חוק זכויות מבצעים ומשדרים מתוך

חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984

2000638

ס״ח תשמ״ד, 157, 194; תשנ״ו, 88, 245; תש״ס, 54; תשס״ג, 6, 555; תשס״ח, 515; תשע״ד, 459, 814; תשע״ו, 655; תשע״ז, 505; תשפ״ו, 586.

תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

פרק ב׳: זכויות מבצעים ומשדרים

פרק ג׳: תרופות ועונשין

פרק ד׳: הוראות שונות

פרק א׳: פרשנות

1.

הגדרות [תיקון: תשנ״ו, תשפ״ו]

בחוק זה –

”מבצע“ – אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת, יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית;

”משדר“ – מי שמקיים, על פי הסמכה בדין, שידורי רדיו או טלויזיה;

”ביצוע“ – ביצוע של יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית, על ידי מבצע;

”ביצוע פומבי“ – (החל מיום 20.5.2027): השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע, של טביעה של ביצוע או של שעתוק שלה, למעט השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע בזמן אמת שנעשתה בהסכמת המבצע, ולמעט השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע, של טביעה של ביצוע או של שעתוק שלה על ידי בעל עסק זעיר; לעניין הגדרה זו –

”בעל עסק זעיר“ – בעל עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרה ”עוסק פטור“ בחוק מס ערך מוסף, למעט בעל עסק כאמור שחלק מהותי מעיסוקו הוא השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצועים;

”מחזור עסקאות“ – מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

”העמדה לרשות הציבור“ – (החל מיום 20.5.2027): עשיית פעולה בטביעה של ביצוע או בשעתוק שלה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה לטביעה או לשעתוק כאמור ממקום ובמועד לפי בחירתם;

”ועדת הכלכלה“ – (החל מיום 20.5.2027): ועדת הכלכלה של הכנסת;

”זכות מוסרית“ – (החל מיום 20.5.2027): כמשמעותה בסעיף 4א;

”חוק זכות יוצרים“ – (החל מיום 20.5.2027): חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007;

”חוק מס ערך מוסף“ – (החל מיום 20.5.2027): חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

”חוק התחרות הכלכלית“ – (החל מיום 20.5.2027): חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988;

”טביעה“ – שימור של ביצוע או של שידור באמצעי כלשהו באופן המאפשר לראות, לשמוע או לשעתק את הביצוע או את השידור;

”יצירה מוסיקלית“ – (החל מיום 20.5.2027): כמשמעותה בחוק זכות יוצרים;

”יצירה ספרותית“, ”יצירה אמנותית“ ו”יצירה דרמטית“ – (החל מיום 20.5.2027): כהגדרתן בחוק זכות יוצרים;

”שידור“ – העברה או הפצה, בין קוית, בין אלחוטית ובין בכל דרך אחרת, של צלילים או מראות, או שילוב של צלילים ומראות, לציבור;

”שידור־משנה“ – שידור שבו אדם משדר שידור של אדם אחר, והנעשה בו־זמנית עם השידור של האחר;

”שעתוק“ – הכנת העתק של טביעה או של חלק ניכר ממנה;

”שעתוק“ – (החל מיום 20.5.2027): הכנת העתק של טביעה.

[תיקון: תשנ״ו]

פרק ב׳: זכויות מבצעים ומשדרים

2.

זכויות המבצע [תיקון: תשנ״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ו, תשפ״ו]

למבצע תהיה הזכות שהמעשים המפורטים להלן לא ייעשו אלא בהסכמתו:

(1)

טביעה;

(2)

שעתוק, אלא אם כן נתקיימו שני אלה:

(א)

הטביעה נעשתה בהסכמת המבצע;

(ב)

השעתוק נעשה לשם אותה מטרה שלמענה ניתנה הסכמת המבצע;

(3)

שידור של ביצוע, אלא אם כן נתקיים אחד מאלה:

(א)

הביצוע משודר על ידי תאגיד השידור הישראלי או גלי צה״ל, הוא נעשה על פי טביעה או שעתוק שלה שנעשו בהסכמת המבצע, וקיים הסכם בין המשדר ובין המטביע בדבר זכות השימוש בביצוע;

(ב)

השידור הוא שידור־משנה שהמשדר המקורי הסכים לו;

(4)

מכירה, השאלה, השכרה, הפצה, יבוא או החזקה – לצרכי מסחר, של טביעה או של שעתוק שלה, כשהטביעה או השעתוק נעשו ללא הסכמת המבצע.

