תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי אוכל)

תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי אוכל) מתוך

תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי אוכל), 1935

תקנות שהתקין מנהל שרותי הרפואה עפ״י סעיף 3.

---

ע״ר 1935, תוס׳ 2, 225; 697; 1937, תוס׳ 2, 618, 679; 1938, תוס׳ 2, 379; 1939, תוס׳ 2, 56 ,158, 437; 1940, תוס׳ 2, 1372; 1941, תוס׳ 2, 307, 1287; 1943, תוס׳ 2, 437, 765; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; ק״ת תש״ך, 859.

---

בתוקף הסמכויות המסורות לי בסעיף 3 מפקודת בריאות העם (תקנות בענין צרכי אוכל), 1935, הריני מתקין את התקנות דלקמן:

---

מכוח האמור בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. לפי הודעה בדבר שינוי תארם של מנהל מחלקת הבריאות ומנהל השירותים הרפואיים (ק״ת תש״ך, 859), במקום ”מנהל מחלקת הבריאות“ יבוא ”המנהל הכללי של משרד הבריאות“.

---

פקודת בריאות העם (תקנות בענין צרכי מזון), 1935 הפכה (בתיקון תשל״ט) לפקודת בריאות הציבור (מזון), 1935, והוחלפה בפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983; לפי סעיף 325(ג) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, תקנות שהותקנו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, יעמדו בתוקפן ויראו כאילו הותקנו לפי החוק האמור.

---

1.

השם

תקנות אלה תקראנה ”תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי אוכל), 1935“.

2.

פירוש [תיקון: 1937, 1937-2, 1939-3, 1941, 1943, 1943-2]

(1)

בתקנות אלה יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן:

”גבינה“ פירושה החומר שנוהגין לכנותו בשם גבינה ואין בו כל שומן, זולת שומן הבא מן החלב;

”גבינת מרגרינה“, פירושה כל חומר, בין שהוא מורכב ובין שאינו מורכב שהוכן מתוך חיקוי הגבינה, והמכיל שומן שלא נתקבל מן החלב;

”גלוקוס“ (”גלוקוזה“) או ”עסיס גלוקוס“ (”עסיס גלוקוזה“) פירושו היסודות המתקבלים מן ההידרוליסיס (הפרדת המים) או ההידרוליסיס החלקי של עמילן בריא;

”דבש“ פירושו הפרשת הצוף והנופת של צמחים הנאסף, משתנה ונאצר בחלות דבש ע״י דבורי־דבש, בלי תוספת של כל צבע, נותן טעם או חומר אחר;

”וויסקי“ פירושו משקה המתקבל ע״י זקוק מתוך בליל של גרעיני תבואות שסוכר ע״י תמיסת לתת;

”חומץ“ פירושו אחד מהמינים דלקמן, ולא מין אחר זולתם:

(א)

חומץ תפוחים או חומץ מיץ תפוחים, כלומר התוצרת הנעשית ע״י תסיסה אלכוהולית וע״י תסיסות חמיצות של עסיס התפוחים שלאח״כ, או

(ב)

חומץ מזוקק, כלומר, הזקוק של מיני חומץ שונים שפורטו בזה; או

(ג)

חומץ פירות, כלומר, התוצרת הנעשית ע״י תסיסה אלכוהולית וע״י תסיסות חמיצות שלאחר כך של עסיס פירות, זולת תפוחים או ענבים, או

(ד)

חומץ גלוקוזה, כלומר, התוצרת הנעשית ע״י תסיסות אלכוהוליות וע״י תסיסות חמיצות שלאחר כך של תמיסות עמילן, סוכר או גלוקוזה, או

(ה)

חומץ הדבש, כלומר, התוצרת הנעשית ע״י תסיסה אלכוהולית וע״י תסיסות חמיצות שלאחר כך של תמיסת דבש, או

(ו)

חומץ הלתת, כלומר, התוצרת הנעשית ע״י תסיסה אלכוהולית וע״י תסיסות חמיצות שלאחר כך של מזיגות לתת שעורים ושל מיני תבואה (או של מיני תבואה) שהעמילן שלהם נהפך ללתת, או

(ז)

חומץ הספירט או חומץ האלכוהול, כלומר, התוצרת הנעשית ע״י התסיסה החמיצה של אלכוהול מזוג מזוקק, או

(ח)

חומץ הסוכר, דהיינו היסוד שנעשה ע״י תסיסה אלכוהולית ותסיסות חומץ אחרות של תמיסות הסוכר, המיץ או מיץ המזקק, או

(ט)

חומץ היין, דהיינו היסוד המתקבל מתסיסות אלכוהוליות או תסיסות החימוץ שלאחריהן של מיץ הענבים;

”חלב מיובש“ פירושו חלב, מקצתו קפוא או חלב קפוא אשר רוכז אם בצורת אבקה או בצורת מקפא ע״י סילוק המים, לרבות כל אבקה או מקפא שלא פחות משבעים אחוזים שבהם הם חלב מיובש;

”חלב מפוסטר“ פירושו חלב שהחזיקוהו למצער שלושים רגע בטמפרטורה של לא פחות ממאה ארבעים וחמש מעלות פאהרנהייט (ששים ושלוש מעלות סנטיגרד) ולא יותר ממאה וחמשים מעלות פאהרנהייט (ששים וחמש מעלות וחצי המעלה סנטיגרד), ומיד לאח״כ ציננוהו לטמפרטורה של לא יותר מחמשים מעלות פאהרנהייט (עשר מעלות סנטיגרד);

”חלב משומר“ פירושו חלב או חלב נטול שמנת (רזה) שרוכז ע״י שסילקו הימנו חלק ממימיו, בין בתוספת סוכר ובין בלא תוספת סוכר, אך אין הוא כולל את המיצרך שנוהגין לכנותו ”חלב מיובש“ או ”אבקת חלב“;

”חלב נטול שמנת“ פירושו חלב נטול שמנת שהוציאו את שמנתו ביד או במכונה;

”חמאה“ פירושה החומר שנוהגים לכנותו בשם חמאה, הנעשה רק משמנת או חלב או משניהם כאחד בין בתוספת מלח ובין ללא תוספת מלח;

”לחם“ פירושו המיצרך המתקבל ע״י אפית קמח בלתי מעורב בחמרים אחרים פרט למים, מלח ושמרים;

”מרגרינה“ פירושה כל מיצרך מזון הדומה לחמאה אך אינו חמאה אמתית כמוגדר בתקנות אלה;

”סוכר“ פירושו היסוד המכונה בכימיה ”סוקרוזה“ או ”סכרוסה“ לרבות קנה הסוכר וסלק הסוכר;

”סמנה“ פירושו אותו שומן החמאה שנוהגים לכנותו בישראל בשם ”סמנה“;

”פירות משומרים“ פירושם כל פרי בריא או חומר־פרי ששומר אם בדרך ייבוש או בדרך טבילה בעסיס הפרי או במים או במיץ או בדרך ייבוש בגאז של דו־חומצן הגפרית;

”פקטין“ פירושו חומר מקריש המצוי בפירות;

”קמח“ פירושו קמח חטה או קמח של דגנים אחרים;

”קפה“ פירושו זרעי ”הקפה ערביקה“ או ”קפה ליבריקה“ [במקור: ”קפה לויבריקה“] או ”קפה רובוסטה“;

”קפה טחון“ פירושו קלי זרעי הקפה ערביקה או קפה ליבריקה [צ״ל: או ”קפה רובוסטה“] שכתשוהו או טחנוהו או שהכינוהו בדרך אחרת כדי לעשותו ראוי להכנת משקה או לנזיד;

”ריבה“ פירושה יסוד המתקבל מהרתחת איזה מין פרי או פירות בסוכר לרבות שימורי פירות ומרמלאדה;

”שומן מאכל“ פירושו כל שומן המיועד למאכל אדם ושאינו חמאה, מרגרינה או סמנה, והמונח כולל כל שמנים ושומנים מוקשים ותחליף של סמנה;

”שמן הראוי לאכילה“ (”שמן מאכל“) פירושו כל שמן שנוהגין להכיר בו כצורך – אוכל בריא להנאה, לרבות שמן זית ושמן שומשומין (סירג׳);

”שמן זית“ פירושו השמן המתקבל מן הפרי הבשל הטוב של עץ הזית הגדל בידי אדם;

”שמן שומשומין“ פירושו השמן המתקבל מזרעי צמח השומשום;

”שמנה“ (”שמנת“) פירושה אותו חלק מן החלב שבו נעשה רובו של שומן החלב מרוכז, אם מפאת שהייה ואם ע״י פעולת הפרדה מיכאנית.

(2)

כל מקום בתקנות אלה שבו מוזכר איזה צורך אוכל מסויים, דינו כאילו כולל צורך אוכל אחר שבעצם הוא מזדהה עם אותו צורך אוכל שהוזכר ואפשר להשתמש בו לאותה מטרה.

(3)

כל תקנה מן התקנות האלה בענין סימון צרכי אוכל מסויימים בפתקאות הריהו באה להוסיף על התקנות הכלליות לבריאות העם (סימון צרכי אוכל בפתקאות), ולא לגרוע מהן.

(4)

המונח ”אחוזים למאה“ שבתקנות אלה פירושו מכסת האחוזים לפי המשקל, אלא אם פורש ההיפך.

3.

איסור

אסור לשום אדם למכור צורך אוכל שלא נתקימה בו רמת האיכות שנקבעה בתקנות אלה לגבי אותו צורך־אוכל.

4.

שמנים ושומנים למאכל [תיקון: 1935, 1943-2, תש״ך]

(1)

שמנים ושומנים למאכל צריכים להיות נקיים מחמיצה יתרה ומחשש הרקבה, טעמם וריחם אינם צריכים להיות עכורים, ואין הם צריכים להכיל כל שמן־מחצב, שמני־מאכל אינם צריכים להכיל כל חומר נוסף נותן צבע.

(2)

שמן זית אסור לו שיכיל כל שמן אחר או חומר נוסף, וחומצתו לפי חישוב חומצת השמן, אינה צריכה להיות בשעור של יותר מעשרה אחוזים. שמן זה אינו צריך להכיל יותר מאחוז אחד מים, ורמת איכותו צריכה להתאים לרמת האיכות הכללית שמן שמני מאכל ושומני־מאכל.

(3)

שמן שומשומין אסור לו שיכיל כל שמן אחר או חומר נוסף, ולא יותר מאחוז אחד מים ורמת איכותו צריכה להתאים לרמת האיכות הכללית של שמני מאכל ושומני מאכל.

(4)

שומן מאכל לא יכיל כל שומן חמאה או יותר מאחוז אחד של מים.

(5)

(א)

יש לרשום על הפתק המצורף לכל צרור המכיל שמן לתצרוכת האדם או תערובת של שמנים ממין זה ממקורות שונים, את שמו המסויים והמפורש של כל שמן ושמן מן השמנים שבצרור.

(ב)

(I)

כל צרור בין שהוא סגור או פתוח המכיל שומן־מאכל צריך ליתן עליו סימן מדוייק, שירשם על הצרור, בתחתיתו ולצדדיו, במלים ”שומן מאכל“ או בשם אחר שיתאשר ע״י המנהל הכללי של משרד הבריאות.

