תנחומא על סדר היה דבר ה' אל אברם
י. [ עריכה ]
אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם. ילמדנו רבינו העולה על מה היתה באה, כך שנה רבי ישמעאל העולה באה על מצות עשה ועל מצות לא תעשה ורבי שמעון בן יוחאי אומר על הרהור הלב שנאמר ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עולות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים (איוב, א), אתה מוצא אברהם היה מהרהר אחר מדת הדין ומה היה אומר, רבי לוי אמר כמדומה אני שקבלתי כל שכרי בעולם הזה עזרני הקב"ה באותם המלכים והצילני מן הכבשן כבר קבלתי שכרי ושוב אין לי שכר בעולם הבא, א"ל הקדוש ברוך הוא כיון שהרהרת אחר מעשי עולה אתה צריך לפיכך ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך (בראשית, כב), אמר רבי יצחק היה בלבו הוגה לענה מרה אמר שמא הללו שהרגתי היה בהם צדיקים, א"ל הקב"ה הללו שהרגת קוצים בערת מלפני ואין לך עון בדבר זה אלא שכר אתה נוטל עליהם שכרך הרבה מאד מכאן ולהבא:
יא. [ עריכה ]
אחר הדברים האלה היה דבר ה', זש"ה יצפון לישרים תושיה מגן להולכי תם (משלי, ב) מהו יצפון לישרים תושיה עד שלא נברא העולם צפן הקדוש ברוך הוא התורה עד שבא אברהם וקיימה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורתי (בראשית, כו), אמר רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן תשע מאות ושמונים דור קפל הקב"ה בשביל ליתן המילה לאברהם שנאמר זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור (תהלים, קה), והרי לא נתנה אלא לעשרים דור מאדם עד נח עשרה מנח עד אברהם עשרה הרי עשרים ונתנה לאברהם, ור' יוחנן בשם רבי יוסי הגלילי אומר תתקע"ד דור קפל הקדוש ברוך הוא בשביל ליתן תורה לדור המדבר על שהיו ישרים שנאמר יצפון לישרים תושיה, רבי שמואל בר נחמני אמר אף ערובי תבשילין שמר אברהם שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי, אמר ליה הקב"ה אתה עסקת בתורתי חייך שאני מגן לך כשם שהמגן אוחז החרב אפילו זורקים בו חצים ואבנים המגן מקבלם כך אני מגן לך ולא לך בלבד אלא אף לבניך אם יהיו עוסקין בתורתי כשם שעסקת אתה כך אני נעשה להם כמגן שנאמר אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו (שמואל ב, כב) לכך נאמר מגן להולכי תם:
יב. [ עריכה ]
אחר הדברים האלה, זש"ה רשע עושה פעולת שקר וזורע צדקה שכר אמת (משלי, יא) רשע עושה פעולת שקר זה נמרוד הרשע שהיה עושה צלמים ומטעה הבריות שנמשלה עבודת עכו"ם לשקר שנאמר (ירמיה, י) נבער כל אדם מדעת הוביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם, וזורע צדקה שכר אמת זה אברהם שזרע צדקה והיה מאכיל עוברים ושבים שנאמר ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם (בראשית, כא), לאחר שהיה מאכילן ומשקן היו מברכין אותו, ואמר להם לי אתם מברכין ברכו לבעל הבית שנותן לכל הבריות אוכל ומשקה ונותן בהם רוח, והיו אומרים לו היכן הוא, אמר להם שליט בשמים ובארץ וממית ומחיה מוחץ ורופא, צר את העובר במעי אמו ומוציאו לאויר עולם מגדל צמחים ואילנות מוריד שאול ויעל, כיון שהיו שומעין כך היו שואלין כיצד נברך אותו ומחזיקין לו לטובה, היה אומר להם אמרו ברוך ה' המבורך לעולם ועד ברוך נותן לחם ומזון לכל בשר, והיה מלמדם ברכות וצדקות, הוא שאמר הכתוב ואת הנפש אשר עשו בחרן א"ר אלכסנדרי אלמלא נתכנסו כל הבריות לעשות יתוש אחד אין יכולין לעשות, ומהו הנפש אשר עשו, שהיה מלמדן יראת שמים ומורה להן את התורה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה זרעת את הצדקה והודעתני בעולם שכר אתה נוטל שנאמר שכרך הרבה מאד:
יג. [ עריכה ]
מה כתיב למעלה מן הענין? וישמע אברהם כי נשבה אחיו, וכי אחיו היה אלא ראה ענותנותו של אברהם אחר אותה מריבה שכתוב ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט אף על פי כן היה קורא אותו אחיו דכתיב כי אנשים אחים אנחנו, וירק את חניכיו שנטל כסף וזהב וחפה אותן אמר להן היו יודעין שלמלחמה אנו יוצאין אל תתנו עיניכם בכסף וזהב הרי כל זאת שלכם, ואין וירק אלא זהב כד"א (תהלים, סח) ואברותיה בירקרק חרוץ. דבר אחר, וירק, מלמד שהוריקן בדבריו, אמר להן (דברים, כ) מי האיש הירא, מן העונות, (דברים, כ) ורך הלבב, מן מעשים רעים שעשה, (דברים, כ) ילך וישוב לביתו ולא ימס וגו', כיון שאמר להן כך הריקן אחד אחד ראשון ראשון ולא נשתייר עמו אלא אליעזר, מנין אתה למד