וללא תשלום, הודעת חיוב נפרדת, לגבי שירות מידע או שירות בידור שקיבל, מהחשבון שהחברה שולחת למנוי לפי הכללים בעד שירותיה, ובלבד שדרישת המנוי התקבלה בחברה לאחר משלוח החשבון כאמור.
(ד)
החברה תחזיר למנוי, לפי דרישתו ותוך ארבעה עשר ימי עבודה מיום קבלת הדרישה, את הסכום שגבתה דרך הוראת הקבע שלו, בעד חיוב מיוחד או כל חלק ממנו, ובלבד שהדרישה התקבלה בידי החברה תוך שלושים ימים מיום משלוח הודעת החיוב למנוי.
(ה)
החברה תשלח לכל מנוי, יחד עם חשבון הטלפון הראשון שתשלח למנוייה לאחר תחילתן של תקנות אלה, הודעה מיוחדת אודות שירותי המידע ושירותי הבידור (להלן – הודעה מיוחדת) ובה יובאו לתשומת לבו של המנוי פרטים אלה:
(1)
המנוי רשאי לדרוש פירוט של כל חיוב בעד שירות מידע או שירות בידור ורשאי הוא לדרוש הודעת חיוב נפרדת מחשבון הטלפון שלו;
(2)
אי תשלום הודעת חיוב אינו גורר ניתוק של קו הטלפון;
(3)
המנוי רשאי לבקש מן החברה חסימת הגישה לשירותי מידע;
(3א)
המנוי רשאי לבקש מן החברה לחבר אותו לשירותי בידור;
(4)
המנוי רשאי לבקש בכתב כי החברה לא תגבה את החיוב המיוחד דרך הוראת הקבע שלו.
(ו)
החברה תשלח לכל מנוי הודעות מיוחדות נוספות להודעה המיוחדת שנשלחה למנוי בהתאם לתקנת משנה (ה), במועדים אלה:
(1)
יחד עם חשבון הטלפון השלישי שיקבל המנוי לאחר קבלת ההודעה המיוחדת הראשונה ששלחה לו החברה;
(2)
אחת לכל שנה החל בתום שנה ממועד משלוח ההודעה המיוחדת ששלחה החברה למנוי לפי תקנת משנה (ה).
(ז)
דרש מנוי מהחברה משלוח הודעת חיוב נפרדת כאמור בתקנת משנה (ג), תכלול ההודעה התראה למנוי כאמור בתקנה 44ז(ב); דרש מנוי כי החברה תחזיר לו סכום שנגבה דרך הוראת קבע כאמור בתקנת משנה (ד), תשלח החברה את ההתראה למנוי תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת הדרישה.
אי־
(א)
החברה אינה רשאית לנתק טלפון של מנוי שלא פרע הודעת חיוב.
(ב)
לבקשת ספק שירות, תחסום החברה גישת מנוי לשירותי מידע או לשירותי בידור אם לא פרע הודעת חיוב ובלבד שהחברה שלחה למנוי התראה אודות כוונתה לחסום גישה ששה עשר ימי עבודה מתאריך משלוח ההתראה; בהתראה ייאמר שלמנוי זכות לערור על כוונת החברה כאמור, תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך משלוחה.
(ג)
המנוי רשאי לערור בכתב בפני השר על כוונת החברה לחסום את הגישה לשירותי מידע או לשירותי בידור כאמור בתקנת משנה (ב) תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך משלוח הודעת החברה על כוונתה האמורה; המנוי יעביר העתק מהערר לספק השירות.
(ד)
השר או מי שמינה לכך יודיע לחברה בדבר הגשת ערר כאמור בתקנת משנה (ג); קיבלה החברה הודעה כאמור, לא תחסום החברה את גישת המנוי לשירותי מידע או לשירותי בידור עד להחלטת השר בערר.
(ה)
השר יחליט בערר תוך ארבעה עשר ימי עבודה מיום הגשתו, וספק השירות יודיע לחברה את החלטתו של השר; החברה תנהג לפי החלטת השר בערר.
(ו)
חסמה החברה גישת מנוי לשירותי מידע או לשירותי בידור כאמור בתקנת משנה (ב), רשאית החברה לחבר את המנוי מחדש לשירותי מידע או לשירותי בידור אם הוכיח לה המנוי כי פרע את כל חובותיו בעד קבלת שירותי מידע או שירותי בידור מספקי השירות שלבקשתם חסמה החברה את גישת המנוי לשירותי מידע או לשירותי בידור.
