לדלג לתוכן

תוספתא (וילנא)/פסחים/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי




הלכה א

[עריכה]

חמץ של כותים מאימתי מותר אחר הפסח של בעלי בתים אחר שלש שבתות של אפייה ושל נחתומים בכפרים עד ג' ימים ובכרכין עד שלשה תנורין רשב"א אומר כשאמרו של בעלי בתים אחר ג' שבתות של אפייה אם היה [בעל הבית או שמשיא את בנו] ואפה בשלשה תנורים זה אחר זה מותר ושאמרו של נחתומין בכפרים עד ג' ימים ואם נדחק ואפה בשלשה תנורים זה אחר זה אפי' ביום א' מותר ר"ש אומר אף כשאמרו [של נחתומין] בכרכים עד ג' [תנורים] אסור עד ג' ימים [שמשחרית] היה בודק [לו] שאור כל אותו היום בד"א בזמן שלא עשו פסחיהן עם ישראל או שהקדימו יום אחד אבל אם עשו פסחיהן עם ישראל או שעכבו [אחר ישראל] יום אחד חמצו מותר אחר הפסח מיד.

הלכה ב

[עריכה]

מצה של כותים מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ורבי אליעזר אוסר לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצוה רשב"ג אומר כל מצוה שהחזיקו בה [כותים] הרבה מדקדקין בה יותר מישראל.

הלכה ג

[עריכה]

חמצן של עוברי עבירה מותר אחר הפסח מיד מפני שמחליפין את השאור [המלוי] של ישראל ופועלי נכרים [עושין בתוכו ומצאו בו חמץ] אחר הפסח אסור בהנאה ואצ"ל באכילה.

הלכה ד

[עריכה]

חנות של נכרים ופועלי ישראל עושין בתוכו ומצאו בו חמץ אחר הפסח מותר באכילה ואצ"ל בהנאה (חנות של ישראל ופועלי נכרים [עושין בתוכה ומצאו בו חמץ] אחר הפסח אסור בהנאה ואצ"ל באכילה חנות של נכרים ופועלי ישראל [עושין בתוכה ומצאו בה חמץ] אחר הפסח מותר באכילה ואצ"ל בהנאה).

הלכה ה

[עריכה]

נכרי שהלוה את ישראל על חמצו ואמר לו אם לא באתי קודם הפסח הרי [הוא] מכור לך אחר הפסח מותר באכילה ואצ"ל בהנאה ישראל שהלוה את הנכרי על חמצו ואמר לו אם לא באתי קודם [לפסח] הרי [הוא] מכור לך אחר הפסח אסור בהנאה ואצ"ל באכילה.

הלכה ו

[עריכה]

נכרי שבא לביתו של ישראל [וחמץ] בידו אין זקוק לבער הפקידו אצלו חייב לבער ייחד לו בית בפני עצמו אין זקוק לו ישראל ונכרי שהיו באין בספינה וחמץ ביד ישראל ה"ז מוכרו לנכרי ונותנו במתנה וחוזר ולוקח ממנו [לאחר] הפסח ובלבד שיתנו לו במתנה גמורה.

הלכה ז

[עריכה]

רשאי ישראל שיאמר לנכרי עד שאתה לוקח במנה [קח במאתים שמא אצטרך ואבא] ואקח ממך אחר הפסח.

הלכה ח

[עריכה]

משכיר ישראל חמורו לנכרי להוליך עליה חמץ ממקום למקום מצא חמץ בדרך אם רבה חמץ מותר ואם לאו אסור.

הלכה ט

[עריכה]

מעשה ברבן גמליאל שהיה [מהלך מעכו לכזיב מצא גלוסקין בדרך אמר לעבדו טבי טול אתה גלוסקין ראה] נכרי אחר אמר לו [מגבאי טול גלוסקין רץ אחריו אמר לו ר"א מה טיבך] א"ל מהעיירות הללו של בורגנין [אני אמר לו מה] שמך אמר לו [מגבאי] אמר לו מכירך ר"ג מימיו א"ל לאו [מכאן] למדנו שכוון ר"ג ברוח הקודש [למדנו שלשה דברים למדנו שהחמץ של נכרי אחר הפסח מותר מיד ואין מעבירים על האוכלים והולכין אחר רוב הולכי דרכים הגיע לכזיב בא אחד ושאל לו את נדרו א"ל לשעמו כלום שתינו רביעית יין האיטלקי אמרו לו הן אמר לו אם כן תטייל עמנו עד שיפיג יינו הלך עמהן] עד שהגיע לסולמה של צור [כיון שהגיע לסולמה של צור] ירד מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו [את] נדרו [ודברים הרבה למדנו באותו היום למדנו שרביעית יין משכרת והדרך מפיגה את היין ואין מורין שתויי יין ואין מפירין נדרים לא רוכבים ולא מהלכים ולא עומדין אלא עטופין ויושבין].

הלכה י

[עריכה]

רבי יוחנן בן נורי אומר אף הקרמית אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח יוצאין במעשר שני בירושלים אבל לא בבכורים [מה הפרש] בין מעשר שני לבכורים מעשר שני יש לו היתר אכילה בגבולין [ובכורים אין להם היתר אכילה בגבולין].

הלכה יא

[עריכה]

יוצאין ברקיק השרוי [ומבושל] שלא נמוח דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר יוצאין ברקיק השרוי [אבל לא] במבושל אף על פי שלא נמוח יוצאין בסופגנין הנעשים באור ואין יוצאין בסופגנים הנעשים בחמה [אין] עושין סופגנים בחמה בפסח.

הלכה יב

[עריכה]

יוצאין [בסריקין בין מצויירין ובין שאין מצויירין] ואין עושין סריקין מצויירין בפסח א"ר יהודה שאל בייתוס בן זונן לחכמים מפני מה אין עושין סריקין [מצויירין] בפסח אמרו לו מפני שהאשה שוהה עליהן ומחמצתן אמר להם [א"כ יעשו בדפוס] אמרו לו יאמרו כל הסריקין אסורין [סריקי בייתוס מותרין] רבי יוסי [אומר] עושין סריקין כמין רקיקין ואין עושין סריקין כמין גלוסקאות.

הלכה יג

[עריכה]

אין יוצאין לא בחלוט ולא במעיסה ולא בסופגנין ולא [בדובשנין] ולא באסקריטין אבל ממלא כריסו מהן ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה יוצאין במצה מתובלת בין שנתבלה באלפס בין שנתבלה בקדרה יוצאין בחררה ובמצה ישנה ובלבד שעשאה מתחלה לשם פסח.

הלכה יד

[עריכה]

רבי יהודה בן בתירא אומר יוצאין בחזרת ובחרדל. [ר' ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקא] אומר כל שיש לו שרף אין יוצאין בו [ר' יהודה אומר כל שמכסיף יוצאים] יוצאים בהם בין לחים בין יבשים ואין יוצאין בהן [יבשין] ר"מ אומר אף יוצאין בהן יבשין [ר' צדוק אומר אף] יוצאין בהן [כבושין].

הלכה טו

[עריכה]

החזרת והמצה והפסח לילי יו"ט [הראשון חובה ושאר ימים] רשות ר"ש אומר לאנשים חובה לנשים רשות הלל הזקן היה [כרכן] שלשתן זה בזה ואוכלן מאימתי אוכלן משתחשך לא אכלן משתחשך אוכלן כל הלילה לא אכלן כל הלילה לא יאכלם מעתה החזרת והמצה והפסח אין מעכבין זה את זה.