2.

זכות מבצעים [תיקון: תשנ״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ו, תשפ״ו]

(החל מיום 20.5.2027):

זכות מבצעים בביצוע היא הזכות הבלעדית לעשות פעולה אחת או יותר מאלה:

(1)

בביצוע בזמן אמת או בחלק ניכר ממנו –

(א)

טביעה;

(ב)

שידור;

(ג)

שידור משנה, אלא אם כן המשדר המקורי הסכים לשידור המשנה;

(2)

בטביעה של ביצוע, בשעתוק שלה או בחלק ניכר מהם –

(א)

שעתוק, אלא אם כן התקיימו שני אלה:

(1)

הטביעה נעשתה בהסכמת המבצע;

(2)

השעתוק נעשה לאותה מטרה שלמענה ניתנה הסכמת המבצע;

(ב)

שידור;

(ג)

שידור משנה, אלא אם כן המשדר המקורי הסכים לשידור המשנה;

(ד)

העמדה לרשות הציבור.

3.

נותן הסכמה [תיקון: תשפ״ו]

(יבוטל ביום 20.5.2027):

הסכמה לענין סעיף 2 תינתן:

(1)

כשהמבצע הוא סולן או יחיד שאיננו חלק מקבוצה – בידי המבצע או נציג שהוא הרשה בכתב;

(2)

כשהמבצע הוא קבוצה – בידי נציג שחברי הקבוצה הרשו בכתב, ובאין נציג כזה – בידי רוב חברי הקבוצה.

3א.

תמלוג על השמעה והצגה [תיקון: תשנ״ו, תשפ״ו]

(א)

מבצע זכאי לתמלוג ראוי על השמעה או הצגה של ביצועו.

(ב)

תמלוגים לפי סעיף קטן (א) ישולמו לאירגון תמלוגים המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים (להלן – אירגון התמלוגים היציג).

(ג)

אירגון התמלוגים היציג יעביר את התמלוגים גם למבצעים ולבעלי זכויות מבצעים שאינם חברים בו, באופן שיקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

3א.

תמלוג ראוי על ביצוע פומבי [תיקון: תשנ״ו, תשפ״ו]

(החל מיום 20.5.2027):

(א)

ביצוע פומבי מותר בכפוף לתשלום תמלוג ראוי למבצע.

(ב)

תמלוגים לפי סעיף קטן (א) ישולמו לאירגון תמלוגים, שהוא חברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק החברות, התשנ״ט–1999, או עמותה כמשמעותה בחוק העמותות, התש״ם–1980, המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים (להלן – אירגון התמלוגים היציג); שר המשפטים יפרסם הודעה ברשומות שבה יצוין שמו של ארגון התמלוגים היציג.

(ג)

אירגון התמלוגים היציג יעביר את התמלוגים גם לבעלי זכות לתמלוג ראוי שאינם חברים בו.

3ב.

עבירוּת הזכות לתמלוג ראוי [תיקון: תשפ״ו]

(החל מיום 20.5.2027):

(א)

על אף האמור בסעיף 16 –

(1)

לעניין ביצוע של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, הכלול בתקליט כהגדרתו בחוק זכות יוצרים (בסעיף זה – תקליט), למעט ביצוע כאמור בפסקה (2) – זכותו של המבצע לקבלת תמלוג ראוי כאמור בסעיף 3א אינה ניתנת להעברה או לוויתור, בשבע השנים הראשונות מיום שהוטבע הביצוע;

(2)

לעניין ביצוע של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, הכלול בתקליט, אם היצירה היא חלק מאוסף של יצירות מוסיקליות שניתן בו רישיון שימוש כדי לאפשר ביצוע פומבי של אותם ביצועים ויצירות תמורת תשלום לנותן הרישיון כאמור, בלבד, מאת המבצע בפומבי – המבצע זכאי לתמורה הולמת בשל העברת זכותו לקבלת תמלוג ראוי כאמור בסעיף 3א או ויתור עליה, מאת הנעבר;

(3)