מוקד שירות [תיקון: תשנ״ב־2]
ספק שירות ראשי או עצמאי יעמיד לרשות הציבור מוקד שירות שאליו ניתן יהיה להתקשר ולקבל מידע והסברים על שירותיו הוא ועל שירותי ספקי השירות המשניים הנותנים שירות באמצעותו, וכן למסור תלונות על שירותים; מוקד שירות כאמור יהיה מאוייש בכל שעות מתן השירות.
סיווג שירותים [תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ה]
(א)
ספק שירות, בבקשתו לקבלת רשיון, יודיע למנהל את סוג השירות שברצונו לספק לציבור; המנהל יבדוק את הבקשה בדבר סיווג השירות ויחליט בדבר התאמת השירות לסיווג המבוקש, לרבות אם יש לפצלו לשני סוגים, ויודיע על החלטתו לספק השירות ולחברה.
(ב)
המנהל רשאי לסווג מחדש שירות שסווג לפי תקנת משנה (א), ולהורות לחברה להקצות לבעל הרשיון מספר שירות חדש באזור החיוג המתאים.
(ג)
ספק שירות רשאי לערור בכתב בפני השר על החלטת המנהל כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך קבלת ההחלטה בידי ספק השירות; הוראות תקנת משנה 44ז(ה) יחולו על ערר לפי תקנה זו.
מילוי חובות [תיקון: תשנ״ב־2]
ספק שירות יראו כממלא אחר הוראות סימן זה, אם ספק שירות אחר מילא אותן במקומו.
[תיקון: תשנ״ה־3]
סימן ה׳ – שירותי מידע הידודי ושירותי בידור הידודי
הגדרות [תיקון: תשנ״ה־3]
בסימן זה –
”חיוב מיוחד“ – התמורה שגובה ספק שירות ממקבל שירותיו בעד שירות, בין בסכום כולל ובין בסכום המחושב לפי משך זמן מתן השירות;
”מספר שירות“ – מספר שמקצה החברה המאפשר גישה בחיוג ישיר לשירות מידע הידודי או לשירות בידור הידודי;
”סוג שירות“ – שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי;
”ספק שירות“ – מי שקיבל רשיון מיוחד למתן שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי;
”ספק שירות משני“ – ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד למתן שירות ללקוחותיו באמצעות ספק שירות ראשי;
”ספק שירות ראשי“ – ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד למתן שירותיו, הן לספק שירות משני והן במישרין למקבלי שירות ללא תיווכו של ספק שירות אחר;
”שירות בידור הידודי“ – שירות שנותן ספק שירות למתקשר באמצעות קו טלפון, כאשר עיקר תכליתו של השירות הוא מסירת מידע – משעשע וגורם הנאה – למתקשר, באופן הידודי (אינטראקטיבי) באמצעות מחשב, וכאשר נוסף לחיוב הרגיל לפי תקנות התשלומים (להלן – חיוב רגיל), מחוייב המנוי בעדו גם בחיוב מיוחד;
”שירות מידע הידודי“ – שירות שנותן ספק שירות למתקשר באמצעות קו טלפון, כאשר עיקר תכליתו של השירות הוא מסירת מידע למתקשר באופן הידודי (אינטראקטיבי) באמצעות מחשב, ושאינו שירות בידור הידודי, וכאשר בנוסף לחיוב רגיל מחוייב המנוי בעדו גם בחיוב מיוחד.
הקצאת מספרי שירות וחיבור לקווים [תיקון: תשנ״ה־3]
(א)
החברה רשאית להקצות, באישור השר, מספרי שירות לספקי שירות בלבד.
(ב)
החברה תאפשר לספק שירות לתת את שירותיו לציבור באמצעות מספרי השירות וקווים שתעמיד החברה לרשותו למטרה זו בכפוף לתנאי הרשיון המיוחד שקיבל ספק השירות, ובלבד שקידומת החיוג של מספרי השירות לשירותי המידע ההידודי תהיה שונה מקידומת החיוג של מספרי השירות לשירותי הבידור ההידודי.
