לדלג לתוכן

תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל״ב–1972

תקנות בדבר סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל


ק״ת תשל״ב, 1188.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 192א ו־242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968, לאחר התייעצות במועצה ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, החליף את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968.


לפי סעיף 1 לחוק שירות התעסוקה (תיקון מס׳ 4), תשל״ז–1976, המונח ”לשכת עבודה“ הוחלף במונח ”לשכת שירות התעסוקה“, אבל נראה שכוונת המחוקק לא הייתה להחיל את החוק על החיקוק הזה בגלל שחוק שירות התעסוקה לא חל ביהודה ושומרון.


הגדרות
בתקנות אלה –
”אזור“ – כל אחד מן השטחים המוחזקים על ידי צבא־הגנה לישראל;
”לשכת עבודה“ – לשכת עבודה הפועלת ליד הממשל הצבאי באזור.
תחולה
תושב האזור שהנו עובד, שאירעה לו תאונה באזור בדרכו ממעונו לעבודה או מן העבודה למעונו, יראו את התאונה כתאונת עבודה במשמעותה בחוק אם התקיימו בו כל אלה:
(1)
התאונה אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו ממעונו לעבודה בישראל או מן העבודה למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
(2)
מקום העבודה הוא בישראל;
(3)
העובד נשלח לעבודה על ידי לשכת העבודה.
הפסקה וסטיה
על אף האמור בתקנה 2 לא יראו את התאונה כתאונת עבודה אם הפסיק העובד את הנסיעה או ההליכה הפסקה של ממש או סטה מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו כלפי מעבידו או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של העובד ולא נגרם על ידיה אי־כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
שמירת דינים
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ו׳ בניסן תשל״א (1 באפריל 1971).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל״ב–1972“.


ט״ז באייר תשל״ב (30 באפריל 1972)
  • יוסף אלמוגי
    שר העבודה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.