לעניין ביצוע הכלול ביצירה קולנועית – המבצע זכאי לתמורה הולמת בשל העברת זכותו לקבלת תמלוג ראוי כאמור בסעיף 3א או בשל ויתור עליה, מאת הנעבר.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), מבצע רשאי לוותר על זכותו לקבלת תמלוג ראוי בשל ביצוע פומבי שנעשה בידי גוף מהגופים שלהלן או להעביר אל גוף כאמור את זכותו לקבלת תמלוג ראוי, או לעשות כן אף בלא תמורה כאמור באותו סעיף קטן, לפי העניין, אלא אם כן חלק מהותי מעיסוקו של אותו גוף הוא ביצוע פומבי של ביצועים: עמותה כמשמעותה בחוק העמותות, התש״ם–1980, מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, חברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק החברות, התשנ״ט–1999, הקדש ציבורי כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979, אגודה עותומנית כמשמעותה בחוק העותומני על האגודות, וגוף מהגופים המנויים בסעיף 56א(ג)(1) עד (3) לחוק זכות יוצרים.

(ג)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין כל אחד מאלה:

(1)

ביצוע הכלול בפרסומת;

(2)

ביצוע הכלול ביצירה קולנועית שהופקה במשותף, בעת הפקתה לראשונה, על ידי מפיק מישראל ומפיק ממדינה אחרת או שהופקה על ידי מפיק ממדינה אחרת בלבד;

(3)

ביצוע שהמעביד כאמור בסעיף 11 או 12 או המזמין כאמור בסעיף 12א הוא הבעלים הראשון של הזכות לקבלת תמלוג ראוי כאמור בסעיף קטן 3א(א) בעבורו;

(4)

ביצוע שביצע מבצע שנפטר.

(ד)

שר המשפטים, בהתייעצות עם הממונה על התחרות כמשמעותו בחוק התחרות הכלכלית ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע סוגי שימושים, גופים וביצועים נוספים שהוראות סעיף קטן (א), כולן או חלקן, לא יחולו עליהם.

3ג.

ארגון התמלוגים היציג [תיקון: תשפ״ו]

(החל מיום 20.5.2027):

(א)

ארגון התמלוגים היציג יפעל באופן שוויוני בגביית התמלוגים ממשתמשים ובחלוקתם לבעלי הזכות לתמלוג ראוי לפי סעיף זה ולפי סעיף 3א, בין שהם חברים בארגון ובין שאינם חברים בארגון.

(ב)

החברות בארגון התמלוגים היציג תהיה פתוחה באופן שווה בפני כל מבצע וכל בעל זכות לתמלוג ראוי לפי סעיף 3א; ארגון התמלוגים היציג לא יפלה בין חבריו ובין מי שאינם חבריו, ובין חבריו לבין עצמם, ולא ידרוש, כתנאי להעברת התמלוגים לפי סעיף 3א, כי המבצע או בעל הזכות לתמלוג ראוי, לפי העניין, יצטרף כחבר לארגון.

(ג)

ארגון התמלוגים היציג ישלח, אחת לשנה, לכל בעל זכות לתמלוג ראוי לפי סעיף 3א, בין שהוא חבר בארגון ובין שאינו חבר בארגון, פירוט של התמלוגים שהוא זכאי להם לפי אותו סעיף בשנה שקדמה לכך.

(ד)

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ארגון התמלוגים היציג רשאי להחליט להקצות סכום לתמיכה במבצעים שביצועיהם אינם מוגנים לפי חוק זה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)

הביצועים בוצעו בישראל או באזור כהגדרתו בסעיף 13;

(2)

הסכום יוקצה מתוך התמלוגים ששולמו לארגון ולא חולקו שבע שנים לפחות מיום גבייתם;

(3)

הארגון יודיע לציבור המבצעים ובעלי הזכות לתמלוג ראוי לפי סעיף 3א לפני קבלת ההחלטה.

(ה)

החליט הארגון כאמור בסעיף קטן (ד), יפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט שלו.

(ו)

אין בהקצאת סכום לתמיכה כאמור בסעיף קטן (ד) כדי לגרוע מזכותו של בעל זכות לתמלוג ראוי לפי סעיף 3א, לקבל מארגון התמלוגים היציג את התמלוגים שהוא זכאי להם לפי הוראות אותו סעיף בעד ביצוע פומבי של ביצועו, אף אם חלפו שבע שנים ממועד גבייתם.

(ז)

ארגון התמלוגים היציג יאפשר למשתמש לבחור, בין השאר, בין תשלום שנתי של תמלוגים לפי סעיף 3א ובין תשלום תמלוגים כאמור בעד פעילות מסוימת במועד מסוים, ככל האפשר.