גישה לשירותי מידע הידודי ולשירותי בידור הידודי [תיקון: תשנ״ה־3]
(א)
החברה תאפשר גישה לשירותי מידע הידודי מכל קו מנוי טלפון המחובר למרכזת הפועלת לפי מניה מקומית, למעט מטלפון נייד בשיטה התאית או מטצ״ג.
(ב)
החברה תחסום את הגישה לשירותי מידע הידודי לכל מנוי שדרש זאת, תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה; מנוי שדרש כאמור לא יחוייב בתשלום כלשהו בעד החסימה בעקבות בקשתו הראשונה.
(ג)
חסמה החברה את הגישה לשירותי מידע הידודי כאמור בתקנת משנה (ב), לא תחבר החברה את המנוי מחדש לשירותי מידע הידודי אלא על פי בקשתו.
(ד)
החברה תחסום, עד יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996), את הגישה לשירותי בידור הידודי מכל קו טלפון, למעט מקו טלפון כאמור בתקנת משנה (א) של מנוי שביקש, בכתב, שהחברה תחבר אותו לשירותי בידור הידודי; ביקש המנוי כאמור, תחבר החברה את קו הטלפון שלו לשירותי הבידור ההידודי תוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה, והמנוי לא יחוייב בתשלום כלשהו בעד החיבור בעקבות בקשתו הראשונה.
(ה)
חיברה החברה קו טלפון של מנוי לשירותי בידור הידודי לפי בקשתו כאמור בתקנת משנה (ד), היא תחסום לפי דרישת המנוי את הגישה שלו לשירותי בידור הידודי, תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה; המנוי יחוייב בעד חסימה כאמור בתשלום לפי תקנות התשלומים.
חיוב בעד התקשרות [תיקון: תשנ״ה־3]
(א)
מנוי המעונין בקבלת שירות מידע הידודי ושירות בידור הידודי יחייג את מספר השירות שיפורסם בידי החברה.
(ב)
המנוי יחוייב בגין התקשרות כאמור בתקנת משנה (א) בתשלום המחושב לפי יחידות מניה למשך זמן של השיחה כפי שנקבע בתקנות התשלומים, וזה בנוסף לחיוב המיוחד.
חיוב בעד שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי [תיקון: תשנ״ה־3]
(א)
החברה רשאית, לבקשתו של ספק שירות, לגבות מאת המנוי את התשלום בעד שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי שקיבל, כולם או חלקם.
(ב)
ביקש ספק השירות מהחברה לגבות עבורו תשלומים כאמור בתקנת משנה (א), יודיע לחברה את גובה סכום החיוב המיוחד בעד כל שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי שהוא נותן.
(ג)
היה החיוב המיוחד מחושב לפי משך זמן, תחדל מנייתו מפעולתה עם יציאתו של המנוי מהשירות או עם ניתוק הקשר בידי המנוי, אף אם ניתן היה להמשיך את קבלת שירות המידע ההידודי.
הודעת חיוב [תיקון: תשנ״ה־3]
(א)
החברה רשאית לשלוח הודעת חיוב למנוי בעד שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי שקיבל מספק השירות, אם ביקש זאת ספק השירות כאמור בתקנה 44טו, כחלק מהחשבון שהחברה שולחת למנוי לפי הכללים, ובלבד שהחיוב בעד השירותים האמורים, יוצג בהודעת החיוב בנפרד מהחיוב בעד השירותים של החברה, בתוספת שם כל שירות כפי שנמסר לחברה בידי ספק השירות.
(ב)
החברה תספק למנוי, לפי דרישתו, פירוט של החיוב בעד כל שירות מידע הידודי ושירות בידור הידודי שקיבל מספקי שירות כלהלן:
(1)
שם השירות כאמור בתקנת משנה (א) או מספר השירות שהוקצה לו;
(2)
תאריך ושעה של קבלת השירות;
(3)
יחידת זמן החיוב – בחיוב לפי משך זמן ומספר יחידות החיוב המיוחד שנמנו;
(4)
סכום החיוב לאותו שירות.
(ג)
החברה תספק למנוי, לפי דרישתו וללא תשלום, הודעת חיוב נפרדת, לגבי שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי שקיבל, מהחשבון שהחברה שולחת למנוי לפי הכללים בעד שירותיה ובלבד שדרישת המנוי התקבלה בחברה לאחר משלוח החשבון כאמור.
