תקנות הנמלים, 1943
(הופנה מהדף תקנות החופים)
תקנות הנמלים, 1943 מתוך
תקנות הנמלים, 1943
תקנות שהתקין הנציב העליון במועצה עפ״י הסעיפים 4 ו־17.
ע״ר 1943, תוס׳ 2, 231; 1944, תוס׳ 2, 866; 1944, תוס׳ 2, 866; 1946, תוס׳ 2, 727; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 50; ס״ח תש״ט, 1; ק״ת תשי״ב, 182, 997, 1284; תשי״ד, 180, 548, 1232; תשט״ו, 269; תשי״ח, 652; תשכ״ב, 995; תשכ״ו, 598, 894; תשכ״ז, 1846; תשל״א, 350; תשמ״ד, 921; תשע״ח, 222.
בתוקף הסמכויות המסורות לו בסעיפים 4 ו־17 של פקודת הנמלים, התקין הנציב העליון במועצה את התקנות דלקמן:–
לפי תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971, כפי שתוקנה בתקנה 41 לתקנות הנמלים (תיקון), התשע״ח–2017, ולפי תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984, תקנות אלו לא יחולי על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל־אביב.
מכוח האמור בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מחלקת המכס, האקסייז והמסחר“ ייקרא מעתה ”אגף המכס והבלו“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי פקודת הנמלים (תיקון), תש״ט–1949, בכל מקום בו נאמר ”פקודת החופים“ קרי ”פקודת הנמלים“ ובכל מקום בו נאמר ”רשות החופים“ קרי ”רשות הנמלים“; בהתאם, כל מקום בו נאמר ”חוף“ קרי ”נמל“.
השם ותחילת התוקף [תיקון: תש״ט]
תקנות אלה תקראנה ”תקנות הנמלים, 1943“ [במקור: תקנות החופים, 1943], והן תקבלנה תוקף ביום 1 באפריל, 1943.
פירוש
המונח ”יום פגרה רשמי“ שבתקנות אלה פירושו כל יום שהוכרז כיום פגרה רשמי לצורך פקודת המכס.
הפלגתן של ספינות
תשלום מסים והוצאות לפני ההפלגה [תיקון: תש״ט]
אסור לשום ספינה לעזוב נמל עד שלא תשולמנה כל האגרות וההוצאות המגיעות ממנה או על חשבונה או עד שלא ניתנה ערבות מאושרת ונתקבלה תעודה על כך והוגשה לפקיד מוסמך של הנמל, ולאח״כ רשאי הפקיד המוסמך של הנמל ליתן לספינה את הרשות הדרושה לעזוב את הנמל בתנאי שתתקבל תעודת פיטורין מן המכס ותעודה על חופש ההפלגה.
[תיקון: תש״ט]
הטיפול במטענים, סידור החשבונות ופיקוח כללי כשהספינה בנמל
מסירת מניפסט–
אנית סוחר שהגיעה לנמל בין כשהיא טעונה ובין כשהיא בעקל, חייב רב־חובלה או סוכנה להגיש לפקיד המוסמך של הנמל תוך 24 שעה משעת בואה העתק של מניפסט היבוא של מטען הספינה והמציין את המידות והמשקלות ששולמו בעדם דמי הובלה ורשימה של הנוסעים העולים אל החוף.
מסירת מניפסט–
אנית סוחר שהפליגה מנמל, בין כשהיא טעונה ובין כשהיא בעקל, חייב רב חובלה או סוכנה, בטרם תנתן לספינה תעודת הפלגה, למסור לפקיד המוסמך של הנמל רשימה של הנוסעים העולים אל החוף בצירוף מניפסט היצוא או הדו״ח בכתב הטוב ביותר שהוא יכול לתיתו על המינים, הכמויות והמשקל של כל המטענים שטענו על ספינתו בנמל; בתנאי כי אם יש לספינה סוכן בנמל, יוכלו אותה הרשימה אותו מניפסט או אותו דו״ח בכתב להיות נמסרים ע״י אותו סוכן תוך אותו זמן הוגן שפקיד המוסמך על הנמל יאבה לדרוש.