א' אחד ל' שלשים י' עשרה ע' שבעים ו' שבעה ר' מאתים הרי שמונה עשר ושלש מאות, מה כתיב אחריו וירדף ולא כתיב וירדפו, עד דן כיון שהגיע אותו צדיק לדן תשש כחו ראה שעתידין בני בניו לעבוד עבודת כו"ם בדן שנאמר (מלכים א, יב) וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן, שנו רבותינו שני דברים מכין לפניהם ולאחריהם ואלו הן עבודת כו"ם והנוטע ערב שביעית חייב ומוצאי שביעית חייב, כך עבודת כו"ם מכה לפניה ולאחריה, היאך עד עכשיו לא עמד ירבעם שעשה את העגל והעמידו בדן, ויכם וירדפם עד חובה חזרנו על כל המקומות ולא מצינו שום מקום ששמו חובה ללמדך שדן נקרא חובה מראש על העגל שעתידה לעמוד שם, וישב את כל הרכוש, וגם את לוט אחיו ורכושו השיב, וגם את הנשים, וגם לרבות כל כלי תשמישו אפילו שוה פרוטה, ויצא מלך סדום לקראתו וגו' הוא עמק המלך, מן אותה שעה נקרא עמק המלך, ואי זה מלך זה אברהם שנצח את כל המלכים וחיילותיהם, ועליו נאמר (תהלים, קו) נאם ה' לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך, כיון שיצא מלך סדום אמר לו תן לי הנפש שאתה הצלתני מן הריגת אותן מלכים, שאלו הרגו אותי היו נוטלין נפשי ואת ממוני טול לך את ממוני שהצלתני, באותה שעה נשבע אברהם ואמר הרמותי ידי אל ה', ואין הרמה אלא לשון שבועה וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם (דניאל, יב), אם מחוט ועד שרוך נעל, למה? שהבטיחני הקב"ה שהוא יעשרני, שכך אמר לי ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה, אם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם, ואתמהה, אמר ליה הקדוש ברוך הוא אתה אמרת אם מחוט אני מטהר את בניך במזבח שתהא מוקפת בחוט של סיקרא כמו ששנינו המזבח היתה מוקף בחוט של סיקרא, ועוד בשכר שאמרת אם מחוט אני אתן לבניך מצות חוטין של מצות פתיל תכלת, אמרת עד שרוך נעל אני נותן לבניך מצות יבמה וחליצה וחלצה נעלו, ובזכות שאמרת נעל אני נותן לבניך מצות אכילת פסח שכתוב בו (שמות, יב) וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים נעליכם וגו', ועוד אני נפרע מעשו שנאמר (תהלים, ס) על אדום אשליך נעלי, ועוד אני משבח בניך בו בלשון שנאמר מה יפו פעמיך בנעלים (שיר השירים, ז), אתה מאסת שכר בשר ודם שכרך הרבה מאד מכאן ולהבא:
יד. [ עריכה ]
במחזה לאמר אל תירא זה שאמר הכתוב אז דברת בחזון לחסידך ותאמר שויתי עזר של גבור הרימותי בחור מעם (תהלים, פט) אז דברת בחזון לחסידך זה אברהם, שויתי עזר שעזרו הקב"ה על המלכים, הרמותי בחור מעם זה אברהם שנאמר אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת וגו' (נחמיה, ט) הוי אל תירא אברם:
טו. [ עריכה ]
אל תירא אברם, זש"ה (משלי, כח) אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה. וכן כתיב (משלי, יד) חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח, אל תהי קורא אלא חכם וסר מרע ירא זה אברהם שנאמר לו אל תירא ממי היה מתירא משם בן נח שהרג את בני עילם שלשה בנים היו לו וכתיב (בראשית, י) בני שם עילם ואשור, והרגו והיה מתירא לומר שהרגתי בנו של צדיק עכשיו יקללני ואמות, אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תירא לא דייך שלא יקללך אלא יצא לקראתך בדורון ומברכך שנאמר ומלכי צדק מלך שלם וגו' ויברכהו ויאמר וגו' וברוך אל עליון אשר מגן צריך מהו מגן מנגנא עשה הקב"ה ומסרן בידך, והיה אברהם נוטל עפר וזורק עליהן ונעשו חצים וקשתות ורמחים שנאמר (ישעיה, מא) יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו ירדפם יעבור שלום, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בעולם הזה אתם מתיראין מן העונות, אבל לעולם הבא שאין בו יצה"ר אתם מתפחדין על הטוב הצפון לכם שנאמר (הושע, ג) אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו, ומהו טובו זה בית המקדש שנאמר (דברים, ג) ההר הטוב הזה והלבנון, הברכה מציון שנאמר (תהלים, קלד) יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים, הטל מבורך מציון שנאמר (תהלים, קלג) כטל חרמון וגו', עזר מציון שנאמר (תהלים, כ) ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך, ישועה מציון שנאמר (תהלים, יד) מי יתן מציון ישועת ישראל, אמר הקב"ה לעולם הבא אני מברך אתכם מציון שנאמר (תהלים, קלג) יברכך ה' מציון עושה שמים וארץ, ואני אברך את ציון שנא' יברכך ה' נוה צדק הר הקדש (ירמיה, לח) אמן: