תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח בריאות)
תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח בריאות) מתוך
תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח בריאות), התשנ״ה–1995
ק״ת תשנ״ה, 558; תשס״ב, 275.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 14(ט)(1) ו־60(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 (להלן – החוק), בהסכמת שר הבריאות באישור שר האוצר וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
שיעור מופחת של דמי ביטוח בריאות [תיקון: תשס״ב]
(א)
מעביד החייב לשלם דמי ביטוח בריאות בעד עובד, עובד החייב בתשלום דמי ביטוח בריאות בעד עצמו ועובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בריאות, ישלמו על אותו חלק מההכנסה שאינו עולה על הסכום המופחת, דמי ביטוח בריאות בשיעור 3.1%; לענין זה, ”סכום מופחת“ – כמשמעותו בסעיף 1 לצו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו לגבי עובד בחופשה ללא תשלום, כמשמעותו בתקנה 1(3) לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל״א–1971.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של החוק.
א׳ בשבט התשנ״ה (2 בינואר 1995)
- אורה נמיר
שרת העבודה והרווחה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.