תקנות הזרעים (רשיונות מכירה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות הזרעים (רשיונות מכירה) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות הזרעים (רשיונות מכירה), תשכ״ח–1967

תקנות בדבר מתן רשיון למכירת זרעים


ק״ת תשכ״ח, 224; תשכ״ט, 926; תשל״א, 406; תשל״ה, 2281; תשל״ז, 582; תשל״ט, 714; תש״ם, 1615; תשמ״א, 1565; תשמ״ב, 1363; תשמ״ח, 539.

עדכון סכומים: י״פ תש״ם, 1756; תשמ״א, 1285; ק״ת תשמ״ב, 222, 1098; תשמ״ג, 179, 1108; תשמ״ד, 146, 1098, 2656; תשמ״ה, 682, 1190, 1750; תשמ״ו, 70, 1522; תשמ״ז, 273, 701, 1133; תשמ״ח, 453, 1045; תשמ״ט, 404, 867; תש״ן, 309, 516; תשנ״א, 39, 422, 944; תשנ״ב, 298, 1389; תשנ״ג, 749; תשנ״ד, 336, 1119; תשנ״ה, 477; תשנ״ו, 290, 1391; תשנ״ז, 608, 1229; תשנ״ט, 391; תשס״ב, 1013; תשס״ג, 8; תשס״ח, 648; תשס״ט, 1122, 1214, 1226; תש״ע, 1578; תשע״א, 1260; תשע״ג, 1587; תשע״ט, 1459; תש״ף, 2019; תשפ״א, 3333; תשפ״ג, 1789; תשפ״ד, 1863.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 4 ו־4א לחוק הזרעים, תשט״ז–1956, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”השר“ – שר החקלאות, לרבות מנהל השירות לבקורת זרעים במשרד החקלאות;
”מקום מכירה“ – חצרים בהם עוסקים במכירת זרעים.
רשיון מכירת זרעים [תיקון: תשמ״ח]
(א)
לא ימכור אדם זרעים, ולא ירשה אדם למכור זרעים, אלא אם ניתן לו רשיון מאת השר ובהתאם לתנאים שיקבע (להלן – הרשיון).
(ב)
תקנת משנה (א) לא תחול על מכירת זרעים של ירקות ופרחים באריזות סגורות שמשקלן עד 20 גרם ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
(1)
האריזות מקוריות וסגורות על ידי היצרן, ונושאות סימון של שם היצרן ומענו;
(2)
נקנו ממוכר בעל רשיון;
(3)
הזרעים וסימונם מתאימים להוראות תקנות הזרעים (מכירה), התשכ״ה–1964.
הגשת בקשה לרשיון
הרוצה למכור זרעים יגיש לשר בקשה בכתב שתכלול פרטים אלה:
(1)
שם המבקש ומענו;
(2)
השכלתו הכללית והמקצועית;
(3)
נסיונו בגידול זרעים ובמכירתם ובכל נושא אחר הקשור בזרעים;
(4)
מקום המכירה המיועד ופרטים בקשר למקום שהוקצב להחסנת זרעים ומספר העובדים שיועסקו במכירת זרעים;
(5)
צורת אריזת הזרעים (סגורה, פתוחה, בשקיות וכו׳);
(6)
סוג ומין של הזרעים הנמכרים;
(7)
סוגי גרעינים ומזון לבעלי־חיים הנמכרים במקום המכירה;
(8)
תכשירים כימיים.
תנאי כשירות לקבלת רשיון
לא יינתן רשיון אלא אם הוכיח המבקש, להנחת דעתו של השר, כי יש לו ידע מספיק בענינים אלה:
(1)
חוק הזרעים, תשט״ז–1956, והתקנות על פיו;
(2)
עונות הזריעה של זנים וגידולים;
(3)
החסנת זרעים, שמירתם ושיטות שיווקם;
(4)
בדיקת זרעים וסימונם.
תנאי מקום מכירה
לא יינתן לאדם רשיון אלא אם קויימו לגבי מקום המכירה תנאים אלה:
(1)
יועד בו למכירת זרעים בלבד שטח מיוחד מתאים, בנפרד ממקום בו מוחזקים גרעינים וחמרי הדברה;
(2)
הזרעים המיועדים למכירה מוחזקים במקום שיועד כאמור בפסקה (1);
(3)
הזרעים שאינם מיועדים למכירה מוחסנים במקום נפרד ומרוחק מזרעים אחרים, ואותו מקום מסומן במלים ”זרעים לא למכירה“ במקום בולט ובצורה נראית לעין;
(4)
מקום המכירה נקי ומוגן בדרך שתמנע כל אפשרות לחדירת לחות, רטיבות, לכלוך או גורמים זרים.
שינויים בפרטים שבבקשה
מי שניתן לו רשיון חייב להודיע לשר ללא דיחוי על כל שינוי שחל בפרטים שנכללו בבקשה לרשיון לפי תקנה 3.
תוקף הרשיון
הרשיון הוא אישי ולמקום המכירה שצויין בו בלבד.
הצגת הרשיון
הרשיון יוצג במקום המכירה בצורה נראית לעין.
אגרות [תיקון: תשל״א, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשמ״ב, [הודעות]]
בעד מתן רשיון תשולם אגרה בסך 1,190.00 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023; 1,500.00 שקלים מתואם ליולי 1982).
מתן רשיון וביטולו
מתן רשיון או סירוב לתתו, קביעת תנאים לנתינתו, התלייתו או ביטולו מסורים לשיקול דעתו של המנהל.
שמירת דינים
הוראות תקנות אלה אינן גורעות מכל דין אחר.
תחילה [תיקון: תשכ״ט]
תחילתן של תקנות אלה היא ביום י״ג בניסן תשכ״ט (1 באפריל 1969).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הזרעים (רשיונות מכירה), תשכ״ח–1967“.


כ״ט בתשרי תשכ״ח (2 בנובמבר 1967)
  • חיים גבתי
    שר החקלאות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.