(II)

כשאין פתק כזה מניחין כי שומן־המאכל הוא חמאה, ומוכרה יאשם בעברה עפ״י הפקודה.

(III)

המלים [במקור: המילות] ”חמאה“ או ”שמנה“ (”שמנת“) או ביטויים הדומים לאלה או כוללים מלים אלה, אין לרשמן על כל צרור המכיל שומן מאכל, כפי שהוגדר בתקנה 2(1) מתקנות אלה, ואין לצרפן לו ולא לכל חומר שאינו חמאה או שמנה (שמנת) כפי שהוגדר בתקנה זו.

4א.

מרגרינה [תיקון: 1943-2]

(1)

מרגרינה לא תכיל כל שומן חמאה או יותר מחמשה־עשר אחוזים של מים.

(2)

(א)

כל חבילה בין סגורה ובין פתוחה המכיל מרגרינה תסומן באופן מדוייק במלה ”מרגרינה“ מלמעלה, מלמטה ומכל צדדיה.

(ב)

בהעדר סימן כזה יהיו רואין את המרגרינה כאילו היא חמאה, והמוכר יהא נאשם בעברה עפ״י הפקודה.

5.

חמאה [תיקון: 1935, תש״ך]

(1)

חמאה אסור לה להכיל יותר מששה עשר אחוזים מים או יותר משמונה אחוזים מלח.

(2)

אסור להוציא חמאה למכירה או למכרה אלא כשהיא נתונה בניר עטוף או בכסוי שרשום עליו באותיות קבועות ונוחות לקריאה שמו וכתבתו של בעל בית מעשה החמאה, ואם יש לה סימן מסחרי, גם סימנה המסחרי, ונוסף לכך גם המלה ”חמאה“ באתיות שמדתן שלושת רבעי הסנטימטר, וכל האותיות תהיינה בנות גובה וצבע שוים; כל העטופים והכסויים האלה טעונים אשור מאת המנהל הכללי של משרד הבריאות ואסור להשתמש בבית החרושת או להחזיק בו בכל כיסוי או עיטוף אחר.

6.

שמנה (שמנת)

אסור לה לשמנה (שמנת) להכיל כל שומן זולת שומן החלב.

7.

גבינת מרגרינה

כל צרור, בין שהוא סגור או פתוח, המכיל גבינת־מרגרינה צריך לסמנו בדיוק בסימן מעל לצרור, מתחתיו ולצדדיו במלים ”גבינת המרגרינה“ באותיות [במקור: רבתי] שכל אחת מהן תהא במדת של ששה מילימטרים מרובעים.

8.

חלב [תיקון: 1939, 1939-2]

(1)

(א)

חלב צריך להכיל לא פחות משמונה אחוזים יסודות מוצקים שבחלב, זולת שומן החלב ולא פחות משלושה אחוזים שומן החלב, אסור לו שיכיל מים נוספים או חומר נוסף אחר.

(ב)

דוגמא של חלב (זולת חלב הנמכר כחלב נטול שמנת, או חלב מובדל או חלב משומר) המכילה פחות משלושה אחוזים למאה של שומן חלב, מניחין לצורך פקודה זו, עד שלא יוכח ההפך, שהחלב אינו טהור, מחמת שניטל ממנו שומן החלב או מחמת שהוסיפו לו מים.

(ג)

דוגמא של חלב (זולת חלב הנמכר כחלב נטול שמנת או כחלב מובדל או כחלב משומר) המכילה פחות משמונה אחוזים מוצקים של חלב, זולת שומני החלב, מניחין לצורך פקודה זו, עד שלא יוכח ההיפך, כי החלב אינו טהור, מחמת שהסירו הימנו את היסודות המוצקים שבחלב זולת שומן החלב, או שהוסיפו לו מים.

(ד)

דוגמא של חלב נטול שמנת או חלב מובדל (שאינו חלב מרוכז) המכילה פחות משמונה אחוזים ועשירית האחוז של יסודות מוצקים של חלב, מניחין לצורך פקודה זו, עד שלא יוכח ההיפך, שאין החלב טהור, מחמת שהסירו ממנו את היסודות המוצקים של החלב, זולת שומן החלב, או שהוסיפו לו מים.

(2)

שמנת צריכה להכיל לא פחות מעשרים ושנים אחוזים של שומן החלב, ואסור לה להכיל כל חומר נוסף אחר. שעור שומן החלב בשמנת שמכנים אותה ”כפולה“, ”משולשת“ או בכינוי דומה אחר לא יהא פחות משלשים וחמשה אחוזים.

(3)

אסור לשום אדם למכור במכירה קמעונית חלב נטול שמנת או חלב מובדל או שמנת, אלא בכלי המסומן והנושא פתקא שרשום עליה באותיות ברורות ”חלב נטול שמנת“, ”חלב מובדל“ או ”שמנת“, הכל לפי הענין.

9.

חלב מפוסטר

(1)

חלב מפוסטר אסור לחממו אלא לצורך הפיסטור, ואין מחממין אותו לצורך זה אלא פעם אחת ולא יותר. אסור לו להכיל יותר ממאה אלף בקטריות לכל סנטימטר מעוקב.

(2)

כל כלי המכיל חלב מפוסטר צריך ליתן עליו פתקא שעליה רשומות המלים ”חלב מפוסטר“.

10.