מזג האויר בנמל [תיקון: תש״ט]
(1)
פקיד הממונה על הנמל רשאי להגביל או לאסור את טעינתן או פריקתן של סחורות ואת עליתם או ירידתם של אנשים כל אימת שהוא סבור כי מזג האויר עשוי להסב היזק או הפסד לסחורות שטענון או שפרקון או לגרום סכנה לחייהם של בני אדם העולים מן האניה או יורדים אליה.
(2)
במזג אויר יפה אסור לטעון שום ספינה עד מתחת לקו הטעינה העליון המסומן בהתאם לתקנה 5 מן התקנות בענין רישומן של ספינות ומתן רשיונות להן, ובמזג אויר רע אסור לטעון ספינה עד מתחת לקו־הטעינה התחתון המסומן כאמור.
(3)
במזג אויר רע אסור לטעון שום ספינה עד לגובה של יותר ממטר אחד למעלה מן הקצה העליון של ירכתי הספינה בלא נטילת רשות מאת הפקיד הממונה על הנמל.
(4)
לצורך תקנה זו הפקיד הממונה על הנמל הוא שיחליט מהו מצב מזג האויר.
עיכוב נפרז בטעינה או בפריקה וצפיפות בנמל [תיקון: תש״ט]
(1)
ספינה שלא קבלה או פרקה את מטענה באותה מהירות שהפקיד הממונה על הנמל ימצא אותה הוגנת, והספינה תופשת מקום מעגן הדרוש לספינה אחרת לטעינה או לפריקה של מטען, רשאי הפקיד הממונה לצוות להעתיק ממקום מעגנה את הספינה המוזכרת לראשונה על אחריותו ותוצאותיו של בעליה.
(2)
הפקיד הממונה על הנמל רשאי להפסיק או לצמצם בכל עת את הטעינה, הפריקה, ההעלאה מספינה לספינה, הקבלה והמסירה של סחורות בנמל, אם סבור הוא כי פעולות אלה עשויות לגרום צפיפות נפרזת באזור הנמל.
(3)
בעל סחורה שיובאה דרך נמל, בין שהסחורה חייבת במכס ובין שאינה חייבת במס [צ״ל: במכס], שלא הכין רשימה מלאה של סחורתו תוך ששה ימים (ובכללם יום ראשון וימות פגרא רשמיים) מן היום אשר בו השלימה הספינה המביאה את הסחורה את פריקת המטען בנמל, בהתאם להוראות פקודת המכס, רשאי הפקיד הממונה על הנמל אם סבור הוא כי אי־העתקת הסחורה ממחסן הטרנזיט או מאזור הערימה גורמת צפיפות בנמל, לצוות להעתיק אותה סחורה לכל מחסן סחורה, אזור או מקום שנתאשר ע״י אגף המכס והבלו [במקור: מחלקת המכס, האקסייז והמסחר]. כל דמי סבלות נוספים שהיה צריך לשלם כתוצאה מהעתקת הסחורה כאמור, ישולמו ע״י היבואן [במקור: האימפורטר] או בעל הסחורה או ע״י סוכנו של כל אחד מהם בטרם תוצא הסחורה מפיקוחה של רשות המכס.
