תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה) מתוך

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988

ק״ת תשמ״ח, 871; תשנ״ו, 36.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127פד(ד) ו־242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, החליף את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968.

1.

הגדרות [תיקון: תשנ״ו]

בתקנות אלה –

”תובע“ – מי שהגיש תביעה לגימלת סיעוד;

”בן זוג“ – בן זוגו של התובע הגר עמו;

”ילד“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק;

”קיבוץ“ – כהגדרתו בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה, לרבות מושב שיתופי.

2.

מבחני הכנסה ושיעורי הגימלה

(א)

גימלת סיעוד תשולם לתובע בשיעור שנקבע בסעיף 127פד(א) ו־(ב) לחוק, אם הכנסתו החדשית אינה עולה על הסכום הבא, לפי הענין –

(1)

ליחיד – סכום השווה לשכר הממוצע;

(2)

למי שיש עמו בן זוג – סכום השווה לפעם וחצי השכר הממוצע;

(3)

למי שיש ילד – סכום נוסף השווה למחצית השכר הממוצע בעד כל ילד.

(ב)

גימלת סיעוד תשולם לתובע בשיעור של 50% מהשיעור שנקבע בסעיף 127פד(א) ו־(ב) לחוק, אם הכנסתו החדשית עולה על הסכום כאמור בתקנת משנה (א), אך אינה עולה על הסכום הבא, לפי הענין –

(1)

ליחיד – סכום השווה לפעם וחצי השכר הממוצע;

(2)

למי שיש עמו בן זוג – סכום השווה לפעמיים ורבע השכר הממוצע;

(3)

למי שיש ילד – סכום נוסף השווה לשלושה רבעים מהשכר הממוצע בעד כל ילד.

3.

ההכנסה [תיקון: תשנ״ו]

(א)

בחישוב ההכנסה לפי תקנות אלה תובא בחשבון הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, למעט –

(1)

קיצבת ילדים לפי פרק ה׳ לחוק;

(2)

הענקות לחיילים ולבני משפחותיהם לפי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949;

(3)

גימלה לפי ההסכם בדבר גימלת ניידות לפי סעיף 200 לחוק;

(4)

דמי מחיה לאלמנה וליתום לפי סעיף 90א לחוק;

(5)

קיצבה מיוחדת לפי תקנות הביטוח הלאומי (מתן שירותים מיוחדים לנכים), התשל״ט–1978;

(6)

גימלה לפי תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התש״ם–1980;

(7)

גימלה מיוחדת לפי סעיף 69 לחוק;

(8)

תשלומים לנזקק לפי חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958.

(ב)

חויב אדם בתשלום מקדמות על חשבון דמי הביטוח, תובא בחשבון לענין תקנות אלה ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב המקדמות, כפי שהיתה ידועה ביום הגשת התביעה.

(ג)

על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), בחישוב ההכנסה של חבר קיבוץ תובא בחשבון ההכנסה שבמועד הגשת התביעה שימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח לפי האמור בתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954, וכן הכנסות כאמור בתקנת משנה (א) שהיו לחבר הקיבוץ ולבן זוגו, שאינן רשומות במאזן הקיבוץ; לענין זה יראו כהכנסה שנרשמה במאזן הקיבוץ, הכנסה שנרשמה בדו״ח הכנסות והוצאות הקיבוץ, שנערך בהתאם להוראות תקנות האגודות השיתופיות (מאזנים, פנקסים ודו״חות), התשל״ו–1976.

4.

הכנסה חדשית ושכר ממוצע [תיקון: תשנ״ו]

(א)

לצורך חישוב הכנסתו החדשית של אדם תובא בחשבון ההכנסה שהיתה לו בשלושה חדשים רצופים מתוך ארבעת החדשים האחרונים שקדמו לחודש שבו הוגשה התביעה לגימלת סיעוד (להלן – התקופה הקובעת).

(ב)

מההכנסה שהיתה לאדם בתקופה הקובעת ינוכו הסכומים הבאים שהוא שילם בעד אותה תקופה:

(1)

מזונות לפי פסק דין ששילם לבן זוגו או לילדיו, שאינם גרים עמו;

(2)

תשלומים למימון הוצאות אחזקה שוטפת במוסד של הורהו, בן זוגו, בנו או בתו;

(3)

דמי שכירות ששילם בעד דירה ששכר למגוריו ובלבד שהשכיר דירה; דמי השכירות שינוכו כאמור לא יעלו על הכנסתו מהשכרת הדירה.

(ג)

ההכנסה החדשית והשכר הממוצע לענין תקנה 2 ייקבעו כדלקמן:

(1)

ההכנסה החדשית תהיה ההכנסה שהיתה לאדם בתקופה הקובעת כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), מחולקת בשלוש;

(2)

השכר הממוצע יהיה הסכום הכולל של השכר הממוצע בשלושת החדשים שבתקופה הקובעת, מחולק בשלוש.

5.

הכנסת בן זוגו של התובע

תובע שיש לו בן זוג, תצורף להכנסתו בתקופה הקובעת גם ההכנסה שהיתה לבן זוגו באותה תקופה.

6.

הכנסה של בן משפחה

עלתה הכנסתו החדשית של התובע על סכום השווה ל־75% מהשכר הממוצע כמשמעותו בתקנה 4(ג), יצורף להכנסתו, לענין גימלה לפי סעיף 127פה(ג) לחוק, אותו חלק מהכנסתו החדשית של בן המשפחה המטפל העולה על 3 פעמים השכר הממוצע כאמור.

7.

מבחן הכנסה לבני זוג

מתקיימים התנאים שנקבעו בסעיף 127פד(א) לחוק בשני בני זוג, יוחל לגבי כל אחד מהם מבחן ההכנסה שנקבע בתקנה 2 ליחיד, ואם יש להם ילד – בתוספת מחצית הסכום שנקבע בעד הילד. כהכנסה חדשית של כל אחד מבני הזוג יראו את מחצית הסכום הכולל של הכנסותיהם החדשיות, שחושבו כאילו אין להם בני זוג.

8.

שינויים בהכנסה החדשית

(א)

חל שינוי בהכנסה החדשית, שמשפיע על הזכות לגימלה או על שיעורה, תשונה הגימלה בהתאם מה־1 לחודש שלאחר החודש שבו קיבל המוסד את הנתונים החדשים על ההכנסה.

(ב)

בחישוב ההכנסה החדשית לפי תקנה זו תהיה התקופה הקובעת שלושה חדשים רצופים מתוך ארבעת החדשים שקדמו לחודש שבו קיבל המוסד את הנתונים כאמור.

9.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום י״ד בניסן התשמ״ח (1 באפריל 1988).

ג׳ בניסן התשמ״ח (21 במרס 1988)

משה קצב
שר העבודה והרווחה

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.