חלב משומר [תיקון: 1938]

אסור לשום אדם להכניס או למכור או להציג למכירה או להניח בכל מקום לצורך מכירה או לשלוח או למסור לקונה, לסרסר, או לסוכן כל חלב משומר המיועד לתצרוכת האדם, אלא אם כן היה אותו חלב משומר:–

(א)

נתון בפרי או בכלי קבול אחר הנושא עליו פתקא כפי שנקבע בתוספת הראשונה לתקנות אלה, וכן

(ב)

מכיל לא פחות ממכסות האחוזים המתאימות של שומן החלב והיסודות המוצקים של החלב כפי שפורש הדבר בתוספת השניה לתקנות אלה:

בתנאי שאם מוכרים חלב משומר לקונה או לאדם אחר לצורך שתיה על המקום במזנון צבורי, או במסעדה או בחנות או במקום צבורי אחר, אין צורך שהכלי המכיל חלב משומר ישא פתקא כפי הדרוש בתקנות אלה:

ובתנאי נוסף כי הוראות תקנה זו לא תחולנה על חלב משומר הנתון בבית קבול בעל משקל ברוטו של יותר משני קילוגרמים ושלא נועד למכירה קמעונית לצבור.

11.

חלב מיובש [תיקון: 1939]

אסור לשום אדם למכור חלב מיובש המיועד לשתיה לאדם או להציעו למכירה או להניחו בכל מקום לצרכי מכירה או למסרו או לשלחו לקונה, לסרסר או לסוכן, אלא אם כן היה אותו חלב מיובש:–

(א)

נתון בכלי או בפח הנושאים עליו פתקא כפי שנקבע בתוספת השלישית לתקנות אלה,

(ב)

ומכיל שומן חלב לא פחות מבשעורים דלקמן דהיינו:

(I)

חלב המכונה ”חלב מיובש – כלו שמנת“ – לא פחות מעשרים וששה אחוזים;

(II)

חלב המכונה ”חלב מיובש – שלושת רבעי שמנת“ – לא פחות מעשרים אחוזים;

(III)

חלב המכונה ”חלב [במקור האנגלי: מיובש] – חצי שמנת“ – לא פחות מארבעה עשר אחוזים;

(IV)

חלב המכונה ”חלב [במקור האנגלי: מיובש] – רבע שמנת“ – לא פחות משמונה אחוזים;

בתנאי ש-

(א)

[במקור לא סומן פסקה (א)] הוראות התקנה הזאת לא תחולנה על חלב מיובש הנתון בפח או בכלי אחר שמשקלו (ברוטו) עולה על חמשה קילוגרם, וכן

(ב)

כשהחלב נמכר במשקל ואינו נתון בפח או בכלי קבול אחר אשר בו הוא נמסר לקונה סמוך לשעת המסירה, רואין את הוראות התקנה 1 עד תקנה 4, ועד בכלל, מן התוספת השלישית לתקנות אלה, כאילו נתקיימו, אם המלים שדרוש לרשמן על גבי הפתק המודבק לפח או לכלי אחר, מודפסות בפתק מיוחד או במודעה מיוחדת הנמסרת לקנינה, וכן

(ג)

הפסוק האחרון של ההצהרה הדרושה עפ״י תקנה 1 מן התוספת השלישית לתקנות אלה, מותר לשנותו [במקור: לפונט אחד] לארבע מאות וחמשים וארבע גרם, או למשקל מסויים אחר מן הסחורות הנמכרת במקום כמות החלב שבפח או בכלי גופם.

12.

פירות משומרים

(1)

פירות משומרים אסור להם שיכילו כל חומר נוסף אחר זולת סוכר:–

אלא שאם נמצאה בפירות משומרים או בקליפת הפרות הבלתי מיובשת חומצת הגפרית לא יותר מבשעורים הרשומים בחלק א׳ מן התוספת הראשונה לתקנות בריאות העם (יסודות משמרים וכו׳, צרכי אוכל), 1935, אין לראות את הדבר כהפרת התקנה הזאת.

(2)

יש לרשום על גבי הפתק המצורף לכל צרור של פירות משומרים את שמו של הפרי או שמותיהם של הפירות שבצרור, באותיות [במקור: רבתי] שמדתן תהא לא פחות מארבעה מילימטרים.

13.

ריבה [תיקון: 1940]

(1)

ריבה אסור לה להכיל כל ג׳לטינה נוספת, או עמילן נוסף או חומר אחר זולת בשמים, מיץ פרות פקטין וגלוקוסה, כשיש צורך בכך כדי ליתן טעם וריח לריבה ומדה מספקת של יסודות קשיות.

(2)

ריבה תכיל לא פחות מ־68.5 אחוזים למאה חמרים מוצקים מסיסים.

(3)

(א)

על הפתק המצורף לכל צרור המכיל ריבה צריך לרשום באותיות [במקור: גדולות] שמדת גבהן לא תהא פחותה מארבעה מילימטרים, את המלים ”ריבה“, ”שימורים“ או ”מרמלדה“, הכל כפי הענין. כמו כן צריך לרשום על אותה פתקא באותיות [במקור: גדולות] באותו גובה את שם הפרי או שמות הפרות שבהם הוכנה הריבה שבצרור.

(ב)

על גבי הפתקא הדבוקה לכל צרור שיש בו ריבה שעירבו אותה ביותר מעשרה אחוזים גלוקוסה, [צ״ל: צריך לרשום] את המלים ”מעורב בגלוקוסה“ באותיות [במקור: גדולות] שמדתן לא תהא פחותה מארבעה מילימטרים. המלים הללו תופענה בשורה הראשונה בפתק ובאותה שורה אסור לרשום כל מלים אחרות.

14.

קפה טחון

(1)

קפה טחון אינו צריך להכיל כל חומר נוסף.

(2)

אסור לרשום את המלה ”קפה“ וביטויים המכילים את המלה ”קפה“, על פתק שהוצבע לצרור המכיל תערובת של קפה בכל חומר אחר או חמרים אחרים, אלא אם כן צירפו להן מלים באותו גודל המציינות כי הצרור מכיל אותה תערובת.

