תקנות האזרחים הותיקים (הנחות למופעי תרבות ולמוזיאונים)
תקנות האזרחים הותיקים (הנחות למופעי תרבות ולמוזיאונים) מתוך
תקנות האזרחים הותיקים (הנחות למופעי תרבות ולמוזיאונים), התשנ״ח–1998
ק״ת תשנ״ח, 637; תשע״ב, 878.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12 ו־17 לחוק האזרחים הותיקים, התש״ן–1989 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר החינוך התרבות והספורט ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשע״ב]
בתקנות אלה –
”בית קולנוע“ – עסק של עינוג ציבורי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, המחזיק ברישיון כדין שעיסוקו הצגות קולנוע;
”מוזיאון“ – כהגדרתו בחוק המוזיאונים, התשמ״ג–1983, ששר החינוך התרבות והספורט הכריזו מוזיאון מוכר לענין החוק האמור ואשר נתמך מתקציב המדינה:
”מוסד תרבות“ – מוסד ציבורי המקבל תמיכה שנתית שוטפת לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, לשם הפקת מופעים והצגתם לציבור;
”מופע“ – כל אחד מאלה:
(1)
לגבי מוסד תרבות – הצגת תיאטרון;
(2)
לגבי מפיץ – הצגת תיאטרון, מופע מחול או מופע מוסיקה;
(3)
לגבי בית קולנוע – סרט ישראלי;
”מפיץ“ – מוסד ציבורי המקבל תמיכה שנתית שוטפת לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, לשם הפצת מופעים במקומות מרוחקים ממרכז הארץ, באזורי פיתוח ולאוכלוסיות חלשות;
”סרט ישראלי“ – סרט שמתקיימים בו התנאים להכרה בסרט ישראלי בהתאם לתקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי), התשס״ה–2005.
החייבים במתן הנחה [תיקון: תשע״ב]
(א)
החייבים במתן ההנחה לאזרח ותיק כאמור בסעיף 12 לחוק (להלן – הנחה) הם כמפורט להלן:
(1)
מוסד תרבות – לגבי כל מופע שהפיק, שהוצג לציבור בין על ידיו ובין על ידי אחר, ואולם כאשר הוא מופץ בידי מפיץ – המפיץ;
(2)
מפיץ – לגבי כל מופע שהוא מפיץ, בין אם הופק בידי מוסד תרבות ובין אם לאו;
(3)
מוזיאון – לגבי כל כניסה אליו;
(4)
בית קולנוע – לגבי כל כניסה לסרט ישראלי.
(ב)
נמכרים בפועל כרטיסים למופע או למוזיאון שלא בידי מי שחייב במתן ההנחה לפי תקנת משנה (א), יתן את ההנחה מטעמו מי שמוכר בפועל את הכרטיסים, ומוכר הכרטיסים בפועל יהא זכאי למימון ההנחה כאמור בסעיף 14 לחוק באמצעות החייב במתן הנחה לפי תקנת משנה (א).
מתן ההנחה
(א)
בכפוף לאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג), ההנחה מדמי כניסה בשיעור של 50% תינתן על מחיר כרטיס יחיד לכלל הציבור בקופה שבה נמכרים הכרטיסים למופע או למוזיאון (להלן – כרטיס קופה) והיא תינתן בכל סוגי הכרטיסים על בסיס מחיר כרטיס קופה כאמור.
(ב)
בכרטיס מנוי המזכה במספר מסוים של כניסות למופעים או למוזיאון, תינתן ההנחה על מחיר כרטיס קופה יחיד כשהוא מוכפל במספר הכניסות כאמור.
(ג)
בכרטיס מנוי למופעים או למוזיאון, שלא נקוב בו מספר מסוים של כניסות, תהא ההנחה בשיעור של 50% ממחיר מנוי כאמור לכלל הציבור.
פרסום ההנחה
מי שחייב ליתן הנחה לפי תקנה 2(א) או (ב) –
(1)
יציין את דבר ההנחה בכל פרסום לציבור מטעמו על מופע או על כניסה למוזיאון;
(2)
יפרסם במקום בולט לעין, בקופה שבה נמכרים הכרטיסים למופע או במקום מכירת כרטיסים אחר, לפי הענין (להלן – הקופה), את מחיר הכרטיסים לאזרחים ותיקים.
פרסום החייבים בהנחה [תיקון: תשע״ב]
רשימת מוסדות התרבות, המפיצים, המוזיאונים ובתי הקולנוע החייבים במתן הנחה לאזרחים ותיקים תפורסם בידי שר החינוך התרבות והספורט ברשומות.
תעודה מזהה
(א)
ההנחה למופע תינתן עם הצגה בקופה של תעודת אזרח ותיק האמורה בסעיף 2 לחוק או תעודה מזהה שנקוב בה תאריך הלידה להוכחת הגיל הקובע (להלן – תעודה מזהה).
(ב)
הכניסה למופע תהא גם היא על פי תעודה מזהה.
ו׳ בניסן התשנ״ח (2 באפריל 1998)
- אליהו ישי
שר העבודה והרווחה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.