סחורות שאין להן תובעין
השמוש בדמי המכירה של סחורות שאין להן תובעין [תיקון: 1946, תש״ח, תש״ט, תשי״ח]
(1)
דמי המכירה של סחורות שנמכרו בהתאם להוראות סעיף 14(ד׳) של פקודת הנמלים ישמשו ראשית לתשלום דמי המכס המגיעים בעד אותן סחורות, שנית – לתשלום דמי הנמל, דמי הסבלות ושאר הוצאות המגיעים לרשות הנמלים בגין הסחורות וכל דמי־סבלות או משימות אחרות, המגיעים לכל אדם המורשה מטעם רשות הנמלים, לבצע את העבודה, שתמורתה מגיעים אותם דמי־סבלות או משימות אחרות בגין הסחורות, שלישית – לתשלום דמי ההובלה והטעינה המגיעים בעד אותן סחורות, ואם נותר איזה סכום לאחר תשלומים אלה – יוחזר המותר לבעל הסחורות לאחר שיגיש בקשה לכך, בתנאי שהבקשה תתקבל ע״י רשות הנמלים תוך שנה אחת מתאריך מכירת הסחורות, והוכח תוך אותה שנה להנחת דעתה שיבוא הסחורות אינו אסור על פי צו שניתן לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939. לא נתקבלו הבקשה וההוכחה כאמור, על ידי רשות הנמלים, תוך אותה תקופה, תוחרם יתרת דמי המכירה לטובת המדינה.
(2)
אם ניתנה פקודה למכור את הסחורות הללו לשם תצרוכת בארץ, ואי אפשר למכרן בסכום שיספיק לתשלום דמי המכס, דמי הנמל ושאר הוצאות, או – אם ניתנה פקודה למכור את הסחורות ליצוא [במקור: לאקספורט] בין בדרך הים ובין בצורה אחרת – ואי אפשר למכרן בסכום שיספיק לתשלום דמי הנמל ושאר הוצאות, תמסרנה הסחורות לאגף המכס והבלו [במקור: למחלקת המכס, האקסייז והמסחר], ומותר להשמידן או לעשות בהן ככל אשר יאבה להורות מנהל אגף המכס והבלו [במקור: מנהל המכס, האקסייז והמסחר].
(3)
כל סחורות שנמכרו ע״י רשות הנמלים עפ״י הוראות התקנות האלה, חייב הקונה להעתיקן תוך שבעה ימים מיום קנייתן או תוך ארכא נוספת שרשות הנמלים רשאית לקצוב. אם לא העתיק הקונה את הסחורות הללו תוך שבעה ימים או תוך אותה ארכא נוספת, תוחרמנה הסחורות לטובת ממשלת ישראל ותמכרנה ע״י רשות הנמלים, ואילו אם הן חסרות כל ערך – תושמדנה. בדמי המכירה תעשה רשות הנמלים כפי שנקבע בתקנת־משנה (1) מתקנה זו.
מודעה על מכירת סחורות שאין להן תובעין [תיקון: תש״ט, תש״ט־2, תשכ״ז]
(1)
מודעה על מכירה של סחורה על ידי רשות הנמלים לפי הוראות תקנות אלה תינתן בדרך שנקבעה בתקנה 35 לתקנות המכס.
(2)
לא תמסר כל מודעה, זולת המודעה הקבועה בתקנת־משנה (1) של תקנה זו ולא יהא צורך לרשות הנמלים להודיע את מקבל הסחורה, או בעליה או את סוכנם של אחד האנשים האלה, כי יש בדעתו להוציא את הסחורה למכירה.