(ד)
החברה תחזיר למנוי, לפי דרישתו ותוך ארבעה עשר ימי עבודה מיום קבלת הדרישה, את הסכום שגבתה דרך הוראת הקבע שלו, בעד חיוב מיוחד או כל חלק ממנו, ובלבד שהדרישה התקבלה בידי החברה תוך שלושים ימים מיום משלוח הודעת החיוב למנוי.
(ה)
החברה תשלח לכל מנוי, יחד עם חשבון הטלפון הראשון שתשלח למנוייה לאחר תחילתן של תקנות אלה, הודעה מיוחדת אודות שירותי המידע ההידודי ושירותי הבידור ההידודי ובה יובאו לתשומת לבו של המנוי פרטים אלה:
(1)
המנוי רשאי לדרוש פירוט של כל חיוב בעד שירות מידע הידודי או שירותי בידור הידודי ורשאי הוא לדרוש הודעת חיוב נפרדת מחשבון הטלפון שלו;
(2)
אי תשלום הודעת חיוב אינו גורר ניתוק של קו הטלפון;
(3)
המנוי רשאי לבקש מן החברה חסימת הגישה לשירותי המידע ההידודי;
(4)
המנוי רשאי לבקש מן החברה לחבר אותו לשירותי הבידור ההידודי;
(5)
שולם סכום החיוב דרך הוראת קבע, רשאי המנוי לדרוש מהחברה החזר כאמור בתקנת משנה (ד).
(ו)
החברה תשלח לכל מנוי הודעות מיוחדות נוספות על ההודעה המיוחדת בהתאם לתקנת משנה (ה), במועדים אלה:
(1)
בתום ששה חודשים ממועד משלוח ההודעה המיוחדת הראשונה ששלחה לו החברה;
(2)
אחת לכל שנה, החל בתום שנה ממועד משלוח ההודעה המיוחדת ששלחה החברה למנוי, לפי תקנת משנה (ה).
(ז)
דרש מנוי מהחברה משלוח הודעת חיוב נפרדת כאמור בתקנת משנה (ג), תכלול ההודעה התראה למנוי כאמור בתקנת משנה 44יז(ב); דרש מנוי כי החברה תחזיר לו סכום שנגבה דרך הוראת קבע, כאמור בתקנת משנה (ד), תשלח החברה את ההתראה למנוי תוך שבעה ימי עבודה, מיום קבלת הדרישה.
אי פרעון הודעת חיוב [תיקון: תשנ״ה־3]
(א)
החברה אינה רשאית לנתק טלפון של מנוי שלא פרע הודעת חיוב.
(ב)
לבקשת ספק שירות, תחסום החברה גישת מנוי לשירותי מידע הידודי או לשירותי בידור הידודי, אם לא פרע הודעת חיוב ובלבד שהחברה שלחה למנויה התראה אודות כוונתה לחסום גישה, ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך משלוח ההתראה; בהתראה ייאמר, שלמנוי זכות לערור על כוונת החברה כאמור, תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך קבלת ההתראה בידי המנוי.
(ג)
המנוי רשאי לערור בכתב בפני השר על כוונת החברה לחסום את הגישה לשירותי מידע הידודי או לשירותי בידור הידודי, כאמור בתקנת משנה (ב), תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך קבלת ההתראה בידי המנוי; המנוי יעביר העתק מהערר לספק השירות.
(ד)
השר, או מי שמינה לכך, יודיע לחברה על הגשת ערר, כאמור בתקנת משנה (ג); קיבלה החברה הודעה כאמור, לא תחסום החברה את גישת המנוי לשירותי מידע הידודי או לשירות בידור הידודי עד להחלטת השר בערר.
(ה)
השר יחליט בערר, תוך ארבעה עשר ימי עבודה מיום הגשתו, וספק השירות יודיע לחברה את החלטתו של השר; החברה תנהג לפי החלטת השר בערר.
(ו)
חסמה החברה גישת מנוי לשירותי מידע הידודי או לשירותי בידור הידודי, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאית החברה לחבר את המנוי מחדש לשירותי מידע הידודי או לשירותי בידור הידודי אם הוכיח לה המנוי כי פרע את כל חובותיו בעד קבלת שירותי מידע הידודי או שירותי בידור הידודי מספקי השירות שלבקשתם חסמה החברה את גישת המנוי לשירותים האמורים.