(ח)

ארגון התמלוגים היציג לא יגבה ממשתמש תמלוגים בסכום גבוה מהתעריף שקבע בית משפט כתמלוג ראוי לעניין אותו סוג משתמשים ואותו סוג שימוש, אם קבע, ולא יגבה מבית עסק תמלוגים בעד תקופה או מועדים שבהם בית העסק לא היה פעיל.

(ט)

ארגון התמלוגים היציג יפרסם באתר האינטרנט שלו את כל אלה:

(1)

אמות המידה לחלוקת התמלוגים לבעלי זכות לתמלוג ראוי לפי סעיף 3א, בין שהם חברים בארגון ובין שאינם חברים בארגון;

(2)

אמות המידה לגביית תמלוגים ממשתמשים ותעריפיהם, ובכלל זה לפי סוגי משתמשים וסוגי שימושים, וכן את סכום התמלוג הנמוך ביותר שהארגון גובה לפי כל סוג משתמש וכל סוג שימוש, אף אם סכום זה נקבע בפסק דין או בהסדר פשרה, או בשל הנחה שניתנה למשתמש או לסוג משתמשים.

(י)

אין בהוראות סעיף 3א וסעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות חוק התחרות הכלכלית על ארגון התמלוגים היציג, ובלבד שמכוח ההוראות והתנאים לפי החוק האמור שיחולו על אותו ארגון לא תימנע פעילותו כאמור בסעיף זה ובסעיף 3א.

4.

פטורים מהסכמה [תיקון: תשפ״ו]

הוראות סעיף 2 לא יחולו אם המעשים האמורים בו הם בגדר הפצה או שימוש הוגן, לשם לימוד עצמי או הוראה שלא למטרת רווח, או לשם מחקר, ביקורת, סקירה, או תמצית עתונאית.

4.

שימושים מותרים [תיקון: תשפ״ו]

(החל מיום 20.5.2027):

על אף האמור בסעיפים 2 ו־3א, עשיית הפעולות המפורטות בסעיפים 19 עד 22, 25, 26, 27א, 28א ו־29 עד 31 לחוק זכות יוצרים, בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק שלה, מותרת בתנאים המפורטים באותם סעיפים ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת הסכמתו של בעל זכות המבצעים ובלא תשלום תמורה, או בלא תשלום תמלוג ראוי, לפי העניין; ההוראות לפי הסעיפים האמורים לחוק זכות יוצרים יחולו, בשינויים המחויבים, כל עוד לא קבע שר המשפטים אחרת, בדרך האמורה באותם סעיפים ובסעיף 67 לחוק זכות יוצרים, לעניין ביצועים, טביעות של ביצועים או שעתוקים שלהן.

4א.

זכות מוסרית [תיקון: תשנ״ו־2, תשע״ד, תשפ״ו]

(א)

למבצע זכות ששמו ייקרא על כל ביצוע שנעשה על ידיו ועל כל טביעה או שיעתוק שלו, בהיקף ובמידה המקובלים לאותו ענין.

(ב)

המבצע זכאי שלא ייעשה בביצוע שבו נטל חלק או בטביעה או בשעתוק של ביצוע כאמור, כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לביצוע העלולים לפגוע בכבודו או בשמו של המבצע.

(ג)

פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה.

(ד)

על אף הוראות סעיף קטן (ג), מעשה בביצוע או בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, הפוגע בזכות לפי סעיף קטן (ב), אינו מהווה עוולה אזרחית אם נעשה בביצוע, בטביעה או בשעתוק כאמור שאינם נגישים באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, לשם הפיכתם לטביעה מותאמת, בהתאם להוראות סעיף 4ג1(ב).

4א.

זכות מוסרית [תיקון: תשנ״ו־2, תשע״ד, תשפ״ו]

(החל מיום 20.5.2027):

(א)

למבצע זכות ששמו ייקרא על כל ביצוע שנעשה על ידיו ועל כל טביעה או שיעתוק שלו, בהיקף ובמידה המקובלים לאותו ענין.

(ב)

המבצע זכאי שלא ייעשה בביצוע שבו נטל חלק או בטביעה או בשעתוק של ביצוע כאמור, כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לביצוע העלולים לפגוע בכבודו או בשמו של המבצע.

