תקנות הרופאים (תנאים למתן פטור מחובת בחינה)
תקנות הרופאים (תנאים למתן פטור מחובת בחינה) מתוך
תקנות הרופאים (תנאים למתן פטור מחובת בחינה), התשמ״ח–1988
ק״ת תשמ״ח, 725; תשנ״ג, 42; תשנ״ה, 875, 875; תשע״ג, 1217; תשע״ד, 310.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 4(א1) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976 (להלן – הפקודה), בהתייעצות עם המועצה המדעית ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשנ״ג, תשע״ג]
בתקנות אלה –
”בחינה“ – בחינה שקבע המנהל לפי סעיף 4(א)(3) לפקודה;
”בחינת USMLE“ – בחינת הרישוי האמריקנית ברפואה (United States Medical Licensing Examination);
”שלב של בחינת USMLE“ – לרבות כל הבחינות הכלולות באותו שלב, לפי נוהלי הבחינה העדכניים שמפרסם מזמן לזמן הארגון הלאומי האמריקני לבחינות רפואיות (National Board of Medical Examiners);
”הועדה“ – ועדה להערכת כושר קליני, שמינה, לענין זה, המנהל מתוך רשימת רופאים שהוגשה לו על ידי המועצה המדעית;
”כושר קליני“ – לרבות יכולת לקיחת אנמנזה, ביצוע בדיקה פיזיקלית, קביעת אבחנה מבדלת ומתן הצעות לתכנית טיפולית למספר מקרים לפי קביעת הועדה;
”רופא מחוץ לארץ“ – רופא בעל דיפלומה מחוץ לארץ שהכיר בה המנהל ושעסק כדין ברפואה קלינית מחוץ לישראל;
”תקנות תואר מומחה“ – תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל״ג–1973.
תנאים למתן פטור מחובת בחינה לרופאים מחוץ לארץ [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ה, תשע״ג]
(א)
רופא מחוץ לארץ שהתקיים בו אחד התנאים הנקובים להלן פטור מחובת בחינה:
(1)
המועצה המדעית מכירה בתואר מומחה שלו לענין תקנות תואר מומחה, ללא בחינות;
(2)
קיבל תואר מומחה בחוץ לארץ מגוף שהכיר בו המנהל, בתנאי שהוא חייב לעמוד בבחינות התמחות שלב ב׳ בלבד לצורך קבלת תואר מומחה, בהתאם לתקנות תואר מומחה, ובלבד שעסק ברפואה ברציפות 5 שנים;
(3)
עסק ברפואה קלינית במשך 14 שנים, ונתקיימו בו כל אלה:
(א)
עבד בישראל 6 חדשים רצופים במוסד מוכר כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות תואר מומחה, לפי היתר מוגבל (להלן: תקופת ההסתכלות);
(ב)
בתום תקופת ההסתכלות –
(1)
ניתנה לגביו, חוות דעת חיובית של מנהל המוסד המוכר כאמור; ולאחריה,
(2)
ניתנה לגביו הערכה חיובית של הועדה על כושרו הקליני; לא היתה הערכת הועדה חיובית, רשאי הוא להופיע לפניה להערכה אחת נוספת בלבד, תוך תקופה שלא תעלה על שנה ממועד ההערכה הראשונה;
(4)
עמד בהצלחה בשלושת השלבים של בחינת ”USMLE“.
(ב)
רופא מחוץ לארץ רשאי לעבור תקופת הסתכלות אחת בלבד.
פטור למסיימי סטז׳ [תיקון: תשע״ג]
(א)
מי שעמד בבחינה לקראת סטז׳ לפי תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטז׳), התשמ״ח–1988 או עמד בבחינה כאמור בתקנה 4, סיים תקופת סטז׳ לפי הפקודה והתקיימו בו הוראות סעיף 4 לפקודה, פטור מחובת בחינה.
(ב)
מי שרכש את השכלתו הרפואית כאמור בסעיף 4(ב)(2) לפקודה, במדינה שהמועצה המדעית מכירה לענין תקנות תואר מומחה בתארי מומחה המוענקים על ידה ללא בחינות, פטור מחובת בחינה.
פטור לבעל דיפלומה ברפואה מחוץ לארץ המבקש לעשות סטז׳ בישראל [תיקון: תשע״ג, תשע״ד]
בעל דיפלומה ברפואה אשר רכש את השכלתו הרפואית כאמור בסעיף 4(ב)(2) לפקודה, בלא שעשה סטז׳ מחוץ לישראל, המבקש לעשות סטז׳ בישראל, ושעמד בהצלחה בשלב הראשון ובבחינה העיונית הנערכת במסגרת השלב השני (STEP II CLINICAL KNOWLEDGE) של בחינת USMLE, יראו לגביו את בחינת USMLE כאמור כבחינה לקראת סטז׳ כמשמעותה בסעיף 17ב לפקודה (להלן – בחינה לקראת סטז׳).
אי־
לא יינתן פטור מבחינה לפי תקנות 2 עד 4 למי שניגש לבחינה או לבחינה לקראת סטז׳ ונכשל בה.
י״א באדר התשמ״ח (29 בפברואר 1988)
- יורם לס
המנהל הכללי של משרד הבריאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.