[תיקון: תש״ט]
הפיקוח על בניני הנמלים ועל התנועה בהם, והוראות כלליות
ימי עבודה, שעות עבודה ושכר עבודה נוספת [תיקון: 1944, תש״ח־2, תש״ט, תשי״ב, תשי״ב־2, תשי״ב־3, תשי״ד־2, תשי״ד־3, תשכ״ב, תשכ״ו, תשכ״ו־2]
(1)
(א)
ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה הקבועים בפקודת ימי המנוחה, תש״ח–1948, ויום העצמאות;
(ב)
שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
(I)
בנמל חיפה – בשעות בין 6.30 לבין 15.30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 6.30 לבין 18.00 לכל צורך אחר;
(II)
בנמלים תל־אביב–יפו בשעות בין 8.00 לבין 16.00, הן
(III)
בנמל אילת – לצורך עבודה באניות ובמטענים כולל מתן שירותים על ידי הסירות, פרט לימי ששי –
בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05.30 ובין 13.30;
בתקופת החורף, בשעות שבין 06.00 ובין 14.00;
בימי ששי –
בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05.30 ובין 12.30;
בתקופת החורף, בשעות שבין 06.00 לבין 13.00;
לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07.00 ובין 14.00;
בתקופת החורף, בשעות שבין 07.00 ובין 15.00;
בימי ששי – בשעות שבין 07.00 ובין 12.00;
בפסקה זו –
”תקופת חורף“ לצורך עבודה באניות ובמטענים –
ימי העבודה שבין ה־16 באוקטובר ובין ה־14 במאי;
לכל צורך אחר –
ימי העבודה שבין ה־1 באוקטובר ובין ה־31 במאי;
”תקופת קיץ“, לצורך עבודה באניות ובמטענים –
ימי העבודה שבין ה־15 במאי ובין ה־15 באוקטובר;
לכל צורך אחר –
ימי העבודה שבין ה־1 ביוני ובין ה־30 בספטמבר;
(IV)
בנמל אשדוד –
לצורך עבודה באניות ובמטענים, פרט לימי ששי –
בשעות שבין 06.30 ובין 15.30;
בימי ששי בשעות שבין 06.30 ובין 13.30;
לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
בשעות שבין 07.30 ובין 15.30 בתקופת החורף;
בשעות שבין 07.30 ובין 14.00 בתקופת הקיץ;
בימי ששי –
בתקופת החורף, בשעות שבין 7.30 ובין 14.00;
בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07.30 ובין 13.00;
בפסקה זו –
”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה־15 ביוני;
”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין ה־16 ביוני ובין ערב ראש השנה.
(2)
לא תעשה כל עבודה בנמל בכל נמל שלא בימי העבודה ובשעות העבודה המפורטים בתקנת משנה (1) של תקנה זו אלא ברשות מאת הפקיד הממונה על הנמל.
(3)
(א)
נוכח פקיד, לפי הזמנה, לצרכי השגחה על עבודה בנמל בימי העבודה ובשעות העבודה הקבועים בתקנה זו תשולם עבור כל פקיד, לכל שעה או חלק ממנה, אגרה בסך של 4.80 ל״י;
(ב)
נוכח פקיד, לפי הזמנה, בעבודה בנמל בימי העבודה מחוץ לשעות העבודה הקבועות בתקנה זו, או בימי המנוחה הקבועים בפקודת ימי המנוחה, תש״ח–1948, או ביום העצמאות, תשולם עבור כל פקיד, לכל שעה או חלק ממנה, אגרה בסך של 4.80 ל״י.
בתנאי –
(א)
שאם לפני הזמן שבו צריך פקיד כל שהוא להיות נוכח באותה עבודה מודיע בעל הבקשה לאותה נוכחות לפקיד הממונה על הנמל, כי שירותיו של אותו פקיד המיוחד לאותה נוכחות אינם דרושים, לא תשולם אותו מס, וכן
(ב)
שאם לאחר התחלת נוכחותו של פקיד כל שהוא באותה עבודה כאמור לעיל, מודיע בעל הבקשה לאותה נוכחות לפקיד הממונה על הנמל, כי שירותיו של הפקיד המיוחד לאותה נוכחות אינם דרושים, או שאינם דרושים יותר, יהיה המס שיש לשלמו, אותו המס שיש לשלמו בעד התקופה המתחילה בשעת התחלת נוכחותו של הפקיד, והמסתיימת בשעת קבלת אותה הודעה על־ידי הפקיד הממונה על הנמל או המסתיימת בשעה שהפקיד הנוכח מפסיק להשאר בתפקידו לאותה עבודה כאמור לעיל, הכול לפי התקופה הקצרה יותר.