(ב1)

זכות מוסרית כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) היא אישית, ועל אף האמור בסעיף 16, היא אינה ניתנת להעברה ותעמוד למבצע אף אם אין לו זכות מבצעים בביצוע או אם העביר את זכות המבצעים בביצוע, כולה או חלקה, לאחר, ובלבד שיש זכות מבצעים בביצוע, והכול למשך תקופת זכות המבצעים בביצוע כאמור.

(ג)

(בוטל).

(ד)

(בוטל).

4א1.

זכויות המשדר [תיקון: תשנ״ו, תשס״ג, תשס״ג־2, תשפ״ו]

למשדר תהיה הזכות שהמעשים המפורטים להלן לא ייעשו אלא בהסכמתו:

(1)

טביעה של שידוריו;

(2)

שעתוק טביעות של שידוריו;

(החל מיום 20.5.2027): שעתוק טביעות, או חלק ניכר מטביעות, של שידוריו;

(3)

שידור של טביעה או שעתוק של טביעה, של שידוריו;

(4)

מכירה, השכרה, הפצה, יבוא או החזקה לצרכי מסחר של טביעה או שעתוק של טביעה, של שידוריו;

(5)

שידור משנה של שידוריו, למעט שידור משנה שחובה להעבירו לפי הוראות סעיפים 6כא(א) או 6מט(4) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982.

4ב.

הגנה [תיקון: תשנ״ו, תשס״ג]

הוראות סעיף 4א1 לא יחולו על שידור הנעשה תוך הפרה של זכות יוצרים או זכות מבצעים.

4ג.

פטור מהסכמה [תיקון: תשנ״ו, תשס״ג]

הוראות סעיף 4א1(1) ו־(2) לא יחולו אם המעשים האמורים נעשו לשימוש פרטי או לשימוש הוגן, בסעיף זה, ”שימוש הוגן“ – שימוש ראוי לשם לימוד עצמי או לשם הוראה שלא בתמורה, או לשם מחקר או ביקורת.

4ג1.

התאמת ביצוע או שידור לאדם עם מוגבלות [תיקון: תשע״ד, תשפ״ו]

(א)

בסעיף זה –

”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;

”טביעה מותאמת“ – טביעה של ביצוע או טביעה של שידור, במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות.

(ב)

הוראות סעיפים 2 ו־4א1 לא יחולו לגבי מעשה מהמעשים המנויים בהם שנעשה בביצוע, בשידור, בטביעה של ביצוע או של שידור או בשעתוק של טביעה של ביצוע או של שידור, שאינם נגישים באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, לשם הפיכתם לטביעה מותאמת, ובלבד שמתקיימים התנאים לפי סעיף 28א לחוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007, בשינויים המחויבים.

4ג1.

התאמת שידור לאדם עם מוגבלות [תיקון: תשע״ד, תשפ״ו]

(החל מיום 20.5.2027):

(א)

בסעיף זה –

”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;

”טביעה מותאמת“ – טביעה של שידור, במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות.

(ב)

הוראות סעיף 4א1 לא יחולו לגבי מעשה מהמעשים המנויים בו שנעשה בשידור, בטביעה של שידור או בשעתוק של טביעה של שידור, שאינם נגישים באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, לשם הפיכתם לטביעה מותאמת, ובלבד שמתקיימים התנאים לפי סעיף 28א לחוק זכות יוצרים, בשינויים המחויבים.

4ד.

תחולת הוראות [תיקון: תשנ״ו, תש״ס, תשס״ג, תשפ״ו]

בפרקים ג׳ ו־ד׳, למעט בסעיפים 6, 10, 11 ו־12, בכל מקום שבו נאמר ”מבצע“ ו”ביצוע“ – גם ”משדר“ ו”שידור“ במשמע.

(החל מיום 20.5.2027): בפרקים ג׳ ו־ד׳, למעט בסעיפים 5(ב), 5(ג), 6, 10, 10ב, ו־11 עד 12ב, בכל מקום שבו נאמר ”מבצע“ ו”ביצוע“ – גם ”משדר“ ו”שידור“ במשמע.

פרק ג׳: תרופות ועונשין

[במקור לא צויין שסעיפים 4ה עד 4ז יופיעו בפרק ג׳, אך זה מקומם ההגיוני.]

4ה.

הפרת זכות מבצעים [תיקון: תשפ״ו]

(החל מיום 20.5.2027):

(א)

העושה פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 2 או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור בלא הסכמתו של בעל זכות המבצעים, מפר את זכות המבצעים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות סעיף 4.

