תפארת ישראל על זבים א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

יכין[עריכה]

משנה א[עריכה]

הרואה ראיה אחת של זוב:    זוב בא מאבר מת. והוא כלובן ביצה שאינו קשור או כמימי שעורים. וש"ז כלובן ביצה קשור:

בש"א כשומרת יום כנגד יום:    מפרשי' בש"ס (נדה ע"ב) כבועל שומרת יום דמשכב ומושב שלו תלויין וכ"כ הנושא טפת הזוב בעלמה. טומאתו תלויה:

וב"ה אומרים כבעל קרי:    ומשכב ומושב שלו טהורים. גם הטפה אמ"ט במשא:

ראה אחת:    דדין זב תלויה בראיות דבראה ב' ראיות ביום א' או בב' ימים רצופים צריך ז"נ. ובג' ראיות ביום א' או בג"י רצופים. צריך ז"נ וקרבן. משא"כ זבה תלויה בימים דבראתה ראיות הרבה ביום א' או בב' ימים א"ל רק יום א' בטהרה. ובג' ראיות בג"י רצופים חייבת ז"נ וקרבן. ופליגי הכא בזב שהפסיק יום א' בין ראיה א' לב' אחרונות:

או א' מרובה כשתים:    שראה ראייה א' כדי הלוך נ' אמה. והוא שיעור טבילה וספוג:

בית שמאי אומרים זב גמור:    וחייב גם בקרבן:

ופטור מן הקרבן:    דביטל יום הטהור את ראייה ראשונה והוה ליה כבעל שתי ראיות אחרונות:

בית שמאי אומרים זב גמור:    מדנזקק לז"נ מב' ראיות ראשונות ולא הועיל כלום לטהרתו נתבטל יום המפסיק. והו"ל כראה ג' רצופים:

משנה ב[עריכה]

הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו:    שראה ב' ראיות ובג' של ז"נ ראה קרי:

בית שמאי אומרים סותר שני ימים שלפניו:    ר"ל ב' ימים נקיים שספר:

ובית הלל אומרים לא סתר אלא יומו:    וסופר עוד ה' נקיים:

רבי ישמעאל אומר הרואה:    קרי:

בשני:    של ז"נ:

סותר את שלפניו:    אף לב"ה:

רבי עקיבא אומר אחד הרואה בשני ואחד הרואה בשלישי:    פליגי ב"ה:

שלא סתר אלא יומו:    מדספר כ"כ נקיים כמניין הימים שעשאוהו זב גמור. בד"א ברואה וכו':

משנה ג[עריכה]

הרי זה זב גמור:    גם לקרבן:

משנה ד[עריכה]

ראה אחת והפסיק כדי טבילה וסיפוג:    להסתפג אחר טבילה:

משנה ה[עריכה]

שהיא כמן גד יון:    גד הוא ע"ז של יונים שהעמידו סמוך לשלוח. ואף שהיא ע"ז מותר להזכירה מדהוזכרה בתורה [כסנהדרין דף ס"ג ע"ב]:

לשילוח:    נהר קרוב לירושלים:

וכשני ספוגין:    והוא כדי הלוך ק' אמה מתחלת ראייה לסופה:

אלא א"כ יש בה כדי שלש:    דבי' גלי קרא דלהוי כג' ראיות. וחכ"א גלי קרא בא' כגל שנחלקת. וה"ה בב':

משנה ו[עריכה]

אם ידוע שמקצת הראיה:    של בה"ש:

מהיום:    ר"ל מיום שעבר:

ומקצתה למחר:    ר"ל מתחלת הלילה:

ודאי לקרבן ולטומאה:    אף שאין כדי נ' אמה ביניהן. דימים מחלקים:

ודאי לטומאה:    דממ"נ ראה ב':

וספק לקרבן:    ומביא קרבן ואינו נאכל:

ראה שני ימים בין השמשות:    ראייה א' תחלת בה"ש אתמול. וראייה ב' סוף בה"ש היום:

ספק לטומאה:    דשמא הפסיק יום א' בין ב' הראיות. וטהור הוא:

ולקרבן:    דשמא היה ראייה א' חציו ביום וחציו בלילה. וחייב נמי קרבן:

ספק לטומאה:    דשמא לא היה רק ראייה א':

בועז[עריכה]

הלכתא גבירתא[עריכה]