15.

חומץ

(1)

(א)

כל מין חומץ צריך להכיל לא פחות מארבעה גרם ”חומצת חומץ“ במאה סנטימטרים מעוקבים, ואסור לו להכיל כל חומץ–גופרית או חומץ מחצבי אחר או עופרת או נחושת ולא יותר מארבעה עשר חלקי מאה של מיליגרם של ארסניק לכל ליטרה, ושום מין חומץ אסור לו להכיל כל חומר נוסף או יסוד נותן צבע זולת כרמל:

בתנאי שחומץ מזוקק או ספירט או חומץ האלכוהול אסור להם להכיל כל כרמל.

(ב)

סמים נותני טעם מותר להוסיפם לכל מין חומץ ובלבד שיציינו את מהותם על הפתק.

(2)

אין מתירין תערובות של שני מיני חומץ או יותר.

(3)

(א)

יש לרשום באותיות שוות על הפתק המצורף לכל צרור המכיל חומץ, באותיות שגבהן יהא לא פחות מששה מילימטרים, את המלים ”חומץ התפוחים“, ”חומץ יין התפוחים“, ”חומץ מזוקק“, ”חומץ הפרות“, ”חומץ הגלוקוסה“, ”חומץ הדבש“, ”חומץ הלתת“, ”חומץ הספירט“, ”חומץ האלכוהול“, או ”חומץ היין“, הכל לפי הענין, המציינים את מינו של החומץ שבצרור.

(ב)

ואשר ל”חומץ מזוקק“ יש לרשום באותיות [במקור: גדולות] בנות לא פחות משני מילימטרים בגבהן את המלים:–

”מזוקק מ. . . . . (כאן רשום את שם החומץ שממנו זוקק מה שבתוך הצרור)“.

16.

חיקוי של חומץ

(1)

תערובות חומץ־חומצה הנמכרות לצורך שמוש כחומץ, או שאפשר להשתמש בהן כחומץ, צריכות להיות תמסות של חומץ־חומצה טהור במים, שתכלנה לא פחות מארבעה גרם חומץ־חומצה במאה סנטימטר מעוקבים. אסור להן להכיל כל חומץ־מחצב גפריתי או חומץ־מחצב אחר, או עופרת או נחושת או יותר מארבעה עשר חלקי מאה של ארסיניק לכל ליטרא או כל חומץ או כל חומר נוסף אחר. אסור להם להכיל כל פורמאטים וחומר אמפירומאטי בשני סנטימטרים מעוקבים של חומץ־חומצה אחרים מן השעור המותר ב”אצידום אציטיקום גלציאלה“ עפ״י ההוצאה האחרונה של ספר המרקחת הבריטי.

(2)

בפתק הדבוק לכל צרור המכיל תערובת של חומצת החומץ הנמכרת לצורך שמוש כחומץ, או שאפשר להשתמש בה כך, צריך לרשום באותיות [צ״ל: אחידות] בגדלן את המלים ”חומץ מחוקה“, באותיות [במקור: רבתי] שגבהן יהא לא פחות מחמשה מילימטרים, ומתחת להן באותיות [במקור: רבתי] שגבהן יהא לא פחות משלושה מילימטרים את המלים:

”מכיל . . . . . (כאן רשום בספרות את מכסת האחוזים של חומצת החומץ) אחוזים חומצת חומץ“.

(3)

המלה ”חומץ“ וביטויים הכוללים את המלה ”חומץ“ אסור לרשמן או לצרפן לצרור המכיל תערובת של חומצת חומץ הנמכרת כדי לשמש כחומץ או שאפשר להשתמש בה כחומץ, אלא אם כן צורפה אליה המלה ”חיקוי“.

16א.

דבש [תיקון: 1937]

(1)

דבש צריך להיות בעל סבוב שמאלי ועליו להכיל לא יותר מעשרים וחמשה אחוזים של מים ולא יותר מרבע אחוז של אפר ולא יותר משמונה אחוזים של סוכר־קנים.

(2)

המלה ”דבש“ או בטויים הכוללים את המלה ”דבש“ או הדומים לה או כתובות המרמזות על דבש כמוגדר בתקנות אלה, לא ישתמשו בהן בפתקים המודבקים לכל חבילה המכילה כל חומר שאינו דבש טבעי כמוגדר כן אלא שהוא דומה לדבש או שיכול לשמש כדבש מלאכותי או כתחליף לדבש.

16ב.

וויסקי [תיקון: 1941]

(1)

לא יכיל וויסקי כל חומר נוסף זולת כרמל.

(2)

אין להשתמש במלה ”וויסקי“ או בבטויים הכוללים את השם ”וויסקי“ או בבטויים הדומים לו בפתקאות המחוברות לכל צרור המכיל תערובת של וויסקי אמתי, כפי שהוגדר בתקנות אלה, עם כל חומר אחר זולת כרמל.

16ג.

פקטין [תיקון: 1943]

(1)

פקטין יומס במים והוא מתהווה כמיקפה שקוף מתוך התמיסה המימית באמצעות אלכוהול או אציטון. ע״י סיבון בנתרן חמצמימי יופרד אלכוהול מתילי בנקל, וכשיוסיפו לתמיסה המתקבלת מזאת –

(א)

חומצה הידרוכלורית, או

(ב)

כלוריד הסידן לאחר החמצה מוקדמת בחומצת חומץ,

יתהווה בכל מקרה משני המקרים האלה מישקע קרוש ושקוף.

(2)

(א)

על הפקטין ליצור מיקפה אם מוסיפים אותו לתמיסת סוכר המכילה חומצות אורגניות.

