תניא מנוקד/חלק א/פרק טו
פרק טו[עריכה]
וּבָזֶה יוּבָן מַה שֶּׁכָּתוּב1: "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לָרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ". שֶׁהַהֶפְרֵשׁ בֵּין עוֹבֵד אֱלֹהִים לְצַדִּיק הוּא, שֶׁ"עוֹבֵד" הוּא לְשׁוֹן הֹוֶה, שֶׁהוּא בְּאֶמְצַע הָעֲבוֹדָה, שֶׁהִיא הַמִּלְחָמָה עִם הַיֵּצֶר הָרַע לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וּלְגָרְשׁוֹ מֵהָעִיר קְטַנָּה, שֶׁלֹּא יִתְלַבֵּשׁ בְּאֵבְרֵי הַגּוּף, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת עֲבוֹדָה וְעָמָל גָּדוֹל לְהִלָּחֵם בּוֹ תָּמִיד, וְהַיְנוּ הַבֵּינוֹנִי. אֲבָל הַצַּדִּיק נִקְרָא "עֶבֶד ה'" בְּשֵׁם הַתֹּאַר, כְּמוֹ שֵׁם "חָכָם" אוֹ "מֶלֶךְ", שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה חָכָם אוֹ מֶלֶךְ; כָּךְ זֶה, כְּבָר עָבַד וְגָמַר לְגַמְרֵי עֲבוֹדַת הַמִּלְחָמָה עִם הָרַע, עַד כִּי וַיְּגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלֶךְ לוֹ, וְלִבּוֹ חָלָל בְּקִרְבּוֹ2.
וּבַבֵּינוֹנִי יֵשׁ גַּם כֵּן שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת: עוֹבֵד אֱלֹהִים, וַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ רָשָׁע, כִּי לֹא עָבַר מִיָּמָיו שׁוּם עֲבֵרָה קַלָּה, וְגַם קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּמָן, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְלֹא פָּסֵיק פֻּמֵהּ מִגִּירְסָא. אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה שׁוּם מִלְחָמָה עִם הַיֵּצֶר, לְנַצְּחוֹ עַל יְדֵי אוֹר ה' הַמֵּאִיר עַל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבַּמֹּחַ, הַשַּׁלִּיט עַל הַלֵּב כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. מִפְּנֵי שֶׁאֵין יִצְרוֹ עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ כְּלָל לְבַטְּלוֹ מִתּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לִלְחֹם עִמּוֹ כְּלָל, כְּגוֹן שֶׁהוּא מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ בְּטִבְעוֹ מִתּוֹלַדְתּוֹ עַל יְדֵי תִּגְבֹּרֶת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה. וְכֵן אֵין לוֹ מִלְחָמָה מִתַּאֲוַת נָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻנָּן בְּטִבְעוֹ, וְכֵן בִּשְׁאָר תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְחֻסַּר הֶרְגֵּשׁ הֲנָאָה בְּטִבְעוֹ. וְלָכֵן אֵין צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן כָּל כָּךְ בִּגְדֻלַּת ה', לְהוֹלִיד מִבִּינָתוֹ רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה' בְּמֹחוֹ, לְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְאַהֲבַת ה' בְּלִבּוֹ, לְדָבְקָה בּוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. אֶלָּא דַּי לוֹ בְּאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת אֲשֶׁר בְּלֵב כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ אוֹהֲבֵי שְׁמוֹ3. וְלָכֵן אֵינוֹ נִקְרָא 'עוֹבֵד' כְּלָל, כִּי אַהֲבָה זוֹ הַמְּסֻתֶּרֶת אֵינָהּ פְּעֻלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ כְּלָל, אֶלָּא הִיא יְרֻשָּׁתֵנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן.
וְכֵן אַף מִי שֶׁאֵינוֹ מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ בְּטִבְעוֹ, רַק שֶׁהִרְגִּיל עַצְמוֹ לִלְמֹד בְּהַתְמָדָה גְּדוֹלָה, וְנַעֲשָׂה הַהֶרְגֵּל לוֹ טֶבַע שֵׁנִי, דַּי לוֹ בְּאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת זוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן רוֹצֶה לִלְמֹד יוֹתֵר מֵרְגִילוּתוֹ. וּבָזֶה יוּבָן מַה שֶּׁכָּתוּב בִּגְמָרָא4, דְּ"עוֹבֵד אֱלֹהִים" הַיְנוּ מִי שֶׁשּׁוֹנֶה פִּרְקוּ מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד, וְ"לֹא עֲבָדוֹ" הַיְינוּ מִי שֶׁשּׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים לְבַד. וְהַיְנוּ מִשּׁוּם שֶׁבִּימֵיהֶם הָיָה הָרְגִילוּת לִשְׁנוֹת כָּל פרק מֵאָה פְּעָמִים, כִּדְאִיתָא הָתָם בִּגְמָרָא מָשָׁל מִשּׁוּק שֶׁל חַמָּרִים, שֶׁנִּשְׂכָּרִים לְעֶשֶׂר פְּרָסֵי בְּזוּזָא וּלְאַחַד עָשָׂר פְּרָסֵי בִּתְרֵי זוּזֵי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹתֵר מֵרְגִילוּתָם.
וְלָכֵן זֹאת הַפַּעַם הַמֵּאָה וְאַחַת הַיְּתֵרָה עַל הָרְגִילוּת שֶׁהֻרְגַּל מִנְּעוּרָיו שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן, וְעוֹלָה עַל גַּבֵּיהֶן בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז לִהְיוֹת נִקְרָא עוֹבֵד אֱלֹהִים. מִפְּנֵי שֶׁכְּדֵי לְשַׁנּוֹת טֶבַע הָרְגִילוּת, צָרִיךְ לְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה לַה', עַל יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת ה' בְּמֹחוֹ לִשְׁלֹט עַל הַטֶּבַע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי הַמָּלֵא דַּם הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁמֵּהַקְּלִפָּה, שֶׁמִמֶּנָּה הוּא הַטֶּבַע. וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָה תַּמָּה לַבֵּינוֹנִי. אוֹ לְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה הַמְּסֻתֶּרֶת שֶׁבְּלִבּוֹ לִמְשֹׁל עַל יָדָהּ עַל הַטֶּבַע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, שֶׁזּוֹ נִקְרָא גַּם כֵּן עֲבוֹדָה, לְהִלָּחֵם עִם הַטֶּבַע וְהַיֵּצֶר עַל יְדֵי שֶׁמְּעוֹרֵר הָאַהֲבָה הַמְּסֻתֶּרֶת בְּלִבּוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאֵין לוֹ מִלְחָמָה כְּלָל, אֵין אַהֲבָה זוֹ מִצַּד עַצְמָהּ נִקְרֵאת עֲבוֹדָתוֹ כְּלָל.