תקנות המלט
תקנות המלט מתוך
תקנות המלט, תשכ״ו–1966
תקנות לביצוע הפקודה
ק״ת תשכ״ו, 2219; תשכ״ט, 1420; תשל״ד, 1849.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לפקודת המלט, 1944 (להלן – הפקודה), והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, אני מתקין תקנות אלה:
הוראות תקנות מס קניה (רישומים ומסמכים), תשכ״ט–1969 חלות, בשינויים המחוייבים, על ספרים מוחזקים המתנהלים או מוצאים על פי הוראות תקנות אלה.
הגדרה
בתקנות אלה – ”יצרן“ – אדם המייצר מלט כדין.
בקשת רשיון
(א)
בקשת רשיון לייצור מלט תוגש למנהל בצורה ובאופן שיורה ויש לציין בה כל פרט שידרוש המנהל.
(ב)
היה המבקש יחיד תיחתם הבקשה על ידיו, ואם היה תאגיד – על ידי מי שמוסמך לחתום בשם התאגיד בצירוף חותמת התאגיד.
(ג)
חלו שינויים בפרטים שנמסרו על פי תקנה זו, יש להודיע עליהם למנהל מיד עם השינוי.
חובות יצרן [תיקון: תשל״ד]
יצרן –
(1)
ינהל פנקס בצורה ובאופן שתורה רשות המכס וירשום בו בכל יום את כמות המלט שהוצאה משטח בית החרושת באותו היום וכל פרט נוסף שיידרש;
(2)
ישגר עם כל משלוח מלט תעודת משלוח בטופס שתורה רשות המכס;
(3)
יגיש לרשות המכס מדי יום ביומו דו״ח, חתום בידו, על כמות המלט שהוצאה משטח בית החרושת ביום שקדם לו, בצורה ובאופן שתורה רשות המכס; אולם המנהל רשאי, על פי בקשת יצרן, לוותר על הגשת הדו״ח;
(4)
יגיש לרשות המכס לא יאוחר מהיום ה־5 לכל חודש דו״ח חתום בידו על כמות המלט שהוצאה משטח בית החרושת בחודש שחלף בצורה ובאופן שתורה רשות המכס; נרשמה בדו״ח כמות מלט שנועדה ליצוא, יגיש היצרן ראיות להנחת דעתה של רשות המכס, באופן ובמועד שתורה, כי המלט יוצא;
(5)
רשאי המנהל לדרוש מיצרן, במועד ובאופן שיורה, דו״ח שנתי חתום על ידיו ומאושר על ידי רואה חשבון, בדבר כמות המלט שהוצאה משטח בית החרושת במשך השנה שצויינה בדרישה.
[תיקון: תשכ״ט]
(בוטלה).
[תיקון: תשכ״ט]
(בוטלה).
[תיקון: תשכ״ט]
(בוטלה).
מקום וציוד לעבודתו של פקיד
יצרן יספק, דרך קבע, מקום וציוד, להנחת דעתו של המנהל בשביל עבודתו של פקיד בלו, שיבקר בבית החרושת לצורך הבטחת ביצוע הוראות הפקודה והתקנות שהותקנו על פיה.
אריזת מלט מיועד ליצוא
(א)
אין להוציא מבית החרושת מלט ארוז המיועד ליצוא אלא באריזה שאושרה על ידי רשות המכס.
(ב)
מלט שהוצא מבית החרושת כאמור לא יימסר לצריכה בארץ אלא באישור רשות המכס, בין בתנאים ובין שלא בתנאים, ולאחר ששולם עליו הבלו.
שקילת מלט
(א)
לא יוציא יצרן משטח בית החרושת או מכל מקום אחר שאושר על ידי רשות המכס מלט אלא כשהוא ארוז באריזה סטנדרדית או לאחר שקילתו במאזנים, במיתקני שקילה אחרים, במונים או במידות, בצורה ובאופן כפי שתורה רשות המכס.
(ב)
רשאית רשות המכס להתיר הוצאת מלט חב־בלו משטח בית החרושת למקום אחר שאושר על ידיה לשם שקילת המלט.
(ג)
רשאית רשות המכס, בכל עת סבירה, לשקול מלט או להורות ליצרן על שקילת מלט לפני הוצאתו מבית החרושת או לפני הוצאתו מכל מקום אחר שאושר על ידיה.
גביית הבלו ומתן ערובה [תיקון: תשל״ד]
(א)
(1)
מס הבלו ישולם לרשות המכס מדי יום ביומו על ידי היצרן, עבור כל כמות המלט חב־בלו שהוצא משטח בית החרושת, ביום שקדם ליום התשלום; המס ישולם בעת הגשת הדו״ח האמור בתקנה 3(3).
(2)
ויתר המנהל על הגשת דו״ח יומי כאמור בתקנה 3(3), ישלם היצרן מקדמות על חשבון מס הבלו, בסכום שקבע המנהל על פי חישוב משוער של סכום מס הבלו החל על המלט שהוצא משטח בית החרושת; תשלום המקדמה יהיה יומי, זולת אם קבע המנהל אחרת.
(3)
יצרן המשלם מקדמות כאמור בפסקה (2) יחשב עם הגשת הדו״ח לפי תקנה 3(4) את סכום מס הבלו החל על המלט שהוצא משטח בית החרושת בחודש שחלף ויצרף לדו״ח האמור את מס הבלו לאחר ניכוי המקדמות ששילם; עלה סכום המקדמות על סכום מס הבלו שעליו לשלם, יוחזר לו ההפרש או יזוכה חשבונו בסכום ההפרש, הכל כפי שיורה המנהל.
(ב)
לא שולם מס הבלו במועדו, רשאי פקיד הבלו שלא להתיר הוצאת מלט נוסף משטח בית החרושת עד שישולם אותו המס.
(ג)
יצרן יתן לרשות המכס, על פי דרישתה, ערובה למילוי התחייבויותיו, בשיעור של סכום הבלו החל על הכמויות המשוערות, שיוצאו מבית החרושת במשך שני ימים, הכל כפי שהורה המנהל.
מקומות כניסה
מקומות כניסה קבועים דרכם מותר להביא מלט הם:
(1)
בדרך הים – נמלי חיפה, אילת ואשדוד;
(2)
בדרך האויר – נמל תעופה לוד [כיום: נמל תעופה בן גוריון].
ביטול
תקנות המלט, 1944 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות המלט, תשכ״ו–1966“.
י״ט בסיון תשכ״ו (7 ביוני 1966)
- פנחס ספיר
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.