(ב)

לצורך תקנה זו, כוח ההקרשה או שיעור ה”מעלות“ של פקטין פירושו מספר חלקי הסוכר שע״י הוספתם מהוה חלק אחד של פקטין מיקפה מוצק לאחר ביצוע האבחנה הקבועה בתוספת הרביעית לתקנות אלה, או כל צורה מתוקנת של אבחנה כנ״ל שתאושר ע״י המנהל הכללי של משרד הבריאות.

(ג)

בלי אישורו של המנהל הכללי של משרד הבריאות אסור לכוח ההקרשה של פקטין יבש או של תערובת פקטין להיות פחות מ־60 ”מעלות“ ואילו כוחה של תמיסת נוזלים של פקטין לא יהא פחות מ־6 ”מעלות“.

(3)

(א)

את הפקטין מותר למכור בין בצורת אבקה יבשה ובין בצורת תמיסת נוזלים.

(ב)

[במקור סומן (ד)] את הפקטין יש למכור בלי לערבבו בשאר חמרים, פרט לאותם החמרים שיאושרו ע״י המנהל הכללי של משרד הבריאות.

(4)

יש לכתוב על גבי פתק המצורף לכל חבילה המכילה פקטין את המלה ”פקטין“ באותיות [במקור: גדולות] שגבהן לא יהא פחות מארבעה מילימטרים, וכן יש לכתוב על אותו פתק את המלים ”כוח ההקרשה לא פחות מ. . . . . . . מעלות“, אף הן באותיות [במקור: גדולות] ובאותו גובה ולפרט במקום הנקודות את מספר המעלות כפי שנקבע בפסקא (2)(א) של תקנה זו.

(5)

אסור לכתוב את המלה ”פקטין“ או בטויים הכוללים את המלה הזאת או דומים לה על גבי חבילה המכילה כל חומר שאינו פקטין אמתי בהתאם לרמות האיכות שנקבעו בהוראות הקודמות של תקנה זו או לפיהן.

17.

תחלת תקפן של תקנות אלה והשמוש בהן [תיקון: תש״ח]

(1)

פרט למותנה בתקנת־משנה (2) מתקנה זו, תקבלנה תקנות אלה תוקף עם פרסומן, ותחולנה על כל ישראל כולה.

(2)

תקנות 10, 11, 12, 13, 14, 15, 16, מתקנות אלה תקבלנה תוקף ביום 1 ביולי 1935.

התוספת הראשונה

פתקאות לחלב משומר

(1)

לצורך תוספת זו חלב פירושו חלב המכיל לא פחות משנים עשר אחוזים וארבע עשיריות האחוז של יסודות מוצקים של חלב (+ המכילים לא פחות משלושה אחוזים ושש עשיריות האחוז שומן החלב), וחלב נטול שמנת פירושו חלב המכיל לא פחות מתשעה אחוזים יסודות של חלב זולת שומן החלב.

(2)

[תיקון: תש״ך]

כל פח או כלי אחר המכיל חלב משומר [במקור: חלב משומן] צריך לתת עליו פתק שעליו תודפס כל הצהרה מן ההצהרות דלקמן, המתאימות לענין, או הצהרה אחרת שתהיה בעצם באותו התוכן ככל אשר יתיר המנהל הכללי של משרד הבריאות.

(I)

אם החלב הוא חלב – כלו שמנת (בלתי מומתק)

"חלב משומר בלתי מומתק – כולו שמנת

קופסא זו מכילה חלב בשעור של (א) ליטראות"

(II)

אם החלב הוא חלב – כולו שמנת (מומתק)

"חלב משומר מומתק – כולו שמנת

קופסא זו מכילה חלב בתוספת סוכר בשעור של (א) ליטראות"

(III)

אם החלב הוא נטול שמנת (בלתי מומתק)

"חלב משומר נטול שמנת במכונה (או חלב משומר נטול שמנת) בלתי מומתק

אינו ראוי לתינוקות

קופסא זו מכילה חלב נטול שמנת בשעור של (א) . . . . . . ליטראות"

(IV)

אם החלב הוא נטול שמנת (מומתק)

"חלב משומר נטול שמנת במכונה (או חלב משומר נטול שמנת) מומתק.

אינו ראוי לתינוקות

קופסא זו מכילה . . . . . . ליטראות של חלב נטול שמנת בתוספת סוכר".

(3)

[תיקון: 1939, 1939-2]

חובה לרשום בכל הצהרה בפסקא (א) [צ״ל: במקום (א)] את המספר המתאים של הליטראות השלמות ועשיריות הליטרא, הן במלים והן בספרות, כגון ”ליטרא ושלוש עשיריות הליטרא (1.3 ליטרא).“

(4)

ההצהרה הקבועה תהא מודפסת באותיות [במקור: גדולות] וכהות על גבי ניר בצבע בהיר בתוך קו מקיף, ואסור להדפיס שום מלה אחרת בתוך ההיקף הזה. האותיות של הפסוק האחרון מן ההצהרות דלעיל תהיינה בגובה של לא פחות משלושה מילימטרים (ואם אין המשקל ברוטו של קופסת הפח או הכלי האחר עולה על שלוש מאות וארבעים גרם – גבהן של האותיות יהא שני מילימטרים) והאותיות של מותר המלים שבהצהרות הנ״ל תהיינה לא פחות מששה מילימטרים בגבהן (ואם המשקל ברוטו של קופסת הפח או הכלי האחר אינו יותר משלוש מאות וארבעים גרם – שלושה מילימטרים בגובה).

(5)

[תיקון: תש״ח]

מלבד זאת צריך לרשום על הפתק את שמו וכתובתו של יצרן החלב המשומר או של הסוחר בישראל שבשבילו מיצרים אותו.

