תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)
תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית) מתוך
תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986
ק״ת תשמ״ו, 409, 1124; תשמ״ז, 697, 1274; תשנ״ו, 959; תשס״ה, 401.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 354, 362 ו־400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז־2, תשנ״ו]
בתקנות אלה –
”שומה“ – כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984, או שומה עצמית כהגדרתה בתקנה האמורה;
”מקדמה רבעונית“ ו”רבעון“ – כהגדרתם בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984;
”שנת מעבר“ ו”שנת מס“ – כמשמעותן בסעיף 32 לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס׳ 71), התשמ״ז–1987.
חישוב הפרש דמי ביטוח לשנת כספים שקדמה ל־
(א)
נתקבלה במוסד שומה על הכנסתו של מבוטח לשנת כספים שקדמה לשנת הכספים 1985, יחשב המוסד את ההפרש שבין דמי הביטוח שהמבוטח חייב לשלם בעד שנת כספים פלונית, על פי ההכנסה שנקבעה בשומה לבין המקדמות על חשבון דמי הביטוח שחוייב בתשלומן בעד אותה שנה (להלן - הפרש דמי הביטוח).
(ב)
הפרש דמי הביטוח, בין אם הוא לזכות ובין אם הוא לחובה, יוגדל בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו נערך חישוב ההפרש – לעומת המדד שפורסם בחודש מרס 1984 – אם השומה מתייחסת לשנת כספים שקדמה ל־1 באפריל 1984, או לעומת הממוצע המשוקלל של מדדי החדשים שבהם חלו מועדי תשלום מקדמות דמי ביטוח (להלן – הממוצע המשוקלל) – אם השומה מתייחסת לשנת הכספים 1984.
הפרשי דמי ביטוח [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז־2, תשנ״ו]
(א)
נתקבלה במוסד שומה על הכנסתו של מבוטח בעד שנת כספים פלונית, יחשב המוסד את דמי הביטוח שהמבוטח חייב לשלם בעד כל אחד מהרבעונים שבאותה שנת כספים, על פי ההכנסה שנקבעה בשומה; לצורך זה תחולק הכנסה שנקבעה בשומה בין הרבעונים, באופן שלכל רבעון ייוחס אותו חלק מההכנסה השנתית, השווה לחלק שהמקדמה בעד אותו רבעון מהווה מהסכום הכולל של כל המקדמות הרבעוניות של שנת הכספים האמורה.
(ב)
ההפרש שבין דמי הביטוח שחושבו כאמור בתקנת משנה (א) בעד כל אחד מהחודשים שבכל אחד מהרבעונים לבין המקדמה שהמבוטח חויב בתשלומה בעד כל אחד מהחודשים שברבעונים האמורים, יוגדל בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו נערך חישוב ההפרש, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שנקבע לתשלום אותה מקדמה בתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954; לענין זה, ”הפרש“ – בין אם הוא לחובת המבוטח ובין אם הוא לזכותו.
הפרשי דמי ביטוח למי שמנהל פנקסי חשבונות במטבע חוץ [תיקון: תשמ״ז]
מבוטח שהורשה לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה) ושנערכה לו שומה, תחושב ההכנסה השנתית המתקבלת בשומה כערכה המותאם בשקלים חדשים לשער הדולר היציג הממוצע המשוקלל של אותה שנת מס שאליה מתייחסת השומה; לענין תקנה זו, ”שער הדולר היציג הממוצע המשוקלל“ – ממוצע שער יציג של דולר ארצות הברית הנקבע בידי בנק ישראל, בהתחשב במועדי תשלום המקדמות ושיעורו במהלך שנת מס פלונית.
חישוב הפרש גימלה [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז־2, תשנ״ו]
(א)
שולמה למבוטח גימלה, שבחישובה הובאה בחשבון הכנסתו בשנה פלונית, שלפיה הוא חוייב במקדמות על חשבון דמי הביטוח, ונערך לו חישוב של הפרשי דמי ביטוח לאותה שנה כאמור בתקנות אלה, יחשב המוסד את ההפרש שבין הגימלה המגיעה למבוטח לפי ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב הפרשי דמי הביטוח, לבין הגימלה ששולמה לו. חישוב הגימלה המגיעה למבוטח לפי ההכנסה שנקבעה בשומה כאמור בתקנה 2א, ייעשה בהתחשב בחלוקת ההכנסה השנתית בין הרבעונים כאמור בתקנה 2א(א).