(ב)

העושה בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של המבצע, מפר את הזכות האמורה.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), עשיית פעולה בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, הפוגעת בזכות המוסרית האמורה בסעיף 4א(ב), אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה אם הפעולה הייתה סבירה בנסיבות העניין, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 50(ג) לחוק זכות יוצרים, בשינויים המחויבים.

(ד)

הפרה של זכות מבצעים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה.

(ה)

העושה ביצוע פומבי בלא תשלום תמלוג ראוי כאמור בסעיף 3א, מפר את הזכות לקבלת תמלוג ראוי כאמור.

4ו.

הפרה עקיפה של זכות המבצעים לשעתוק או לטביעה [תיקון: תשפ״ו]

(החל מיום 20.5.2027):

העושה אחת מהפעולות שלהלן בעותק מפר כהגדרתו בסעיף 6(א2), לשם מסחר, מפר את זכות המבצעים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר: מכירה, השכרה, הפצה, ייבוא או החזקה.

4ז.

הגשת תובענה [תיקון: תשפ״ו]

(החל מיום 20.5.2027):

(א)

(1)

תובענה בשל הפרת זכות מבצעים לפי סעיף 2 רשאי להגיש בעל זכות המבצעים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו בסעיף 12ב(ה) – גם בעל הרישיון כאמור.

(2)

תובע המגיש תובענה כאמור בפסקה (1), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הפסקה האמורה, ואולם בית המשפט, לבקשת התובע, רשאי לפטור מצירוף בעל דין כאמור.

(ב)

תובענה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי לפי סעיף 3א רשאי להגיש ארגון התמלוגים היציג; תקופת ההתיישנות של תובענה לפי סעיף קטן זה תהיה שלוש שנים.

(ג)

(1)

משתמש או ארגון התמלוגים היציג רשאי לפנות לבית המשפט בתובענה לעניין גובה התמלוג הראוי כמשמעותו בסעיף 3א; בית המשפט הדן בתובענה כאמור רשאי, נוסף על כל סעד, לקבוע תמלוג זמני שישולם עד להכרעה בתובענה.

(2)

בית המשפט המוסמך לדון בתובענה כאמור בפסקה (1) הוא בית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו.

(3)

(החל מיום 20.5.2031): שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, להורות שהסמכות של בית משפט לפי פסקה (2) תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים שקבע.

(ד)

נטל ההוכחה כי גובה התמלוג שגבה או שביקש לגבות ארגון התמלוגים היציג הוא ראוי, הוא על הארגון.

(ה)

תובענה בשל הפרת זכות מוסרית לפי סעיף 4א רשאי להגיש המבצע, ואם ההפרה נעשתה לאחר מותו – קרוב משפחתו; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, צאצא, הורה או אח.

5.

תרופות אזרחיות [תיקון: תשפ״ו]

למבצע שזכותו לפי חוק זה הופרה יהיו כל התרופות האזרחיות המוקנות לפי כל דין לבעל זכות יוצרים שזכותו הופרה, בשינויים המחוייבים.

5.

תרופות אזרחיות [תיקון: תשפ״ו]

(החל מיום 20.5.2027):

(א)

לבעל זכות מבצעים, ולמבצע לעניין זכותו המוסרית, שזכותו לפי חוק זה הופרה יהיו כל התרופות האזרחיות המוקנות לפי כל דין לבעל זכות יוצרים שזכותו הופרה, בשינויים המחוייבים, והוראות סעיפים 56א(ג), 57 ו־58 לחוק זכות יוצרים יחולו, בשינויים המחויבים.

(ב)

בתובענה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי לפי סעיף 3א רשאי בית המשפט לפסוק סעד כספי בלבד, ורשאי הוא, לבקשת התובע, לפסוק לתובע פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על כל אחד מהסכומים שלהלן, לפי הגבוה, ויחולו הוראות סעיפים 56(ב), 56א(ג), 57 ו־58 לחוק זכות יוצרים:

(1)

פי שלושה מהתעריף השנתי או פי עשרה מהתעריף בעד פעילות מסוימת במועד מסוים, לפי העניין; לעניין זה, ”תעריף“ – התעריף שפורסם באתר ארגון התמלוגים היציג כתעריף התמלוג הראוי לעניין אותו סוג שימוש ואותו סוג משתמשים;

(2)

25,000 שקלים חדשים.