(6)

את הפתק צריך להדביק יפה על קופסת הפח או הכלי האחר באופן שיהא נראה ברור לעין. אם צירפו לקופסת הפח או לכלי האחר פתק שרשום עליו השם, הסימן המסחרי או הציור המציינים את האיכות של החלב המשומר, תודפס ההצהרה הקבועה כחלק מהפתק.

(7)

קופסת פח או כלי קבול אחר המכילים חלב משומר אסור לקבוע בהם:–

(א)

פירוש או ביאור של ההודעה בדבר שעור החלב הנכללת בהצהרה הקבועה או של המלים ”נטול שמנת במכונה“, ”נטול שמנת“ או ”אינו ראוי לתינוקות“, או

(ב)

כל הוראה בדבר מהילה, אלא אם כן:

(I)

הנוזל המתקבל בהתאם לאותן הוראות יכיל לא פחות שומן חלב ולא פחות יסודות מוצקים של חלב מזה שמכיל חלב או חלב נטול שמנת במוגדר בסעיף (1) של תוספת זו, הכל לפי הענין, או

(II)

ההוראות מפרשות באופן ברור שהנוזל שנתקבל כך אין הרכבתו שווה לזו של חלב או של חלב נטול שמנת, הכל לפי הענין.

(8)

כל מקום שהמלה ”חלב“ מופיעה על פני פתק שעל קופסת הפח או על כלי הקבול האחר של חלב נטול השמנת המשומר בתור תאור תוכן הקופסא או חלק מהתאור, צריך שתקדמנה לאותה מלה או שתבואנה לאחריה המלים ”נטול שמנת במכונה“ או ”נטול שמנת“, הכל לפי הענין.

[תיקון: 1941]

התוספת השניה

כל חלב מרוכז יכיל לא פחות ממיכסות האחוזים המתאימות של שומן חלב וחמרי חלב מוצקים כמפורט בטבלא דלקמן:–

תאור החלב המרוכז	אחוז שומן חלב	אחוזי כל חמרי החלב המוצקים, לרבות שומן
1. חלב במלוא השמנת, בלתי ממותק	7.8	25.5
2. חלב במלוא השמנת, ממותק	7.8	25.5
3. חלב רזה, בלתי ממותק	–	20.0
4. חלב רזה, ממותק	–	26.0

[תיקון: 1939]

תוספת שלישית

1.

לצורך תוספת זו, המונחים ”חלב“, ”חלב שלושת רבעי שמנת“, ”חלב חצי שמנת“ ו”חלב רבע שמנת“ – פירושם חלב המכיל לא פחות ממכסות האחוזים דלקמן של שומן החלב ושל מוצקים של חלב, זאת אומרת:–

	שומן חלב	יסודות מוצקים של חלב (לרבות שומן)
חלב	3.6	12.4
חלב שלוש רבעי שמנת	0.9	9.9
חלב חצי שמנת	1.8	10.8
חלב רבע שמנת	2.7	11.6

ו”חלב נטול שמנת“ פירושו חלב המכיל לא פחות מתשעה אחוזים למאה של יסודות מוצקים של חלב זולת שומן החלב.

2.

[תיקון: תש״ך]

(1)

כל קופסת פח או כלי קבול אחר המכילים חלב מיובש (זולת חלב מיובש שהוסיפו עליו סוכר או איזה חומר אחר) צריך לתת עליה פתק שעליו תודפס אחת מההצהרות הבאות או הצהרה אחת הדומה לה בעצם, ככל אשר ירשה המנהל הכללי של משרד הבריאות:

(I)

אם היה זה חלב כולו שמנת, כלומר, חלב מיובש המכיל לא פחות מעשרים וששה אחוזים למאה של שומן חלב:–

"חלב מיובש – כולו שמנת

קופסא זו מכילה חלב בשעור של . . . . . . (א) ליטראות."

(II)

אם היה זה חלב שניטלה מקצת משמנתו, כלומר, חלב מיובש המכיל לא פחות משמונה אחוזים למאה אך פחות מעשרים וששה אחוזים למאה של שומן החלב:–

"חלב מיובש – נטול שמנת במקצת (ב).

אין להשתמש בו לתינוקות אלא בעצת רופא.

קופסת פח זו מכילה שעור של . . . . . . (א) ליטראות (ב) חלב־שמנת."

(III)

אם היה זה חלב נטול שמנת, כלומר, חלב מיובש המכיל פחות משמונה אחוזים למאה שומן החלב:–

"חלב מיובש נטול שמנת במכונה (או חלב מיובש נטול שמנת)

אינו ראוי לתינוקות.

קופסה זו מכילה חלב נטול שמנת בשעור של . . . . . . . ליטראות."

(2)

הפתק שעל כל קופסת פח או כלי קבול אחר המכילים חלב מיובש שהוסיפו עליו סוכר או איזה חומר אחר יהא בטופס שנקבע בפסקא (1) של סעיף־קטן זה, בשינויים דלקמן:–

(א)

מוסיפין לשם את המלה ”מומתק“ אם החומר היחידי שהוסף לחלב הוא סוכר; המלים ”בשינויים“ אם החומר היחידי שהוסף הוא אחד מיסודות החלב; והמלה ”מורכב“ בכל מקרה אחר, וכן

(ב)

המלים ”שהוסף עליו (ג)“ תוספנה לפסוק האחרון בכל מקרה ומקרה, והמלים שתבואנה במקום (ג) תפרשנה את החמר או את החמרים שהוסיפום.

(3)

את ההצהרה יש למלא כדלקמן:–

(א)

יש לרשום בפסקא (א) [צ״ל: במקום (א)] את המספר המתאים של ליטראות ועשיריות הליטרא, הן במלים והן בספרות, כגון ”ליטרא ושלוש עשיריות הליטרא (1.3 ליטראות)“.

