תפארת ישראל על בבא קמא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · תפארת ישראל · על בבא קמא · ב · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

יכין[עריכה]

משנה א[עריכה]

כיצד הרגל מועדת:    נ"ל דאמשנה א' דפרקא קמא קאי דקא מני התם רגל ברישא, והשתא מפרש ליה [ואגביה מפרש נמי בהך פרקא קצת דיני שן וקרן, מדהן כולהו מילי דשור, ואח"כ בפ"ג מפרש דיני בור]. וקאמר הכא, באיזה אופן הרגל מועדת לשלם מיד נזק שלם. ומשני לשבור כו':

הבהמה מועדת:    תנא נמי תולדות הרגל:

להלך כדרכה ולשבר:    בגופה בשערה ובמשא שעליה:

היתה מבעטת:    [אויסשלאגען] ברגליה, והוא תולדות קרן, רק מדדמי לצרורות נקט לה הכא:

או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה:    בדרך הלוכה, ואף דאורחא הוא, ותולד' דרגל הוא, אפ"ה הלמ"ס דמשלם רק ח"נ:

ושברה את הכלים משלם חצי נזק:    ודוקא בחצר הניזק, אבל בהזיק בר"ה פטור, דבעינן ובער בשדה אחר אף בצרורות, דלעולם תולדה דרגל הם, מיהו אפילו הלכה בר"ה ונתזו צרורות ברה"נ חייב ח"נ:

על הראשון משלם נזק שלם:    דמדמצוי תולדה דרגל הוא:

ועל האחרון משלם חצי נזק:    דצרורות הוא:

היה דליל:    לשון דלדול, ור"ל חבל מדולדל והיא דליל של הפקר:

או שהיה מהדס:    מקפץ, וי"א שחופר ברגליו ומתיז צרורות ברשות הניזק כדרך התרנגולים:

ומשבר את הכלים:    שע"י הדליל וההידוס נתזו צרורות ושברו כלים מיהו בהזיקו בהדליל הקשור בה, הו"ל כגופה ומשלם נ"ש:

משנה ב[עריכה]

הבהמה מועדת:    תני שן ותני בהמה. לאתויי חיה, כדכתיב ושן בהמות אשלח בם, דהיינו חי', וקמ"ל דאף דלא כתוב בקרא, אפ"ה חייב ואפשר עוד דקמ"ל אף חי' שאין דרכה רק לאכול בשר:

לאכול פירות וירקות:    אפילו אינם ראויי' לה רק ע"י הדחק [(שו"ע חו"מ, שצא)]:

אכלה כסות או כלים משלם חצי נזק:    דמשונה הוא ודמי לקרן:

אבל ברשות הרבים פטור:    דוביער בשדה אחר כ', מיהו בכסות וכלים חייב, דדינו כקרן:

אם נהנית משלם מה שנהנית:    ובאכלה מאכל יקר, משלמת כמשקלו תבן, וי"א כמשקלו שעורים בזול, דהיינו שליש פחות משוויי'. ובאכלה דבר שרע לה, פטור לגמרי [שם]:

כיצד משלם מה שנהנית:    ר"ל אימתי משלם כך. ונקט הך כיצד, לאשמעינן דגם צד רחבה ותוך חנות מקרי רשות ניזק:

מצדי הרחבה משלם מה שהזיקה:    דהיינו כל הנזק, דכרשות בעלים דמי:

משנה ג[עריכה]

הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים:    ברשות הניזק:

משלם נזק שלם מפני שהן מועדין:    רגילי' כך, ולהכי תולדה דרגל הוא:

הכלב שנטל חררה:    עוגה שנאפת ע"ג גחלים ונדבקו בה גחלים. ומיירי בששימר בעל הגחלת גחלתו, שסגר הדלת בפניה, והכלב חתר הבית, דאל"כ, הוא חייב [ח"מ שצ"ב]:

והלך לגדיש:    של בעל החררה:

על החררה משלם נזק שלם:    דשן ברשות ניזק הוא:

ועל הגדיש משלם חצי נזק:    דצרורות הן, דאש דחייביה רחמנא באדם, משום חציו הוא, ולפ"ז בבהמה הוה כצרורות:

משנה ד[עריכה]

איזה הוא תם:    אף אחר שהיה מועד, ובקרן קמיירי:

מועד כל שהעידו בו שלשה ימים:    שנגח ג' ימים, והזהירו כל פעם בבעליו שישמרנו:

ותם משיחזור בו שלשה ימים:    שראה ג"י שוורים ולא נגח, חזר לתמותו:

ר' מאיר אומר מועד שהעידו בו שלשה פעמים:    אפילו ביום א':

ותם כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח:    חוזר לתמותו ואפילו ביום א' סגי, ומכ"ש בראה ג"י שוורים ולא נגח, דמהני. וקיי"ל במועד כר"י, ושיחזור לתמותו כר"מ [ותמוה שלא נזכר דבר מזה בח"מ שפ"ט ס"ה וצ"ע]:

משנה ה[עריכה]

שור המזיק ברשות הניזק כיצד:    אפרקא קמא קאי דקתני התם במשנה ד' דשור המזיק ברשה"נ הו"ל מועד מתחלתו, שואל הכא על איזה מנזקי שור קאי. ולמאן:

בעט:    כולהו תולדות דקרן:

ברשות הרבים משלם חצי נזק:    אע"ג דרק קרן ברשות הניזק רצה לפרש אפ"ה נקט נמי דין קרן בר"ה משום דמנה יליף ר"ט הק"ו לקמן:

אמר להם רבי טדפון ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל:    דהיינו ברשות וכו':

אמרו לו דיו לבא מן הדין:    דהיינו קרן ברשות הניזק שאתה רוצה ללמדו:

להיות כנדון:    ר"ל כקרן בר"ה שממנו אתה רוצה ללמוד, דהרי אמרת קרן שחמור בר"ה, מכ"ש שחמור ברשות הניזק:

מה ברשות הרבים חצי נזק אף ברשות הניזק חצי נזק:    דאין דנין ק"ו אלא להחמיר בהלמד אותה חומרא שיש בהמלמד בלבד, אבל לא להעדיף בהלמד יותר מבהמלמד, ואף שהחומרא הוא רק כערך המלמד:

אמר להם אני לא אדון קרן מקרן:    ר"ל רשות ניזק מר"ה:

אני אדון קרן מרגל:    ר"ל קרן ברשות הניזק מרגל שברשות ניזק:

ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל:    נמצא שרגל קל מקרן:

מקום שהחמיר על השן ועל הרגל:    הקלין:

ברשות הניזק אינו דין שנחמיר בקרן:    החמור:

אמרו לו דיו לבא מן הדין להיות כנדון:    דעכ"פ אי לאו חומרת קרן שברה"ר, לא משכחת ק"ו [ואף דבכל דוכתא עונשין ממון מכח ק"ו. היינו באין מעין אותה חומרה שעתה רוצה ללמוד נמצא כבר בלמוד, אבל הכא, נ"ש שאתה רוצה ללמוד בקרן ברשות הניזק, כבר נמצא מעין אותה חומרא בלמוד, דהיינו ח"נ שבקרן שברה"ר, להכי אמרינן דיו]. ואף דדיו דאורייתא, אפ"ה ס"ל לר' טרפון, דלא אמרינן הכא דיו, משום דח"נ של קרן כתוב בתורה סתם ומשמע בכל דוכתא, ואי נימא דיו מה מהני הק"ו, ורבנן ס"ל אף דאתי מק"ו טרח וכתב לה קרא ובפרט הכא דלא טרח כלל רק כ' סתמא, וקיי"ל כרבנן:

משנה ו[עריכה]

אדם:    ר"ל אדם דתנן בפרקא קמא מ"ד דה"ל מועד מתחלתו:

בין ער בין ישן:    מיהו בהונח הדבר הניזק אצלו אחר שישן, אנוס הוא ופטור [(שו"ע חו"מ, תכא). ובהא תרצתי מה שתמוה במשנתינו. דתחלה נקט בין שוגג בין מזיד, דא"כ הו"ל זו ויאצ"ל זו, ואח"כ נקט בין ער בין ישן, דהו"ל לא זו אף זו, אתמהה. ולפי הנ"ל דישן דמתניתין מיירי שהיה מונח אצלו קודם שישן אצלו, ניחא דבין בין דסיפא נמי זו ואצ"ל זו היא, כרוב בין בין שבש"ס [וכסמ"ע סי' ע"ב סק"ח ], דהרי ער דקתני ע"כ דומיא דישן מיירי, דהיינו בשוגג. לפי זה ה"ק לא מבעי' בישן ודאי חייב דהו"ל לעיונא קודם שישן, אם יש דבר סביבו שיוכל לשברו כשישן, אלא אפילו בשוגג דער, דהשתמר כל מה שיוכל, סד"א דפטור, קמ"ל]:

סימא את עין חברו ושבר את הכלים משלם נזק שלם:    אפילו היה שוגג, ונקט הנך תרתי, דבעי לאשמעינן דהך מועד לעולם, לאו בכל דבר רק לענין תשלומי נזק בלבד, ולהכי נקט סימא עינו שיש בו חיוב ה' דברים ואפ"ה מדסמיך לה לשיבר כלים קמ"ל דמה שיבר כלים חייב רק נזק אף סימא עינו חייב רק נזק לבד, אבל שאר ד' דברים פטור בשוגג. וי"א דרק בושת בשוגג פטור, וצער רפוי שבת בשוגג [קרוב למזיד] חיוב, אבל רק בישן שהוא אנוס, פטור גם בהן, אבל בנזק גם באנוס חייב, ורק באונס גדול פטור, כסי' מ"ד [שם]:

בועז[עריכה]

הלכתא גבירתא[עריכה]