מוקד השירות [תיקון: תשנ״ה־3]
(א)
ספק שירות ראשי יעמיד לרשות הציבור מוקד שירות, שאליו ניתן יהיה להתקשר ולקבל מידע והסברים על שירותיו הוא ועל שירותי ספקי השירות המשניים הנותנים שירות באמצעותו, וכן למסור תלונות על שירותים; מוקד שירות כאמור יהיה מאוייש לפחות בימים א׳–ה׳ בין השעות 09.00–22.00 ובימי ו׳ ובערבי חגים בין השעות 09.00–13.00, ובכל שעה אחרת יופעל במוקד מענה אוטומטי מוקלט.
(ב)
ספק שירות ראשי יפרסם את דרכי ההתקשרות למוקד שירות כאמור בתקנת משנה (א), הן בפרסומיו אודות השירות והן על מסך המחשב, לעתים מזומנות, בעת ההתקשרות של מנוי לשירותיו וכן בכל עת שיחול שינוי בדרכי ההתקשרות.
סיווג שירותים [תיקון: תשנ״ה־3]
(א)
ספק שירות, בבקשתו לקבלת רשיון, יודיע למנהל את סוג השירות שברצונו לספק לציבור; המנהל יבדוק את הבקשה בדבר סיווג השירות ויחליט בדבר התאמת השירות לסיווג המבוקש, לרבות אם יש לפצלו לשני סוגים, ויודיע על החלטתו לספק השירות ולחברה.
(ב)
על אף האמור בהגדרת ”שירות בידור הידודי“ ו”שירות מידע הידודי“ בתקנה 44יא, רשאי המנהל לאשר את בקשתו של ספק שירות לראות את שירותיו כשירות מידע הידודי אם שוכנע כי נתקיימו בשירות כל אלה:
(1)
קבלת השירות מספק השירות מחייבת את המנוי להתקשר עם ספק השירות בהסכם בכתב (להלן – הסכם השירות);
(2)
הסכם השירות מאפשר למנוי לחסום, לפי בחירתו, סוגי שירות מסויימים בכל עת, בדרכים ובאופן שייקבעו מראש בין ספק השירות למנוי.
(ג)
המנהל רשאי, אם ראה לנכון, לסווג מחדש שירות שסווג לפי תקנת משנה (א), ולהורות לחברה להקצות לבעל הרשיון מספר שירות חדש באזור החיוג המתאים.
(ד)
ספק שירות רשאי לערור בכתב בפני השר על החלטת המנהל כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך קבלת ההחלטה בידי ספק השירות; הוראות תקנת משנה 44יז(ה) יחולו על ערר לפי תקנה זו.
התקשרות לשירותי מידע ולשירותי בידור הידודי [תיקון: תשנ״ה־3]
היענותה של החברה למתן שירותי מידע הידודי או שירותי בידור הידודי כפופה, בנוסף על האמור בתקנות אלה, לקיומו של הסכם שירות בין המנוי לבין ספק השירות, אם דרש זאת ספק השירות.
מילוי חובות [תיקון: תשנ״ה־3]
ספק שירות יראו כממלא אחר הוראות סימן זה, אם ספק שירות אחר מילא אותו במקומו.
פרק ו׳: שונות
תשלומים בעד שירות בזק [תיקון: תשנ״ד]
שירות בזק שנותנת החברה לפי תקנות אלה, ישלם המנוי בעדו לחברה תשלום בשיעור שנקבע לפי סעיף 15 לחוק; לא נקבע שיעור כאמור, ישלם המנוי לחברה תשלום סביר, שקבעה לפי סעיף 17 לחוק ובהתאם לאמור ברשיון הכללי שניתן לה.
תחולת תקנות
על ניתוק או הפסקה של שירות בזק לפי תקנות אלה יחולו הוראות תקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985.
דחיית מועד
חובה שהוטלה על החברה בתקנות אלה ושנקבע מועד לקיומה, רשאי השר לדחותו, אם היה קיום החובה באותו מועד בלתי אפשרי בשל נסיבות שלא בשליטת החברה.
העדר קשר חוזי בין צרכן של בעל רשיון לחברה [תיקון: תשנ״ד]
מקבל אדם שירות בזק מבעל רשיון מיוחד הנותן את השירות באמצעות רשת החברה, אין בקבלת השירות כאמור כדי יצירת יחסים חוזיים בין האדם האמור ובין החברה.