(ב)

יש למלא במקום (ב) המלים ”שלושה רבעים“ אם מכסת האחוזים של שומן החלב אינה פחות מעשרים; ”חצי“ אם מכסת האחוזים היא פחות מעשרים ואינה פחות מארבעה עשר; ו”רבע“ אם מכסת האחוזים היא פחות מארבעה עשר ואינה פחות משמונה.

3.

ההצהרה הקבועה תודפס באותיות [במקור: רבתי] שחורות על גבי מצע מצבע בהיר ויקיפוה בקו, ושום דבר אחר לא יודפס בתוך קו ההקפה.

האותיות שישתמשו בהן, לצורך השם והמלים ”אינו ראוי לתינוקות“ שבהצהרות שפורטו לעיל לא יהא גבהן פחות מששה מילימטרים (או, אם המשקל ברוטו של קופסת הפח או של כלי הקבול האחר אינו יותר משלש מאות וארבעים גרם – בגובה של שלושה מילימטרים), והאותיות שישתמשו בהן לשאר ההצהרות דלעיל לא יהא גבהן פחות משלשה מילימטרים (או, אם המשקל ברוטו של קופסת הפח או של כלי הקבול האחר אינו יותר משלש מאות וארבעים גרם – בגובה של שני מילימטרים).

4.

[תיקון: תש״ח]

מלבד זאת יהא רשום על פני הפתק השם והכתבת של היצרן של החלב המיובש או של הסוחר בישראל אשר בשבילו מייצרים אותו.

5.

את הפתק צריך להדביק יפה לקופסת הפח או לכלי הקבול האחר באופן שיהא נראה ברור לעין. אם צרפו לקופסת הפח או לכלי הקבול האחר פתק שרשום עליו השם, הסימן המסחרי או הציור המציינים את האיכות של החלב המיובש, תודפס ההצהרה הקבועה כחלק מהפתק.

6.

קופסת פח או כלי קבול אחר המכילים חלב מיובש אסור לקבוע בהם:–

(א)

פירוש או ביאור של ההודעה בדבר שעור החלב הנכללת בהצהרה הקבועה או של המלים ”נטול שמנת במקצת“, ”נטול שמנת במכונה“, ”נטול שמנת“ או ”אינו ראוי לתינוקות“, או

(ב)

איזה הוראות בדבר מהילה, אלא אם כן:

(I)

הנוזל שיתקבל בהתאם לאותן הוראות יכיל לא פחות שומן החלב ולא פחות מיסודות מוצקים של חלב, חלב נטול שמנת במקצת, או חלב נטול שמנת, מזה שמכיל חלב או חלב נטול שמנת כמוגדר בסעיף 1 של תוספת זו, הכל לפי הענין, או

(II)

ההוראות מפרשות באופן ברור שהנוזל שנוצר כך אין תרכבתו שוה לתרכבת של חלב, חלב נטול שמנת במקצת, או חלב נטול שמנת, הכל לפי הענין.

7.

כל מקום שהמלה ”חלב“ מופיעה על פני פתק שעל קופסת הפח או כלי הקבול האחר של חלב מיובש נטול שמנת במקצת, או של חלב מיובש נטול שמנת בתור תאור תוכן הקופסה, צריך שתקדם לאותה מלה או שתבואנה לאחריה המלים ”נטול שמנת במקצת“, ”נטול שמנת במכונה“ או ”נטול שמנת“, הכל לפי הענין.

[תיקון: 1943]

התוספת הרביעית

אבחנת־הקרשה לפקטין.

1.

פקטין יבש

מרתיחים 30 גרם של תסס הסוכר (סוכרוזה) בתוך גביע קטן ביחד עם 25 גרם של מים מזוקקים עד שמתקבלת תמיסה בהירה. מוסיפים את כמות הפקטין היבש הדרושה לאבחנה, כמפורט להלן, וממסים אותה ע״י חמום אטי ובחישה טובה בשעת החמום. אח״כ מרתיחים את התמיסה עד שמתקבלת ממנה כמות שמשקלה 49 גרמים, ואח״כ מוסיפים ס״מ מעוקב אחד של תמיסה בת 25 אחוזים של חומצת לימון או ס״מ מעוקב אחד של תמיסה בת 12.5 אחוזים של חומצת חלב ובוחשים יפה את כל התמיסה. לאחר שיעמידו את התמיסה למשך 24 שעות בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיום יתהווה מיקפה מוצק שלאחר שיוציאוהו מהגביע יוכלו לחתוך אותו לקוביות בעלות קצוות חדות המשתמרות בצורתן.

2.

תמיסת פקטין

לשם אבחנה יש לקחת את כמות תמיסת הפקטין המפורטת להלן. התהליך דומה לאותו התהליך הדרוש לפקטין יבש, אולם יש לנכות משקל תמיסת הפקטין ממשקל המים המזוקקים המשמשים בהכנת התמיסה המקורית.

3.

כמויות של פקטין יבש ושל תמיסת הפקטין הדרושות לשם האבחנה.

פקטין יבש		תמיסת פקטין
מעלות [במקור: מעלה]	הכמות בגרמים	מעלות	הכמות בגרמים
60	0.50	6	5.0
70	0.43	7	4.3
80	0.38	8	3.8
90	0.33	9	3.3
100	0.30	10	3.0
120	0.25	12	2.5
160	0.19	16	1.9
200	0.15	20	1.5

---

2 במרץ, 1935.

• ג. ו. הרון
  מנהל שרותי הרפואה
• נתאשר.
  ס. מודי
  מ״מ המזכיר הראשי

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.