תקנות השידור הציבורי הישראלי (הסדרה של השימושים בהפקות מקומיות קנויות)
תקנות השידור הציבורי הישראלי (הסדרה של השימושים בהפקות מקומיות קנויות) מתוך 
תקנות השידור הציבורי הישראלי (הסדרה של השימושים בהפקות מקומיות קנויות), התשע״ט–2019
ק״ת תשע״ט, 3201.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 65 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014 (להלן – החוק), ובהסכמת שרת המשפטים, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”הפצה“ – הענקת רישיונות לאחר לביצוע אחת או יותר מהפעולות המנויות בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים ובפרק ב׳ לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, בהפקה מקומית קנויה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
”חוק זכות יוצרים“ – חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007;
”חוק זכויות מבצעים ומשדרים“ – חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984;
”מפיק“ – מי שאחראי על ביצוע הפעולות הדרושות לשם יצירת הפקה מקומית קנויה שעמו התקשר תאגיד השידור הישראלי;
”שידור“ – העברה לציבור של תוכן בכל אמצעי טכנולוגי, ובכלל זה טלוויזיה, רדיו, רשת האינטרנט ורשתות סלולריות, וכן העמדתו של תוכן כאמור לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 לחוק זכות יוצרים, והכול בין אם העברת התוכן או העמדתו לרשות הציבור נעשית באמצעות ממשק שבשליטת התאגיד, ובין אם לאו;
”תקופת בלעדיות“ – תקופה של חמש שנים מהיום שבו ניתן אישור בכתב מטעם תאגיד השידור הישראלי כי ההפקה המקומית הקנויה נמסרה לתאגיד כשהיא מוכנה לשידור לפי הסכם בין תאגיד השידור הישראלי ובין המפיק.
זכות השידור
תאגיד השידור הישראלי רשאי לשדר בישראל ומחוצה לה הפקה מקומית קנויה שהוא מימן למעלה ממחצית תקציב הפקתה, בלא כל הגבלה, אלא אם כן הוסכם אחרת בכתב בינו ובין המפיק.
זכויות התאגיד בתקופת הבלעדיות
בתקופת הבלעדיות תאגיד השידור הישראלי בלבד רשאי לעשות בישראל ומחוצה לה פעולות בהפקה מקומית קנויה שהוא מימן למעלה ממחצית תקציב הפקתה, לרבות הפעולות המפורטות להלן, אף בלי שקיבל את הסכמת המפיק לביצוע פעולה כאמור, אלא אם כן הוסכם אחרת מראש ובכתב בינו ובין המפיק:
(1)
כל פעולה כאמור בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים ובפרק ב׳ לחוק זכויות מבצעים ומשדרים;
(2)
הפצה.
עיגון זכויות התאגיד בהסכמי המפיק
המפיק יעגן את זכויות תאגיד השידור הישראלי כאמור בתקנות אלה, לרבות הסכמות אחרות בינו ובין התאגיד, בהסכמיו מול יוצרי ההפקה המקומית הקנויה שלגביה התקשר עם התאגיד ומבצעיה.
זכויות המפיק לאחר תקופת הבלעדיות
לאחר תקופת הבלעדיות ובכפוף לאמור בתקנה 2, המפיק רשאי להפיץ הפקה מקומית קנויה, בכפוף לחוק זכות יוצרים, חוק זכויות מבצעים ומשדרים וההסכמים שהמפיק הוא צד להם, ותאגיד השידור הישראלי לא יהיה רשאי להפיץ הפקה כאמור, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש ובכתב מאת המפיק לגבי הזכויות או הרישיונות שברשותו של המפיק.
פעילות ארכיון תאגיד השידור הישראלי
על אף האמור בתקנה 5, תאגיד השידור הישראלי יעמיד לעיון הציבור את ההפקות המקומיות הקנויות לפי סעיף 67(ב)(2) לחוק, ויאפשר שימוש מסחרי לפי סעיף 67(ג)(1) לחוק בקטעים מהפקות מקומיות קנויות.
התמורה בעד שימושים
בהעדר הסכמה אחרת בין תאגיד השידור הישראלי ובין המפיק, בעד ביצוע פעולות כאמור בתקנה 3(2) ו־5 ובעד שימוש מסחרי כאמור בתקנה 6, שבעדם התקבלו הכנסות, זכאי תאגיד השידור הישראלי לקבל את חלקו היחסי מההכנסות כאמור, לפי חלוקת הבעלות בהפקה המקומית הקנויה ולאחר ניכוי הוצאות ההפצה והעמלה בעדה כפי שהוסכמו בין הצדדים.
תשלומים ליוצרים או למבצעים
אין באמור בתקנות אלה כדי למנוע מתאגיד השידור הישראלי מלשלם ליוצרים או למבצעים תמורה בעד שימוש בהפקה מקומית קנויה שיצירותיהם או ביצועיהם כלולים בה, אם הוא חייב בכך לפי דין.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
סייג לתחולה
תקנות אלה לא יחולו על הפקה מקומית קנויה שההסכמים ליצירתה והפקתה נכרתו קודם יום התחילה, ובכלל זה הסכמים בין התאגיד לבין המפיק ובין המפיק לבין היוצרים והמבצעים של ההפקה.
הוראת שעה
ב׳ בניסן התשע״ט (7 באפריל 2019)
- איוב קרא
שר התקשורת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.