[תיקון: תשנ״ד]
(בוטלה).
תחילה ותוקף [תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ו־2, תשמ״ז, תשמ״ז־2]
(א)
(ב)
תחילתן של תקנות 31 ו־33 ביום ט״ז בתשרי התשמ״ו (1 באוקטובר 1985) ותחילתה של תקנה 7(ב) ביום י״ז בחשון התשמ״ו (1 בנובמבר 1985).
(ג)
(נמחקה).
תוספת ראשונה
(תקנה 12(א))
כאשר זרם התנועה של השיחות בשעות העומס בקו או בקווי המנוי – לאחר מדידה הנערכת על פי העקרונות המותווים בהמלצות של הועדה המייעצת הבין־לאומית לטלגרף וטלפון (CCITT) שליד איגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) כפי שהן בתוקף מזמן לזמן, מצביע על עומס בארלנגים של –
הערה: ההמלצות של הועדה המייעצת הבין־לאומית לטלגרף וטלפון (CCITT) מופיעות בספר הכחול – כרך VI, חלק VI, עמ׳ 119–133, הוצאת ג׳נבה.
תוספת שניה
(תקנות 25 ו־31)
סדרי עדיפות
[תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח]
קבוצת עדיפות א'
| דרגת עדיפות | המבקש | האישור הנדרש | הערות |
|---|---|---|---|
| 1. | שר | ||
| 2. | חבר כנסת | ||
| 3. | כוחות הבטחון (לרבות בדירות קציני קבע) | על פי מפתח שיסוכם, באישור השר, בין החברה לבין מערכת הבטחון | |
| 4. | משרדי הממשלה | על פי מפתח שיסוכם, באישור השר, בין החברה לבין כל משרד | |
| 5. | בית חולים | משרד הבריאות | |
| 6. | תחנת כיבוי אש | רשות כבאות ”רשות הכבאות“ לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 הוחלפה בידי ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012. | |
| 7. | מגן דוד אדום ושירותי חירום אחרים | ראש מגן דוד אדום | |
| 8. | מרפאה ציבורית | משרד הבריאות | |
| 9. | משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר (לרבות בדירות קצינים) | על פי מפתח שיסוכם, באישור השר, בין משרד המשטרה לבין החברה | |
| 10. |
מפעל תעשייתי:
א. בכל מפעל – קו־מנוי אחד לפחות
ב. בכל מפעל המעסיק מעל 20 עובדים – 2 קוי מנוי לפחות
ג. בכל מפעל המעסיק מעל 100 עובדים או המייצא בהיקף של סכום בשקלים השווה בערכו ל־100,000 דולר ויותר בשנה – 5 קווי מנוי לפחות
| פקיד השומה או רו״ח בדבר מספר עובדי המבקש ובדבר היותו של המפעל ”מפעל תעשייתי“ גם משרד התעשיה והמסחר על היקף הייצוא השנתי | כמשמעו בחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969 |
| 10א. |
מפעל חקלאי מאושר:
א. בכל מפעל – קו מנוי אחד לפחות
ב. בכל מפעל המייצא בהיקף של סכום בשקלים חדשים השווה בערכו ל־100,000 דולר של ארה״ב ויותר בשנה – 2 קווי מנוי לפחות
| אישור מינהל השקעות בחקלאות על היותו מפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980 | |
| 11. |
א. הנהלת בנק וחברת ביטוח, לרבות הנהלות מחוזיות – 5 קווי מנוי לפחות
ב. סניפי בנקים – קו מנוי אחד לפחות
| לבנק – בנק ישראל; לחברת ביטוח – המפקח על הביטוח במשרד האוצר | במשרדיהם |
