תפארת האדם/יד

<< · תפארת האדם · יד · >>

יד

אברבנאל שם: כוונת הרב בפרק הזה לבאר מאיזה אופן ועל כמה פנים יאמר בלשוננו שם אדם וכו׳. ואם נאמר כדברי האפודי שרמז לאדם הנאמר במרכבה, הנה אחד מהשימושים שהביא הרב לא יצדקו עליו, כי האדם הנזכר שמה אינו אדם הראשון, ואינו שם מין האדם, וגם אינו צורה ומשל להמון ופחותי בני אדם. וגם שירמוז למרכבה, עדיין נראה שאין כאן מקומו וכו׳. ואשר אחשבהו אני, כי אחרי שהרב בסוף הפרק הקודם סיים דבריו במאמר אדוננו משה: "אנכי עומד בין ה׳ וביניכם", ומאמר יתברך: "לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי", ובזה הבדיל מעלת משה ממדרגות ישראל. והיה שבאותו סיפור אמר: "היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי" (דברים ה, כ), ויורה זה שהם כללו עצמם עם משה בהיות הדיבור האלהי מגיע אליהם ואליו יחד, ושכולם כללו בשם אדם. לזה הביא הרב אחריו פרק אדם, לבאר שאדם לא יאמר על משה רבנו ע״ה, כי הוא לבד יאמר על האדם המיוחד, והוא אדם הראשון, ויאמר על כל איש מאישי המין, ויאמר על הפחותים מבני אדם. ובזה ירמוז הרב למה שכתב שמה, כי מאמר "שאל נא" וגו׳ "ברא אלהים אדם על הארץ" (דברים ד, לב) נאמר על אדם הראשון וכו׳. אחר כך אמרו ישראל: "היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי", ואמר זה, להעיר על שמציאות הנבואה אמת, וכי השפע האלהי ידבק במין האנושי, אבל על השלמים והמוכנים שבאותו מין. ואפשר גם כן שיפורש הכתוב על המין ישראל, שעם היותם בלתי מוכנים, זכו אז למעלת הנבואה, ושזהו "היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי", ר״ל לפחותי בני אדם הבלתי ראויים. ולזה קראם בלשון אדם וכו׳, ועם כל זה זכו לנבואה. והעולה מכל זה, שבזה פירש הרב דברי המעמד אשר באו באותו סיפור שהביא: "ואתה פה עמוד עמדי", ושמשה לא נזכר בשם אדם, אבל נקרא "איש", כמו שאמר: "והאיש משה ענו מאד" וכו׳ (במדבר יב, ג). ואפשר עוד לומר, שרמז הרב גם כן בזה לאדם הנזכר במעשה בראשית. כי מה שנזכר בפרשה הראשונה מבראשית עד ויכולו, נאמר על אדם הראשון כפי פשוטו. ומה שנאמר אחר כך מסיפור גן עדן וכו׳, משל לענייני האדם הכולל, והוא שם המין. ומה שבא אחר כך בפרשה: "ויראו בני האלהים את בנות האדם", הוא משל לאנשים הפחותים וכו׳. ואם כן, שלשה השימושים כולם באו בסדר בראשית. וגם כוון הרב בזה כפי פשט הכתובים, שאדם ראשון נבחן באותו סדר בג׳ בחינות. האחד, מצד היותו אדם היחיד הראשון שנברא. והב׳, מצד היותו התחלת המין ומולידו. והג׳, מצד היותו חוטא וסכל במרותו פי האל וכו׳.

תמצית דבריו: שם אדם נקרא על ג׳ מדרגות בשיתוף. א׳. אדם הראשון בימים שקודם החטא. וזה יאמר בשיתוף על האדם השלם במושכלים. ב׳. שם המין, רוצה לומר אדם משכיל וחכם ואדם עיר פרא שוטה וגס רוח, שהמין יכלול גם בגי אדם גם בני איש, כחכם כסכל. ולבסוף שתוף ג׳, והוא הנאמר על הפתאים והפחותים. ולפי זה יאמר שם אדם על כל אחד מהקצוות ועל המורכב משניהם.