(ג)

שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לשנות, בצו, את השיעורים והסכומים האמורים בסעיף קטן (ב).

6.

עונשין [תיקון: תשס״ג, תשפ״ו]

(א)

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין):

(1)

עושה עותק מפר של ביצוע לשם מסחר בו;

(2)

עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של ביצוע, או מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של ביצוע בהיקף מסחרי.

(א1)

המחזיק עותק מפר של ביצוע לשם מסחר בו, דינו – מאסר שנה או קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(א2)

בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), ”עותק מפר“ – טביעה של ביצוע או שעתוק של טביעה של ביצוע, שנעשו בלא הסכמה של המבצע בניגוד להוראות סעיפים 2 ו־3, למעט אם עשייתם הותרה בהוראה מהוראות חוק זה או שנעשו בהסכמת אדם אחר שהוא בעל הזכות להסכים בהתאם להוראות חוק זה.

(החל מיום 20.5.2027): בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), ”עותק מפר“ – טביעה של ביצוע או שעתוק של טביעה של ביצוע, שנעשו בלא רשות של בעל זכות המבצעים באופן שמהווה הפרה של זכותו לפי סעיף 2(1)(א) או 2(2)(א), למעט אם עשייתם הותרה בהוראה מהוראות חוק זה או שנעשו בהסכמת אדם אחר שהוא בעל הזכות להסכים בהתאם להוראות חוק זה.

(א3)

(1)

אלה דינם מאסר שישה חורשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(א)

עושה עותק מפר של שידור לשם מסחר בו;

(ב)

עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של שידור, או מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של שידור בהיקף מסחרי.

(2)

בסעיף קטן זה, ”עותק מפר“ – טביעה של שידור או שעתוק של טביעה של שידור, שנעשו בלא הסכמה של המשדר בניגוד להוראות סעיף 4א1, למעט אם עשייתם הותרה לפי חוק.

(א4)

נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א), (א1) או (א3) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לעבירה.

(ב)

מי שמתיימר לתת הסכמה לענין סעיף 2 מבלי שהיה מורשה לכך או תוך חריגה מההרשאה, דינו – קנס.

7.

אחריות נושא משרה בתאגיד [תיקון: תשס״ג]

(א)

נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 6 (להלן – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ב)

נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.

(ג)

בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

8.

צו תפיסה או איסור הפצה

נוסף על כל סעד אחר, רשאי בית המשפט לצוות על תפיסה או על איסור הפצה של טביעה או של שעתוקים שלה; ציווה בית המשפט על תפיסה, יורה מה ייעשה בטביעה או בשעתוקים שנתפסו.

9.

תחולת צו תפיסה על מי שאינו צד

(א)

צו תפיסה שניתן לפי סעיף 8 כוחו יפה כלפי כל אדם ששמו שצויין בצו, שברשותו נמצאים טביעה או שעתוקים לשם מכירה, השכרה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה צד למשפט (להלן – מי שאינו צד).

(ב)

בית המשפט רשאי להתנות צו תפיסה כלפי מי שאינו צד במתן ערובה להנחת דעתו; נוכח בית המשפט, לבקשת מי שאינו צד, כי בקשת הצו לא היתה סבירה, רשאי הוא – לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר להשמיע את דבריהם – להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת האדם שכלפיו הוצא הצו, לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בביצוע הצו.

(ג)

צו תפיסה שבוצע נגד מי שאינו צד, בטל בתום שלושים ימים מיום שבוצע, זולת אם הוגשה נגדו לפני כן תביעה פלילית או אזרחית בשל ההפרה אשר שימשה עילה להוצאת הצו, או שהוא בוטל לפי סעיף קטן (ה).

(ד)

צו תפיסה שלא בוצע, בטל בתום תשעים ימים מיום שניתן.

(ה)

מי שבוצע נגדו צו תפיסה לפי סעיף קטן (ג), רשאי תוך שלושים ימים מיום הביצוע לבקש מבית המשפט שנתן את הצו לבטלו או לשנותו; בית המשפט מוסמך להאריך מועד זה, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות המקרה.

פרק ד׳: הוראות שונות

10.

התקופה לזכויות מבצעים [תיקון: תשמ״ד, תש״ס, תשע״ז]

הוראות חוק זה לא יחולו על ביצוע לאחר שבעים שנים מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי.

לפי סעיף 3 לחוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017, הוראות החוק לא יחולו על ביצוע שבשנת 2017 חלפו חמישים שנים מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי.