| 12. | נציגות דיפלומטית או קונסולרית | משרד החוץ | במשרדה ובדירות עובדיה |
| 13. | בית עסק המעסיק למעלה מ־20 עובדים – קו מנוי אחד לפחות | פקיד השומה או רואה חשבון על מספר העובדים של המבקש |
[תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב]
קבוצת עדיפות ב'
| דרגת עדיפות | המבקש | האישור הנדרש | הערות |
|---|---|---|---|
| 1. | (בוטל) | ||
| 2. |
רשות מקומית:
א. 5 קווי מנוי לעיריה;
ב. 3 קווי מנוי לכל רשות מקומית אחרת
| ראש הרשות המקומית | במשרדיה |
| 3. | קו מנוי – טלקס | ||
| 4. | קו נל״ן להעברת נתונים | ||
| 5. | שירותי חשמל או מים בהיקף ארצי או אזורי | לשירותי חשמל – משרד האנרגיה והתשתית; לשירותי מים – משרד החקלאות | |
| 6. | (בוטל) | ||
| 7. | עיוור או נכה שדרגת נכותו הרפואית עולה על 80%, לרבות הורים המקבלים גימלה מהמוסד לביטוח לאומי בשל ילד שדרגת נכותו כאמור | לעיוור – תעודת רופא ולנכה אחר – רשות מוסמכת המטפלת בנכה לפי סוגו | להורים – בדירתם; לעיוור או לנכה אחר – בדירה או בבית עסק, לפי בחירת המבקש. |
| 8. | (נמחק) | ||
| 9. | רופא שהוא מנהל בית חולים ומנהל מחלקה בבית חולים | למנהל בית חולים – משרד הבריאות; למנהל מחלקה – בית החולים | בדירתם |
| 10. | משפחות שבויים, נעדרים וכן הורים שכולים ואלמנות חללי צה״ל ושל נספי פעולות איבה | אגף השיקום של משרד הבטחון | בדירתם |
| 11. | מוסד קשישים | משרד העבודה והרווחה | מוסד המשמש מקום מגורים לנשים מעל גיל 60 ולגברים מעל גיל 65 |
| 12. | חברת תעופה וחברת אניות | אישור משרד התחבורה | |
| 13. | עתון יומי: 5 קווי מנוי לפחות | במערכת | |
| 14. | בית משפט | משרד המשפטים כמשמעותו בסעיף 1 לחוק־יסוד: השפיטה | |
| 15. | בית מלון: 2 קווי מנוי לפחות | משרד התיירות | |
| 16. | בית מרקחת | משרד הבריאות | |
| 17. | בית עסק המעסיק מעל 8 עובדים ועד 20 עובדים | פקיד שומה או רואה חשבון בדבר מספר העובדים של המבקש | |
| 18. | חולה – | ||
|
א. נכה בדרגת נכות רפואית מעל 30% ועד 79%, לרבות הורים המקבלים גימלה מהמוסד לביטוח לאומי בשל ילד שדרגת נכותו כאמור
| רשות מוסמכת המטפלת בנכה לפי סוגו | להורים – בדירה; לנכה – בדירה ובבית עסק | |
|
ב. חולה לב
| אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלה | בדירה ובבית עסק | |
|
ג. מושתל כליה או מטופל דיאליזה
| אישור מבית חולים מוסמך כי המבקש מטופל בקביעות בדיאליזה | בדירה ובבית עסק | |
|
ד. קצרת
| אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלה | בדירה ובבית עסק | |
|
ה. המופיליה
| אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלה | בדירה ובבית עסק | |
|
ו. סרטן
| אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלה | בדירה ובבית העסק | |
|
ז. סי.אף.
| אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלה | בדירה ובבית עסק | |
|
ח. סוכרת נעורים
| אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלה | בדירה ובבית עסק |
[תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ב]
קבוצת עדיפות ג'
| דרגת עדיפות | המבקש | האישור הנדרש | הערות |
|---|---|---|---|
| 1. | רשות סטטוטורית וחברה ממשלתית – 3 קווי מנוי לפחות | לחברה – תעודת רישום מרשם החברות | במשרדיהן |
| 2. | רופא, פסיכיאטר, רופא שיניים | משרד הבריאות | בדירה ובמרפאה |
| 3. | קשיש מעל גיל 70 | תעודת זהות | בדירה |
| 4. | מוסד ציבורי ארצי, גוף ציבורי או תנועה ציבורית | ראש המוסד או הגוף או התנועה | שפעילותם בהיקף ארצי או בין־לאומי; במשרדיהם |
| 5. | מערכת הבטחון, משרדי ממשלה, משטרת ישראל, מפעל תעשיה, הנהלת בנק, סניף בנק וחברת ביטוח, רשות מקומית, עתון יומי ובית מלון | כנדרש בעדיפויות קודמות | בנוסף על העדיפויות הקודמות |
| 6. | רופא וטרינר | משרד הבריאות | בדירה ובמרפאה |
| 7. | (בוטל) | ||
| 8. | חברת תובלה יבשתית | משרד התחבורה | במשרדיה |
| 9. | תחנת מוניות | משרד התחבורה | במשרדיה |
| 10. | בית תיאטרון ובית קולנוע | רשיון עסק מרשות מקומית | |
| 11. | גן ילדים, בית ספר יסודי ותיכוני, ישיבה ומוסד להשכלה גבוהה | משרד החינוך והתרבות, ולגן – או הרשות המקומית, ולישיבה – או המשרד לענייני דתות | |
| 12. | מפלגות – מרכז ראשי | משרד הפנים בדבר רישום כעמותה | |
| 13. | מבנה המיועד לשמש דרך קבע להתכנסות של 300 אנשים לפחות | רשיון עסק מרשות מקומית המאשר מספר האנשים | במבנה |
| 14. | אתר בניה | רשיון בניה מאת ועדה מקומית לתכנון ובניה | המיועד להכיל משרדים או למעלה מ־4 דירות מגורים |
[תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב]
קבוצת עדיפות ד'
| דרגת עדיפות | המבקש | האישור הנדרש | הערות |
|---|---|---|---|
| 1. | עתון לא יומי | הממונה על המחוז | במערכת |
| 2. | בית עסק המעסיק פחות מ־8 עובדים | פקיד השומה או רואה חשבון בדבר מספר העובדים | |
| 3. | עורך דין, רואה חשבון, מהנדס ואדריכל | תעודת הסמכה | במשרדיהם |
| 4. | מועצה דתית | מאת ראש המועצה | במשרדיה |
| 5. | קבלן | היתר בניה כאמור בתקנה 35א | |
| 6. | חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות | מזכ״ל ההסתדרות | בדירתו |
| 7. | אחות ראשית של בית חולים | מנהל בית החולים | בדירתה |
| 8. | עתונאי | לשכת העתונות הממשלתית או האיגוד הארצי של עתונאי ישראל | בדירתו |
| 9. | נהג אמבולנס | מגן דוד אדום או מוסד רפואי | בדירתו |
| 10. | רוקח | משרד הבריאות | בדירתו |
| 11. | רכז בטחון שוטף ביישוב ספר | מזכירות היישוב | בדירתו |
| 12. | נכה בדרגת נכות רפואית הפחותה מ־30%, לרבות הורים המקבלים גימלה מהמוסד לביטוח לאומי בשל ילד שדרגת נכותו כאמור | רשות מוסמכת המטפלת בנכה לפי סוגו | בדירתו |
| 13. | בעל משק חקלאי | מזכירות היישוב | |
| 14. | אחרים |
[תיקון: תשמ״ה־2]
הערות:
1. סדרי העדיפות נקבעו לפי 4 קבוצות עדיפות עיקריות, ובתוך כל קבוצת עדיפות נקבעו דרגות עדיפות משניות לפי סדר יורד, כך לדוגמא: בעל דרגת עדיפות מספר 1 בקבוצת עדיפות א׳ קודם בעדיפותו על מבקש בעל דרגת עדיפות 2 וכל מבקש שלאחריו.
2. האמור בתוספת השניה בדבר מספר מזערי של קוי מנוי־טלפון משמעו קוי מנוי־טלפון ראשוניים; לגבי התקנת קווים מעל למספר המזערי כאמור, יחולו הוראות תקנה 32 בדבר התקנת קו מנוי־טלפון נוסף.
1. סדרי העדיפות נקבעו לפי 4 קבוצות עדיפות עיקריות, ובתוך כל קבוצת עדיפות נקבעו דרגות עדיפות משניות לפי סדר יורד, כך לדוגמא: בעל דרגת עדיפות מספר 1 בקבוצת עדיפות א׳ קודם בעדיפותו על מבקש בעל דרגת עדיפות 2 וכל מבקש שלאחריו.
2. האמור בתוספת השניה בדבר מספר מזערי של קוי מנוי־טלפון משמעו קוי מנוי־טלפון ראשוניים; לגבי התקנת קווים מעל למספר המזערי כאמור, יחולו הוראות תקנה 32 בדבר התקנת קו מנוי־טלפון נוסף.
ו׳ בניסן התשמ״ה (28 במרס 1985)
- אמנון רובינשטיין
שר התקשורת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.