תניא מנוקד/חלק א/פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תניא מנוקד · חלק א · פרק א· >>

פֶּרֶק א

תַּנְיָא [בְּסוֹף פֶּרֶק ג' דְּנִדָּה1]: מַשְׁבִּיעִים אוֹתוֹ, תְּהִי צַדִּיק, וְאַל תְּהִי רָשָׁע, וַאֲפִלּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אוֹמְרִים לְךָ צַדִּיק אַתָּה הֱיֵה בְּעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע.
וְצָרִיךְ לְהָבִין, דְּהָא תְּנַן [אָבוֹת פֶּרֶק ב'2]: וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ. וְגַם, אִם יִהְיֶה בְּעֵינָיו כְּרָשָׁע, יֵרַע לְבָבוֹ וְיִהְיֶה עָצֵב, וְלֹא יוּכַל לַעֲבֹד ה' בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב; וְאִם לֹא יֵרַע לְבָבוֹ כְּלָל מִזֶּה, יָכוֹל לָבוֹא לִידֵי קַלּוּת חַס וְשָׁלוֹם.
אַךְ הָעִנְיָן, כִּי הִנֵּה מָצִינוּ בִּגְמָרָא חָמֵשׁ חֲלֻקּוֹת: צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, רָשָׁע וְרַע לוֹ, וּבֵינוֹנִי. וּפֵרְשׁוּ בִּגְמָרָא3: צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק גָּמוּר; צַדִּיק וְרַע לוֹ, צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר. וּבְרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים פֵּרֵשׁ: צַדִּיק וְרַע לוֹ, שֶׁהָרַע שֶׁבּוֹ כָּפוּף לַטּוֹב וכו'. וּבִגְמָרָא סוֹף פֶּרֶק ט דִּבְרָכוֹת4: צַדִּיקִים יֵצֶר טוֹב שׁוֹפְטָן כו', רְשָׁעִים יֵצֶר הָרַע שׁוֹפְטָן, בֵּינוֹנִים זֶה וְזֶה שׁוֹפְטָן וכו'. אָמַר רַבָּה, כְּגוֹן אֲנָא בֵּינוֹנִי. אָמַר לֵהּ אַבַּיֵי, לָא שָׁבֵק מַר חַיֵּי לְכָל בְּרִיָּה וכו'.
וּלְהָבִין כָּל זֶה בַּאֵר הֵיטֵב. וְגַם לְהָבִין מַה שֶּׁאָמַר אִיּוֹב [בָּבָא בַּתְרָא פֶּרֶק א5], רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּרָאתָ צַדִּיקִים בָּרָאתָ רְשָׁעִים כו', וְהָא6 צַדִּיק וְרָשָׁע לָא קָאָמַר. וְגַם לְהָבִין מַהוּת מַדְרֵגַת הַבֵּינוֹנִי, שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ מֶחֱצָה זְכֻיּוֹת וּמֶחֱצָה עֲוֹנוֹת, שֶׁאִם כֵּן אֵיךְ טָעָה רַבָּה בְּעַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁהוּא בֵּינוֹנִי, וְנוֹדַע7 דְּלָא פָּסֵיק פֻּמֵּהּ מִגִּירְסָא, עַד שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת לֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁלֹט בּוֹ, וְאֵיךְ הָיָה יָכוֹל לִטְעוֹת בְּמֶחֱצָה עֲוֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם? וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה עֲוֹנוֹת נִקְרָא רָשָׁע גָּמוּר, [וְאִם אַחַר כָּךְ עָשָׂה תְּשׁוּבָה נִקְרָא צַדִּיק גָּמוּר]. וַאֲפִלּוּ הָעוֹבֵר עַל אִסּוּר קַל שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים מִקְּרֵי רָשָׁע, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק ב דִּיבָמוֹת8 וּבְפֶרֶק קַמָּא דְּנִדָּה9; וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת וְאֵינוֹ מוֹחֶה נִקְרָא רָשָׁע [בְּפֶרֶק ו דִּשְׁבוּעוֹת10]. וְכָל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר בִּמְבַטֵּל אֵיזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּמָהּ, כְּמוֹ כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק, שֶׁעָלָיו דָּרְשׁוּ רַזַ"ל11: "כִּי דְּבַר ה' בָּזָה וגו' הִכָּרֵת תִּכָּרֵת" וגו'12, וּפְשִׁיטָא דְּמִקְּרֵי רָשָׁע טְפֵי מֵעוֹבֵר אִסּוּר דְּרַבָּנָן. וְאִם כֵּן, עַל כָּרְחִין הַבֵּינוֹנִי אֵין בּוֹ אֲפִלּוּ עֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, וּמִשּׁוּם הָכִי טָעָה רַבָּה בְּעַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁהוּא בֵּינוֹנִי.