10א.

התקופה לזכויות משדרים [תיקון: תש״ס]

הוראות חוק זה לא יחולו על שידור לאחר עשרים וחמש שנים מתום השנה שבה נעשה השידור המקורי.

10ב.

הבעלים הראשון של זכות המבצעים [תיקון: תשפ״ו]

(החל מיום 20.5.2027):

המבצע הוא הבעלים הראשון של זכות המבצעים בביצוע בכפוף להוראות סעיפים 11 עד 12ב.

11.

מבצע שהוא עובד [תיקון: תשמ״ד]

היה המבצע מועסק כעובד והביצוע נעשה תוך כדי שירותו אצל מעבידו ועקב אותו שירות, יהיו הזכויות שהוקנו לפי חוק זה למבצע בידי המעביד בחמש עשרה השנים הראשונות מתוך התקופה האמורה בסעיף 10, ובידי המבצע – ביתרת התקופה, זולת אם נקבע אחרת בהסכם.

12.

מבצע שהוא שוטר או חייל [תיקון: תשמ״ד, תשס״ח]

(א)

בביצוע שנעשה תוך כדי שירותו של המבצע במשטרה או בצבא ועקב אותו שירות, יחולו הוראות סעיף 11 כאילו היתה המדינה המעביד של המבצע, אם הוא אחד מאלה:

(1)

שוטר;

(2)

אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא;

(3)

אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא – אם הפקת הביצוע נעשתה בידי הצבא.

(ב)

נעשה ביצוע תוך כדי שירותו של המבצע בשירות מילואים ועקב אותו שירות, רשאית המדינה לשדרו ולטבעו ללא הסכמת המבצע.

(ג)

בסעיף זה –

(1)

”אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא“ ו”אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא“, כמשמעותם בהגדרת ”חייל“ שבסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;

(2)

”שירות מילואים“ – כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008.

12א.

ביצוע מוזמן [תיקון: תשפ״ו]

(החל מיום 20.5.2027):

הבעלים הראשון של הזכויות לפי חוק זה בביצוע שהוטבע לפי הזמנה, כולן או חלקן, הוא המבצע, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והמבצע, במפורש או במשתמע.

12ב.

העברת זכות מבצעים ומתן רישיון [תיקון: תשפ״ו]

(החל מיום 20.5.2027):

(א)

זכות מבצעים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי.

(ב)

העברת זכות מבצעים או מתן רישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכות המבצעים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת בביצוע.

(ג)

העברת זכות מבצעים או מתן רישיון, כאמור בסעיף קטן (א), או הסכמה כאמור בסעיפים 11 או 12א, ייעשו –

(1)

כשהמבצע הוא סולן או יחיד שאינו חלק מקבוצה – בידי המבצע או נציג שהוא הרשה בכתב;

(2)

כשהמבצע הוא חלק מקבוצה – בידי נציג שחברי הקבוצה הרשו לכך בכתב, ובאין נציג כזה – בידי רוב חברי הקבוצה.

(ד)

חוזה להעברת זכות מבצעים או למתן רישיון ייחודי לגביה טעון מסמך בכתב.

(ה)

בסעיף זה, ”רישיון ייחודי“ – רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 2, כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות המבצעים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור.

13.

ביצוע מחוץ לישראל [תיקון: תשס״ג־2, תשפ״ו]

(א)

חוק זה לא יחול על ביצוע שבוצע מחוץ לישראל (החל מיום 20.5.2027): ומחוץ לאזור כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (החל מיום 20.5.2027: ועדת הכלכלה), להורות בצו כי הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, יחולו על ביצועים שבוצעו מחוץ לישראל, אם הדבר נקבע באמנה בין־לאומית שישראל צד לה וכן על ביצועים שבוצעו במדינה שהיא צד לאמנה בין־לאומית בנושא זכויות המוגנות על פי חוק זה, שישראל צד לה.

פורסם צו זכויות מבצעים ומשדרים (הסכם טריפס), התש״ס–1999.

פורסם צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא), התשס״ג–2002.

14.

ביצוע שלפני תחילת החוק

חוק זה לא יחול על ביצוע שנעשה לפני תחילתו.

15.

שמירת דינים

חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

16.

חופש התניה

אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע או לגרוע מתנאים על פי הסכם שנכרת לפני תחילתו או אחריו.

17.