תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה) מתוך

תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), התשס״א–2001

ק״ת תשס״א, 900.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 36(2) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגבלת העברה של מידע לחו״ל

לא יעביר אדם מידע ולא יאפשר העברה של מידע ממאגר מידע בישראל אל מחוץ לגבולותיה, אלא אם כן דין המדינה שאליה מועבר המידע, מבטיח רמת הגנה על מידע שאינה פחותה, בשינויים המחויבים, מרמת ההגנה על מידע הקבועה בדין הישראלי, ובכלל זה קובע עקרונות אלה:

(1)

מידע ייאסף ויעובד באופן חוקי והוגן;

(2)

מידע יוחזק, ישמש ויימסר רק למטרה שלשמה נתקבל;

(3)

מידע שנאגר יהיה מדויק ומעודכן;

(4)

נתונה זכות עיון ותיקון למי שהמידע עליו;

(5)

קיימת חובה לנקוט אמצעי ביטחון נאותים להגנה על מידע במאגרי מידע.

2.

תנאים להעברת מידע לחו״ל

על אף האמור בתקנה 1, רשאי בעל מאגר מידע להעביר מידע או לאפשר העברה של מידע ממאגר מידע שלו בישראל אל מחוץ לגבולותיה, אם התקיים אחד מאלה:

(1)

האדם שעליו המידע הסכים להעברה;

(2)

לא ניתן לקבל את הסכמתו של האדם שעליו המידע וההעברה הכרחית לשם הגנה על בריאותו או שלמות גופו;

(3)

המידע מועבר לתאגיד שנתון לשליטתו של בעל מאגר המידע שממנו מועבר המידע, והוא הבטיח את ההגנה על הפרטיות לאחר ההעברה; בפסקה זו, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

(4)

המידע מועבר למי שהתחייב בהסכם עם בעל מאגר המידע שממנו מועבר המידע, לקיים את התנאים לאחזקת מידע ולשימוש בו החלים על מאגר מידע בישראל, בשינויים המחויבים;

(5)

המידע פורסם לרבים על פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים על פי סמכות שבדין;

(6)

העברת המידע הכרחית לשם הגנה על שלום הציבור או ביטחונו;

(7)

העברת המידע מחויבת לפי הדין בישראל;

(8)

המידע מועבר למאגר מידע במדינה –

(1)

שהיא צד לאמנה האירופית להגנת הפרט בקשר לעיבוד אוטומטי של מידע רגיש;

(2)

המקבלת מידע ממדינות החברות בקהיליה האירופית, לפי אותם תנאי קבלה;

(3)

שרשם מאגרי מידע הודיע לגביה, בהודעה שפרסם ברשומות, שקיימת בה רשות שנועדה להגן על הפרטיות, לאחר שהגיע עם אותה רשות להסדר על שיתוף פעולה.

3.

התחייבות להבטחת פרטיות

בהעברת מידע לפי תקנה 1 או 2 יבטיח בעל מאגר המידע, בהתחייבות בכתב של מקבל המידע, כי מקבל המידע נוקט אמצעים מספיקים להבטחת פרטיותם של מי שהמידע עליהם, וכי הוא מבטיח שהמידע לא יועבר לכל אדם זולתו, בין באותה מדינה ובין במדינה אחרת.

4.

סייג לתחולה

הוראות תקנות אלה לא יחולו על מידע המועבר עקב בקשה לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998.

5.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.

כ״ו בסיון התשס״א (17 ביוני 2001)

מאיר שטרית
שר המשפטים

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.