תוספתא (צוקרמנדל)/מגילה/ב
מגילה פרק ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< תוספתא (צוקרמנדל), מסכת מגילה, פרק ב >>
מהדורות של פרק זה: לקריאה נוחה • מהדורת צוקרמנדל • מהדורת וילנא • מהדורת העתקה מכתבי יד • דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה
1 הקורא את המגילה למפרע לא יצא וכן בהלל וכן בתפילה וכן בשמע:
2 הקורא את המגילה וטעה והשמיט בה פסוק אחד לא יתחיל ויקרא את אותו פסוק בפני עצמו אלא מתחיל מאותו פסוק וגומר עד סוף וכן בהלל וכן בתפילה וכן בשמע:
3 הנכנס לבית הכנסת ומצאן שקראו חציה וגמר עמהן לא יתחיל ויקרא מראשה ועד אותה מקום אלא מתחיל מראשה וגומר עד סוף וכן בהלל וכן בתפילה וכן בשמע:
4 קראה בלילה לא יצא ידי חובתו אמ׳ ר׳ יוסי מעשה בר' יוחנן בן נורי שקראה בציפורי בלילה אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה:
5 קראה על פה לא יצא ומעשה בר' מאיר שהלך לאסיא לעבר שנה ולא מצא שם מגילה כתובה עברית כתבה מפיו וקראה מתוכה קראה בין עומד בין יושב העמיד לה מתורגמן בירך לפניה ולא בירך לאחריה לאחריה ולא בירך לפניה לא בירך לא לפניה ולא לאחריה יצא אמ׳ ר׳ שמעון בן אלע׳ מעשה בר׳ מאיר שקראה בבית הכנסת של טיבעין מיושב והיו בני הכנסת יושבין כיון שגמרה נתנה לאחר ובירך עליה:
6 קראה בלעז הלעוזות יוצאין ידי חובתן קראה אשורית שומעין ואינן שומעין יוצאין ידי חובתן ולעולם אין יוצאין ידי חובתן עד שתהא כתובה אשורית לשון עברית על העור בדיו:
7 הכל חייבין בקריית המגילה כהנים ולוים וישראל גרים ועבדים משוחררים חללים ונתינים וממזרים סריס אדם וסריס חמה פצוע דכא וכרות שפכה כולן חייבין בקריאת מגילה ומוציאין את הרבים ידי חובתן טומט׳ ואנדרגינס חייבין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן אנדרגינס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו
נשים ועבדים וקטנים פטורין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן:
8 [1] א׳ ר' יהודה קטן הייתי וקריתיה לפני ר׳ יהו׳ באושא והיו שם זקנים ולא אמר אחד מהם דבר אמרו לו אין מביאין ראיה מן המתיר מיכן ואילך הנהיגו שיהו קטנים קורין אותה לרבים[2]:
9 מצות מגילה מראשה ועד סופה דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה או׳ מ-איש יהודי (אסתר ב ה) ר׳ יוסי אומ׳ מ-אחר הדברים האלה (אסתר ג א) ר׳ שמעון או׳ מ-בלילה ההוא (אסתר ז א) אבל הכל מודים שמצוותה לגמור:
10 כל יום הנף אסור בחדש[3] כל יום השביעי חייב בסוכה כל יום השמיני כשר למילה[4], כל הלילה כשר לקצירת העומר להקטר חלבים המותרין זה הכלל דבר שמצוותו ביום כשר כל היום דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה:
11 אבל אין חייבין עליהם משום נותר ואין מחשבה פוסלת בהן משום פיגול עד שיעלה עמוד השחר:
הקבלות בספרות חז"ל[עריכה]
כאן מובאים רק ההקבלות המופיעות במהדורת צוקרמנדל.