תניא מנוקד/חלק א/פרק טז
פרק טז
[עריכה]וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה' לַבֵּינוֹנִים: הָעִקָּר הוּא לִמְשֹׁל וְלִשְׁלֹט עַל הַטֶּבַע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, עַל יְדֵי אוֹר ה' הַמֵּאִיר לַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבַּמֹּחַ, וְלִשְׁלֹט עַל הַלֵּב, כְּשֶׁמִּתְבּוֹנֵן בְּמֹחוֹ בִּגְדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. לְהוֹלִיד מִבִּינָתוֹ רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה' בְּמֹחוֹ, לִהְיוֹת סוּר מֵרָע דְּאוֹרָיְתָא וּדְרַבָּנָן, וַאֲפִלּוּ אִסּוּר קַל שֶׁל דִּבְרֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם; וְאַהֲבַת ה' בְּלִבּוֹ בֶּחָלָל הַיְמָנִי, בַּחֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה, לְדָבְקָה בּוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת דְּאוֹרָיְתָא וּדְרַבָּנָן, וְתַלְמוּד תּוֹרָה שֶׁכְּנֶגֶד כֻּלָּן.
וְיֶתֶר עַל כֵּן, צָרִיךְ לֵידַע כְּלָל גָּדוֹל בָּעֲבוֹדָה לַבֵּינוֹנִים, שֶׁגַּם אִם אֵין יַד שִׂכְלוֹ וְרוּחַ בִּינָתוֹ מַשֶּׂגֶת לְהוֹלִיד אַהֲבַת ה' בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בּוֹעֵר כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְחָפֵץ בַּחֲפִיצָה וַחֲשִׁיקָה וּתְשׁוּקָה מֻרְגֶּשֶׁת בַּלֵּב לְדָבְקָה בּוֹ, רַק הָאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת בְּמֹחוֹ וְתַעֲלֻמּוֹת לִבּוֹ, [הגהה: וְהַסִּבָּה לָזֶה הִיא מִפְּנֵי הֱיוֹת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ וְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלּוֹ מִבְּחִינַת עִבּוּר וְהֶעְלֵם תּוֹךְ הַתְּבוּנָה וְלֹא מִבְּחִינַת לֵדָה וְהִתְגַּלּוּת, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵ"ן]. דְּהַיְינוּ שֶׁהַלֵּב מֵבִין בְּרוּחַ חָכְמָה וּבִינָה שֶׁבְּמֹחוֹ גְּדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, דְּכֹלָּא קַמֵּהּ כְּלָא חָשִׁיב מַמָּשׁ, אֲשֶׁר עַל כֵּן יָאֲתָה לוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּכְלֶה אֵלָיו נֶפֶשׁ כָּל חַי לִדָּבֵק וּלְהִכָּלֵל בְּאוֹרוֹ. וְגַם נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ כָּךְ יָאֲתָה לָהֶן, לִהְיוֹת כָּלוֹת אֵלָיו בַּחֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה, לָצֵאת מִנַּרְתֵּקָן, הוּא הַגּוּף, לְדָבְקָה בּוֹ. רַק שֶׁבְּעַל כָּרְחָן חָיוֹת הֵנָּה בְּתוֹךְ הַגּוּף וּצְרוּרוֹת בּוֹ כְּאַלְמְנוּת חַיּוּת. וְלֵית מַחֲשָׁבָה דִּלְהוֹן תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, כִּי אִם כַּאֲשֶׁר תְּפִיסָא וּמִתְלַבֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹתֶיהָ, כִּמְשַׁל הַמְּחַבֵּק אֶת הַמֶּלֶךְ הַנִּזְכָּר לְעֵיל. וְאִי לָזֹאת יָאֲתָה לָהֶן לְחַבְּקוֹ בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וּמְאֹד, דְּהַיְנוּ קִיּוּם הַתַּרְיָ"ג מִצְוֹת בְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר וּבְמַחֲשָׁבָה, שֶׁהִיא הַשָּׂגַת וִידִיעַת הַתּוֹרָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
הִנֵּה כְּשֶׁמַּעֲמִיק בְּעִנְיָן זֶה בְּתַעֲלֻמּוֹת תְּבֻנּוֹת לִבּוֹ וּמֹחוֹ, וּפִיו וְלִבּוֹ שָׁוִין, שֶׁמְּקַיֵּם כֵּן בְּפִיו כְּפִי אֲשֶׁר נִגְמַר בִּתְבֻנַּת לִבּוֹ וּמֹחוֹ. דְּהַיְינוּ לִהְיוֹת בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וְיֶהְגֶּה בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה בְּפִיו, וְכֵן הַיָּדַיִם וּשְׁאָר אֵבָרִים מְקַיְּמִים הַמִּצְוֹת כְּפִי מַה שֶׁנִּגְמַר בִּתְבֻנַּת לִבּוֹ וּמֹחוֹ. הֲרֵי תְּבֻנָּה זוֹ מִתְלַבֶּשֶׁת בְּמַעֲשֵׂה דִּבּוּר וּמַחֲשֶׁבֶת הַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ, לִהְיוֹת לָהֶם בְּחִינַת מוֹחִין וְחַיּוּת וְגַדְפִין לְפָרְחָא לְעֵלָּא, כְּאִלּוּ עָסַק בָּהֶם בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ מַמָּשׁ אֲשֶׁר בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ [בַּחֲפִיצָה וַחֲשִׁיקָה וּתְשׁוּקָה מֻרְגֶּשֶׁת בְּלִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ הַצְּמֵאָה לַה' מִפְּנֵי רִשְׁפֵּי אֵשׁ אַהֲבָתוֹ שֶׁבְּלִבּוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל], הוֹאִיל וּתְבוּנָה זוֹ שֶׁבְּמֹחוֹ וְתַעֲלֻמּוֹת לִבּוֹ הִיא הַמְּבִיאַתּוּ לַעֲסֹק בָּהֶם, וְלוּלֵי שֶׁהָיָה מִתְבּוֹנֵן בִּתְבוּנָה זוֹ לֹא הָיָה עוֹסֵק בָּהֶם כְּלָל, אֶלָּא בְּצָרְכֵי גּוּפוֹ לְבַד. [וְגַם אִם הוּא מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ בְּטִבְעוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אוֹהֵב אֶת גּוּפוֹ יוֹתֵר בְּטִבְעוֹ].
וְזֶה רָמְזוּ רַזַ"ל בְּאָמְרָם1: "מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה", וַהֲוָה לֵהּ לְמֵימַר: 'מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ'. אֶלָּא הָעִנְיָן, כִּי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שֶׁבְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ, הֵם הַמִּתְלַבְּשִׁים בְּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת לְהַחֲיוֹתָם לְפָרְחָא לְעֵלָּא, כִּי הַלֵּב הוּא גַּם כֵּן חָמְרִי, כִּשְׁאָר אֵבָרִים שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה. אֶלָּא שֶׁהוּא פְּנִימִי וְחַיּוּת לָהֶם, וְלָכֵן יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, לִהְיוֹת לָהֶם גַּדְפִּין לְהַעֲלוֹתָם. אַךְ הַדְּחִילוּ וּרְחִימוּ שֶׁבִּתְבֻנּוֹת מֹחוֹ וְתַעֲלֻמּוֹת לִבּוֹ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, גָּבְהוּ דְּרָכֵיהֶם לְמַעְלָה מַעְלָה מִבְּחִינַת הַמַּעֲשֶׂה, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְלַבֵּשׁ בִּבְחִינַת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת, לִהְיוֹת לָהֶם בְּחִינַת מוֹחִין וְחַיּוּת לְהַעֲלוֹתָן לְפָרְחָא לְעֵלָּא, אִם לֹא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָן וּמְחַבְּרָן לִבְחִינַת הַמַּעֲשֶׂה. וְהֵן נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם "מַחֲשָׁבָה טוֹבָה", כִּי אֵינָן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ מַמָּשׁ בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ, כִּי אִם בִּתְבוּנַת מֹחוֹ וְתַעֲלֻמּוֹת לִבּוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. [הגהה: וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר2 וְעֵץ חַיִּים3, דִּתְבֻנָּה אוֹתִיּוֹת בֵּ"ן וּבַ"ת, שֶׁהֵן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ, וְלִפְעָמִים הַתְּבוּנָה יוֹרֶדֶת לִהְיוֹת מוֹחִין בְּנֻקְבָּא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, שֶׁהֵן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין].
אַךְ צֵרוּף זֶה מְצָרֵף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת וְעֵסֶק הַתּוֹרָה, הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, עַד עוֹלָם הַבְּרִיאָה, מְקוֹם עֲלִיַּת הַתּוֹרָה וְהַמִצְוֹת הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים אֲשֶׁר בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ מַמָּשׁ. אֲבָל בְּלָאו הָכִי נָמֵי עוֹלִים לְעוֹלָם הַיְּצִירָה, עַל יְדֵי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ טִבְעִיִּים הַמְּסֻתָּרִים בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹלְדוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן בַּאֲרִיכוּת.