תניא מנוקד/חלק א/פרק יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תניא מנוקד · חלק א · פרק יד· >>

פרק יד[עריכה]

וְהִנֵּה מִדַּת הַבֵּינוֹנִי הִיא מִדַּת כָּל אָדָם, וְאַחֲרֶיהָ כָּל אָדָם יִמְשֹׁךְ, שֶׁכָּל אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת בֵּינוֹנִי בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. כִּי הַבֵּינוֹנִי אֵינוֹ מוֹאֵס בָּרַע, שֶׁזֶּהוּ דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, וְלֹא כָּל הָעִתִּים שָׁווֹת. אֶלָּא סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב, דְּהַיְנוּ בְּפֹעַל מַמָּשׁ בְּמַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה, שֶׁבָּהֶם הַבְּחִירָה וְהַיְּכֹלֶת, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה לְכָל אָדָם לַעֲשֹוֹת וּלְדַבֵּר וְלַחֲשֹׁב גַּם מַה שֶּׁהוּא נֶגֶד תַּאֲוַת לִבּוֹ וְהֶפְכָּהּ מַמָּשׁ. כִּי גַּם בְּשָׁעָה שֶׁהַלֵּב חוֹמֵד וּמִתְאַוֶּה אֵיזוֹ תַּאֲוָה גַּשְׁמִיִּית בְּהֶתֵּר אוֹ בְּאִסּוּר חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר וּלְהָסִיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה לְגַמְרֵי, בְּאָמְרוֹ לְלִבּוֹ: אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת רָשָׁע אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, כִּי אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת מֻבְדָּל וְנִפְרָד חַס וְשָׁלוֹם מֵה' אֶחָד בְּשׁוּם אֹפֶן, כְּדִכְתִיב1: "עֲוֹנֹתֵיכֶם... מַבְדִּילִים" וגו'. רַק אֲנִי רוֹצֶה לְדָבְקָה בּוֹ נַפְשִׁי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי, בְּהִתְלַבְּשָׁן בִּשְׁלֹשָׁה לְבוּשָׁיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם מַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה בַּה' וְתוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו מֵאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת שֶׁבְּלִבִּי לַה', כְּמוֹ בְּלֵב כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ אוֹהֲבֵי שְׁמֶךָ. וַאֲפִלּוּ קַל שֶׁבַּקַּלִּים יָכוֹל לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת ה', וְלֹא נוֹפֵל אָנֹכִי מִמֶּנּוּ בְּוַדַּאי. אֶלָּא שֶׁנִּכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁבַּעֲבֵרָה זוֹ עוֹדֶנּוּ בְּיַהֲדוּתוֹ וְאֵין נִשְׁמָתוֹ מֻבְדֶּלֶת מֵאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְגַם שׁוֹכֵח אַהֲבָתוֹ לַה' הַמְּסֻתֶּרֶת בְּלִבּוֹ. אֲבָל אֲנִי אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת שׁוֹטֶה כָּמֹהוּ לִכְפֹּר הָאֱמֶת.
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּדָבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּהֵא הָרַע מָאוּס מַמָּשׁ בַּלֵּב וְשָׂנאוּי בְּתַכְלִית שִׂנְאָה, הִנֵּה זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֶלָּא עַל יְדֵי גֹּדֶל וְתֹקֶף הָאַהֲבָה לַה' בִּבְחִינַת אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים לְהִתְעַנֵּג עַל ה', מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. וְעַל זֶה אָמְרוּ רַזַ"ל2: "עוֹלָמְךָ תִּרְאֶה בְּחַיֶּיךָ" כו'. וְאֵין כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, כִּי זֶהוּ כְּעֵין קִבּוּל שָׂכָר, וּכְדִכְתִיב3: "עֲבוֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם" וגו', כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְלָכֵן אָמַר אִיּוֹב4: "בָּרָאתָ צַדִּיקִים" כו', וְכִדְאִיתָא בְּתִיקוּנִים5, שֶׁיֵּשׁ בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כַּמָּה מִינֵי מַדְרֵגוֹת וּבְחִינוֹת: חֲסִידִים, גִּבּוֹרִים הַמִּתְגַּבְּרִים עַל יִצְרָם, מָארֵי תּוֹרָה נְבִיאִים כו', צַדִּיקִים כו' עַיֵּן שָׁם.
