תורה לשמה/יא
שאלה מי שהיה מהלך בדרך ממקום למקום והיה נושא בחיקו תפילין ללבוש אותו כל יום בעודו בדרך. ובלילה כשהוא ישן מניח התפילין בין כר לכסת מן הצד כדי לשמרו שם ויהיה מזומן אצלו תיכף ומיד בבוקר ללבשו קודם שירכב על חמורו אי שרי למעבד כן כיון דמניחו מן הצד או"ד חיישינן שמא בלילה בתוך שנתו יהיה נגרר ראשו על מקום שמונח התפילין ונמצא שוכב עליהם ואיכא בזיון דתפילין או שמא הם יהיו נגררין ע"י תנועתו כאשר יתהפך בתוך שנתו ויהיו תחתיו ונמצא שוכב עליהם. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה נידון זה הוא מפורש יוצא במסכת תמיד פרק א' דתנן בגדי קודש פושטין ומניחין אותם תחת ראשיהם ומפרש בגמרא אימא נגד ראשיהם א"ר פפא שמע מנה תפילין מן הצד שריין ולא חיישינן דילמא מיגנדר ונפיל עלייהו. ופירש רש"י ז"ל דהא אפילו בבגדי קודש דאית בהו איסור תורה לא חיישינן שמא יתגלגלו ויבואו כנגד ראשו וכ"ש בתפילין דהוי איסורא דרבנן דדמי לבזיון דלא חיישינן ע"ש. ועיין ביומא דף ס"ט נמצא נידון השאלה ממש מפורש כאן. ועיין בגמרא דברכות דף כ"ג ע"ב בבעיא דרב יוסף ובעי הש"ס היכא מנח להו ומסיק בין כר לכסת שלא כנגד ראשו ע"ש. ועיין בבית יוסף ובש"ע א"ח סי' מ' ויש מקום לפלפל בזה. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.