תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר "תוספת") מתוך

תקנות הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר ”תוספת“), התשע״ט–2019

ק״ת תשע״ט, 2924.

בתוקף סמכותי לפי ההגדרה ”הלוואה“ ולפי פסקה (3) להגדרה ”תוספת“ שבסעיף 1 לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות, התשנ״ג–1993 (להלן – החוק), לפי הצעות המפקח על הבנקים, והמפקח על נותני שירותים פיננסיים לעניין תקנה 3, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

פרק ב׳: החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק

פרק ג׳: החרגת הוצאות מהגדרת תוספת

פרק א׳: פרשנות

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

”צד קשור“ – קרוב משפחה של המלווה; ואם היה המלווה תאגיד – מי ששולט במלווה, מי שנשלט על ידי המלווה או על ידי השולט בו וקרוב משפחה של כל אחד מאלה אם הוא יחיד, וכן גורם אחר שקבע המפקח על הבנקים לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941, או המפקח על נותני שירותים פיננסיים לפי סעיף 4(א) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח או לפי סעיף 16(ג1) לחוק קופות גמל, לפי העניין;

”קרוב משפחה“ – כמשמעותו בסעיף 15(א) לחוק;

”שליטה“ – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.

פרק ב׳: החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק

2.

החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק

הוראות החוק לא יחולו על עסקאות אשראי אלה:

(1)

עסקאות בניירות ערך או עסקאות בנגזרים, שיש בהן רכיב אשראי; לעניין זה, ”נגזר“ – כהגדרתו בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006;

(2)

חוזה להעמדת ערבות, למעט על רכיב העמדת אשראי לצורך כיסוי חוב שנוצר עקב מימוש הערבות האמורה; לעניין זה, ”ערבות“ – התחייבות בלתי חוזרת בכתב של מלווה לבקשת לקוח, לשלם למוטב, עד לסכום הערבות, בהתאם ובכפוף לתנאי הערבות, לרבות ערבות בנקאית ואשראי דוקומנטרי;

(3)

הלוואה שמתקיימים בה שני אלה:

(א)

היא ניתנה במשותף ליחיד ולתאגיד, שאינו מסוג התאגידים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 15ג לחוק;

(ב)

היא ניתנה שלא לשימוש אישי, ביתי או משפחתי.

פרק ג׳: החרגת הוצאות מהגדרת תוספת

3.

הוצאות שלא ייכללו בהגדרה ”תוספת“

הוצאות שנדרשות לשם העמדת ההלוואה במועד העמדתה, מסוג המפורט בפסקה (1) להלן או בסכום המפורט בפסקה (2) להלן, לא ייכללו בהגדרה ”תוספת“ שבסעיף 1 לחוק, ובלבד שההלוואה לא פוצלה מהלוואה אחרת לשם גביית ההוצאות האמורות:

(1)

הוצאות שמשלם מלווה או לווה לצד שלישי בהתקיים כל התנאים שלהלן:

(א)

התשלום הוא בשל אחד מאלה:

(1)

אגרות לצורך רישום ובדיקת שעבודים וביטחונות במרשמים ציבוריים;

(2)

הערכת שמאי אגב שעבוד;

(3)

שכר טרחת עורך דין בעד ייפוי כוח נוטריוני, תצהיר ומתן שירותי נאמנות;

(4)

ביטוח חיים או ביטוח נכס; ולעניין מלווה שהוא מבטח – גם אם התשלום אינו משולם לצד שלישי אלא למבטח;

(5)

הקצאת בטוחה שמעמידה המדינה, או מעמיד מוסד ללא כוונת רווח או גורם אחר שקבע המפקח על הבנקים לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941, או המפקח על נותני שירותים פיננסיים לפי סעיף 4(א) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח או לפי סעיף 16(ג1) לחוק קופות גמל, לפי העניין;

(6)

ייעוץ מיוחד הנדרש לצורך העמדת ההלוואה בשל מטרתה המיוחדת, הניתנת שלא במהלך העסקים הרגיל של אותו מלווה, וההוצאות משולמות למי שאינו צד קשור; בפסקה זו, ”ייעוץ מיוחד“ – לרבות שכר טרחה המשולם לעורך דין, ובלבד שמתקיימות לגביו שאר הוראות פסקה זו;

(7)

משלוח שיק לשם ניכיונו;

(ב)

ההוצאות הן הוצאות סבירות שהוצאו בפועל;

(ג)

אם התשלום הועבר באמצעות המלווה, המלווה העביר את תשלום ההוצאות במלואו לאותו צד שלישי;

(ד)

הוצאות בשל שירות שהמלווה מאפשר ללווה לקבל בעצמו מגורם אחר, למעט בשל הקצאת בטוחה כאמור בפסקת משנה (א)(5) או בשל ייעוץ מיוחד כאמור בפסקת משנה (א)(6);

(2)

הוצאות בסכום הגבוה מבין אלה למעט אם מדובר בהלוואה שניתנה לתקופה העולה על שנה ובסכום העולה על 100,000 שקלים חדשים:

(א)

30 שקלים חדשים;

(ב)

בהתאם לסכום ההלוואה כמפורט להלן:

(1)

הלוואה שסכומה עד 10,000 שקלים חדשים – 1.5% מסכום ההלוואה אך לא יותר מ־100 שקלים חדשים;

(2)

הלוואה שסכומה עולה על 10,000 שקלים חדשים –

(א)

אם היא ניתנה לפרק זמן שאינו עולה על 10 ימים – 1% מסכום ההלוואה;

(ב)

אם היא ניתנה לפרק זמן העולה על 10 ימים – 1% מסכום ההלוואה אך לא יותר מ־500 שקלים חדשים.

4.

עדכון סכומים

הסכומים הנקובים בתקנה 3(2) יתעדכנו ביום 1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון, לעומת המדד שפורסם בחודש דצמבר 2018, ויעוגל לשקל הקרוב השלם; המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן.

5.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה, למעט לעניין מלווה מוסדי כאמור בסעיף 23(ב) לחוק המתקן, שישה חודשים מיום פרסומן; בתקנה זו, ”החוק המתקן“ – חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות (תיקון מס׳ 5), התשע״ז–2017.

ב׳ באדר א׳ התשע״ט (7 בפברואר 2019)

איילת שקד
שרת המשפטים

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.