וּבָזֶה יוּבָן כֶּפֶל לְשׁוֹן הַשְּׁבוּעָה, "תְּהִי צַדִּיק וְאַל תְּהִי רָשָׁע". דְּלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ, כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּשְׁבִּיעִים אוֹתוֹ "תְּהִי צַדִּיק", לָמָּה צְרִיכִים לְהַשְׁבִּיעוֹ עוֹד שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָשָׁע? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֵין כָּל אָדָם זוֹכֶה לִהְיוֹת צַדִּיק, וְאֵין לָאָדָם מִשְׁפַּט הַבְּחִירָה בָּזֶה כָּל כָּךְ, לְהִתְעַנֵּג עַל ה' בֶּאֱמֶת וְשֶׁיִּהְיֶה הָרַע מָאוּס מַמָּשׁ בֶּאֱמֶת. וְלָכֵן מַשְׁבִּיעִים שֵׁנִית: אַל תְּהִי רָשָׁע עַל כָּל פָּנִים, שֶׁבָּזֶה מִשְׁפַּט הַבְּחִירָה וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה לְכָל אָדָם לִמְשֹׁל בְּרוּחַ תַּאֲוָתוֹ שֶׁבְּלִבּוֹ וְלִכְבֹּשׁ יִצְרוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָשָׁע אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת כָּל יָמָיו, בֵּין בִּבְחִינַת סוּר מֵרַע בֵּין בִּבְחִינַת וַעֲשֵׂה טוֹב. וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה6, דְּהַיְנוּ תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁכְּנֶגֶד כֻּלָּן.
אַךְ אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִקְבֹּעַ לוֹ עִתִּים גַּם כֵּן לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ לִהְיוֹת מוֹאֵס בָּרַע, כְּגוֹן בַּעֲצַת חֲכָמֵינוּ ז"ל7: אִשָּׁה חֵמֶת מְלֵאָה צוֹאָה כו', וּכְהַאי גַּוְנָא. וְכֵן כָּל מִינֵי מַטְעַמִּים וּמַעֲדַנִּים נַעֲשִׂים כָּךְ חֵמֶת מָלֵא כו'. וְכֵן כָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, הֶחָכָם רוֹאֶה הַנּוֹלָד מֵהֶן, שֶׁסּוֹפָן לִרְקֹב וְלִהְיוֹת רִמָּה וְאַשְׁפָּה. וְהַהֵפֶךְ, לְהִתְעַנֵּג וְלִשְׂמֹחַ בַּה' עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא כְּפִי יְכָלְתּוֹ, אַף שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה זוֹ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּי אִם בְּדִמְיוֹנוֹת, אַף עַל פִּי כֵן הוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁמַּשְׁבִּיעִים "תְּהִי צַדִּיק", וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו. וְעוֹד, שֶׁהַהֶרְגֵּל עַל כָּל דָּבָר שִׁלְטוֹן, וְנַעֲשֶׂה טֶבַע שֵׁנִי. וּכְשֶׁיַּרְגִּיל לְמַאֵס אֶת הָרַע, יִהְיֶה נִמְאָס קְצָת בֶּאֱמֶת. וּכְשֶׁיַּרְגִּיל לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ בַּה' עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת ה', הֲרֵי בְּאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְעֲרוּתָא דִּלְעֵלָּא, וְכוּלֵי הַאי וְאוּלַי יֵעָרֶה עָלָיו רוּחַ מִמָּרוֹם, וְיִזְכֶּה לִבְחִינַת רוּחַ מִשֹּׁרֶשׁ אֵיזֶה צַדִּיק שֶׁתִּתְעַבֵּר בּוֹ לַעֲבֹד ה' בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּית, כְּדִכְתִיב8: "שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה", וְתִתְקַיֵּם בּוֹ בֶּאֱמֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁמַּשְׁבִּיעִים, "תְּהִי צַדִּיק".

מראי מקומות[עריכה]

1 ישעיהו נט ב.

2 ברכות יז א.

3 במדבר יח ז.

4 בבא בתרא טז א.

5
מ"מ זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה


6 ברכות ה א.

7 שבת קנב א.

8 תהלים צז יב.