תפארת האדם/ז
ז[עריכה]
זהר וארא כד:, אמר רבי שמעון: הא דאמר ר׳ חזקיה, דכד ברא קודשא בריך הוא לאדם – מעפרא דמקדשא דלתתא אתברי, מעפרא דמקדשא דלעילא אתייהיב ביה נשמתא. כמה דכד אתברי מעפרא דלתתא אתחברו ביה תלת סטרי יסודי עלמא, הכי נמי כד אתברי מעפרא דלעילא, אתחברו ביה תלת סטרי יסודי עלמא ואשתלים אדם.
שם בראשית כז:, "ויקח ה׳ אלהים את האדם" וגו׳. "ויקח", מאן נטיל ליה? אלא נטיל ליה מד׳ יסודין וכו׳. שם לד:, אדם מאתר דבית המקדש נפק. תו "נעשה אדם", קודשא בריך הוא אמר לאלין תתאי דאתי מסטרא דלעילא, רזא דשמא דא דסליק אדם. אדם מרזא סתימא עלאה, אדם רזא דאתוון, דהא אדם כליל לעילא וכליל לתתא וכו׳. תא חזי, אדם בתראה דכלא היה הכי אתחזי למיתי על עלמא שלים.
זוהר חדש יתרו: "ותראה היבשה" (בראשית א, ט), היבשה – דא אדם דאתנטל מד׳ סטרין דעפרא, כד אתקיים בה "יבשה הארץ" ממי טופנא יפיקין מן גלותא, ורזא דמלה "ויהי כן", דאיהו שבעין שנין.
י״ר: ר״י אומר, נשמתא עילאה יהיב הקב״ה לאדם, וכליל ביה חכמתא וסכלתנותא. מאן אתר יהיב ביה נשמתא? ר״י אמר מהכא: "תוציא הארץ נפש חיה", מההוא אתר דביה מקדשא.