תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד) מתוך

תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד), התש״ן–1990

ק״ת תש״ן, 614; תשנ״ב, 1066.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 8 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1.

ענינים שיידונו בדיין אחד [תיקון: תשנ״ב]

בענינים דלהלן ידון בית דין רבני אזורי בדיין אחד:

(1)

ענינים שלא על ריב –

(א)

קבלת הצהרת אבהות מפי האיש והאשה; הצדדים יחתמו על הבקשה במעמד הדיין או יאשרו את דבר חתימתם בפניו;

(ב)

בקשה משותפת לאישור הסכם ממון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973;

(ג)

בקשה לאישור צוואה מחיים, שניתן לאשרה לפי דין־תורה;

(ד)

בקשה לאישור חלוקת עזבון בהסכמה, שניתן לאשרה לפי דין־תורה;

(ה)

הזמנת בעלי דין ועדים וכפיית התייצבות לפי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות), התשט״ז–1956;

(ו)

הטלת מאסר לפי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות), התשט״ז–1956, ולפי סעיף 2 לחוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה), התשכ״ה–1965, בענינים שבית הדין דן בהם בדיין אחד;

(ז)

עיכוב ביצוע פסק דין שניתן בדיין אחד.

(2)

צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ –

(א)

מקרים בהם הוכח, להנחת דעתו של הדיין, כי קיים צורך דחוף לדון בענין;

(ב)

ביטול צו לעיקול נכסים או צו לעיכוב יציאה מהארץ בתנאים שהוסכם עליהם בין הצדדים;

(ג)

ביטול צו לעיקול נכסים, שניתן על ידי אותו דיין בשבתו כדיין אחד.

(3)

ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד –

(א)

ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שידון בדיין אחד ובית הדין אישר שהענין ראוי, לפי דין תורה, להיות נדון בדיין אחד.

(4)

ענייני סדר ומינהל –

(א)

קביעת מועדים לדיון ודחייתם;

(ב)

מינוי אפוטרופוס לדין;

(ג)

הוראות בדבר המצאת כתבי בית דין, לרבות תחליף המצאה;

(ד)

הוראות בדבר פרסום הודעות והזמנות ופטור מחובת פרסום;

(ה)

קביעת סדר הדיון, זימון עדים, סיכומים ומועדים להגשת כתבי בית דין;

(ו)

מתן אישורים בקשר לדיון;

(ז)

אישור בקשות לעיון בתיק.

(5)

עניינים הנדונים במעמד צד אחד –

(א)

מתן צווים זמניים בענינים דחופים הנידונים בשלושה, לפני שנקבע להם הרכב, אם הוכח לדיין כי השהיית הדיון עלולה לגרום למבקש הצו נזק שאין לו תקנה או נזק חמור;

(ב)

אישור וקיום מסמכים שאינם בבחינת פסק דין.

כ״ד בניסן התש״ן (19 באפריל 1990)

זבולון המר
השר לעניני דתות

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.