הגהה: (וּמַה שֶּׁכָּתַב בַּזֹּהַר חֵלֶק ג' דַּף רל"א, כָּל שֶׁמְּמֻעָטִין עֲוֹנוֹתָיו וכו', הִיא שְׁאֵלַת רַב הַמְנוּנָא לְאֵלִיָּהוּ; אֲבָל לְפִי תְּשׁוּבַת אֵלִיָּהוּ שָׁם, פֵּרוּשׁ צַדִּיק וְרַע לוֹ הוּא כְּמָה שֶׁבֵּאֵר בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשָׁה מִשְׁפָּטִים דִּלְעֵיל, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה).

וְהָא דְּאָמְרִינַן בְּעָלְמָא דְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה מִקְּרֵי בֵּינוֹנִי וְרֹב זְכֻיּוֹת מִקְּרֵי צַדִּיק, הוּא שֵׁם הַמֻּשְׁאָל לְעִנְיַן שָׂכָר וָעֹנֶשׁ, לְפִי שֶׁנִּדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וּמִקְּרֵי צַדִּיק בְּדִינוֹ מֵאַחַר שֶׁזּוֹכֶה בַּדִּין. אֲבָל לְעִנְיַן אֲמִתַּת שֵׁם הַתֹּאַר וְהַמַּעֲלָה שֶׁל מַעֲלַת וּמַדְרֵגוֹת חֲלוּקוֹת צַדִּיקִים וּבֵינוֹנִים, אָמְרוּ רַזַ"ל4: צַדִּיקִים יֵצֶר טוֹב שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר13: "וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי", שֶׁאֵין לוֹ יֵצֶר הָרַע כִּי הֲרָגוֹ בְּתַעֲנִית14. אֲבָל כָּל מִי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה זוֹ, אַף שֶׁזְּכֻיּוֹתָיו מְרֻבִּים עַל עֲוֹנוֹתָיו, אֵינוֹ בְּמַעֲלַת וּמַדְרֵגַת צַדִּיק כְּלָל. וְלָכֵן אָמְרוּ רַזַ"ל בַּמִּדְרָשׁ15: רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּצַּדִּיקִים שֶׁהֵם מֻעָטִים, עָמַד וּשְׁתָלָן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וכו', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב16: "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם".
אַךְ בֵּאוּר הָעִנְיָן, עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַב הָרַב חַיִּים וִיטַל זַ"ל בְּשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה [וּבְעֵץ חַיִּים שַׁעַר נ פֶּרֶק ב ], דִּלְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, אֶחָד צַדִּיק וְאֶחָד רָשָׁע, יֵשׁ שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת, וּכְדִכְתִיב17: "וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי", שֶׁהֵן שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת. נֶפֶשׁ אַחַת מִצַּד הַקְּלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא, וְהִיא הַמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּדַם הָאָדָם לְהַחֲיוֹת הַגּוּף, וּכְדִכְתִיב18: "כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִיא". וּמִמֶּנָּה בָּאוֹת כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת, מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת רָעִים שֶׁבָּהּ. דְּהַיְנוּ כַּעַס וְגַאֲוָה מִיְּסוֹד הָאֵשׁ, שֶׁנִּגְבַּהּ לְמַעְלָה. וְתַאֲוַת הַתַּעֲנוּגִים מִיְּסוֹד הַמַּיִם, כִּי הַמַּיִם מַצְמִיחִים כָּל מִינֵי תַּעֲנוּג. וְהוֹלְלוּת וְלֵיצָנוּת וְהִתְפָּאֲרוּת וּדְבָרִים בְּטֵלִים, מִיְּסוֹד הָרוּחַ. וְעַצְלוּת וְעַצְבוּת, מִיְּסוֹד הֶעָפָר. וְגַם מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּטֶבַע כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹלְדוֹתָם, כְּמוֹ רַחֲמָנוּת וּגְמִילוּת חֲסָדִים, בָּאוֹת מִמֶּנָּה, כִּי בְּיִשְׂרָאֵל נֶפֶשׁ זוֹ דִּקְלִפָּה הִיא מִקְּלִפַּת נֹגַהּ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּם כֵּן טוֹב, וְהִיא מִסּוֹד עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. מַה שֶּׁאֵין כֵּן נַפְשׁוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הֵן מִשְּׁאָר קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת שֶּׁאֵין בָּהֶן טוֹב כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּעֵץ חַיִּים שַׁעַר מ"ט פֶּרֶק ג': וְכָל טִיבוּ דְּעָבְדִין הָאֻמּוֹת לְגַרְמַיְהוּ עָבְדִין, וְכִדְאִיתָא בִּגְמָרָא19 עַל פָּסוּק20 "וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת", שֶׁכָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין אֵינָן אֶלָּא לְהִתְיַהֵר כו'.

מראי מקומות

1 נדה ל ב

2 משנה אבות ב יג

3 ברכות ז א

4 ברכות סא ב

5 בבא בתרא טז א

6 נדה טז ב

7 בבא מציעא פו א

8 יבמות כ א

9 נדה יב א

10 שבועות לט א

11 סנהדרין צט א

12 במדבר טו לא

13 תהלים קט כב

14 ירושלמי ברכות ט ה

15 יומא לח ב

16 משלי י כה

17 ישעיהו נז טז

18 ויקרא יז יא

19 בבא בתרא י ב

20 משלי יד לד