(ב)
הפרש גימלה, בין אם הוא לזכות ובין אם הוא לחובה, יוגדל בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו נערך חישוב ההפרש –
(1)
לעומת המדד שפורסם בחודש מרס 1984 – אם ההפרש מתייחס לשנת כספים שקדמה לשנת הכספים 1984;
(2)
לעומת הממוצע המשוקלל – אם ההפרש הוא של תגמולי מילואים ומתיחס לשנת הכספים 1984;
(3)
לעומת המדד של אותו חודש שבעדו מגיע ההפרש – אם ההפרש אינו הפרש של תגמולי מילואים ומתייחס לשנת הכספים 1984;
(4)
לעומת המדד של אותו חודש שבעדו מגיע ההפרש – אם ההפרש, לרבות הפרש של תגמולי מילואים, מתייחס לשנת הכספים 1985, לשנת המעבר או לכל שנת מס שלאחריה;
(5)
לעומת המדד של אותו חודש שבו שולם מענק לפי סעיף 66 או 70 לחוק – אם ההפרש מתייחס למענק ששולם בשנות הכספים 1984 או 1985, בשנת המעבר או בכל שנת מס שלאחריה.
(ג)
קיים הפרש גימלה לזכות המבוטח והגימלה חייבת בניכוי מס הכנסה במקור, ינוכה המס מהפרש הגימלה המוגדל לפי תקנת משנה (ב).
חישוב גימלה למי שמנהל פנקסי חשבונות במטבע חוץ [תיקון: תשמ״ז]
האמור בתקנה 3 יחול לגבי מי שהורשה לנהל פנקסי חשבונות במטבע חוץ לפי סעיף 130א לפקודה ואולם לענין זה תובא בחשבון במקום הכנסת המבוטח שנקבעה בשומה לשנת מס פלונית, ההכנסה שחושבה כאמור בתקנה 2ב.
קיזוז הפרש גימלה [תיקון: תשמ״ז־2]
(א)
המוסד רשאי לקזז הפרש תגמולי מילואים שחושב לפי תקנה 3 כנגד הפרש דמי ביטוח שחושב לפי תקנות אלה ולזכות או לחייב את חשבון דמי הביטוח של המבוטח, לפי הענין.
(ב)
חושב הפרש הגימלה לפי תקנה 3 לאחר חישוב הפרש דמי הביטוח, תקוזז יתרת דמי הביטוח כנגד הפרש הגימלה שחושב כאמור.
(ג)
הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) יחולו, אם הפרש הגימלה הוא לחובת המבוטח והפרש דמי הביטוח הוא לזכותו או אם הפרש הגימלה הוא לזכותו והפרש דמי הביטוח הוא לחובתו; לענין תקנת משנה זו, ”הפרש דמי ביטוח“ – לרבות ”יתרת דמי הביטוח“ כאמור בתקנת משנה (ב).
החזר הפרש גימלה
(א)
נערך קיזוז כאמור בתקנה 4 ונותר הפרש גימלה, יחולו הוראות אלה:
(1)
נותר הפרש לחובת המבוטח, יחזיר המבוטח למוסד את ההפרש תוך 30 ימים מהיום שבו שלח המוסד את הדרישה להחזר, ואם המבוטח לא יחזיר את הסכום הנדרש תוך תקופה זו – יוגדל הסכום בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו מוחזר הסכום הנדרש לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו דרש המוסד לראשונה את החזר הסכום;
(2)
נותר הפרש לזכות המבוטח, ישלם המוסד למבוטח את ההפרש תוך 30 ימים מהיום שבו נערך החישוב, ואם ההפרש משולם מאוחר יותר, יוגדל סכום ההפרש בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום ההפרש לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו נערך חישוב ההפרש לפי תקנה 3.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) יחולו גם על הפרש גימלה אשר בהתאם לתקנה 4(ג) אינו חייב בקיזוז כנגד הפרש דמי ביטוח.
הפרש שלא יובא בחשבון [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז־2, תשס״ה]
(א)
חושב הפרש דמי ביטוח לפי תקנות 2 או 2א והתברר כי ההפרש בחישוב שנתי אינו עולה על 90 שקלים חדשים, לא ישולם ההפרש למבוטח ולא יידרש ההפרש מהמבוטח, לפי הענין; הוראה זו באה להוסיף על הוראות תקנה 15(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954, ולא לגרוע מהן.
(ב)
הפרש גימלה לפי תקנה 5 שאינו עולה על 10 שקלים חדשים, לא יידרש המבוטח להחזירו ולא ישולם ההפרש למבוטח, לפי הענין.
י״ז בטבת התשמ״ו (29 בדצמבר 1985)
- משה קצב
שר העבודה והרווחה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.