(4)
מקום, ששני מבקשים או יותר פונים בבקשה לנוכחותו, במשך אותה תקופה עצמה, של פקיד כל שהוא באותה עבודה כאמור לעיל, ישולם המס הנקוב בתקנת־משנה (3) של תקנה זו בשלמותו על ידי כל מבקש ומבקש, בעד כל התקופה שבה היה נוכח פקיד כל שהוא באותה עבודה, למרות זה שאותו פקיד עצמו היה נוכח בעבודה בשביל שני מבקשים או יותר משנים במשך אותה תקופה עצמה.
סגירת כבישים, רציפים וכו׳ [תיקון: תש״ט]
הפקיד הממונה על הנמל רשאי, כשהוא סבור כי רצוי לעשות זאת, לסגור כל שערי מבוא, כביש, שובר־גלים, רציף או מחסן סחורה או כל חלק מהם, והוא יוכל לאסור את השמוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.
איסור עישון וכו׳ [תיקון: תש״ט, תשי״ח]
(1)
אסור לעשן או להשתמש במאור חשוף בכל מחסן, מחסן סחורה, חצר, או חלק אחר של הנמל הכפוף לפיקוחה של רשות הנמלים.
(2)
לא יצלם אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל או מאת אדם שהוסמך על ידיו לכך ובהתאם לתנאי הרשיון.
הפיקוח על הכניסה אל הנמל והיציאה מתוכו [תיקון: תש״ט]
הפקיד הממונה על הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי־חיים או כלי רכב [במקור: מרכבות] אל הנמל או את יציאתם מתוכו.
מאורותיהן של ספינות העוברות בנמל [תיקון: תש״ט]
כל בעל ספינות או ספן הממונה על ספינה שיש לה רשיון עפ״י סעיף 9 [צ״ל: סעיף 8] של פקודת הנמלים חייב לדאוג לכך כי יהיה בספינה בכל אותן השעות שבהן עובדת הספינה בין שקיעת החמה ועלות השחר מאור לבן בהיר אשר יראה בצורה בולטת את מספר הספינה ולהראותו או להניפו מעל לירכתי הספינה באופן שכל ספינה או סירה מתקרבת תוכל לראותו יפה.
שכר שומר הספינה [תיקון: תש״ח־2]
השכר שיש לשלם בעד כל שומר־ספינה שיעמידוהו בספינה יהא מאתים וחמישים פרוטה בעד כל מעת־לעת או חלק הימנו.
שכר שקילה [תיקון: תש״ח־2, תש״ט, תשי״ב, תשי״ב־2, תשי״ד, תשכ״ב, תשכ״ו־2]
(1)
ואלה האגרות שישולמו בעד כל שירות שקילה, שניתן על־ידי רשות הנמלים:
(א)
בעד כל שקילה במאזני גשר של רכב עמוס לרבות שקילה טרה – 120 אגורות (של לירות)
(ב)
בעד כל שקילה שלא במאזני גשר – 25 אגורות (של לירות)
(2)
נוסף למסים שנקבעו בתקנת־משנה (1) של תקנה זו בעד שירותי שקילה יש לשלם דמי סבלות לפי תעריף דמי הסבלות שיש לו תוקף בעד כל שירות סבלות שנעשה בקשר לאותם שירותי שקילה.
מתן תעודת אישור ותשלום אגרות [תיקון: תש״ח־2, תש״ט, תשי״ב, תשי״ד־2, תשט״ו, תשכ״ו־2]
(1)
מנהל נמל רשאי לאשר בתעודה בכתב נוהל מסויים בשחרור מטען והוא רשאי לאשר כאמור כי שולמו כדין סכומים כאגרות רשיון, כאגרות מגדלור, כאגרות עגינה או בעד שירות הכרוך בעבודה בנמל או לכל מטרה אחרת שרשות הנמלים תורה לאשר.
(2)
בעד תעודת אישור כאמור בתקנת משנה (1) תשולם אגרה בסך – .5 לירות.
ביטול
תקנות החופים (חא״י, כרך ג׳, עמ׳ 2082) מבוטלות בזה.
25 במרץ, 1943
- ג. ט. פארליי
סופר הועד הפועל הממשלתי
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.